מרבים אצלנו להשתמש בביטוי הארכאי "קודש הקודשים" על מנת לתאר את מה שמתרחש ב"אקווריום", הלא היא לשכת ראש ממשלה.
הביטוי נולד במקור כדי לתאר את החדר הפנימי והקדוש ביותר בבית המקדש, המקום שבו שכן ארון הברית, שרק הכהן הגדול הורשה להיכנס אליו פעם בשנה ביום כיפור. ההכפלה – קודש הקודשים – נועדה להדגיש כמה גבוהה היא מידת הקדושה המיוחסת למקום.
פרשת קטאר-גייט, אילוסטרציה (צילום: חיים גולדברג/פלאש90, תומר אפלבאום/פול, יהושוע יוסף/פלאש90)
ברור למה דווקא לשכת ראש הממשלה זכתה לכבוד הרב הזה. זה המקום שמתקבלות בו ההחלטות הכי גורליות. החלטות של חיים ומוות. החלטות שמעצבות, לפעמים לשנים רבות קדימה, את החיים בישראל ובמזרח התיכון. החלטות שראוי להתייחס אליהן בחרדת קודש.
גם אלי פלדשטיין נדרש אתמול ל"קודש הקודשים" כשתיאר את ימיו בלשכת ראש הממשלה בראיון המעניין, המטריד והבעייתי שהוא נתן לעמרי אסנהיים ב"כאן 11". ראיון שחלקו השני – המסקרן יותר – העוסק במגעים עם קטאר, ישודר הערב (וחלק שלישי ואחרון מחר בערב).
גם פלדשטיין נדרש אתמול ל"קודש הקודשים" כשתיאר את ימיו בלשכת ראש הממשלה בראיון המעניין, המטריד והבעייתי שנתן
פלדשטיין גדל כחרדי, וכשהוא אומר "קודש הקודשים" ברור שהוא מכיר את מקור הביטוי. עדותו המלאה סתירות, סימני שאלה וחורים, על התנהלותה של לשכת ראש הממשלה במהלך המלחמה הארוכה והקשה בתולדות מדינת ישראל, הובילה ביממה האחרונה לקריאות חסרות תקדים, מצד שני אנשים שמכירים טוב ממנו את הנעשה ב"קודש הקודשים" – ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד – לחקור את ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשד לבגידה במדינת ישראל.
עד לכאן הגענו.
גם היום ימשיכו רבים – בכנסת, בתקשורת וברשתות החברתיות – לדוש בעדותו של פלדשטיין ובמשמעויותיה. יהיו שיציגו אותה כ"רעידת אדמה". יהיו שיגמדו אותה כרכילות של נוכל שמנסה להציל את עורו.
עוד זמן רב ילוו אותנו ויכוחים מה ידעו יונתן אוריך וישראל איינהורן, האם ראש הסגל צחי ברוורמן יכול היה לעצור חקירה ביטחונית, ובעיקר: האם כבר ב-11 באוקטובר, ראש ממשלת ישראל היה עסוק במילוט עצמו מאחריותו לטבח השבעה באוקטובר.
פלדשטיין – כפי שהוא מצטייר מהריאיון עימו – הוא אדם בלתי מרשים בעליל. מעריץ לח עיניים שמתענג על כך שהוא הצליח להיכנס בזמן מלחמה ל"חדר שבו זה קורה", כשלא ברור אילו כישורים יוצאי דופן פילסו את דרכו לשם. אפילו אנגלית הוא לא יודע.
באחד הרגעים המביכים בראיון הוא מתאר איך התעמת עם הרמטכ"ל ועם דובר צה"ל (בשיאה של מלחמה!). ברגע אחר הוא מספר איך היה ברור לו ש"חייבים להפסיק את המלחמה" ואז מציע להדליף מסמך שדווקא יאריך את המלחמה. וברגע מביך במיוחד מסביר למה טוב שראש הממשלה יזיל דמעה מול המצלמות (אחרי רצח ששת החטופים) כדי להשיג אמפתיה מהציבור, ואז מזיל דמעה בעצמו מול המצלמות של אסנהיים.
תהיה דעתכם על הנפשות הפועלות ועל התנהלות לשכת ראש הממשלה אשר תהא; תהיה דעתכם על חומרת הבגידה שנחשפת לנגד עינינו אשר תהא; על דבר אחד אפשר להסכים: לא כך אמור להיראות "קודש הקודשים" של מדינת ישראל.