מרבים אצלנו להשתמש בביטוי הארכאי "קודש הקודשים" על מנת לתאר את מה שמתרחש ב"אקווריום", הלא היא לשכת ראש ממשלה.

הביטוי נולד במקור כדי לתאר את החדר הפנימי והקדוש ביותר בבית המקדש, המקום שבו שכן ארון הברית, שרק הכהן הגדול הורשה להיכנס אליו פעם בשנה ביום כיפור. ההכפלה – קודש הקודשים – נועדה להדגיש כמה גבוהה היא מידת הקדושה המיוחסת למקום.

פרשת קטאר-גייט, אילוסטרציה (צילום: חיים גולדברג/פלאש90, תומר אפלבאום/פול, יהושוע יוסף/פלאש90)

ברור למה דווקא לשכת ראש הממשלה זכתה לכבוד הרב הזה. זה המקום שמתקבלות בו ההחלטות הכי גורליות. החלטות של חיים ומוות. החלטות שמעצבות, לפעמים לשנים רבות קדימה, את החיים בישראל ובמזרח התיכון. החלטות שראוי להתייחס אליהן בחרדת קודש.

גם אלי פלדשטיין נדרש אתמול ל"קודש הקודשים" כשתיאר את ימיו בלשכת ראש הממשלה בראיון המעניין, המטריד והבעייתי שהוא נתן לעמרי אסנהיים ב"כאן 11". ראיון שחלקו השני – המסקרן יותר – העוסק במגעים עם קטאר, ישודר הערב (וחלק שלישי ואחרון מחר בערב).

פלדשטיין גדל כחרדי, וכשהוא אומר "קודש הקודשים" ברור שהוא מכיר את מקור הביטוי. עדותו המלאה סתירות, סימני שאלה וחורים, על התנהלותה של לשכת ראש הממשלה במהלך המלחמה הארוכה והקשה בתולדות מדינת ישראל, הובילה ביממה האחרונה לקריאות חסרות תקדים, מצד שני אנשים שמכירים טוב ממנו את הנעשה ב"קודש הקודשים" – ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד – לחקור את ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשד לבגידה במדינת ישראל.

עד לכאן הגענו.

גם היום ימשיכו רבים – בכנסת, בתקשורת וברשתות החברתיות – לדוש בעדותו של פלדשטיין ובמשמעויותיה. יהיו שיציגו אותה כ"רעידת אדמה". יהיו שיגמדו אותה כרכילות של נוכל שמנסה להציל את עורו.

עוד זמן רב ילוו אותנו ויכוחים מה ידעו יונתן אוריך וישראל איינהורן, האם ראש הסגל צחי ברוורמן יכול היה לעצור חקירה ביטחונית, ובעיקר: האם כבר ב-11 באוקטובר, ראש ממשלת ישראל היה עסוק במילוט עצמו מאחריותו לטבח השבעה באוקטובר.

פלדשטיין – כפי שהוא מצטייר מהריאיון עימו – הוא אדם בלתי מרשים בעליל. מעריץ לח עיניים שמתענג על כך שהוא הצליח להיכנס בזמן מלחמה ל"חדר שבו זה קורה", כשלא ברור אילו כישורים יוצאי דופן פילסו את דרכו לשם. אפילו אנגלית הוא לא יודע.

באחד הרגעים המביכים בראיון הוא מתאר איך התעמת עם הרמטכ"ל ועם דובר צה"ל (בשיאה של מלחמה!). ברגע אחר הוא מספר איך היה ברור לו ש"חייבים להפסיק את המלחמה" ואז מציע להדליף מסמך שדווקא יאריך את המלחמה. וברגע מביך במיוחד מסביר למה טוב שראש הממשלה יזיל דמעה מול המצלמות (אחרי רצח ששת החטופים) כדי להשיג אמפתיה מהציבור, ואז מזיל דמעה בעצמו מול המצלמות של אסנהיים.

תהיה דעתכם על הנפשות הפועלות ועל התנהלות לשכת ראש הממשלה אשר תהא; תהיה דעתכם על חומרת הבגידה שנחשפת לנגד עינינו אשר תהא; על דבר אחד אפשר להסכים: לא כך אמור להיראות "קודש הקודשים" של מדינת ישראל.

פורום משפחות "מועצת אוקטובר" שלחו הבוקר פנייה לראש שב"כ דוד זיני הכוללת "דרישה דחופה בחשד לבגידה בלשכת ראש הממשלה", בעקבות הגילויים החדשים בפרשת "קטאר-גייט" שמתפרסמים ביממה האחרונה.

"במשך תקופה ארוכה מדי אנחנו עדים לדפוס קבוע שמעמיק את תחושת הסכנה", כותבים נציגי המשפחות השכולות, "הממשלה מסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית אמיתית, ומנסה להקים ועדה פוליטית שאנשיה ומנדטיה ייבחרו על ידה".

יו"ר סיעת "יש עתיד" ומרכזת האופוזיציה, ח"כ מירב בן ארי, פנתה ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה בבקשה שתורה על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש הסגל של ראש הממשלה, צחי ברוורמן, על בסיס הטענות שנשמעו אתמול בראיון של פלדשטיין עם אסנהיים, "שיחה המעלה חשד חמור לביצוע עבירה של שיבוש מהלכי חקירה מצידו של צחי ברוורמן, אחד מבכירי לשכת ראש הממשלה".

מבט על אולם בית המשפט העליון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

שופטי בג"ץ החליטו הבוקר לדחות את בקשתו החוזרת של שר המשפטים יריב לוין למנות את נציב תלונות השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, לאחראי על חקירת הפצ"רית.

זו לא הסוגיה השלטונית היחידה שמונחת בימים אלה להכרעתם של שופטי בג"ץ. לא פחות משמונה חוקים של הכנסת – ובהם תיקון לחוק יסוד – מעסיקים כעת את שופטי בית המשפט העליון, ובהם החוק על איסור פעולת אונר"א בישראל, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, מניעת אזרחות מבני משפחות מחבלים ועוד.

גם החלטות שלטוניות עומדות לערעור ובהן סגירת גלי צה"ל, פיטורי היועמ"שית, חקירת הפצ"רית ודרישה לפטר את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

וזוהי רק ההתחלה.

"אל שמונת החוקים יצטרפו בקרוב שלושה חוקים נוספים ודרמטיים", כותב הבוקר נטעאל בנדל ב"ידיעות אחרונות", "הראשון הוא כמובן הפטור מגיוס לחרדים… חוק דרמטי נוסף, שהוא למעשה חלק מהרפורמה המשפטית החדשה של הקואליציה, הוא חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה… וחוק הרשות השנייה, שהוא למעשה הרפורמה של שר התקשורת שלמה קרעי".

הכניסה לתחנת גלי צה"ל ביפו, 2 ביוני 2023 (צילום: עומר פיכמן/פלאש90)

שר הביטחון ישראל כ"ץ מינה את מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, לראש צוות היישום לסגירת תחנת הרדיו גלי צה"ל.

בהודעה שפרסם השר הבוקר, בעקבות החלטת הממשלה אתמול לסגור את גלי צה"ל עד ל-1 במרץ, נמסר כי צוות היישום "יעסוק בכלל ההיבטים הנוגעים לסיום פעילותה של התחנה וכן לבחינת אופן המשך פעילותה של תחנת גלגל"צ, תוך שמירת צביונה ואופיה".

אתמול כ"ץ כבר נתן הוראה לצה"ל לעצור את המיונים לגלי צה"ל ולהתחיל בשיבוץ מחדש של החיילים שכבר התקבלו לשרת בתחנה.

גם ההחלטה הזו תעמוד למבחן בג"ץ. כמה עתירות – בהן אחת של שישה מפקדי גלי צה"ל לשעבר ואיתם אנשי תקשורת ותרבות כמו אהוד בנאי, קובי מידן והילה קורח – כבר הוגשו לבית המשפט העליון בטענה שההחלטה התקבלה משיקולים זרים.

פאר טסי מופיע בהאנגר 11 בתל אביב, 13 באוקטובר 2022 (צילום: בני רוטלי, ויקיפדיה)

לקראת תום השנה האזרחית, אקו"ם – אגודת המלחינים והכותבים שמנטרת את כל שידורי המוזיקה בארץ – מפרסמת הבוקר את נתוני ההשמעה בשנה האחרונה ומאז פרוץ המלחמה.

לפי נתוני אקו"ם, השיר "מה יהיה מחר" של פאר טסי היה השיר המושמע ביותר בישראל גם במהלך 2025 וגם מאז פרוץ המלחמה.

אחריו ברשימת השירים המושמעים מאז השבעה באוקטובר: "עם ישראל חי" של אייל גולן, "גיבורי על" של התקווה 6 ו"תמיד אוהב אותי" של ששון שאולוב.

שרית חדד ואייל גולן מככבים בפסגת הזמרים המושמעים בתחנות הרדיו בארץ ב-2025. אבי אוחיון הוא המלחין והכותב המושמע ביותר בישראל ב-2025.

בנימין נתניהו, מאי 2008