נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג פרסם אמש הודעה מוזרה ומטרידה, בעקבות בקשת החנינה המוזרה והמטרידה שהגיש לו יום קודם לכן ראש הממשלה בנימין נתניהו: הרצוג קרא לציבור להיכנס לאתר בית הנשיא, ולהשתתף במה שכינה "שיח מכבד שמעורר דיון".

לא ברור מה הטעם בהצעה המרוחה בדבש הזו שנשמעת כמו הזמנה לפעולה בתנועת נוער, בעידן הנוכחי, שבו כל אחד יכול ממילא להביע את דעתו ברשתות החברתיות. שלא לדבר על זה שקשה לדעת האם מביעי הדעות הם בני אדם אמיתיים או בוטים בתשלום. גם לא ברור מי בדיוק יטרח לקרוא ולסכם את כל הפניות של הציבור, ואיך הן אמורות להשפיע על החלטתו של הנשיא.

הנשיא חיים הרצוג מתחת לחופת בנו, יצחק (בוז'י), בנישואיו למיכל, 14 באוגוסט 1985 (צילום: יעקב סער/לע"מ)

הענקת חנינה היא למעשה הסמכות השלטונית הממשית היחידה שמסורה לנשיא, שעיקר תפקידו סמלי וטקסי. מי שייענה להזמנתו של הרצוג וייכנס לאתר בית הנשיא יוכל ללמוד שם ש"אחד מתפקידיו החשובים של נשיא המדינה הוא הסמכות החוקית לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתת העונש או המרתו לעונש אחר.

"הנשיא מגבש את החלטתו בנוגע לחנינה בהתבסס על המידע וחוות הדעת הדרושים לצורך קבלת ההחלטה, בהן אלה של שרי המשפטים או הביטחון. ההיסטוריה הנשיאותית מראה כי מוסד החנינה משקף גם את חזון הנשיא וערכיו, המשפיעים על מתן או אי-מתן החנינה".

מהו חזון הנשיא הרצוג ומהם ערכיו? את זה נגלה ממש בקרוב. שהרי כל חייו כאילו הובילו אותו לרגע הזה. הנשיא הרצוג השני צעד כל חייו בעקבות אביו, הנשיא הרצוג הראשון. לא מפתיע שבגיל 65 בוז'י מתגורר בבית הוריו – בית הנשיא בירושלים – אחרי שעמד בראש המפלגה שבה עלה אביו חיים הרצוג לגדולה, ואחרי שנכנס למשרד עורכי הדין המצליח שביסס את המשפחה.

וכעת – כמו בתסריט לסדרת דרמה פוליטית מהונדסת קצת יותר מדי – הרצוג הבן ניצב, כמו אביו בפרשת קו 300, בפני דילמת חנינה רעילה, שתגדיר לטוב או לרע את תקופת כהונתו.

הפנייה שלו אתמול לציבור להשתתף בתהליך, אולי רומזת לאן נושבת הרוח. הרצוג – שהתמודד מול נתניהו בבחירות 2015, שזכורות בין היתר בזכות פליטת הפה האומללה שלו "אשמור על נתניהו מאוחדת" – אמר אתמול:

הרצוג, שמכיר את המשפט הישראלי לעומק, יודע היטב שאם יחליט להעניק לראש הממשלה חנינה לפני הרשעה ובלי הודאה באשמה, הבעת חרטה ולקיחת אחריות (נושאים שזרים לנתניהו) – העניין יתגלגל לבג"ץ, שם אחד התקדימים המחייבים נקבעו בימי החנינה שהעניק אביו לבכירי השב"כ.

נדרשות נסיבות חריגות מאוד, אינטרס ציבורי עליון ונסיבות אישיות קיצוניות ביותר, וצריך להראות שהענקת חנינה לפני תום המשפט היא הפתרון הסביר האפשרי היחידי.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר הבוקר בראיון לרדיו קול ברמה כי "יש יותר סיכוי שהשמש לא תזרח בבוקר מאשר שראש הממשלה נתניהו יודה בעבירות שלא ביצע במסגרת בקשת החנינה".

הדיון שהיה אמור להיערך היום במשפטו הפלילי של נתניהו נדחה "בשל לו"ז מדיני-ביטחוני". בדיון שנערך אתמול בבית המשפט המחוזי בתל אביב, התייחס פרקליטו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, לבקשת החנינה ואמר: "יש בקשת חנינה שאני מקווה שתתקבל, וכולנו ניגאל מהעניין הזה בקרוב".

"העניין הזה" הוא גם שלטון החוק, השוויון בפני החוק, ותחושת הצדק הטבעית. העיניים נשואות כעת להרצוג, שעומד למבחן חייו.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פונה אל הנשיא יצחק הרצוג במהלך נאומו בכנסת, 13 באוקטובר 2025 (צילום: Kenny Holston/Pool via AP)

הרצוג הוא לא הנשיא היחיד שבוחש בחנינה אפשרית של ראש הממשלה. גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מתכוון להמשיך להתערב בנושא.

זה כנראה לא מקרי שבקשת החנינה המפורטת שהגיש נתניהו לנשיא הרצוג נפתחת באזכור עמדתו של הנשיא טראמפ. זה כנראה לא מקרי שהשרה עדית סילמן אמרה אתמול שאם נתניהו לא יקבל חנינה, הנשיא טראמפ עלול להעניש את ישראל. וזה גם כנראה לא מקרי שטראמפ הודיע אתמול שהוא מזמין את נתניהו שוב לביקור בבית הלבן בוושינגטון.

למי שמזדעזע שכך מתנהלים כעת העניינים ומתקומם על ההתערבות הזרה הבוטה הזו בענייניה הפנימיים ביותר של ישראל, נזכיר את המשפט האמריקאי המפורסם: הממזרים שינו את הכללים.

"הזמנתו של נתניהו לוושינגטון מגיעה בעיתוי רגיש", כותב הבוקר איתמר אייכנר ב"ידיעות אחרונות", "הפסקת האש בעזה שברירית ויש קושי לעבור לשלב השני בהיעדר יכולת לפרק את חמאס מנשקו, ובמקביל האמריקאים מתקשים להרכיב את כוח הייצוב הבינלאומי.

"טראמפ עשוי בפגישה לנסות לשכנע את נתניהו להסכים להכנסת כוחות טורקיים לרצועה, וכן ללחוץ עליו להסכים למעבר לשלב ב' גם ללא החזרת שני החללים שנותרו ברצועה – רס"ל רן גואילי והאזרח התאילנדי סותטיסאק רינטלאק, דבר שישראל מתנגדת אליו בתוקף. האמריקאים גם לוחצים על ישראל להסכים לכניסת הרשות הפלסטינית לשיקום הרצועה, אך גם כאן נרשמת התנגדות מצד ישראל".

וישנה כמובן הסוגיה הסעודית. טראמפ מעוניין מאוד בהתקדמות מהירה בגזרה הזאת, והוא צפוי ללחוץ על נתניהו להתגמש. מבחינתו, אם מה שנדרש כאן הוא ביטול מוחלט של התיקים הפליליים של נתניהו, טראמפ לא יהסס להפעיל מכבש לחצים על הרצוג, כדי שיוכל לפנות לציבור הישראלי ולטעון שאכן מתקיימות כאן גם נסיבות קיצוניות וגם אינטרס ציבורי עליון.

מנקודת המבט של נתניהו, זו בלי ספק "שאלת הבחירות" הטובה ביותר לרוץ איתה בקמפיין הבא. היא בוודאי עדיפה אלף מונים על שאלת האחריות ההיסטורית לטבח השבעה באוקטובר, או על סוגיית חוק ההשתמטות.

דיון בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בעניין הצעת חוק הגיוס של ח"כ בועז ביסמוט, 1 בדצמבר 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

שלא במפתיע, ראש הממשלה נמנע בימים האחרונים מלהתערב או להתבטא בפומבי בסוגייה הנפיצה של חוק ההשתמטות. הוא מפנה את הבמה לח"כ בועז ביסמוט שיספוג את האש עבורו, ומחכה שחייליו הנאמנים בקואליציה יעשו עבורו את העבודה וימלאו את הוראתו להעביר את החוק, בלי שהוא עצמו יינזק פוליטית מהאירוע שזוכה לביקורת רבה גם בבייס שלו.

אתמול יצאו נגד החוק ח"כים מהציונות הדתית, שקשובים להלכי הרוח בקרב מצביעיהם – שרבים מהם לחמו ושילמו מחירים כבדים במלחמה, וזועמים על החוק.

הם מצטרפים לחברי קואליציה שכבר התבטאו נגד החוק (השר אופיר סופר וח"כ יולי אדלשטיין, שכבר הוכיחו שהם מוכנים לשלם מחיר פוליטי על עמדתם, וסגנית השר שרן השכל שאין לה באמת אופק פוליטי, מה שמאפשר לה כרגע ללכת בעקבות נטיות ליבה, אבל בהמשך היא עלולה להתיישר, אם יוצא לה פיתוי מספיק גדול).

חלק מחברי הכנסת החרדים לא מוכנים לשתף פעולה עם חוק שהמילה "סנקציות" מופיעה בו. גם אם ברור לכולם שמדובר בישראבלוף.

כרגע, אם כן, ישנו בפוטנציאל 12 חברי קואליציה המתנגדים להצעת החוק של ביסמוט – אך סביר להניח שהמספר הזה ייקטן משמעותית אחרי שיתבצע בחוק תיקון או שניים, שמן הסתם הוכנסו מלכתחילה כדי לאפשר להפיס את המתנגדים – מה שנקרא "עיזים".

"גם אם מחברים את שלל האידיאולוגים משני הצדדים ומצפים מהם שיוסיפו לדבוק בהתנגדות מקסימלית, מגלים שבכל זאת יש לנתניהו רוב בקואליציה לחוק ההשתמטות", כותבת הבוקר רוית הכט ב"הארץ", ומעריכה כי אם נתניהו יגיע למסקנה שהוא יצליח להעביר את החוק, הוא "ילך על זה".

לכולם ברור שהחוק לא יעמוד במבחן בג"ץ, אבל מאבק במערכת המשפט הוא ממילא מטרת-על פוליטית של נתניהו, בלי וכמובן עם קשר למצבו המשפטי האישי.

דם בזירת הפיגוע בגדה המערבית, 2 בדצמבר 2025 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

מחבל תקף הבוקר בסכין שני חיילים סמוך ליישוב עטרת, ליד רמאללה, ונורה למוות. הוא זוהה בידי משרד הבריאות הפלסטיני כמוחמד אסמר, בן 18, מהכפר בית רימא.

המחבל התקרב בצורה חשודה ליישוב עטרת וזוהה במצלמות האבטחה. לוחמי צנחנים מגדוד 101 הוקפצו למקום ועצרו אותו לבידוק בטחוני. במהלך הבדיקה הוא שלף סכין, דקר שני לוחמים, שנפצעו באורח קל,  והחל לברוח. הכוח פתח באש והרג אותו.

בעקבות הפיגוע הוטל כתר על גוש ערורה ובוצעו חסימות ביישובים סמוכים.

מחאה ליד הכנסת בגין אירועי האלימות בחברה הערבית, 27 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מאהר זריקי, בן 20, שנורה למוות בכפר כנא, הוא הקורבן ה-238 השנה לאלימות המשתוללת בחברה הערבית. זריקי נורה אמש למוות בזמן שישב ברכבו יחד עם אישה וילד שלא נפגעו למרבה המזל מהירי.

בהמשך הערב נפצע קשה צעיר ערבי בן 27 שנפגע מירי סמוך לאצטדיון בלומפילד ביפו. הוא פונה לבית החולים וולפסון כשהוא במצב של הכרה מעורפלת ולא יציב.

בסוף השבוע נרצח ביריות באסל ענאן נסאר, בן 22 מעראבה. הוא נורה למוות חצי שנה אחרי שאביו נרצח. צעיר נוסף, בן 18, נפצע קשה באותה תקרית.

בכל המקרים נמסר מהמשטרה כי הרקע למעשים פלילי. בכל המקרים, לא נראה כי הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות של משטרת ישראל.

בנימין נתניהו, מאי 2008