איתמר בן גביר בישיבת סיעת עוצמה יהודית בכנסת, 17 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הבוקר נודע על מותו של מחמוד עכאווי, בן 43 שנורה הלילה למוות בטמרה. בעקבות מותו עלה מספר הנרצחים בחברה הערבית ל-245, כך על פי הספירה של "יוזמות אברהם", ארגון שבין היתר עוקב וממפה את האלימות המשתוללת במגזר הערבי.

ג'וש בריינר כותב הבוקר, כי על פי ספירת "הארץ" מניין הנרצחים השנתי הכולל בישראל הגיע הבוקר ל-300, נתון המשתווה למספר הנרצחים הכולל בשנת 2023 (לא כולל נרצחי שבעה באוקטובר, כמובן) – שנה שבה נרשם שיא הנרצחים בישראל בכל הזמנים.

שתי "שנות השיא" הללו – 2023 ו-2025 – היו תחת כהונתו של איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי. נאמר בעדינות רבה: ההתחייבות של בן-גביר "להחזיר את המשילות לרחובות ישראל" לא קוימה. מלבד שינוי שמו של המשרד, קשה לומר שהביטחון הלאומי בישראל השתפר בשנים האחרונות.

זוכרים את ההסתערות הקולנית של בן גביר על עמר בר-לב, השר שקדם לו? זוכרים איך בן גביר האשים את בר-לב בהפקרת ביטחונם של אזרחי ישראל? ובכן, ב-2022 – שנת כהונתו של בר-לב במשרד לביטחון פנים – עמד מספר מקרי הרצח בישראל על 149. פחות ממחצית מספר הנרצחים השנה.

"בשנה האחרונה לא היה במשטרה פרויקטור שאחראי על הפשיעה במגזר הערבי", כותב הבוקר בריינר, "רק לפני כחודש הוחלט למנות קצין לעסוק בנושא ולקדמו לדרגת ניצב. בה בעת, איתמר בן גביר והמפכ"ל לא הובילו תוכנית ייעודית למאבק בפשיעה בחברה הערבית, בניגוד למקבילים להם בתפקיד בתקופת הממשלה הקודמת".

יכול להיות שהשר לביטחון לאומי פשוט שמח על כך ש"ערבים רוצחים ערבים"? חס וחלילה. אי אפשר להאמין בדבר כה מחריד על שר בממשלת ישראל.

חולצת המחלוקת שהמשטרה אוסרת על אוהדי הפועל תל אביב ללבוש (צילום: אמיר בן-דוד)

הנה עניין חשוב שמשטרת ישראל מקצה לו משאבים ותשומת לב ומרבה לעסוק בו לאחרונה: המחאות של אוהדי הפועל תל אביב.

היום בשעה 14:00 יגיע הנושא להכרעה מול שופטי בג"ץ. לכאורה מדובר בעניין שולי, שמעניין אוהדי כדורגל בלבד. אבל למעשה מדובר בהכרעה משפטית שעלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת על חופש הביטוי וחופש המחאה בישראל.

תקציר הפרקים הקודמים, למי שלא מתעניין בכדורגל ישראלי: אוהדי הפועל תל אביב בכדורגל מרגישים שהמשטרה מתנכלת להם בכוונה, כדי להתחנף לשר לביטחון לאומי, שלא מסתיר את סלידתו מהמועדון.

בשבועיים האחרונים מנעו השוטרים מאוהדי הפועל מלהיכנס לאצטדיונים כשהם לובשים חולצה שעליה מחאה נגד היריבה העירונית השנואה מכבי תל אביב, נגד ארגון הטרור כ"ך ונגד משטרת ישראל.

אם יתאפשר לשוטרים למנוע מאזרחים ללבוש חולצות מחאה כאלה – הם יוכלו למעשה להתערב כמעט בכל גילוי של מחאה, בטענה שמדובר בפגיעה בסמלי שלטון או בהפרת הסדר הציבורי. מכאן החשיבות הגדולה של הדיון היום בבג"ץ.

עורכי הדין של האגודה לזכויות האזרח שמגישים את העתירה בשם אוהדי הפועל תל אביב אמרו אתמול לקראת הדיון:

אלא שג'וש בריינר חושף הבוקר ב"הארץ" כי המפכ"ל דווקא מתעקש ודורש שפרקליטות המדינה תגן על עמדתו בדיון היום – למרות שמחלקת הבג"צים הבהירה כי יש קושי משפטי בהגנה על התנהלות המשטרה במקרה זה.

החיפושים אחר היימנוט קסאו בת ה-9 מצפת, 28 בפברואר 2024 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

661 אחרי היעלמותה של הילדה היימנוט קסאו ממרכז הקליטה בצפת, נעצר אתמול אדם החשוד בחטיפתה.

בית משפט השלום בראשון לציון האריך אתמול בשישה ימים את מעצרו של תושב באר שבע בן 63, החשוד בניסיון תקיפה מינית וחטיפת ילדה בבאר שבע, וחשוד גם בחטיפתה של קסאו. השופטת דורית נוי סבן ציינה בהחלטתה כי יש חשד סביר "בעוצמה מספקת לשלב הזה".

החשוד מכיר היטב את אביה של הילדה שאותה ניסה – על פי החשד – לחטוף בבאר שבע. הילדה הזו הייתה חברה של היימנוט קסאו בצפת. החשוד נמצא בישראל כבר כמה שנים ומתברר שהוא מכיר היטב גם את משפחתה של היימנוט קסאו.

לפני יומיים החליטו במשטרה להעביר את חקירת הפרשה ללהב 433, בלי להסביר מה עומד מאחורי ההחלטה. על יתר הפרטים הנוגעים לחקירה הוטל בינתיים צו איסור פרסום.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מכריז על אישור עסקת הגז עם מצרים לצד שר האנרגיה אלי כהן, 17 בדצמבר 2025 (צילום: צילום מסך, משרד ראש הממשלה)

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולצידו שר האנרגיה אלי כהן על תקן סיידקיק מהנהן, בישר אתמול לאומה על חתימת "העסקה הגדולה בתולדות המדינה" שבה ייוצא גז ממאגר לוויתן למצרים.

עסקת הענק – בין החברות שברון, ניו-מד אנרג'י ורציו, השותפות במאגר, לבין ממשלת מצרים – נחתמה כבר באוגוסט, אבל בגלל ההיקף העצום שלה (מכירות בסדר גודל של 35 מיליארד דולר עד שנת 2040), נדרשה חתימתו של שר האנרגיה.

נתניהו הפקיע מאלי כהן את סמכותו והעביר אותה למשרד ראש הממשלה, וכך זכינו לראות אמש את השניים בהצהרה המשותפת ששודרה בכל מהדורות החדשות.

על פי גורמים רבים, ההסכם נחתם רק בלחץ אמריקאי כבד, כתנאי מקדים לפגישתו של נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בסוף החודש.

"שברון ושאר השותפות במאגר קיבלו את מה שרצו עם ויתורים קטנים מאוד מצידן", כותב הבוקר עידן בנימין ב"דה מרקר", "בהודעה מצוין שההיתר ניתן מתוך ידיעה ברורה שמ-2036 צפוי מחסור באספקת גז למשק המקומי".

המחסור הזה הוא-הוא "הביטחון האנרגטי" שעליו הפגינו רבים ב"הפגנות הגז" שנערכו בישראל לפני שנים. כעת הסוגיה הדליקה (סליחה…) מתגלגלת למקבלי ההחלטות של עוד עשור.

נפתלי בנט בכותל המערבי, 25 במאי 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הרשתות החברתיות מתמלאות היום בציטוטים שונים מתוך חשבון הטלגרם של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שעלו אתמול לרשת.

קבוצת האקרים איראניים בשם "חנדלה" טענה אתמול שהצליחה לחדור לטלפון הנייד של בנט, במבצע שמכונה על ידי ההאקרים "מבצע תמנון: נפתלי בנט נפרץ". הקבוצה פירסמה 141 עמודים של מספרי טלפון ובהם בכירים בישראל ובעולם, וכן תמונות של בנט והתכתבויות שונות שלו.

בנט אמר אתמול כי אחרי בדיקה שערך, מכשיר הטלפון שלו לא נפרץ, אבל אכן הושגה גישה לחשבון הטלגרם שלו.

הטענות על מעורבות של האקרים איראניים בפריצה נבדקת כעת על ידי שב"כ. נזכיר בהקשר הזה כי לפני מערכת הבחירות ב-2019 שבה בני גנץ התמודד מול בנימין נתניהו, התפרסם כי הטלפון של גנץ נפרץ כביכול על ידי האקרים איראניים.

אולי כדאי שבמסגרת החקירה החדשה, חוקרי שב"כ ינסו לברר האם זה מקרי שהאקרים איראניים בוחרים לתקוף דווקא את יריביו הפוליטיים של ראש הממשלה.

בנימין נתניהו, מאי 2008