2025 תגיע הלילה אל קיצה, והסנטור האמריקאי ג'וזף מקארתי מטיל עליה צל כבד.

הסנטור מקארתי נכנס אל תולדות המחשבה הפוליטית אחרי מסע ציד ציבורי נרחב שהוביל בשנות החמישים, במטרה ללכוד את מי שהוגדרו בארה"ב "משתפי פעולה עם הקומוניזם" – בתקשורת, בתרבות, בממשל, בצבא ובשירות הציבורי.

הסנאטור ג'וזף מקארתי בעת דיון בתת-ועדה של הסנאט לגילוי חדירה של קומוניזם לארצות הברית. 9 במרץ 1950 (צילום: AP Photo/Herbert K. White)

כיום משתמשים במונח "מקארתיזם" כדי לתאר הטחת האשמות חסרות ביסוס שנועדו לזרוע בציבור בהלה, להגביל התבטאויות פוליטיות שונות, כולל מתקפות דמגוגיות ארסיות על מי שמתנגדים לשלטון.

מילון פונטנה למחשבה מודרנית מגדיר מקארתיזם כ"האשמת אנשים ללא סיבה או על סמך עדויות מפוקפקות בהשתייכות לקבוצות שנדחו וגונו על ידי החברה".

הנה בציר באושים מהיממה האחרונה של 2025, שמוכיח שאנחנו כבר בעיצומו של מסע ציד מקארתיסטי כאן בישראל, שעוד ילך ויקצין ככל שנתקרב למועד הבחירות שייערכו בשנה הבאה.

שר המשפטים יריב לוין בטקס הפרישה של השופט יוסף אלרון. 18 בספטמבר 2025 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)

שר המשפטים יריב לוין שלח אתמול מכתב למנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, שכותרתו "הפיכת בית המשפט העליון לסניף פעיל של השמאל הרדיקלי גם מחוץ לאולמות הדיונים".

כלומר: מבחינת שר המשפטים, הדיונים בבתי המשפט הם כבר מזמן דיונים של "השמאל הרדיקלי" – שזה המקבילה הישראלית ל"קומוניזם" שאחריו רדף הסנטור מקארתי – וכעת שר המשפטים מוצא לנכון להתריע שהשתלטות "השמאל הרדיקלי" המסתורי הזה גולשת גם אל מחוץ לאולמות הדיונים. איך קורה הדבר הנורא והמפחיד הזה? ובכן, שר המשפטים מסביר:

שר המשפטים – אבי דוקטרינת ה"לויניזם" – מרחיב ומסביר כי מדרשת "אדם" הוא ארגון "המתגאה בשיתוף פעולה עם ארגונים דוגמת 'האגודה לזכויות האזרח' ו'נשים עושות שלום'" ומזכיר כי פרופ' אסא כשר אמר פעם כי "אי אפשר לסבול את הרודנות החרדית. אי אפשר לסבול את השלטון הרודני, את הטפילות החרדית".

לפיכך אין להזמין אותם ליום עיון כזה המתקיים "תוך שימוש במשאבי ציבור" (הערת אגב: מפתיע לראות שנציג של הממשלה הנוכחית מוטרד כל כך מבזבוז משאבי ציבור). לוין מסכם:

לוין דורש ממנהל בתי המשפט לבטל לאלתר את "הכנס הפוליטי הקיצוני" ומוסיף:

אחרי שהרשות השופטת הגיבה שהכנס נועד ל"חינוך לערכים משותפים", שלח הבוקר שר המשפטים מכתב נוסף שבו טען שאת פרופ' כשר צריך להעמיד לדין על "גזענות" וכי הזמנת ד"ר מרושק היא הבעת תמיכה של בית המשפט העליון בסרבנות.

המשך יבוא.

ראש שב"כ דוד זיני ברחבת הכותל המערבי בירושלים, 6 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אנשי שב"כ שונים ניהלו השבוע שיחות אזהרה עם פעילים בולטים במחאה נגד הממשלה, כך חושפים בר פלג ויהושע (ג'וש) בריינר ב"הארץ".

באחד המקרים זומנה פעילת מחאה לתחנת משטרה ונאמר לה כי היא תיחקר שם על ידי שוטרים, אך כאשר היא הגיעה לתחנה היא נחקרה על ידי אנשי שב"כ – זאת בניגוד לפסיקת בג"ץ. אותה פעילה אף מספרת, כי אשת שירות ניסתה לגייס אותה כסוכנת ולשתף פעולה עם שב"כ.

ניר מזרחי, פעיל מחאה שמפגין בקביעות מול ביתו של השר עמיחי שיקלי בקיבוץ חנתון, סיפר שקיבל טלפון מבחור שהזדהה כ"נגב מהשב"כ" שזימן אותו לפגישה, וכשמזרחי ענה לו "אני אזרח שומר חוק שרק מפגין" נאמר לו "תישלח אליך ניידת".

פעילת מחאה אחרת בשם עדי ישראלי סיפרה כי זומנה לחקירה על ידי "שני גברים בלבוש אזרחי" שדפקו על דלת ביתה והציגו את עצמם כשוטרים. היא התייצבה במועד שנקבע לה בתחנת מרחב ירקון של המשטרה ושם פגשה שלושה אנשים שטענו באוזניה כי הם מהיחידה לאבטחת אישים ואמרו לה שהיא "לא חשודה בכלום" ושזו רק "שיחה ידידותית".

משב"כ לא נמסרה תגובה לפניית "הארץ" בנוגע למקרים הללו.

בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים משותפת עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בירושלים, 7 בדצמבר 2025 (צילום: Ariel Schalit / POOL / AFP)

בשעה ששב"כ ושר המשפטים מקדישים מאמצים ניכרים לטפל בתאי "השמאל הרדיקלי" במערכת המשפט או במחאה נגד הממשלה, חקירת פרשת "קטאר-גייט" – שלפיה קטאר מימנה והפעילה את יועציו הקרובים ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתקופת המלחמה – נדחקת לשוליים. ראש הממשלה אפילו לא נחקר בעניין, למרות עובדות רבות ומדאיגות שכבר נחשפו.

אבינדב בגין – נכדו של איש השמאל הרדיקלי מנחם בגין ובנו של החתרן הקיצוני בני בגין – פרסם הבוקר פוסט ארוך ברשת X שבו כתב:

ההשקפה הקלוקלת במקרה הזה היא ההשקפה אודות עליונות שלטון החוק במדינה דמוקרטית ועליונות מערכת המשפט בפרשנות החוק.

ואבינדב בגין ממשיך ומזכיר:

שר התרבות והספורט מיקי זוהר בטקס פרסי הקולנוע של משרד התרבות בבנייני האומה בירושלים, 30 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כאשר השלטון מחליט להעניק פרסים של מאה אלף שקל לקולנוענים, היינו מצפים שזה יתקבל בתרועות שמחה ולא בהפגנות מחאה.

והנה אמש חולקו פרסים כאלה מטעמו של שר התרבות מיקי זוהר ומול הטקס שנערך בבנייני האומה בירושלים נערכה הפגנת מחאה של קולנוענים. האירוע עצמו, אגב, לא נערך באולם הגדול של בנייני האומה אלא בחלל קטן בנוכחות 200 איש בלבד.

אחד המפגינים מול הטקס היה הבמאי אבשלום פולק, אחיו של שי כרמלי-פולק שזכיית סרטו "הים" (על ילד פלסטיני שמנסה להגיע לים) בפרס אופיר היא זו שהתניעה את המהלך של שר התרבות לייסד אד-הוק פרס "לאומי" מטעם המדינה. כשנשאל האם בכוונתו להיכנס לטקס אמר פולק: "אני מוקצה. אני מסומן כחלק ממשפחה שהיא עוכרת ישראל".

באירוע עצמו אמר שר התרבות:

בפרס שר התרבות זכה הסרט "ברנינג מן" שעוסק באב שלוקח את בנו החייל למחנה צבאי מרוחק, נפרד ממנו ונתקף חרדה שמא לא ייראה אותו יותר. במאי הסרט, איל חלפון, נעדר מהטקס "בשל מחלה".  

בנימין נתניהו, מאי 2008