החוק אוסר על עובדי ציבור לקבל החלטות משמעותיות כשהם נמצאים במצב של "ניגוד עניינים". ככה מנסה החברה להגן על עצמה מפני שימוש לרעה בכוח השררה.

"ניגוד עניינים" הוא המצב שבו לאדם – בעיקר בעל תפקיד ציבורי – יש אינטרס אישי, משפחתי או עסקי, לפעמים סמוי מהעין,  שעלול להשפיע על שיקול דעתו המקצועי ולעצב את החלטותיו.

ישראל איינהורן, אלי פלדשטיין (צילום: מונטז')

מאחר שהחיים לפעמים מסובכים ומזמנים כל מיני מצבים של ניגודי עניינים, הומצאו שלל כלי עזר משפטיים, שמאפשרים לאיש ציבור הגון לקבל אישור מראש לפעולה שנגועה בניגוד עניינים, אבל נעשית ב"גילוי נאות". 

בפרשת דרעי קבעו שופטי העליון כי במקרה של ניגוד עניינים "הפגיעה בציבור אינה מותנית בהכרח בגרימת נזק כספי או חומרי. די שהפרת האמונים בידי עובד הציבור תפגע באמון הציבור במערכת השלטון".

נדמה לי שאין צורך להרחיב למה אמון הציבור – או מה שנשאר ממנו – הולך ומתערער מיום ליום, ככל שאנחנו נחשפים ליותר פרטים על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל.

גידי וייץ ובר פלג מפרסמים הבוקר ב"הארץ" פרטים חדשים מתוך חקירתו של ישראל איינהורן בפרשת המסמך המודלף ל"בילד". איינהורן, שתיווך בין יועץ התקשורת אלי פלדשטיין לבין פול רוזנהיימר, סגן עורך ה"בילד", סיפר בחקירתו, בין היתר, איך קיבל מפלדשטיין – שאותו הוא מכנה בחקירה "משרתם של אלף אדונים" – את המסמך שמכונה מאז "מסמך סנוואר" (למרות שידוע מזמן שלא סנוואר כתב אותו), ואיך תיווך את המסמך ל"בילד" הגרמני במשפט: "זה מגיע ממשרדו של נתניהו".

איינהורן גם הסביר לחוקרים שפלדשטיין אמר לו: "אני צריך אותך בשביל רה"מ, לא בשביל מגדלור". מגדלור הוא "קמפיין לייטהאוס", פרויקט מתגלגל לשיפור תדמיתה של קטאר, שהתנהל במקביל, ושגם פלדשטיין וגם איינהורן קיבלו עבורו תשלומים חודשיים באמצעות הלוביסט האמריקאי ג'יי פוטליק.

איינהורן הרחיב והסביר שתוכן המסמך המודלף "מנוגד לפרויקט של פוטליק… אז בשביל מה פלדשטיין ביקש את זה ממני? רק בשביל ראש הממשלה. האינטרס של המסמך הזה גם תואם את האינטרס של לשכת נתניהו, שההפגנות נגד הממשלה עושות קרע בעם".

בדיוק כדי להימנע ממצבים כאלה הומצאו הכללים של ניגוד עניינים. אבל בישראל של עידן נתניהו הם נזרקו מזמן מכל המדרגות. ואין מקום מובהק יותר מלשכת נתניהו, לראות איך מפולת של ניגודי עניינים קוברת תחתיה גם את האינטרס הציבורי וגם את האמת.

משפחות שכולות מפנות גב למליאת הכנסת בזמן הצגת חוק ועדת החקירה הפוליטית, 24 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם ההחלטה שעברה אתמול בקריאה טרומית (ברוב של 53 תומכים לעומת 48 מתנגדים) להקים ועדת חקירה פוליטית לטבח השבעה באוקטובר, היא החלטה שהתקבלה תוך ניגוד עניינים מובהק.

הרעיון שעומד מאחורי ועדת חקירה ממלכתית – שאותה ראש הממשלה פועל בכול כוחו לסכל – הוא לנתק את הקשר בין מקבלי ההחלטות לבין מי שימונו לחקור את תהליכי קבלת ההחלטות.

ראש הממשלה, שמסובך עד צוואר בחקירות פליליות, ואמור להיות אחד הנחקרים המרכזיים בכל ועדת חקירה שתקום לבדוק את טבח שבעה באוקטובר, מינה את עצמו לעמוד בראש הפורום שימנה את ועדת החקירה הפוליטית וגם ייקבע את גבולות הגזרה של החקירה הזו. היש ניגוד עניינים יותר בוטה מזה?

איך מתרצים את הנושא, גם לנוכח הזעם שהוא מעורר בקרב המשפחות השכולות? בכך ש"צריך לחקור גם את השופטים". כלומר: על פי ההיגיון המעוות הזה, גם השופטים מצויים בניגוד עניינים, כי גם הם אמורים להיחקר איך השפיעו החלטות משפטיות על חוסנה של ישראל ועל מוכנותה לשבעה באוקטובר.

על העניין הזה כותב ב-ynet יובל אלבשן, שבדרך כלל נמצא במחנה התומך בראש הממשלה, כי "כוונת הממשלה לחקור שופטים על פסיקותיהם במסגרת 'ועדת חקירה לאומית', תפגע בעצמאות המשפטית. הפעם זה באמת הזמן לחשוש מ'קץ הדמוקרטיה'. בדמוקרטיה אין ועדת חקירה לשופטים".

המזכיר הצבאי של בנימין נתניהו, רומן גופמן, 11 בנובמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף רומן גופמן, הופיע אתמול בפני ועדת גרוניס שאמורה לאשר את מינויו לתפקיד ראש המוסד הבא.

בתום עדותו של גופמן החליטו חברי הוועדה כי יש להעמיק בבירור פרשת אורי אלמקייס, הנער שהופעל על ידי גופמן לצורך יצירת "קמפיין תודעה", בעת שהאחרון כיהן כמפקד אוגדה 210 ברמת הגולן.

יוסי יהושוע, הכתב הצבאי של "ידיעות אחרונות", כותב על כך הבוקר ב-Ynet: "עדותו של קצין בכיר באמ"ן, ככל הנראה ממחלקת ביטחון מידע, שצפוי להופיע בפני הוועדה, עשויה להכריע את הכף בהחלטת ועדת גרוניס, הדנה בטוהר המידות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו הופיע ביום ראשון השבוע בפני ועדת גרוניס, הציג בפני חברי הוועדה את שיקוליו למינויו של גופמן, המשמש כיום כמזכירו הצבאי, ושיבח את עבודתו.

לא ידוע אם נתניהו תיאר גם את גופמן כ"ציוני ופטריוט".

חייל כתב בגלי צה"ל, אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

טל לב-רם, מפקד גלי צה"ל, הודיע אתמול בערב לעיתונאים המשדרים בתחנה, כי בעקבות הנחיות חדשות שהגיעו ממשרד הביטחון, ההתקשרויות עם מגישים המועסקים על תקן "יועצים" יוקפאו החל מ-1 בינואר 2026.

המשמעות היא הפסקה מיידית – החל מהשבוע הבא – של העסקת עיתונאים ומגישים כמו רינו צרור, אילנה דיין, ספי עובדיה, יואב קוטנר, אייל (קוואמי) פרידמן, הדר מרקס ואחרים.

ועד עובדי גל"צ מסר אתמול כי הגיש עתירה לבג"ץ נגד הסגירה וגם נגד המהלך הנוכחי.

שר הביטחון ישראל כ"ץ התנער מהטענות אמש, ומלשכתו נמסר כי "משרד הביטחון לא הוציא הנחיה כלשהי על סיום העסקת יועצים בגלי צה"ל… החוזים יוארכו עד 28 בפברואר 2026, מועד סגירת התחנה".

מוחמד בכרי בבית המשפט העליון במסגרת דיון על סרטו "ג'נין ג'נין" ב-16 במאי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

על מוחמד בכרי – שמת אתמול בגיל 72 – נהוג להקדים ולכתוב שהוא היה "שנוי במחלוקת".

המחלוקת היא לא על כישרון המשחק של בכרי וגם לא על הכריזמה הניכרת לעין שלו. אלה היו ברורים לחלוטין מהופעותיו הראשונות בסרטים כמו "גמר גביע" של ערן ריקליס ו"מאחורי הסורגים" של האחים ברבש.

המחלוקת האמורה סבה סביב הסרטים שבכרי ביים. "1948" שעסק באירועי מלחמת השחרור מנקודת מבט פלסטינית ובעיקר "ג'נין ג'נין", שעסק במבצע "חומת מגן" מנקודת מבט פלסטינית, וגרר את בכרי לעשורים של דיונים בבתי משפט, שבהחלטה תקדימית אסרו להקרין את הסרט בארץ, וקבעו כי הסרט כולל שקרים המוציאים את דיבת חיילי צה"ל.

הבמאי אורי ברבש ספד אמש למנוח ואמר עליו:

בנימין נתניהו, מאי 2008