בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הכחיש כ"לא מדויק" דיווח בעיתון "הארץ", שלפיו לשכת התובע הראשי שלו הוציאה צווי מעצר נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', וכן נגד שלושה בכירים ישראלים נוספים.
לפי הדיווח, שציטט מקור דיפלומטי, אחד הצווים הנוספים היה נגד פוליטיקאי ושניים אחרים היו נגד בכירים צבאיים. שמות האנשים הספציפיים לא פורסמו.
העיתון דיווח תחילה כי הצווים כבר הוצאו, ולאחר מכן שינה את הסיפור וכתב כי הם התבקשו על ידי לשכת התובע הראשי, אך ממתינים לאישור השופטים.
דוברת בית הדין הפלילי הבינלאומי, אוריאן מאייה, אמרה בהודעה לעיתונאים כי הדיווח אינו מדויק, וכי בית הדין "מכחיש את הוצאתם של צווי מעצר חדשים בעקבות המצב במדינה פלסטינית". עם זאת, ההודעה לא הכחישה את בקשת הצווים החדשים.
בעבר, בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא לעיתים קרובות את צווי המעצר שלו בחשאי ורק לאחר מכן פרסם אותם, כך שגם אם צו כזה יאושר, הדבר לא בהכרח יוכרז.
משרד החוץ ופרקליטות המדינה לא השיבו מיד לבקשות תגובה על הדיווח.
צווי מעצר הוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בנובמבר 2024, לאחר שהתובע הראשי דאז של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים קאן, הגיש בקשה פומבית לצווים במאי 2024.
קאן טען אז כי שני המנהיגים אחראים לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך המלחמה בעזה.
בית הדין הוציא בתחילה גם צווים נגד כמה בכירים בחמאס, אך ביטל אותם לאחר שחוסלו בידי ישראל במהלך המלחמה. הדיווח ב"הארץ" לא הזכיר צווים נוספים נגד מנהיגים מארגון הטרור, שנותר המשטר בפועל בכמחצית מהרצועה.
בשנה שעברה דיווח "וול סטריט ג'ורנל" כי קאן הכין צווי מעצר נגד בן גביר וסמוטריץ' לפני שיצא לחופשה על רקע טענות להתנהגות מינית בלתי הולמת. הוא לא הוחלף.
לפי הדיווח, התובע ביקש לעצור את השרים בשל חלקם בהרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית.
עמדת ירושלים היא שחוות הדעת אינה לגיטימית, מאחר שהחלטות רבות של האו"ם, וכן הסכמים דו-צדדיים ישראליים-פלסטיניים, קבעו כי המסגרת הנכונה לפתרון הסכסוך צריכה להיות פוליטית ולא משפטית.
ישראל דוחה גם את הטענה שאמנת ז'נבה חלה על הגדה המערבית, במידה רבה על בסיס העובדה שהשטח, שאותו כבשה ישראל מירדן במלחמת ששת הימים ב-1967 אך מעולם לא סיפחה, מעולם לא היה מדינה ריבונית.
![התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, כרים קאן, מופיע בפני מועצת הביטחון של האו"ם בניו יורק, 27 בינואר 2025 (צילום: Michael M. Santiago/Getty Images/AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/12/AFP__20250127__2196265282__v1__HighRes__UnitedNationsSecurityCouncilMeetsOnOngoingWa.jpg "התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, כרים קאן, מופיע בפני מועצת הביטחון של האו"ם בניו יורק, 27 בינואר 2025 (צילום: Michael M. Santiago/Getty Images/AFP)")
ישראל מתעקשת כי היא פועלת בהתאם לדין הבינלאומי, הן ביחס למדיניותה בגדה המערבית והן ביחס לניהול מלחמותיה.
היא מציינת כי בעת לחימה היא נוקטת צעדים כדי להימנע מפגיעה באזרחים, ובהם פרסום אזהרות פינוי לפני תקיפת מטרות, שימוש בחימוש מדויק לתקיפתן, והקלה על זרימת הסיוע ההומניטרי.
ישראל דוחה גם את סמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי היושב בהאג לעצור או להעמיד לדין את מנהיגיה, מאחר שמעולם לא הצטרפה לאמנות הבינלאומיות שיצרו אותו, וטוענת כי חברותה של הרשות הפלסטינית אינה מקנה לבית הדין סמכות שיפוט גם כן, בשל הוראות מפורשות בהסכמי אוסלו.
לבית הדין הפלילי הבינלאומי אין אמצעי אכיפה והוא מסתמך על שיתוף פעולה של מדינות החברות בו כדי לממש את צווי המעצר שלו.
בלגיה, בליז, בוליביה, דנמרק, פינלנד, אירלנד, איטליה, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, נמיביה, הולנד, ניו זילנד, נורווגיה, פורטוגל, סלובניה, דרום אפריקה, ספרד ושווייץ אמרו כולן במפורש כי יכבדו את צווי המעצר אם נתניהו ייסע למדינותיהן.
אחרות, בהן ארגנטינה, צ'כיה, רומניה ופולין, אמרו כי לא יעצרו את נתניהו. גם הונגריה אמרה כי לא תעצור את נתניהו, ואף אירחה אותו, למרות הצו, בתקופת ממשלו של ראש הממשלה לשעבר שלה, ויקטור אורבן.
ארה"ב, שאינה חברה באמנת רומא, תמכה בישראל, ואף הרחיקה לכת והטילה סנקציות על בכירי בית הדין הפלילי הבינלאומי המעורבים בתיקים נגד נתניהו וגלנט.
כוחות צה"ל חיסלו אתמול את בהאא' בארוד, מפקד במטה המבצעים של ארגון הטרור חמאס בעזה.
בהודעה נמסר כי לאורך המלחמה, ובתקופה האחרונה בפרט, בארוד פעל לתכנון וקידום מתווי טרור רבים נגד כוחות צה"ל הפועלים ברצועת עזה ונגד אזרחי ישראל בטווח הזמן המיידי.
עוד נמסר כי בארוד היווה איום מיידי על כוחות צה"ל וחוסל בתקיפה מדויקת מהאוויר.
לפי צה"ל, טרם התקיפה ננקטו צעדים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים, לרבות שימוש בחימוש מדויק ותצפיות מהאוויר.
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נועם סולברג נפגש עם ראש שב"כ דוד זיני לדיון בהיערכות לשמירה על טוהר הבחירות לקראת הבחירות הקרובות. בפגישה השתתף גם מ"מ מנכ"ל הוועדה דין ליבנה.
הפגישה נערכה לאחר שזיני נענה להזמנתו של יו"ר הוועדה לדון בהיערכות השירות למערכת הבחירות לכנסת ה-26, ועסקה בשיתוף הפעולה בין הוועדה לבין שב"כ, ולסיוע שנותן שב"כ לוועדה לצורך שמירה על הדמוקרטיה, בהמשך לדפוס הפעולה שנקבע במערכות בחירות קודמות.
סולברג בירך את שב"כ על "הירתמותו ונכונותו לסיוע לוועדה ועל תרומתו לשמירה על טוהר הבחירות".
ליבנה ציין כי "בהנחייתו של זיני, נרתם השירות באופן מלא, לסיוע לוועדה להגנה ולביצורה של הדמוקרטיה הישראלית, ולמניעת וסיכול השפעה זרה".
יו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן, פרסם בטוויטר תמונת AI ערוכה שבה הוא נראה עם פאות ארוכות וחובש שטריימל חרדי.
"ראיתי שמופצת תמונה שלי עם שטריימל. הנה הבטחה: הדמוקרטים יהיו תעודת הביטוח שלכם לכך שהמפלגות החרדיות יישבו באופוזיציה בשנים הקרובות", כתב.
ראיתי שמופצת תמונה שלי עם שטריימל.
קבלו הבטחה: הדמוקרטים יהיו תעודת הביטוח שלכם לכך שהמפלגות החרדיות ישבו באופוזיציה בשנים הקרובות. pic.twitter.com/dtQDFG3q2g
— Yair Golan – יאיר גולן (@YairGolan1) May 17, 2026
התרעות חדירת כלי טיס עוין הופעלו במספר מרחבים בצפון הארץ עקב זיהוי מטרה אווירית חשודה. מצה"ל נמסר כי האירוע הסתיים, אין נפגעים.
קודם לכן, צה"ל מסר כי כמה רקטות ששיגר חזבאללה לפני זמן קצר לעבר כוחות בדרום לבנון יורטו על ידי מערכות ההגנה האווירית.
הקירות בבתי הספר התיכוניים בישראל נראים היום כמעט בדיוק כפי שנראו לפני שלושה, ארבעה עשורים ואף יותר. שורות של שולחנות מול לוח, וקולו של מורה המנסה לדחוס חומר לבחינת הבגרות לתוך תודעה של דור שרואה את העולם דרך מסכים מהירים ודינמיים.
אך מחוץ לחצר בית הספר, המציאות הישראלית של השנים האחרונות, ובשיאה אירועי מלחמת אוקטובר 2023 ותקופות אי-הוודאות הממושכות שבאו בעקבותיה, טלטלה את כל מה שחשבנו שאנו יודעים על יציבות.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
זה קרה בחברה הישראלית בתחילת שנות ה-50 וזה עלול לקרות שוב.
משפחות נקרעו, התפרקו. קהילות שלמות נחלקו לשניים. היו מכות בין החברים. הורים הפסיקו לדבר עם בניהם. אוכלוסייה שלמה עזבה מסיבות אידאולוגיות. בתוך הקיבוצים המאבק היה כה חריף, עד שמשטרה נקראה להפריד בין הניצים בתל יוסף ועין חרוד.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אי אפשר לדבר על הרג ילדים בגדה המערבית בלי לדבר על מעצרי הילדים. אי אפשר להפריד בין הדברים, כי מעצרי הילדים הם חלק מאותה מציאות: מציאות שבה ילדים אינם מוגנים, שבה עצם היותם ילדים כבר לא מהווה חיץ מפני אלימות, הפחדה ופגיעה.
מי שמבקש להבין את מה שקורה היום בגדה, צריך לראות את התמונה השלמה. מצד אחד – אלימות הולכת וגוברת של מתנחלים, שפועלים מתוך תפיסה ברורה של דחיקה ושל יצירת מציאות בלתי אפשרית לחיים עבור קהילות פלסטיניות.
טיטי כרמל הוא מנכ"ל "הורים נגד מעצרי ילדים", פעיל חברתי ואיש טיפול. בעל ניסיון רב בעבודה עם אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון, ובפעולה למען צדק וזכויות אדם.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו