לאחרונה נקראים אזרחי ישראל בהמוניהם להצטייד בנשק אישי או להצטרף לכיתות כוננות חמושות, ולצורך זה אף בוטלו הגבלות ותנאים שהיו עד כה על קבלת הרישיון.

יוזמת המשרד לביטחון לאומי, שהחלה עוד לפני אסון ה-7 באוקטובר, קיבלה דחיפה לא-צפויה לאחר אסון עוטף-עזה והחרדה בעקבותיו, והופכת בימים אלו לעובדה מוגמרת.

מעתה נמצא פתרון לתקיפת טרור ברחבי ישראל, שאינו בידי הרשויות – משטרת ישראל או צה"ל – אלא קודם כל בנשקו של האזרח הקטן, שאינו בהכרח מאומן, מיומן או מתאים לכך.

מעתה נמצא פתרון לתקיפת טרור ברחבי ישראל, שאינו בידי הרשויות – המשטרה או צה"ל – אלא קודם כל בנשקו של האזרח הקטן, שאינו בהכרח מאומן, מיומן או מתאים לכך

רעיון ההתחמשות העצמית אינו חדש. כבר בשיר הפלמ"ח נקרא "כל בחור וטוב לנשק", אלא שאז לא הייתה עדיין מדינה שתגן על אזרחיה בדרך אחרת. מאז ועד היום עבר עקרון החימוש העצמי שינויים ותובנות, אשר רבים מהם היו כרוכים במחירים קשים ובאבדות בנפש.

הבה נציג את הדילמה העיקרית: אכן קיים סיכון תיאורטי כלשהו לתקיפה עוינת נגד אזרח בנקודה ספציפית בישראל, ויש סיכוי מסוים שהוא יגיב בנשק בצורה יעילה באותו רגע. סיכוי זה אינו גבוה בהיותו תלוי במיומנותו, זריזותו ותושייתו של האזרח מול תוקף מפתיע, בין אנשים תמימים ובתנאי שטח מורכבים.

מול מצב היפותטי זה קיימים שורה של סיכונים, שהינם רבים פי כמה, הנובעים מעצם החזקתם של כלי ירייה קטלניים ברשותם של מאות אלפי אזרחים ואזרחיות לאור כל ימות השנה.

להלן הסיכונים העיקריים, אשר כבר התממשו באירועים טרגיים רבים מספור לאורך השנים, וזאת כאשר החימוש עדיין מצומצם ומוגבל:

• רשלנות בשמירת הנשק בשגרה וניצולו הקטלני בידי אחרים.
• שימוש קטלני בנשק מתוך שיקול-דעת מוטעה: קטטה, חרדת-שווא וכד'.
• שימוש בחימוש הזמין לצורך פעילות פלילית, כולל אלימות במשפחה.
• פגיעה קטלנית בחפים מפשע בעת אירוע חרום, בשל אי-מיומנות מספקת.
• שימוש קטלני בנשק זמין במצבים פסיכוטיים, כולל התאבדות ורצח.
• תאונות קטלניות בעת טיפול בנשק או בעת אימון בו.

הדילמה העיקרית: אכן קיים סיכון מסוים לתקיפה עוינת נגד אזרח ויש סיכוי לא גבוה שיגיב בנשק בצורה יעילה באותו רגע. מול מצב היפותטי זה קיימים שורה של סיכונים, שהינם רבים פי כמה

על רקע זה, וכדי לצמצם פגיעה אפשרית, דאגו ממשלות ישראל לדורותיהן להגביל את תפוצתו של נשק אישי לאזרחים, וקבעו קריטריונים מחמירים לכך: רקע צבאי, מיומנות בהפעלה, היעדר רישום פלילי, הצורך המבצעי בחימוש ועוד.

האסונות הרבים הכרוכים בתפוצת הנשק בציבור אינם זוכים לתהודה ציבורית  רחבה. נסיבותיהם מוצנעות בכל הקשור בהנצחת הקורבנות, והם אף אינם נושא למחקר ולמסקנות פומביות, וזאת בשל צנעת הפרט וסיבות אחרות.

כך, למשל, שיעור ההיפגעות מירי בקרב אזרחים בארה"ב גבוה פי כמה מאשר במדינות המערב האחרות, והינו הגורם הנפוץ ביותר למוות לא-טבעי שם – יותר מתאונות דרכים ומטרור או מלחמות. הסיבה לכך היא הימצאותו של נשק זמין לאזרחים האמריקאים לפי החוק שם, שהינו חריג ביחס לעולם המערבי. גם שיעור ההתאבדויות הינו הגבוה בעולם דווקא בארה"ב, והסיבה העיקרית לכך לפי המחקרים הינה זמינות הנשק.

יתרה מכך: האוכלוסייה במדינות המערב אינה כוללת בתוכה ציבור אזרחים שעם עמם קיים סכסוך לאומי, כדוגמת מצבם של ערביי ישראל. דבריהם של ראשי "המשרד לביטחון לאומי", יוזמי ההתחמשות, בדבר "הצורך להכין את האזרחים למבצע שומר חומות 2" הינם רמז עבה לתכלית עתידית של התחמשות זו.

והסולידריות המלאה שנתגלתה לאחרונה מצד ערביי ישראל במשבר הנוכחי לא שינתה גישה זו, למרות הסכנות למלחמת-אזרחים שבתוכה.

למשל, שיעור ההיפגעות מירי בקרב אזרחים בארה"ב גבוה פי כמה מאשר במדינות המערב האחרות, והינו הגורם הנפוץ ביותר למוות לא-טבעי שם – יותר מתאונות דרכים ומטרור או מלחמות

התחמשותם ההמונית של אזרחי ישראל בחודש האחרון בעידוד הממשלה, תוך צמצום המגבלות על כך – צפויה להיות הרת-אסון באשר לשימוש-לרעה בנשק, ולקורבנות-השווא הצפויים כתוצאה מכך. על אישים, מפלגות וארגוני החברה האזרחית לצאת למאבק נגד יוזמה זו, העוברת ללא התנגדות בציבור ואף בתמיכתו, על רקע האווירה הביטחונית הקשה השוררת כיום.

עמיר מורן הינו בכיר-לשעבר בקהיליית המודיעין, יזם חברתי ועוסק ביישוב סכסוכים ובבניית קהילות. פעיל בתחום החברה המשותפת, תושב תמרת שבגליל.