הפלסטינים, לא רק בעזה, מאוכזבים מכישלון חמאס, מהעמדה הערבית ומהתגובה הרפה כולל של חזבאללה. הם מתוסכלים ומיואשים, עזה הרוסה ורחובותיה עיי חורבות. החברה מפוררת, בקריסה הומניטרית ובכאוס. ואין להם הנהגה המסוגלת לנסח אידיאולוגיה לאומית אלטרנטיבית חדשה שתשנה את מצבם.
למרות שגם בראייתם העצמית הם שרויים באחד מרגעי השפל של ההיסטוריה שלהם, בנכבה שנייה, נכבת 2023, ולמרות מצבם הנואש, הפלסטינים מאוחדים בשנאתם העזה וברצונם לנקום בישראל.
ד"ר רוני שקד מלווה באופן פעיל את הסכסוך הישראלי פלסטיני במשך יותר מ-5 עשורים. לאחר שירות בשב"כ בתפקידי שטח בכירים שימש ככתב ופרשן לעניינים פלסטיניים ב"ידיעות אחרונות", ובעשור האחרון הוא חוקר את החברה הפלסטינית במסגרת מכון טרומן באוניברסיטה העברית. מחקריו מתמקדים בעיקר בהיבטים הפסיכולוגיים חברתיים של אתוס הסכסוך של החברה הפלסטינית. שקד כתב 5 ספרים :"חמאס מאמונה באללה לדרך הטרור", "השב"כ בעקבות קפוצ'י", "מירושלים לדמשק וחזרה", "על הגדר - רדיקליזם בקרב הערבים בישראל". ספרו האחרון "מאחורי הכאפייה- הסכסוך מנקודת המבט הפלסטינית", זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 2020.
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רוני שקד ידידי.. כאחד שמלווה את הסכסוך היהודי-ערבי על אדמות ארץ ישראל מזה הרבה שנים כמוך, אני משתהה איך הפרשנים ממשיכים לעסוק בעוד מאותו הדבר, סבבים החוזרים על עצמם, בבחינת 'ציפייה לקבל תוצאה אחרת מאותה משוואה. הרי ברור שהערבים לא מוותרים על שאיפת ההשמדה ולא שואפים לפתרון שיאפשר חיים במקביל בשלום.. כך החמאס וכך כל מנהיג 'פלשתיני' [שם ששאלו מהרומאים בלי לבקש רשות.. שאל את גולדה מאיר שהיא בעלת תדרכון פלשתיני..
שאלתי לפיכך היא מדוע הפרשנויות לא מוליכות לפתרון מסוג אחר. כמו עם ילדים שמתקוטטים.. הפרדה או הרחקה מזירת האירוע.. המערב מן הסתם לא יכול להוות שושבין למהלך של ריקון רצועת עזה מתושביה הערבים ופיזורם על פני מדינות שונות, אלא רק בשלב הביצועי של מימון הפעולה הזו שתסתום את הגולל על רצועת עזה הערבית באופן מוחלט וסופי.. הרי היו העברות אוכלוסייה בעבר [יוון-קפריסין, אפילו בנגורנו קראבך שם הארמנים אולצו לחזור למדינתם המקורית לפני חודשים בודדים]. ברור שזהו מהלך לא אהוד, אבל בנסיבות הקיימות של התפתחות ההרג למימדים רחבים וקשים חייבים להתחיל לדבר על פתרון שיחזיק. אני מצפה להרבה יותר פרשנויות שיקימו פתרונות מעשיים ולא עוד מאותו הדבר.. שהרי אתה בעצמך אומר [שמעתי אותך השבוע ברדיו] שאחוז גבוה של האוכלוסייה הערבית תומכת במעשי החמאס בשבת השחורה. אז לפרשן שחייבים לחסל את החמאס ולא לטפל בלב הבעיה?? לא ברור העניין.