הפלסטינים, לא רק בעזה, מאוכזבים מכישלון חמאס, מהעמדה הערבית ומהתגובה הרפה כולל של חזבאללה. הם מתוסכלים ומיואשים, עזה הרוסה ורחובותיה עיי חורבות. החברה מפוררת, בקריסה הומניטרית ובכאוס. ואין להם הנהגה המסוגלת לנסח אידיאולוגיה לאומית אלטרנטיבית חדשה שתשנה את מצבם.
למרות שגם בראייתם העצמית הם שרויים באחד מרגעי השפל של ההיסטוריה שלהם, בנכבה שנייה, נכבת 2023, ולמרות מצבם הנואש, הפלסטינים מאוחדים בשנאתם העזה וברצונם לנקום בישראל.
ד"ר רוני שקד מלווה באופן פעיל את הסכסוך הישראלי פלסטיני במשך יותר מ-5 עשורים. לאחר שירות בשב"כ בתפקידי שטח בכירים שימש ככתב ופרשן לעניינים פלסטיניים ב"ידיעות אחרונות", ובעשור האחרון הוא חוקר את החברה הפלסטינית במסגרת מכון טרומן באוניברסיטה העברית. מחקריו מתמקדים בעיקר בהיבטים הפסיכולוגיים חברתיים של אתוס הסכסוך של החברה הפלסטינית. שקד כתב 5 ספרים :"חמאס מאמונה באללה לדרך הטרור", "השב"כ בעקבות קפוצ'י", "מירושלים לדמשק וחזרה", "על הגדר - רדיקליזם בקרב הערבים בישראל". ספרו האחרון "מאחורי הכאפייה- הסכסוך מנקודת המבט הפלסטינית", זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 2020.
יש לי חברה שבנה מגמגם קלות. הוא ילד מקסים, מבריק מכל בחינה, אהוב על כל מכריו, אבל מעט הגמגום שלו הציק לו מאוד. לפני מספר שנים, כשנפגשנו לקפה, היא הגיעה נסערת. ערב קודם לכן, בנימין נתניהו לעג לבני גנץ על סרטון בן כמה שניות שבו הוא נראה מגמגם קלות.
מה אני אגיד לחמוד שלי, היא שאלה בתערובת של דאגה וכעס, כשראש הממשלה מדבר ככה?
מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב
אנחנו נכנסים אל מלחמת נצח. זה מה שרוצה הממשלה, זה מה שרוצה הצמרת הביטחונית. ללא יום שאחרי, שלא יגיע לעולם.
מטרתם היא מלחמת נצח, שהיא ורק היא יכולה לאשש את תפיסתם של הימנים הקיצונים השולטים בממשלה – משיחיות פנאטית והעולם כולו נגדנו. וכמובן, להתגייס כולנו לאחדות מאחורי מי שהביאו אותנו למצב הנורא הזה, כי מלחמה. כבר לא מבצע נקודתי, מוגבל בזמן, בעל מטרות מוגדרות – כמו שישראל ידעה לעשות פעם. אלא מלחמה נצחית.
ד"ר עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. חוקר ומלמד על הגירה ,תהליכי גלובליזציה וקשרים טראנס-לאומיים, חברה אזרחית ופילנתרופיה. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כדי שנינצל מלפיתת המוות של הממשלה נדרשות חמש אצבעות קואליציוניות בעד פיזור הכנסת (וזאת לאחר עזיבת הגנציץ וחבורתו את הקואליציה). ללא חמש האצבעות, לא יועילו גם ארבעה מיליון איש ברחובות.
יש חמש אצבעות? יש אפילו אחת? מישהו?
החדשות בעברית מתמקדות בנזקים שמסב לנו חזבאללה, עשרים הרוגים ישראלים, מאה אלף מפונים והרס של בתים רבים. אך אנחנו לא ממש יודעים מה קורה בצד השני. מה חושפת העיתונות הערבית על המצב בדרום לבנון? עד כמה הוא חמור?
* * *
העיתונאי פייסל אל-קאסם כתב לאחרונה בטוויטר (29 בפברואר):
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסתבר שבלבנון נותנים דין וחשבון. נותר לנו רק לקנא. אצלנו אין אחראים, אין אשמים, אין מי שנותן הסברים, אין מי שיקבל הסברים. אפילו אלוהים ונציגיו אחראים רק על הצלחות (המלחמה בעזה) ולא על הכישלונות (7 באוקטובר).
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רוני שקד ידידי.. כאחד שמלווה את הסכסוך היהודי-ערבי על אדמות ארץ ישראל מזה הרבה שנים כמוך, אני משתהה איך הפרשנים ממשיכים לעסוק בעוד מאותו הדבר, סבבים החוזרים על עצמם, בבחינת 'ציפייה לקבל תוצאה אחרת מאותה משוואה. הרי ברור שהערבים לא מוותרים על שאיפת ההשמדה ולא שואפים לפתרון שיאפשר חיים במקביל בשלום.. כך החמאס וכך כל מנהיג 'פלשתיני' [שם ששאלו מהרומאים בלי לבקש רשות.. שאל את גולדה מאיר שהיא בעלת תדרכון פלשתיני..
שאלתי לפיכך היא מדוע הפרשנויות לא מוליכות לפתרון מסוג אחר. כמו עם ילדים שמתקוטטים.. הפרדה או הרחקה מזירת האירוע.. המערב מן הסתם לא יכול להוות שושבין למהלך של ריקון רצועת עזה מתושביה הערבים ופיזורם על פני מדינות שונות, אלא רק בשלב הביצועי של מימון הפעולה הזו שתסתום את הגולל על רצועת עזה הערבית באופן מוחלט וסופי.. הרי היו העברות אוכלוסייה בעבר [יוון-קפריסין, אפילו בנגורנו קראבך שם הארמנים אולצו לחזור למדינתם המקורית לפני חודשים בודדים]. ברור שזהו מהלך לא אהוד, אבל בנסיבות הקיימות של התפתחות ההרג למימדים רחבים וקשים חייבים להתחיל לדבר על פתרון שיחזיק. אני מצפה להרבה יותר פרשנויות שיקימו פתרונות מעשיים ולא עוד מאותו הדבר.. שהרי אתה בעצמך אומר [שמעתי אותך השבוע ברדיו] שאחוז גבוה של האוכלוסייה הערבית תומכת במעשי החמאס בשבת השחורה. אז לפרשן שחייבים לחסל את החמאס ולא לטפל בלב הבעיה?? לא ברור העניין.