שלום רב, מאמר חשוב. כמי שמכירה מכל ההיבטים על ההתמודדות שעוברות משפחות האימוץ והאומנה אני לא חושבת שבגיל 60 אדם מעוניין לטפל בילדים מורכבים.
נדרשים כוחות על למשך כ 15 שנים עד שהילדים מצליחים לעבור שיקום היקשרותי. כל הנתונים מצביעים על התנהגויות מורכבות.
אדם בן 70 לא ירצה להתמודד עם אלימות, התמכרות ובעיות בביה"ס.
צריך בדחיפות למצוא דרך לגייס משפחות צעירות וחזקות עם רשת תמיכה חסונה.
והכי חשוב להכשיר ולתמוך כראוי במשפחה ובכל המערך המקצועי.
הכותבת שרונה דוכנה מייסדת ומנכ"לית מיזם האימוץ והאומנה
אימצה ילד גדול כיחידנית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נכון שיחידות "צווארון לבן" מאויישות במידה רבה על ידי חיילים וחיילות בני מעמד ביניים גבוה, אבל מדובר במעמד ששם דגש על חינוך טכנולוגי ומדעי. כאלו ניתן למצוא לא מעט גם בין תושבי התנחלויות בגדה שמוצאם ממשפחות אנגלוסכסיות, רבות מהן מסורתיות או דתיות על מלא.
הבעיה נעוצה במשמעת הצה"לית הרופפת ובכניעה המתמשכת (שנטמעה כסטנדרט בהתנהלות הצבא) להלכי רוח דתיים ולשתלטנות הדתית. אלו התחזקו ללא הכר בעשורים האחרונים עם התגברות נוכחות בוגרי המכינות הדתיות ביחידות השדה והתחזקות הזיקה למסורת, למשיחיות ולאמונות טפלות שונות ומשונות (לכאורה מבוססות אמונה דתית) בחברה היהודית בכללותה.
האם באמת יש הסללה על בסיס "אתנו מעמדי",
או שהצבא עושה כבר עשורים כל שניתן להביא אוכלוסיות שונות ליחידות שונות, אבל, יש אתגרים של יכולות וציונים במקצועות נחוצים וידע באנגלית וסיווג מסיבות אידיאולוגיות או אחרות ועוד?
אפשר בבקשה גיבוי לטענות?