קשה לי לבחור גיבורות, בכלל קשה לי עם בחירות. תנו לי משבר חיים מסכן חיים והכל בהיר וברור לי, מה צריך לעשות, למי לפנות לאן להפנות, על מה צריך לעבוד ומה סדר העדיפויות. במצבי משבר אני רואה דברים בבהירות, כמו ציור בחול שמצטייר לנגד העיניים. אבל בבחירות של יומיום אני מסתבכת, מול הצורך לבחור שטיח, מסגרת לתמונה, מה לבשל לשבת או מי גיבורת האור שלי אני נכנסת ללופים חסרי מוצא.

קשה לי לבחור גיבורות, בכלל קשה לי עם בחירות. תנו לי משבר מסכן חיים והכל בהיר וברור לי, לאן להפנות ומה סדר העדיפויות. במצבי משבר אני רואה דברים בבהירות, כמו ציור בחול. אבל בבחירות יומיום אני מסתבכת

השנה הכל שונה וגם הבחירה שלי לחג היתה קלה וחד משמעית. גיבורות האור שלי השנה הן המשוררת נלי זק"ש והמתרגמת דינה פון שוורצה מסתאי שתרגמה את ספרה של זק"ש "תהילים של לילה".

עטיפת הספר "תהילים של לילה"

נלי זק"ש היתה משוררת יהודיה גרמניה שזכתה בפרס נובל לספרות יחד עם ש"י עגנון. לא למדנו עליה בבית הספר וגם לא באוניברסיטה. אולי כי היא היתה אישה, אולי כי היא היתה ניצולת שואה וזה לא התאים לאתוס הישראלי, אולי כי בעקבות השואה היא סבלה ממשברים נפשיים וטופלה בבתי חולים פסיכיאטרים בשבדיה.  מעשה התרגום של שיריה הוא מעשה של חסד גדול. חסד עם זק"ש, חסד עם השירים וחסד איתנו הקוראות והקוראים שירה בעברית.

הסופרת אלנה פרנטה מקדישה פרק בספרה "המצאות מזדמנות" למעשה התרגום, אותו היא תופסת כתהליך דו כיווני בין השפה והעולם:

"הגיבורים היחידים שלי הם המתרגמות והמתרגמים, אני אוהבת את המתרגמים במיוחד כשהם קוראים נלהבים ומציעים תרגומים. הודות להם האיטלקיות נוסעת בעולם ומעשירה אותו, והעולם עם הלשונות הרבות שבו חוצה את האיטלקיות ומשנה אותה. המתרגמים הללו נושאים לאומים לתוך לאומים אחרים, הם הראשונים שמתמודדים עם אופני הרגשה מרוחקים. אפילו השגיאות שלהם מעידות על מאמץ חיובי. התרגום הוא הישועה שלנו, הוא מחלץ אותנו מהבאר שבתוכה, לגמרי במקרה הזדמן לנו להיוולד….אבל אילו יכולתי הייתי משקיעה את עצמי בכל השפות ומניחה לכולן לחלחל לתוכי. אפילו גוגל טרנסלייט המסוכן עם הרשימה הארוכה של השפות הבאות והולכות מנחם אותי. אנחנו יכולים להיות הרבה יותר ממה שנפל בחלקנו להיות".

את הספר "תהילים של לילה" קבלתי במהלך תקופת החגים. יש לי מנהג לקרוא בזמן התפילה ספרי שירה חדשים. כך מצאתי את עצמי במהלך תפילת החג במניין מאולתר קורונה בין הדשא והעצים, כשספר התורה העטוף בטלית מונח על שולחן מלבני, קוראת בשקיקה את ההקדמה שהמתרגמת כתבה לספר "תהילים של לילה".

זהו מסמך עשיר, מרתק ועמוק. המתרגמת היא גם פסיכולוגית קלינית ובדברי הפתיחה שלה לספר היא משלבת בסיפור חייה של זק"ש תובנות פסיכולוגיות עמוקות. תוך כדי קריאה הייתי עם נלי זק"ש בברלין התרבותית, בגטו, בעבודות הכפייה ובמכתב הזועק לעזרה אותו כתבה לכלת הנובל סלמה לגרלף.

המתרגמת היא גם פסיכולוגית קלינית, ובדברי הפתיחה לספר שילבה תובנות פסיכולוגיות עמוקות. תוך כדי קריאה הייתי עם נלי זק"ש בברלין, בגטו, בעבודות הכפייה ובמכתב הזועק לעזרה שכתבה לכלת הנובל סלמה לגרלף

זק"ש הכירה את הסופרת המכובדת כבר מנעוריה, העריצה אותה והתכתבה עימה. בצר לה, כשהעולם החשיך ואיים לסגור עליה, היא פנתה בבקשת הצלה ללגרלף. הקריאה נענתה, נלי ואמה הוברחו לשבדיה ומצאו מקלט בדירה קטנה של הקהילה היהודית.

ביד אומנית מתארת המתרגמת את תהליך הגדילה וההתפתחות של ילדה-נערה משוררת שהמילים, השירים והספרות עבורה הן בית והן בסופו של דבר חבל ההצלה שלה. ברית של מילים כרותה בינה ובין העולם, והברית הזו פוצעת ומצילה בו זמנית. ההקדמה מלמדת על רבדיה העמוקים של  השירה, על התנפצות השפה ועל היצירה אחרי ובתוך השבר שאינו בר חלוף. כותבת בשפה בהירה על הפצע, על שולי הפצע ועל חולי ויצירה המשמשים בערבוביה.

במקביל לקריאת התורה שמעתי את מקהלת הנודדים, את מקהלת הניצולים, את ים הבדידות השוקט בזמן הנקישה על הדלת.

לנגד עיני ראיתי את רות הניצבת בצומת הנדודים ואת אברהם ושרה הבונים בתים כשפניהם אל השמש, לעבר האל. במקביל לאמירת מזמור שיר ליום השבת ולדוד ה׳ אורי וישעי קראתי שוב ושוב את השיר "תהילים של לילה" מתוך הכריכה הכחולה המשובצת באותיות זוהרות.

כשאני עטופה בטלית התגלגלתי עם נלי בגלגולי העולם שעברה מאפלת ברלין ועד הזכיה בנובל, בגלגולי המשברים והאשפוזים והדלתות המסתובבות של חייה.

ארץ ישראל / נלי זק"ש

מֶרְחָבַיִךְ נִמְדְּדוּ בִּימֵי קֶדֶם
עַל יְדֵי קְדוֹשַׁיִךְ,  שֶׁחָצוּ אֶת קַו הָאֹפֶק.
אֲוִיר הַשַּׁחַר שֶׁלָּךְ נֶחֱלַם עַל יְדֵי בְּכוֹרֵי הָאֵל,
הֲרָרַיִךְ, שִׂיחַיִךְ
עָלוּ בִּנְשִׁימַת-לֶהָבָה
שֶׁל קִרְבַת סוֹד אֲיֻמָּה.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
חֶלְקַת-כּוֹכָבִים נִבְחֶרֶת
לַנְּשִׁיקָה הַשְּׁמֵימִית!

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
כָּעֵת כְּשֶׁעַמֵּךְ חֲרוּךְ הַמָּוֶת
בָּא אֶל עֲמָקַיִךְ
וְכָל הַהֵדִים קוֹרְאִים בִּרְכַּת אָבוֹת
לְמַעַן הַשָּׁבִים,
וּמְבַשְּׂרִים לָהֶם בְּאוֹר נְטוּל צֵל
שֶׁכָּאן הָלְכוּ אֵלִיָּהוּ וְהָאִכָּר אַחֲרֵי הַמַּחְרֵשָׁה,
וְהָאֵזוֹב בַּגַּן צָמַח
וּכְבָר הִגִּיעַ לְחוֹמַת גַּן עֵדֶן –
הֵיכָן שֶׁהַמִּשְׁעוֹל הַצַּר בֵּין כָּאן לְשָׁם
בּוֹ הָאֵל נָתַן וְלָקַח כְּשָׁכֵן
וְהַמָּוֶת לֹא נִזְקַק לְעֶגְלַת קָצִיר.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
כָּעֵת כְּשֶׁעַמֵּךְ הַבּוֹכֶה שָׁב אֵלַיִךְ
מִכַּנְפוֹת תֵּבֵל
כְּדֵי לִכְתֹּב אֶת מִזְמוֹרֵי דָּוִד בְּחוֹלוֹתַיִךְ
וְלָשִׁיר בַּעֲרֹב יוֹם עֲמָלוֹ
אֶת מִלַּת הַשַּׁבָּת, 'וַיְכֻלּוּ' –
כָּעֵת נִצֶּבֶת אוּלַי אֵיזוֹ רוּת חֲדָשָׁה
וּבְעָנְיָהּ מְלַקֶּטֶת שְׂעוֹרִים
בְּצֹמֶת נְדוּדֶיהָ.

זהו אחד השירים המוארים בספר, שמרבית שיריו טבולים בשחור כהה. השיר, כמו חייה של זק"ש, נע בין אוויר השחר ואור נטול צל לבין עם חרוך מוות ובכי, בין נשיקה שמימית לעמק הבכא. באומנות שאין לה שיעור מתארת זק"ש את המשעול הצר בין כאן לשם בו המוות לא נזקק לעגלת קציר.

השיר, כמו חייה של זק"ש, נע בין אוויר השחר ואור נטול צל, לבין עם חרוך מוות ובכי, בין נשיקה שמימית לעמק הבכא. באומנות שאין לה שיעור מתארת זק"ש את המשעול הצר בין כאן לשם, בו המוות לא נזקק לעגלת קציר

בקוראי את השיר "ארץ ישראל" הבנתי שהמתרגמת עצמה הינה איזו רות חדשה, בעוניו של העולם מלקטת שעורים ושירים. הלב שלי נמלא תודה. תודה על האפשרות לגעת במציאות נצחית, כרוכה בכחול עמוק ובאותיות זוהרות. תודה על האפשרות להזין את הרוח במזון העשיר והעל זמני של עולם השירה.

בימים של מגיפה וחולי גופני, דתי, תרבותי ומוסרי – הספר "תהילים של לילה" הוא מגדלור בים סוער וחשוך, הזוקף את הנפש ואת הרוח. הוא פותח בפנינו דלת להיות הרבה יותר ממה שנפל בחלקנו להיות.

הטור מוקדש באהבה לחברתי הטובה הפסיכולוגית והמתרגמת דינה פון שוורצה מסתאי לכבוד השקת ספר השירים "תהילים של לילה / נלי זק"ש", שניתן לרכוש בהוצאת "קשב לשירה".

אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית דתיה פמיניסטית, גדלה בבית חרדי-חרד"לי. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה וביטוי עצמי. מחברת "באהבתינו" – מדריך לאינטימיות זוגית. מלמדת מדיטציה ופרשת השבוע ב"מתן". חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". נשואה, אם וסבתא.

מאמינים שהיה מפץ גדול. ליקום יש תאריך לידה, לפני בערך כ-13.819 מיליארד שנים, ותהליך התפתחות היקום מרגע המפץ הגדול ועד היום ברור וידוע. אבל כאשר התגלה איזו חוסר התאמה ניסיונית וצריך היה להוסיף איזה טלאי לתיאוריה, הוסיפו.

מאמינים שהיה מפץ גדול. ליקום יש תאריך לידה, לפני בערך כ-13.819 מיליארד שנים, ותהליך התפתחותו מרגע המפץ הגדול ועד היום ברור וידוע. אבל כשהתגלה איזה חוסר התאמה וצריך היה להוסיף איזה טלאי לתיאוריה, הוסיפו

למשל, גיל היקום כפי שהתקבל מהתצפיות הראשונות של אדווין האבל הוערך בכמיליארד שנה, בעוד שההערכות לגבי גיל כדור הארץ עמדו כבר באותה תקופה על כ-3.4 מיליארד שנה וכיום מעריכים את גיל היקום ב-13.8 מיליארד שנים.

טלאי נוסף היתה תיאוריית התפיחה הגדולה שהוספה ב-1981 על ידי אלן גות' כדי להסביר את המימדים האסטרונומיים של היקום, ואת העובדה שהיקום נראה שטוח והומוגני ולא עקמומי כפי שהיה אפשר לצפות אם התפשט מנקודה אחת כבלון. ליאונרד סוסקינד מסביר שאין יכולת ניסיונית לדעת מה היו תנאי ההתחלה של המפץ הגדול, כי התפיחה הגדולה שארעה שברירי שניות לפני המפץ מסתירה לגמרי את תנאי ההתחלה.

סוסקינד מאמין שהיתה תפיחה גדולה, אבל מציב סימן שאלה לגבי מה קרה לפני המפץ הגדול, ולשיטתו איננו יודעים. בניגוד לסוסקינד, רוג'ר פנרוז, זוכה פרס הנובל בפיזיקה בשנת 2020, לא מאמין שהיתה תפיחה גדולה וגם לא מאמין שהמפץ הגדול היה יחיד, ושארע בנקודה אחת במרחב. פנרוז מאמין ביקום נצחי, אינסופי ומחזורי.

טלאים נוספים לתיאוריה הם החומר והאנרגיה האפלה, שאמורים להסביר את אי ההתאמות בין תיאוריית המפץ הגדול לתצפיות הקוסמולוגיות של יקום מתפשט באופן מואץ, שמכיל הרבה יותר חומר (אפל) ואנרגיה (אפלה) מהצפוי. לא ברור אם היה או לא היה מפץ גדול ומה היה לפניו. היקום מתפשט, איזוטרופי והומוגני, אבל בניגוד לתיאוריית המפץ הגדול הוא גם צומח.

ההיסטוריה של התיאוריות הקוסמולוגיות

אריסטו האמין ביקום נצחי, אין-סופי וקבוע. הפרדוקס של אולברס מערער את ההנחה הזו בטענה שאם היקום אכן היה קבוע ואינסופי, שמי הלילה היו אמורים לזהור במלואם מאור אינסוף הכוכבים הממלאים את שמי הלילה, ולא היינו רואים שמים אפלים.

תיאוריית המפץ הגדול הוצעה לראשונה כרעיון במאמר "יוריקה" של הסופר אדגר אלן פו ב-1848, שהציע כי מקור היקום הוא מנקודה אחת. איינשטיין ב-1917 מצא שמשוואת השדה של תורת היחסות הכללית מנבאת שהיקום יקרוס בשל כוחות המשיכה הגרוויטציוניים, והציע להוסיף את הקבוע הקוסמולוגי למשוואת השדה, שמאפשר פיתרון של יקום נצחי וקבוע.

לא ברור אם היה או לא היה מפץ גדול ומה היה לפניו. היקום מתפשט, איזוטרופי והומוגני, אבל בניגוד לתיאוריית המפץ הגדול הוא גם צומח

בשנת 1922 אלכסנדר פרידמן הראה שיתכן שהיקום מתפשט. ב-1927 הפיזיקאי והכומר הבלגי, ז'ורז' למטר, תיאר את התפתחות היקום מנקודה שקרא לה האטום הקדמוני.

איינשטיין, שניסח את המשוואות עליהן התבססו פרידמן ולמטר, דחה בתחילה את הרעיון של יקום מתפשט. ב-1929 אדווין האבל גילה את ההסטה לאדום של הגלקסיות וניסח את החוק הקרוי על שמו, לפיו הגלקסיות מתרחקות אחת מהשנייה במהירות הפרופורציונית למרחקים ביניהן. שנתיים לאחר מכן, ב-1931, איינשטיין קיבל את רעיון היקום המתפשט, וכינה את הוספת הקבוע הקוסמולוגי למשוואתו כדי לאפשר יקום קבוע – הטעות המדעית הגדולה של חייו.

ב-1949 פותחה תיאורית המצב היציב על ידי פרד הויל, הרמן בונדי ותומס גולד. על פי התיאוריה של הויל היקום נצחי ומתפשט וחומר נוצר ביקום כל הזמן, כך שצפיפות החומר תישמר בקירוב הומוגנית ואיזוטרופית במרחב.

הויכוח בין התומכים בשתי התיאוריות הסותרות נגע בתפיסת הבריאה עצמה. תיאוריית המפץ הגדול עם האטום הקדמוני של הפיזיקאי והכומר הבלגי, ז'ורז' למטר, אומצה על ידי הכנסיה הקתולית כהוכחה לבריאת העולם. לעומת זאת, תיאורית המצב היציב של פרד הויל ושותפיו גרסה שהיקום נצחי ומתפשט, ושחומר נוצר ביקום כל הזמן כדי לשמור על צפיפותו הקבועה.

בשנת 1964 התגלתה קרינת גלי המיקרו האחידה ביקום, שהתאימה לקרינת גוף שחור בטמפרטורה של 2.7 מעלות קלוין. גילויה נתפס על ידי תומכי המפץ הגדול כהוכחה מכרעת לנכונות התיאוריה. הוכחה המעידה שהיקום היה דחוס וחם בעברו, בניגוד לתיאורית המצב היציב שהניחה צפיפות קבועה ובלתי משתנה של היקום.

סטפן הוקינג טען שקרינת גלי המיקרו האחידה היא המסמר האחרון בארון הקבורה של תיאורית המצב היציב. תיאורית המפץ ניצחה בגדול והפכה לעובדה מדעית מוגמרת. באופן אירוני דווקא פרד הויל, שפיתח את התיאוריה המתחרה נתן לתיאורית המפץ הגדול את שמה בראיון רדיו ל-BBC ב1949 כשהוא קרא לה במעט זלזול  The Big Bang.

הויכוח בין התומכים בשתי התיאוריות הסותרות נגע בתפיסת הבריאה עצמה. תיאוריית המפץ הגדול עם האטום הקדמוני של הפיזיקאי והכומר הבלגי, ז'ורז' למטר, אומצה ע"י הכנסיה הקתולית כהוכחה לבריאת העולם

ביקורת על קוסמולוגיית המפץ הגדול (לרניקר):

תיאוריית המצב הקווזי יציב – המפצים הקטנים

תיאוריית המצב היציב של הויל, בונדי וגולד, מסבירה את התפשטות היקום על ידי יצירת חומר נוסף ביקום, כך שצפיפות היקום נשארת קבועה ונשמר העיקרון הקוסמולוגי, והמרחב הומוגני ואיזוטרופי. הויל הוסיף למשוואת איינשטיין שדה המייצג יצירת חומר ביקום. מודל המצב היציב של הויל לא הסביר את המנגנון הפיזיקלי ליצירת החומר הנוסף, והניח שהוא נוצר בכל המרחב.

על פי המבקרים של התיאוריה, המודל של הויל לא הסביר באופן משכנע את קרינת גלי המיקרו האחידה של קרינת גוף שחור וגם לא את יצירת היסודות הכבדים יותר ממימן. מודל המצב היציב ננטש על ידי רוב הפיזיקאים בתחילת שנות השבעים.

ב-1993 הויל, בורבריג' ונרליקר פירסמו תיאוריה קוסמולוגית חדשה, מודל קוסמולוגי של המצב הקווזי יציב עם יצירת חומר. גם בתיאוריה החדשה, המתארת יצירת חומר על ידי מפצים קטנים, היקום נצחי ומתפשט וחומר ממשיך להיווצר, אבל החידוש היה שהחומר הנוסף ביקום נוצר באיזורים בהם יש חומר דחוס ושדה גרוויטציה מסיבי. הויל נותן דוגמה במאמר את המרכז הגלקטי הפעיל M87, שהסילונים שלו יצרו גלקסיה סמוכה חדשה M84. המרכז הגלקטי הפעיל של M87 מכיל את החור השחור המסיבי הראשון ובינתיים גם היחיד שצולם ב2019.

תמונת החור השחור של גלקסית M87 (צילום:מויקיפדיה, Event Horizon Telescope – https://www.eso.org/public/images/eso1907a/; JPG saved from full size TIFF and converted with maximum quality level 12 in Photoshop 2019).

הויל נתן הסבר אלטרנטיבי לקרינת גלי המיקרו האחידה ולשכיחויות של היסודות הכבדים ביקום בתיאוריה המתוקנת שלו ב1993. הויל ושותפיו כתבו שבניגוד לתיאוריית המצב היציב מ-1948, התיאוריה החדשה טוענת שהחומר נוצר במקומות ספציפיים בהם שדה הגרוויטציה גדול, בקרבת משטח האופק, וכן שקצב התפשטות היקום תלויה במספר ובמסה של המרכזים הפעילים בהם נוצר החומר. הויל טוען שתיתכן אי-הומוגניות קלה בצפיפות היקום בשל המפצים הקטנים ושניתן יהיה לזהות את אי ההומגניות הזו בחלל בתצפיות.

גם בתיאוריה החדשה, המתארת יצירת חומר על ידי מפצים קטנים, היקום נצחי ומתפשט וחומר ממשיך להיווצר, אבל החידוש היה שהחומר הנוסף ביקום נוצר באיזורים בהם יש חומר דחוס ושדה גרוויטציה מסיבי

התיאוריה החדשה של הויל מניחה שהיו מפצים קטנים מפולגים במרחב ובזמן, שאינם מסמנים את תחילת היקום שהוא נצחי ומתפשט. הויל מגדיר את המקומות הדחוסים בעלי שדה גרוויטציה מסיבי כמו חורים שחורים – כגורם ליצירת המפצים הקטנים, שמייצרים חלקיקי פלאנק שקיימים זמן מזערי של 10^-43 שניות ומתפרקים לכמויות אסטרונומיות של חלקיקי חומר.

התיאוריה של הויל עושה צעד מעבר לתיאוריית המפץ הגדול שאינה אומרת דבר לגבי מיקום ומנגנון יצירת האטום הקדמוני. תיאורית המפץ הגדול לא מובנת בהקשר הזה ואף "קסומה", במובן של יצירת כמויות אדירות של חומר ואנרגיה של כל היקום, יש מאין, מאטום קדמוני, ללא מתן הסבר פיזיקלי ודרך לאמת או להפריך את התיאוריה.

ביקורת על תיאוריית המפץ הגדול 

לפני המפץ הגדול לא היה מרחב, לא היה זמן, לא היה כלום, האין המוחלט. שברירי שניות לפני המפץ הגדול החלה התפיחה הגדולה שהביאה בפחות מ-10-32 שניות את היקום מאטום קדמוני נקודתי למרחב בעל מימדים אסטרונומיים (אלן גות' 1981) בקצב אקספוננציאלי בלתי נתפס ולא פיזיקלי, על ידי שדה האינפלטון שגם קיומו לא הוכח.

אחרי התפיחה הגדולה של היקום נוצרה פלסמה דחוסה ורותחת של קווארקים וגלואונים של כטריליוני מעלות, שלאחר כ-1 מיקרו שניה הפכה לפרוטונים וניוטרונים בטמפרטורות ולחצים גבוהים מאוד, שאיפשרו היתוך גרעיני בו נוצרו גרעינים כבדים יותר של דיוטריום, הליום וליתיום במשך כ-3 דקות מרגע המפץ. במשך כ-380 אלף שנים התקיימה הפלסמה החמה והדחוסה של גרעינים, אלקטרונים וקרינה אלקטרומגנטית כלואה. רק לאחר כ-380 אלף שנים, האלקטרונים והגרעינים יצרו אטומים נייטרליים שאיפשרו לקרינה להשתחרר ליקום. כוכבים וגלקסיות נוצרו ביקום החשוך על ידי קריסה בשדה הגרוויטציה של ענני האטומים הנייטרלים, והקרינה התפשטה והתקררה, והיא זו שתתגלה לאחר כ-13.8  מיליארד שנים כקרינת גלי המיקרו האחידה ביקום.

לפני המפץ הגדול לא היה מרחב, לא היה זמן, לא היה כלום, האין המוחלט. שברירי שניות לפני המפץ הגדול החלה התפיחה הגדולה שהביאה בפחות מ-10-32 שניות את היקום מאטום קדמוני נקודתי למרחב בעל מימדים אסטרונומיים

אין הוכחה חד משמעית לקיום המפץ הגדול וגם לא לתפיחה הגדולה. רוב המדענים מאמינים שכך היה אבל על פי הויל התיאוריה לא ניתנת לאימות או להפרכה. פרד הויל בפיסקת הסיום של מאמרו מודל קוסמולוגי של המצב הקווזי יציב עם יצירת חומר, כותב בחריפות:

"שלא כמו בקוסמולוגיה של המפץ הגדול, שבו כל הארוע הראשוני של יצירת החומר אינו נראה ואינו ניתן לאימות (וגם לא חוזר על עצמו), ארועי יצירת החומר המוצעים כאן מקיימים את הקריטריונים הסטנדרטיים של תיאוריות פיזיקליות על ידי ניבוי תוצאות הניתנות לאימות".

פרד הויל על תיאוריית המפץ הגדול, 1993

אז איך נוצר החומר ביקום?

בונדי וגולד, שותפיו למאמר של פרד הויל מ-1948, טענו שאין הוכחה שהמרחב באמת היה דחוס יותר בעבר. לדעתם צפיפות החומר ביקום קבועה ונשמרת על ידי יצירת חומר נוסף ביקום המתפשט. תיאוריית המצב הקווזי יציב מסבירה שחומר ממשיך להיווצר בקרבת משטח האופק של גופים מסיביים בפרצי אנרגיה אדירים במקומות שונים במרחב ובזמן, ושההעדפה לחומר על האנטי חומר קיימת בחלקיקי פלאנק המסיביים הנוצרים במפצים הקטנים (קיומם של חלקיקי פלאנק לא הוכח). לעומת זאת, תיאורית המפץ הגדול מניחה שהחומר נוצר בעודף על האנטי-חומר בשבירת סימטריה, שארעה בשבריר שניה לאחר סיום התפיחה הגדולה, הבריונג'נסיס. 

יתכן שאדגר אלן פו וז'ורז' למטר טעו והיקום לא נוצר מאטום קדמוני. מנגנון יצירת החומר בשבירת הסימטריה של סחרוב לא הוכח. חומר ואנטי-חומר נוצרים בכמויות שוות, והפרדתם נעשית בקירבת משטח האופק של חורים שחורים. על פי תיאוריית המפץ הגדול – לא היה חור שחור ולא היתה דיסקה של חומר מסביב לאטום הקדמוני וגם לא סילונים אדירים. לא היה כלום לפני המפץ, לא מרחב, לא זמן. יתכן שגם לא היה מפץ. יתכן שהיקום נצחי, הומוגני, איזוטרופי, מתפשט באופן מואץ ושומר על צפיפות קבועה בקירוב תוך יצירת חומר נוסף.

התצפיות מראות שחומר נוצר על ידי מרכזים גלקטיים פעילים ומוזרק למרחב בסילונים אדירים של חומר וקרינה, וזה מתאים יותר לקוסמולוגיית המצב הקווזי יציב וסותר את קוסמולוגיית המפץ הגדול. יתכן שאין צורך בחומר ואנרגיה אפלים כדי להסביר את ההתפשטות המואצת של היקום. החומר והקרינה שמוזרקים על ידי הסילונים של המרכזים הגלקטיים גורמים ליצירת גלקסיות חדשות, להתפשטות היקום ולצמיחתו. המרכזים הגלקטיים הפעילים הם מנועי הצמיחה של היקום. 

יתכן שאין צורך בחומר ואנרגיה אפלים כדי להסביר את ההתפשטות המואצת של היקום. החומר והקרינה שמוזרקים ע"י סילוני המרכזים הגלקטיים גורמים ליצירת גלקסיות חדשות, להתפשטות היקום ולצמיחתו

זוכה פרס הנובל לפיזיקה לשנת 2020 רוג'ר פנרוז חושב אחרת. לדעתו קרינת הרקע הכמעט אחידה מכילה אותות לארועים שקרו לפני המפץ הגדול. הוא לא מאמין שהיתה תפיחה גדולה וגם לא מאמין שהמפץ הגדול קרה בנקודה יחידה במרחב. לדעתו היקום נצחי, אינסופי ומחזורי. המפץ הגדול מתרחש בתחילתו של המחזור, שיסתיים ביקום אינסופי ריק, חשוך, קר, קרוב לאפס המוחלט, חסר מסה וכמעט ללא קרינה. חורים שחורים יבלעו את כל המסה של היקום ולאחר מכן יתאדו על פי המנגנון של קרינת הוקינג.

במודל של פנרוז יש סתירה לוגית, כי על פי הוקינג באיוד של חורים שחורים נפלט חומר ליקום במידה שוה למסה של החור השחור ועל פי פנרוז היקום אמור להיות חסר חומר בסיום המחזור ולפני המפץ הבא.

המחקר נמשך, טלסקופים אוספים מידע על המרכזים הגלקטיים הפעילים ועל החומר והקרינה של הסילונים, ונראה שלא נאמרה המילה האחרונה בויכוח בין התיאוריות הקוסמולוגיות, המפץ הגדול, המצב הקווזי יציב והיקום המחזורי של פנרוז.

איור אומן המתאר חור שחור בעל מיליון או מיליארד מסות שמש (באדיבות teachastronomy)

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

בשבועות האחרונים עוסק נתניהו בהתקרבות לערבים, התקרבות שהגיעה לשיאה אתמול בביקורו בנצרת. אלא שהעיסוק של המערכת הפוליטית והתקשורת בפיקנטריה, בציניות של נתניהו, בתזכורת של כל מופעי ההסתה שלו נגד הערבים בכל מערכות הבחירות האחרונות מעיד על כך שהם לא מבינים לחלוטין את גודל המהלך הפוליטי שנתניהו מבצע, מהלך שספק אם יש ממנו דרך חזרה.

עיסוק המערכת הפוליטית והתקשורת בפיקנטריה, בציניות של נתניהו, באיזכור  מופעי ההסתה שלו נגד הערבים – מעיד על חוסר הבנת גודל המהלך הפוליטי שנתניהו מבצע. מהלך שספק אם יש ממנו דרך חזרה

ראשית, הרשו לי לנחש שהערבים שיתמכו בנתניהו – ואין לי ספק שעל אף כל מה שאמר עליהם, על אף ההסתה, על אף החוקים הלאומניים, תהיה לו תמיכה רחבה בקרבם – יהיו ערבים המעוניינים בג׳ובים מטעם מרכז הליכוד. ערבים, שבדומה לתומכי נתניהו היהודים בליכוד, יהיו מוכנים לשכב עבורו על הגדר ולהצדיק כל החלטה שלו. כולל החלטות הפוגעות באוכלוסייה הערבית ממנה באו, בדומה להחלטות הפוגעות בעניים ובמסכנים המוצדקות על ידי רגב וזוהר.

אלה יהיו ערבים חפים מכל אידיאולוגיה, שתמיכתם בו תהיה תלויה אולי בטובת הנאה, בג'וב עם שכר נאה, בכיבודים. אולי תוקם בידי נתניהו מינהלת ערבית-יהודית שתספק ג'ובים. אולי יוקם משרד אחד או יותר לענייני ערבים, שיוכל לספק שפע של משרות. והרי כשנתניהו רוצה לייצר ג'ובים למטרותיו – אין מגבלת תקציב שתעמוד בפניו.

שנית, המהלך של נתניהו להתקרבות לערבים הוא מהלך שלמעשה מפסיק את ההפרדה המקובלת על פי דת, ונועד לבצע הפרדה אך ורק על פי תמיכה בנתניהו ובנורמות השחיתות. כלומר, מי שיתמוך בו ובנורמות השחיתות שלו יקבל חותמת כשרות ללא כל קשר לדת או להשתייכות פוליטית או רעיונית. כל מי שמתנגד לנתניהו, ובפרט מי שבעד שלטון החוק ובעד שוויון בפני החוק יהיה פסול.

החלוקה היא מאוד ברורה ואינה תלויה כלל בדעה פוליטית או במשנה חברתית כלכלית. זה פרופר כן או לא נתניהו. זה למעשה הדבר היחיד העומד על הפרק. כל מי שנגדו יוגדר בהכרח שמאלני. מבחינת נתניהו אין סתירה והוא ממילא כבר מזמן גרם לכך שדעה שמאלנית תהפוך דעה לא לגיטימית, אם לא למטה מזה.

המהלך הזה הוא מהלך מתוחכם מאוד, הוא נועד בראש ובראשונה לתקוע טריז בליבה של החברה הערבית ולפרק אותה מהאחדות היחסית בהתנגדותה לנתניהו. אבל הוא נועד לתקוע טריז גם בלב השמאל ולפרק אותו מהנשק היחיד שיש לו. הנה אני, בנימין נתניהו, מקדם ערבים הרבה יותר מכם בשמאל (וברור שלשמאל לא תהיה תשובה לכך).  והחשוב מכל – הוא מפורר את מוקדי ההתנגדות העיקריים לו בקרב מי שאינו ימין, ומונע למעשה הקמת כל ממשלה שאיננה ממשלת ימין.

המהלך של נתניהו להתקרבות לערבים למעשה מפסיק את ההפרדה המקובלת לפי דת או שיוך פוליטי ורעיוני, ונועד לבצע הפרדה אך ורק עפ"י תמיכה בנתניהו ובנורמות השחיתות. מי שתומך בו יקבל חותמת כשרות, ולהיפך

המהלך נועד, כמובן, להבטיח את עתידו הפוליטי האישי. לא באמצעות מפלגות או קבוצות לחץ סחטניות, אלא באמצעות טובות אישיות שיהיו חייבים לו אנשים מרכזיים בחברה הערבית. והחברה הערבית משוועת להשתלבות ולהכרה, משוועת לג'ובים. זה מה שיכריע את הכף. במובן הזה נתניהו כבר ניצח.

את המהלך הזה, המהלך המבריק הזה, עוד ילמדו בקורסים להיסטוריה פוליטית ולממשל. נתניהו מפרק את הפוליטיקה הישראלית, אבן אחר אבן, מפלגה אחר מפלגה – תוך העברת כל הסמכויות לרשות המבצעת, כלומר אליו. מדובר בשינוי המשטר במדינת ישראל.

בעוד שכולם מדברים על נתניהו והערבים כעל מהלך ציני, ומזכירים את ההסתה נגד הערבים, הוא עושה מהלך כולל שימנע קיום של אופוזיציה כלשהי. הפרד ומשול במובן הכי בסיסי, אבל גם הכי מסוכן.

למעשה, מאז הודיע נתניהו על פיזור הכנסת, בעקבות החלטת היועמ״ש להגיש כתבי אישום נגדו, ובמשך שלוש מערכות הבחירות האחרונות, נתניהו נתון כולו במאה אחוז לביטול משפטו.  אך הוא אינו מסתפק בביטול המשפט – הוא מעוניין להמשיך בשלטון – שלטון שהביא את עושרו לשיא.

במהלכים ערמומיים, מסוכנים, ובואו נודה על האמת – נכלוליים ברובם, רצופי שקרים והבטחות שווא – הוא הצליח עד כה לפרק את כל המערכת הפוליטית ולהכפיפה לרצונותיו. על פיו יקום וייפול דבר. הוא שולט בשיח, הוא שולט במדינה, הוא עריץ במלוא מובן המילה – נותרה רק הרשימה המשותפת.

על אף כיסי ההתנגדות בדמותם של סער ובנט – המערכת הפוליטית נתונה כולה בכיסו. וכעת הוא פועל כדי להבטיח שלא תהיה יותר רשימה משותפת. גם הערבים יהיו בכיס שלו.

נתניהו הכריע את הדמוקרטיה ללא קרב. המהלך שמתרחש כעת הוא לא התקרבות לערבים. המהלך הוא הפיכת הבחירות ל"כן או לא נתניהו" בלא תלות בדעה פוליטית, בלא תלות בימין או שמאל. ומכיוון שבמשך עשור הוא רישת את המדינה באנשיו, באנשים המקבלים ג'ובים חלומיים בשכר חלומי – נותר לו לרתום רק את הערבים לעגלת הג'ובים ובכך להבטיח את שלטונו.

נתניהו הכריע את הדמוקרטיה ללא קרב. המהלך שמתרחש כעת הוא לא התקרבות לערבים. המהלך הוא הפיכת הבחירות ל"כן או לא נתניהו" בלא תלות בדעה פוליטית, בלא תלות בימין או שמאל

לאחר הבחירות הקרובות, ישראל תיפרד מסימני הדמוקרטיה שעוד נותרו בה. מי בכלל צריך לעלות על גבעת הקפיטול הישראלית כשלא נשאר ממנה דבר?

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית, שימשה כעוזרת המחקר של הפרופ׳ אהרן ברק, במקור מחצור הגלילית.