"בסוף הדרך נושכת הזקנה בילדות
אתה מתכופף אל היתום בן העשר שהיית
שמונים שנות שם טוב לא מוחות את העוני
חורף שלם אכלתם שעועית
ובאביב לא היו בגדים חדשים לבר מצוה.
זה לא משנה, ממילא אף אחד לא בא.
(רק השניים ההם שהיו חייבים.
איך צבטו מתחת לשולחן)".

כך כתבה המשוררת תומר קהת  לסבא שלה, הרב שלמה פישר שהלך לעולמו לפני כחודש.

מודעות האבל בבני ברק, על לכתו של הגאון הגדול, אחד מגדולי הדור של דורינו, הרב שלמה פישר זצ"ל. pic.twitter.com/laMEoiqNaG

— אביעד בוכריס (@aviad_b1) November 22, 2021

ילד שגדל בעוני ויתמות, סבל הצקות והתעללות מצד בחורי הישיבה, אליה התקבל לאחר שאחותו התחננה בפני ראש הישיבה שיקבל את אחיה צמאי הדעת והלימוד וחסרי האמצעים.

ילד שגדל בעוני ויתמות, סבל הצקות והתעללות מצד בחורי הישיבה, אליה התקבל לאחר שאחותו התחננה בפני ראש הישיבה שיקבל את אחיה צמאי הדעת והלימוד וחסרי האמצעים

לבר המצווה שלו שלח ראש הישיבה שני בחורים, אך הם צבטו אותו מתחת לשולחן והציקו לו במהלך כל השבת. נחמה ובית הוא מצא  בספרים שנזרקו לגניזה בבית הכנסת, והתהלך בהם כבהיכלות של זהב.

לימים הוא הפך לעילוי, לראש ישיבת איטרי ולדיין מוערך בבית הדין הרבני, שם פעל ללא לאות להתיר מסורבות גט ועגונות והצטיין בפתרונות יצירתיים ופורצי דרך.

בתו של הרב פישר היא חברתי הטובה פרופסור חנה קהת. במוצאי שבת התכנסנו כדי לשמוע ממנה על הקשר המיוחד בין אביה, ראש הישיבה החרדי, לבינה, המנהיגה הפמיניסטית שהניחה את התשתית למהפכה הפמיניסטית האורתודוקסית בישראל.

חנה מספרת על אבא שלומד בישיבה כל השבוע ומגיע הביתה רק בסופי שבוע, סופי שבוע שהולכים ומתקצרים לטובת שיעורים שהוא מעביר בבית, אליהם הגיעו תלמידים מכל גווני הקשת החרדית והדתית.

כשהיתה בת 8 אביה לקח אותה למרפאת שיניים, בדרכם חזרה הביתה הם עברו ברחוב הנגרים בשכונת מאה שערים. הילדה החריפה הסתכלה סביבה ואמרה: "אבא, אולי תעשה משהו עם עצמך, אתה יכול להיות נגר…".

בתו של הרב פישר היא חברתי הטובה פרופ' חנה קהת. במוצ"ש התכנסנו לשמוע ממנה על הקשר המיוחד בין אביה, ראש הישיבה החרדי, לבינה, המנהיגה שהניחה את התשתית למהפכה הפמיניסטית האורתודוקסית בישראל

כשאני חושבת על הרב פישר אני נזכרת בתמיכה הבלתי מסוייגת שנתן לנו מראשית המאבק בפגיעות מיניות במגזר הדתי. מאבק בו התחלנו לפני 20 שנה, כשהגיע לידנו מידע על רב בכיר שהטריד מינית סטודנטיות באוניברסיטת בר אילן בעת ששימש כראש המדרשה לבנות.

אותו רב הפעיל את חבריו והגיע לרב פישר להתלונן על בתו שמוציאה את דיבתו רעה. הרב פישר נרעש וכעס על חנה. התגייסנו בדחיפות כדי להביא בפניו את  המתלוננות. לאחר שיחות ארוכות עמן הוא צייד אותנו במכתב בו נתן גיבוי מלא לפעילותנו, מה שבסופו של דבר גרם לכך שהאוניברסיטה הקימה ועדה שבדקה את התלונות ופיטרה את הרב הפוגע.

חבריו של הפוגע יצאו בקמפיין להגנתו, קמפיין שכלל השמצות, גידופים ואיומים כלפי חנה וכלפי ארגון "קולך" אותו ייסדה וניהלה. לימים חברו של אותו רב התמנה לראש מכללת אורות בה חנה לימדה. עם כניסתו לתפקיד הוא פיטר את חנה בתואנה שערכיה לא מתאימים לערכי המכללה. חנה תבעה את המכללה בטענה שפיטוריה הינם חלק  מתהליך התנכלות שהוביל אותו חבר, התנכלות שכללה השמצות, הטרדות ואיומים.

לקראת המשפט פנתה חנה לאביה וביקשה שיתמוך בה ויעיד במשפט. אביה הסכים, אבל התנה זאת בכך שתפסיק את פעילותה נגד פגיעות מיניות. לדבריו, היא ומשפחתה וגם הוריה שילמו מחיר כבד עד כה והגיע הזמן לחדול. "אבא, יש לך הסכם עם האנסים והפוגעים שהם יפסיקו לפגוע?", שאלה חנה. הוא לא נסוג וטען שהרוע היה הווה ויהיה בעולם ושהיא לא תצליח למגר אותו באופן מוחלט. חנה התנגדה בתוקף והסבירה לו כי הרשעת הנשיא קצב שהתרחשה באותם ימים היא תוצאה של פעילות של נשים כמותה. אביה עיכל את המידע ושינה את דעתו ב-180 מעלות: "אם כך את צודקת. אני אבוא להעיד וכולנו נבוא לתמוך בך".

חברי הפוגע יצאו בקמפיין להגנתו, שכלל השמצות, גידופים ואיומים כלפי חנה וארגון "קולך", אותו ייסדה וניהלה. לימים חברו של אותו רב התמנה לראש מכללת אורות בה חנה לימדה. עם כניסתו לתפקיד פיטר אותה

אני זוכרת היטב את הבוקר בו הגעתי לבית המשפט עם שותפתנו לדרך עורכת הדין ריקי שפירא, הוריה של חנה, מלווים באחיה ואחותה, ישבו על הספסל מחוץ לאולם במפגן תמיכה רב עוצמה. אביה של חנה נקרא ראשון פנימה. העדות היתה ארוכה. לצערי לא שמעתי אותה כי אני זומנתי להעיד אחריו. מבעד לחלון ראיתי אותו יושב בזקיפות קומה ובגאווה רבה משיב במתינות ובתקיפות לחקירה ולחקירה הנגדית ונותן ביטוי להערכתו העצומה לבתו ולפועלה.

"האם אתה חושב שחנה יכולה לגרום נזק רוחני לתלמידות?"
"חלילה. הלוואי שהיתה לי יראת שמים כמו שלה, אני מקנא בעולם הבא שלה ושל חברותיה…היא גאון, יודעת ללמוד תלמוד יותר מהרבה רבנים, הידע שלה עצום, יש לה בקיאות עצומה…מילדותה היא עושה חסדים עם אחרים, כל החיים שלה היא נותנת עבור הזולת..".

את הקמפיין להגנת הרב הפוגע הוא הגדיר כפשע לא יתואר: "כולם חיפו עליו, רבנים חתמו לטובתו, עד שהדבר התגלה אחרי מאמץ כביר של חנה, והתגלתה האמת". בעדות הוא מתאר גם את הרפש שהושלך עליו: "קראו לי סנילי… צעקו עלי וקיללו אותי…".

בערב שהתקיים לזכרו ספרה חנה על הפעם הראשונה בה שיתפה את אביה בהתעוררות הפמיניסטית בעולם האורתודוקסי בארה"ב, על מנייני נשים בהם נשים עולות לתורה. הוא חלק על המגמה הזו וראה בעייתיות בעליה לתורה במנייני נשים. לטענתו נשים צריכות לעלות לתורה במניינים מעורבים. כבר בשנות ה–90 הוא טען שכיוון שזהו כבוד הציבור במגזר הדתי, זו הדרך הנכונה לעשות זאת. במהלך השנים אכן פסיקה זו התקבלה על ידי רבנים רבים במגזר הדתי ומניינים שיתופיים רבים קיימים היום ברחבי הארץ בוואריאציות שונות.

את הקמפיין להגנת הרב הפוגע הוא הגדיר כפשע לא יתואר: "כולם חיפו עליו, רבנים חתמו לטובתו, עד שהדבר התגלה אחרי מאמץ כביר של חנה, והתגלתה האמת". בעדות הוא מתאר גם את הרפש שהושלך עליו: "קראו לי סנילי"

לפני  9 שנים התארסה תומר, בתה של חנה, עם גלעד. הזוג הצעיר פנה לסבא, לשאול אותו אם אישה תוכל לברך בשבע הברכות בחופה. הרב פישר התיר ללא היסוס. שוב, משום אותה סיבה – כבוד הציבור. זכיתי לעמוד תחת חופתם המרגשת של תומר וגלעד ולברך את הברכה השביעית. זו מתנה שעליה הודיתי לרב פישר בכל ליבי. הגיבוי והתמיכה שהוא נתן לפעילות שלנו כנגד פגיעות מיניות מחזקת את רוחי ברגעים קשים עד היום.

אני נזכרת בו בחופות נכדותיו, מברך אותן בפנים מאירות ואוהבות ונשאר לעמוד תחת החופה, מאזין ברוב קשב לנשים שעולות אחריו וממשיכות בברכות.

הרב פישר היה עבורי איש שידע לברור בפרוצדורות כירורגיות את העיקר מתוך הטפל, לפסוק הלכה באופן ענייני ובהיר, לחקור ולדרוש כדי להגיע לחקר האמת, להתייצב נגד עוולות בגב זקוף. הוא הבין במהירות האור מה שלקח לאחרים להבין במשך שלושה עשורים.

יהי זכרו ברוך.

ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית. מטפלת ומדריכה קלינית בעמותת לב בטוח. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה לפסיכולוגיה של טראומה במכללת הרצוג.