"בסוף הדרך נושכת הזקנה בילדות
אתה מתכופף אל היתום בן העשר שהיית
שמונים שנות שם טוב לא מוחות את העוני
חורף שלם אכלתם שעועית
ובאביב לא היו בגדים חדשים לבר מצוה.
זה לא משנה, ממילא אף אחד לא בא.
(רק השניים ההם שהיו חייבים.
איך צבטו מתחת לשולחן)".
כך כתבה המשוררת תומר קהת לסבא שלה, הרב שלמה פישר שהלך לעולמו לפני כחודש.
ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית. מטפלת ומדריכה קלינית בעמותת לב בטוח. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה לפסיכולוגיה של טראומה במכללת הרצוג.
הכותרות הראשיות עכשיו
שיח סוער פרץ לאחרונה בעקבות סרטון של לוחמים, העונים בעוצמה ובדבקות אחר מפקדם בקריאות שנתפסו בידי חלק כקריאות אמוניות מחזקות, ובידי אחרים כהצהרות דתיות כופות ומתגרות. החיילים נראו נלהבים. מלאי רוח.
ניסיתי להבין מה יצר את הפער הזה – בין מי שמתרגש מהחיזוק הרוחני, לבין מי שהרגיש שנכפתה עליהם שפה דתית.
עו"ד סא"ל במיל' אורי אגוז, לשעבר בפרקליטות הצבאית, שופטת בעבירות טרור. חברת פורום דבורה.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
שנתיים וחצי חלפו מאז שהעם בישראל החל במחאה – תחילה נגד ההפיכה השלטונית ובהמשך למען החזרת החטופים. ההפגנות המתמשכות והמתרבות, בהן משתתפים רבבות אזרחים זועמים, מכל קשת החברה – לא מצליחות להביא לשינוי. על אופי המאבק להשתנות באופן רדיקלי.
* * *
ההפגנות במתכונתן עד כה לא הועילו. די למצגים, די לזהירות ולפחד מבנימין נתניהו ומעושי דברו; די לשחיקת כוחות בני משפחות החטופים – אלו שיקיריהם עדיין במנהרות עזה ואלו שמותם נגרם כתוצאה מהתמשכות המלחמה, ללא יעדים ברורים ואסטרטגיים אשר יובילו לעתיד טוב ומבטיח.
דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
המראות שנראו לאחרונה בבית המשפט העליון בדיון בבג"ץ בעתירה לגבי מינוי דוד זיני לראש השב"כ, הזכירו מקום קרוב מאוד גיאוגרפית לבית המשפט העליון, אבל רחוק ממנו שנות אור מבחינה רעיונית ומהותית.
המראות של מחוקקות שמשתקות את הדיונים בבית המשפט העליון בצעקות והתנהגות שלא מביישת מחזות נפוצים במגרשי הכדורגל, מעוררות חלחלה וחרדה. זה מעיד על כך שגם מערכת המשפט בתהליך קריסה מואץ בפני הממשלה, שלוחיה ומכונת הרעל שלה.
יחיאל גלבוע הוא ד\"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אוקי. ומה צריך לעשות דוקטור? את מה שאתה כותב במלומדות רבה יודע כל מי שעיניים בראשו ושכל בקודקודו. דברי קינה על הכיוון שהמדינה הולכת בו וכבר נמצאת בו נכתבו כבר לרוב, אבל דבר מעשה אחד לא הוצע. לא על ידי דוקטורים, לא פרופסורים, לא אישי ציבור, לא מנהיגים ומנהיגים מהעבר, לא גנרלים ולא מנכ"לים. מספיק לכתוב, מספיק לבכות. מה עושים עכשיו לכל הרוחות. מה.
תגובות אחרונות
בקיץ הזה תלבשי מזגן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו…באירופה , עובדי הניקיון של השירותים לובשים חליפות נקיות , כולן/ם אסתטיים ונקיים , כן, גובים תשלום סמלי אך זה שווה , השירותים תמיד נקיים ומבושמים , גם אלו שלא מקפידים להשאיר אחריהם נקי לצערינו… מרגישים לא נוח ללכלך. בכלל בארץ היכן שיש שירותים ציבוריים כמו בקניונים בתל אביב וכנראה בעוד ערים, זה ברור שכדאי לךלהתאפק.. תמיד הסרטון חוגג ! לחשוב שתיירים באים לעיר הקודש ירושלים לשירותים בתחנה המרכזית , טראומה !!! זה חלק מהפנים של המדינה ונורא מביש! כתבה חשובה הלוואי שזה יעזור.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כתוב יפה.
בלי קשר – קשה לי כשבכל פעם שרוצים להלל איזה רב אומרים שהוא חיפש ומצא פתרונות יצירתיים כדי לשחרר עגונות. השינוי הדרוש הוא לא למצוא טריקים בתוך המערכת כדי למנוע ולקצר עוול ככל הניתן, אלא לפרק לגמרי את המערכת שמאפשרת עגינות מלכתחילה. זה כמו בנאדם ששם לעצמו כיסוי עיניים ואז מתגאה בזה שמצליח לראות משהו פה ושם אם הוא ממצמץ בדיוק בצורה הנכונה – זו איוולת. מה שנדרש הוא פשוט להסיר את כיסוי העיניים.