"בסוף הדרך נושכת הזקנה בילדות
אתה מתכופף אל היתום בן העשר שהיית
שמונים שנות שם טוב לא מוחות את העוני
חורף שלם אכלתם שעועית
ובאביב לא היו בגדים חדשים לבר מצוה.
זה לא משנה, ממילא אף אחד לא בא.
(רק השניים ההם שהיו חייבים.
איך צבטו מתחת לשולחן)".

כך כתבה המשוררת תומר קהת  לסבא שלה, הרב שלמה פישר שהלך לעולמו לפני כחודש.

מודעות האבל בבני ברק, על לכתו של הגאון הגדול, אחד מגדולי הדור של דורינו, הרב שלמה פישר זצ"ל. pic.twitter.com/laMEoiqNaG

— אביעד בוכריס (@aviad_b1) November 22, 2021

ילד שגדל בעוני ויתמות, סבל הצקות והתעללות מצד בחורי הישיבה, אליה התקבל לאחר שאחותו התחננה בפני ראש הישיבה שיקבל את אחיה צמאי הדעת והלימוד וחסרי האמצעים.

ילד שגדל בעוני ויתמות, סבל הצקות והתעללות מצד בחורי הישיבה, אליה התקבל לאחר שאחותו התחננה בפני ראש הישיבה שיקבל את אחיה צמאי הדעת והלימוד וחסרי האמצעים

לבר המצווה שלו שלח ראש הישיבה שני בחורים, אך הם צבטו אותו מתחת לשולחן והציקו לו במהלך כל השבת. נחמה ובית הוא מצא  בספרים שנזרקו לגניזה בבית הכנסת, והתהלך בהם כבהיכלות של זהב.

לימים הוא הפך לעילוי, לראש ישיבת איטרי ולדיין מוערך בבית הדין הרבני, שם פעל ללא לאות להתיר מסורבות גט ועגונות והצטיין בפתרונות יצירתיים ופורצי דרך.

בתו של הרב פישר היא חברתי הטובה פרופסור חנה קהת. במוצאי שבת התכנסנו כדי לשמוע ממנה על הקשר המיוחד בין אביה, ראש הישיבה החרדי, לבינה, המנהיגה הפמיניסטית שהניחה את התשתית למהפכה הפמיניסטית האורתודוקסית בישראל.

חנה מספרת על אבא שלומד בישיבה כל השבוע ומגיע הביתה רק בסופי שבוע, סופי שבוע שהולכים ומתקצרים לטובת שיעורים שהוא מעביר בבית, אליהם הגיעו תלמידים מכל גווני הקשת החרדית והדתית.

כשהיתה בת 8 אביה לקח אותה למרפאת שיניים, בדרכם חזרה הביתה הם עברו ברחוב הנגרים בשכונת מאה שערים. הילדה החריפה הסתכלה סביבה ואמרה: "אבא, אולי תעשה משהו עם עצמך, אתה יכול להיות נגר…".

בתו של הרב פישר היא חברתי הטובה פרופ' חנה קהת. במוצ"ש התכנסנו לשמוע ממנה על הקשר המיוחד בין אביה, ראש הישיבה החרדי, לבינה, המנהיגה שהניחה את התשתית למהפכה הפמיניסטית האורתודוקסית בישראל

כשאני חושבת על הרב פישר אני נזכרת בתמיכה הבלתי מסוייגת שנתן לנו מראשית המאבק בפגיעות מיניות במגזר הדתי. מאבק בו התחלנו לפני 20 שנה, כשהגיע לידנו מידע על רב בכיר שהטריד מינית סטודנטיות באוניברסיטת בר אילן בעת ששימש כראש המדרשה לבנות.

אותו רב הפעיל את חבריו והגיע לרב פישר להתלונן על בתו שמוציאה את דיבתו רעה. הרב פישר נרעש וכעס על חנה. התגייסנו בדחיפות כדי להביא בפניו את  המתלוננות. לאחר שיחות ארוכות עמן הוא צייד אותנו במכתב בו נתן גיבוי מלא לפעילותנו, מה שבסופו של דבר גרם לכך שהאוניברסיטה הקימה ועדה שבדקה את התלונות ופיטרה את הרב הפוגע.

חבריו של הפוגע יצאו בקמפיין להגנתו, קמפיין שכלל השמצות, גידופים ואיומים כלפי חנה וכלפי ארגון "קולך" אותו ייסדה וניהלה. לימים חברו של אותו רב התמנה לראש מכללת אורות בה חנה לימדה. עם כניסתו לתפקיד הוא פיטר את חנה בתואנה שערכיה לא מתאימים לערכי המכללה. חנה תבעה את המכללה בטענה שפיטוריה הינם חלק  מתהליך התנכלות שהוביל אותו חבר, התנכלות שכללה השמצות, הטרדות ואיומים.

לקראת המשפט פנתה חנה לאביה וביקשה שיתמוך בה ויעיד במשפט. אביה הסכים, אבל התנה זאת בכך שתפסיק את פעילותה נגד פגיעות מיניות. לדבריו, היא ומשפחתה וגם הוריה שילמו מחיר כבד עד כה והגיע הזמן לחדול. "אבא, יש לך הסכם עם האנסים והפוגעים שהם יפסיקו לפגוע?", שאלה חנה. הוא לא נסוג וטען שהרוע היה הווה ויהיה בעולם ושהיא לא תצליח למגר אותו באופן מוחלט. חנה התנגדה בתוקף והסבירה לו כי הרשעת הנשיא קצב שהתרחשה באותם ימים היא תוצאה של פעילות של נשים כמותה. אביה עיכל את המידע ושינה את דעתו ב-180 מעלות: "אם כך את צודקת. אני אבוא להעיד וכולנו נבוא לתמוך בך".

חברי הפוגע יצאו בקמפיין להגנתו, שכלל השמצות, גידופים ואיומים כלפי חנה וארגון "קולך", אותו ייסדה וניהלה. לימים חברו של אותו רב התמנה לראש מכללת אורות בה חנה לימדה. עם כניסתו לתפקיד פיטר אותה

אני זוכרת היטב את הבוקר בו הגעתי לבית המשפט עם שותפתנו לדרך עורכת הדין ריקי שפירא, הוריה של חנה, מלווים באחיה ואחותה, ישבו על הספסל מחוץ לאולם במפגן תמיכה רב עוצמה. אביה של חנה נקרא ראשון פנימה. העדות היתה ארוכה. לצערי לא שמעתי אותה כי אני זומנתי להעיד אחריו. מבעד לחלון ראיתי אותו יושב בזקיפות קומה ובגאווה רבה משיב במתינות ובתקיפות לחקירה ולחקירה הנגדית ונותן ביטוי להערכתו העצומה לבתו ולפועלה.

"האם אתה חושב שחנה יכולה לגרום נזק רוחני לתלמידות?"
"חלילה. הלוואי שהיתה לי יראת שמים כמו שלה, אני מקנא בעולם הבא שלה ושל חברותיה…היא גאון, יודעת ללמוד תלמוד יותר מהרבה רבנים, הידע שלה עצום, יש לה בקיאות עצומה…מילדותה היא עושה חסדים עם אחרים, כל החיים שלה היא נותנת עבור הזולת..".

את הקמפיין להגנת הרב הפוגע הוא הגדיר כפשע לא יתואר: "כולם חיפו עליו, רבנים חתמו לטובתו, עד שהדבר התגלה אחרי מאמץ כביר של חנה, והתגלתה האמת". בעדות הוא מתאר גם את הרפש שהושלך עליו: "קראו לי סנילי… צעקו עלי וקיללו אותי…".

בערב שהתקיים לזכרו ספרה חנה על הפעם הראשונה בה שיתפה את אביה בהתעוררות הפמיניסטית בעולם האורתודוקסי בארה"ב, על מנייני נשים בהם נשים עולות לתורה. הוא חלק על המגמה הזו וראה בעייתיות בעליה לתורה במנייני נשים. לטענתו נשים צריכות לעלות לתורה במניינים מעורבים. כבר בשנות ה–90 הוא טען שכיוון שזהו כבוד הציבור במגזר הדתי, זו הדרך הנכונה לעשות זאת. במהלך השנים אכן פסיקה זו התקבלה על ידי רבנים רבים במגזר הדתי ומניינים שיתופיים רבים קיימים היום ברחבי הארץ בוואריאציות שונות.

את הקמפיין להגנת הרב הפוגע הוא הגדיר כפשע לא יתואר: "כולם חיפו עליו, רבנים חתמו לטובתו, עד שהדבר התגלה אחרי מאמץ כביר של חנה, והתגלתה האמת". בעדות הוא מתאר גם את הרפש שהושלך עליו: "קראו לי סנילי"

לפני  9 שנים התארסה תומר, בתה של חנה, עם גלעד. הזוג הצעיר פנה לסבא, לשאול אותו אם אישה תוכל לברך בשבע הברכות בחופה. הרב פישר התיר ללא היסוס. שוב, משום אותה סיבה – כבוד הציבור. זכיתי לעמוד תחת חופתם המרגשת של תומר וגלעד ולברך את הברכה השביעית. זו מתנה שעליה הודיתי לרב פישר בכל ליבי. הגיבוי והתמיכה שהוא נתן לפעילות שלנו כנגד פגיעות מיניות מחזקת את רוחי ברגעים קשים עד היום.

אני נזכרת בו בחופות נכדותיו, מברך אותן בפנים מאירות ואוהבות ונשאר לעמוד תחת החופה, מאזין ברוב קשב לנשים שעולות אחריו וממשיכות בברכות.

הרב פישר היה עבורי איש שידע לברור בפרוצדורות כירורגיות את העיקר מתוך הטפל, לפסוק הלכה באופן ענייני ובהיר, לחקור ולדרוש כדי להגיע לחקר האמת, להתייצב נגד עוולות בגב זקוף. הוא הבין במהירות האור מה שלקח לאחרים להבין במשך שלושה עשורים.

יהי זכרו ברוך.

ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית דתיה פמיניסטית, גדלה בבית חרדי-חרד"לי. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה וביטוי עצמי. מחברת "באהבתינו" – מדריך לאינטימיות זוגית. מלמדת מדיטציה ופרשת השבוע ב"מתן". חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה בתוכנית סוגיות חיים, היברו יוניון קולג'. נשואה, אם וסבתא.

מקיאווליזם מזוהה עם חוסר מצפון, מניפולטיביות, ערמומיות ורמאות. גניבת דעת היא שם נלווה לפילוסוף הפוליטי ניקולו מקיאוולי. הוא היה ממניחי היסודות למדע המדינה ותורת היחסים הבינלאומיים. בספרו "הנסיך", מפרט מקיאוולי מהן השיטות הדרכים להפוך למנהיג פוליטי. דומה שהליכוד בכלל ובנימין נתניהו בפרט לוקחים את העצות של מקיאוולי צעד אחד קדימה.

בספרו "הנסיך", מפרט מקיאוולי מהן השיטות הדרכים להפוך למנהיג פוליטי. דומה שהליכוד בכלל ובנימין נתניהו בפרט לוקחים את העצות של מקיאוולי צעד אחד קדימה

בישיבת סיעת הליכוד אמש הוקלט נתניהו מדריך את חברי הסיעה המהופנטים ועושי דברו במלים הבאות:

"אין לנו מכשיר יותר טוב לנהל את התעמולה מאשר הראיונות שלכם. ואני בדקתי את הראיונות שלכם. נאדה! כלום! אפס! ממה שאמרנו כאן ובתדרוכים. אני מדבר בתדרוכים ואני מרגיש ששמים אותי על השתק".

כך אמר הנאשם כשהוא מכה על השולחן.

כדי לעשות צדק עם מקיאוולי, נזכיר שהתורה הזו של אי אמירת אמת ושימוש בכל האמצעים כדי לשמר את השלטון נמצאה כבר ביוון העתיקה אצל תוכידידס  מהמאה החמישית לספירה, שטען כי השאיפה לכוח ושימורו טמונה בגנים ובטבע האנושי.

על פי ההגדרה הפסיכולוגית, אדם בעל אופי מקיאווליסטי הוא אדם המרוכז בעצמו, נוהג באורח מניפולטיבי ומנצל את סביבתו על מנת להשיג את מטרתו ושאיפותיו.

ומה עשה הנאשם בדבריו בסיעת הליכוד? בדיוק את זה. מנצל את חברי הסיעה למטרותיו.

על פי ההגדרה הפסיכולוגית, אדם בעל אופי מקיאווליסטי הוא אדם המרוכז בעצמו, נוהג באורח מניפולטיבי ומנצל את סביבתו להשגת מטרתו ושאיפותיו. ומה עשה הנאשם בדבריו בסיעת הליכוד? בדיוק את זה

כפי שניתן היה להניח בעבר, אך כעת נשמע במפורש, חברי הסיעה עוברים תדרוכים, שבהם הוא נואם בפניהם ומעביר אליהם את משנתו ודרכי הפעולה שהוא מעצב. והכל כדי לסלול את דרכו חזרה ללשכת ראש הממשלה וכדי להימלט ממשפטו.

הקלטות מישיבת סיעת הליכוד, צילום מסך מערוץ12

כשאנחנו חוזרים לבדוק את עברו של האיש אנחנו נזכרים בלימודיו אצל הכוהנת הגדולה להופעה ולנאומים בפני קהל, ליליאן ווילדר.

מאז ומתמיד, או לפחות מאז שנתניהו התייצב על המפה הפוליטית, הוא ייחס חשיבות עליונה, לעיתים מאגית לתקשורת. מכאן אפשר להבין את מערכת היחסים שפיתח את המול"ים בעיתונים השונים.

המאבק על התודעה שימש כלי בסיסי בעבודתו. זוכרים את "פרס יחלק את ירושלים"?

ליליאן וויילדר לימדה אותו איך להופיע בתקשורת, איך לחייך, מתי ואיך להיראות מהוסס בחיוכו, או לזעום, כשכל תנועותיו והבעותיו משמשות אמצעי להעברת המסר. וכשזה לווה בהנחיות של ארתור פינקלשטיין כיצד לעורר פחד וחרדה, נוצרה המסגרת האולטימטיבית לכאורה להשגת השלטון.

אבל הדברים הקשים שהצליף הנאשם בחברי סיעת הליכוד מעידים יותר מכל על תסכול. הוא כבר מבין שהקסם שהקרין בעבר מתפוגג. הוא כבר לא יכול לכבוש את ההר לבדו. אבל מול קואליציה של אנשים ישרי דרך, שבאו לעשות את העבודה, קשה להתמודד. בעיקר כשלצדך חבורה של אנשים לא יצירתיים, שלמדו עם השנים לומר בעיקר "כן אדוני המלך".

ומול הקוסם החדש יאיר לפיד, שיודע ליצור רקמה מופלאה מהקצוות שהליכוד מאיים לפרום כל יום מחדש, הקרב של נתניהו כמעט אבוד.

בליכוד לא הצביעו, והכנסת אישרה את החוק למתן מלגות לימודים ללוחמים משוחררים
ההצעה שכוללת מימון ל-75% מגובה שכר הלימוד עברה ברוב של 55 תומכים אל מול שישה מתנגדים. זאת, לאחר שהרשימה המשותפת היתה המפלגה היחידה באופוזיציה שהשתתפה בהצבעה pic.twitter.com/lr7QD3H2la

— Albert Plazzo (@AlbertPlazzo) May 24, 2022

ונזכיר את התחקיר של ידיעות אחרונות והניו יורק טיימס משנת 2019, על חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות שהפעיל, 130 אלף מסרים שמשבחים את נתניהו ומפיצים מידע כוזב על יריביו. אז הליכוד טען כי המפלגה אינה קשורה לפעילות הזו.

אבל הדברים שהצליף הנאשם בחברי הליכוד מעידים בעיקר על תסכול. הוא מבין שהקסם שהקרין בעבר מתפוגג. ומול הקוסם החדש לפיד, שיודע ליצור רקמה מופלאה מהקצוות שהליכוד מאיים לפרום, הקרב שלו אבוד

כך ימשיך הנאשם לנסות להפעיל את השיטה המקיאווליסטית שלו כדי להשפיע בתעמולה, כמו שהוא עצמו הודה בפני חברי סיעתו.

מולו, תפקידה של הקואליציה, בין היתר, לחשוף אותו במערומיו. את האיש עם השיער הסגול המדולדל, שהעייפות כבר ניכרת בכל צעד מצעדיו, שההיסטריה ניכרת בתגובותיו, האיש שבא ויוצא מאולם בית המשפט ומנסה להפוך כל פרצה לשער זהב להימלטות משערי הכלא.

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

ישראל חוטפת ביקורת רבה ולעיתים זה נראה לא הוגן, אבל מסביריה ממהרים מדי לטעון שמדובר באנטישמיות. לאחרונה זה קורה עם הריגתה של עיתונאית אל-ג'זירה שירין אבו עאקלה בזמן שסיקרה עימותים בגדה המערבית.

זה היה רק ​​עניין של זמן עד שנעבור מתנחומים למשפחה, זעם מוצדק על סירובם של הפלסטינים למסור את הקליע, לטענות שאנטישמים רודפים את המדינה היהודית.

זה היה רק ​​עניין של זמן עד שנעבור מתנחומים למשפחה, זעם מוצדק על סירובם של הפלסטינים למסור את הקליע, לטענות שאנטישמים רודפים את המדינה היהודית

השבוע זה מגיע מכיוון השחקנית הישראלית הרהוטה והמצוינת נועה תשבי, אושיית טוויטר שעשתה קריירה מרשימה בארצות הברית, שדוברת אנגלית אמריקאית ללא מבטא ושמגינה תדיר על ישראל במעין משקל נגד לדוגמנית-אקטיביסטית האמריקאית ממוצא פלסטיני בלה חדיד.

It’s been a week since the horrific death of Shireen Abu Akleh. It was NOT an execution or a targeted assassination. Sadly journalist are killed around the world every week, without the same global reaction. This is the antisemitic double standard.

Rest In Peace Shireen pic.twitter.com/ngAXjjZJKH

— (((noa tishby))) (@noatishby) May 18, 2022

בסרטונה המצויץ מציגה תשבי מחקר שנערך לאחרונה על ידי הפדרציה הבינלאומית של עיתונאים (IFJ), המראה שבין 1990 ל-2020 נהרגו 2658 עיתונאים – מהם 65 ב-2020 לבדה, ומספרם גבוה במיוחד במדינות כמו פקיסטן, מקסיקו והפיליפינים. 12 היו עיתונאים של אל-ג'זירה, מתוכם 7 שנהרגו בסוריה, והאחרים בעיקר בעולם הערבי, מקומות כמו עיראק ותימן.

היא טוענת שרק מותה של אבו עאקלה התקבל ברטוריקה מלאת שנאה ושטנה ברשתות החברתיות, שהופנו כלפי ישראל. "זה נטוע אך ורק באנטישמיות, לפעמים לא מודעת. גזענות אנטי-יהודית", היא קובעת.

היא טוענת שרק מות אבו עאקלה התקבל ברטוריקה מלאת שטנה ברשתות החברתיות, שהופנו כלפי ישראל. "זה נטוע אך ורק באנטישמיות, לפעמים לא מודעת. גזענות אנטי-יהודית", קבעה

זה אחלה סרטון אבל הוא מפספס משהו מהמהות.

ולמרות שאינני נוהג להתקוטט בטוויטר עם סלבריטאים סימפטיים חשתי צורך להגיב בציוץ משל עצמי.

A reply to @noatishby who suggests the attention given the death of @ShireenAbuAkleh of #Aljazeera in the #westbank is disproportional because other journalists have died and may result from #Antisemitism – which is oversimplified and misses the essencehttps://t.co/SBmE1vkj2N

— Dan Perry (@perry_dan) May 23, 2022

וזה תמצית הטיעון.

כל מקרי המוות בסכסוכים הם נוראיים. מקרים שבהם מעורבים עיתונאים הם מטרידים באופן מיוחד כי מדובר בלא-לוחמים שנוטלים על עצמם סיכונים עצומים כדי לספר לעולם את סיפורו של העולם, וזהו שירות קריטי עבור האנושות. כמה מהם היו עמיתיי ב-Associated Press – וזיכרונם רודף אותי עד היום.

מבלי להפחית בשום צורה מההקרבה שלהם, הרוב המכריע של העיתונאים המוזכרים בדו"ח IFJ היו מקומיים שנהרגו על ידי מקומיים. כאלה שהיו מוכרים רק למקומיים במדינות שאינן דמוקרטיות, שהן עניות או שאין בהם שלטון חוק – ולפעמים שילוב של שלושתם.

כל מקרי המוות בסכסוכים – נוראיים. מקרים בהם מעורבים עיתונאים – מטרידים במיוחד כי מדובר בלא-לוחמים שנטלו סיכונים עצומים כדי לספר לעולם את סיפורו, וזהו שירות קריטי לאנושות

נדיר מאוד שנהרג כתב המוכר היטב לקהל הבינלאומי בגלל הופעותיו בפני מצלמה. הם לא שווים יותר – אבל זה הטבע האנושי להיות הכי מושפע ממותו של מישהו מפורסם, או אפילו סתם מוכר. אבו עאקלה היתה כזו, עבור מיליונים רבים של אנשים ברחבי המזרח התיכון והעולם, במשך רבע מאה.

האינסטינקט האנושי הזה – להזדעזע יותר ממותו של מישהו מוכר – אולי לא צודק, אבל זה המצב.

זה לא מסביר את כל ההשתפכות הקיצונית על אבו עאקלה – כולל של חדיד הנ"ל – אבל זה כנראה מסביר את רובו.

חלק ממה שנשאר אולי אפשר לייחס לאנטישמיות, אבל כנראה לא את החלק הארי. יש הסבר פשוט ונכון יותר, והוא זה: היא נהרגה בהקשר של הכיבוש של ישראל בגדה המערבית, שהוא בין מעט הדברים שכמעט כל העולם כולו מתעב.

אני יודע, אני יודע, העולם פשטני נורא. יש הצדקה מצוינת לרדיפת טרוריסטים הקשורים לפיגועים ברחובות ישראל. יש אפילו טיעון ביטחוני לשליטה בגדה המערבית, לפחות חלקית, לזמן מה. וכן, הפלסטינים החמיצו הזדמנויות טובות לעשות עסקת חלוקה, ללא ספק.

אבל אין אף מדינה דמוקרטית אחרת ששלטה במיליוני אנשים שאינם יכולים להצביע בבחירות שלה במשך עשרות שנים תוך בניית ערים באותו שטח עבור קבוצה אחת בלבד – ליהודים בלבד, שכן יכולים להצביע, שהם בעלי זכויות דמוקרטיות, לעתים קרובות ממש מעבר לכביש. בעצם אין מקביל.

חלק אולי אפשר לייחס לאנטישמיות, לא החלק הארי. יש הסבר פשוט ונכון יותר: היא נהרגה בהקשר של הכיבוש הישראלי גדה המערבית, בין הדברים שכמעט העולם כולו מתעב

מי שמחפש מקור לאנטישמיות שכן קיימת לא צריך לחפש רחוק יותר מההתנחלויות ומהכיבוש.

כבן של ניצולי שואה – מרומניה, שבה נהרגו מחצית מהיהודים על ידי מכונת המלחמה הנאצית ומשתפי פעולה מקומיים – אני מרגיש דחף מיוחד לבקש שלא נעשה זילות למונח אנטישמיות.

תשבי רחוקה מלהיות היחידה. לאחרונה גם נציגה של ישראל באירוויזיון, מיכאל בן דוד, הרחיק לכת לא פחות. בן דוד, שייצג את המדינה בשבוע שעבר בטורינו ביכה את האנטישמיות לכאורה שמאחורי הטענה, כי התקשורת הבינלאומית לכאורה סירבה לראיין אותו. הוא חושב שזה בגלל שהוא ישראלי – לא בגלל שהוא היה במיעוט של המתמודדים שלא הגיע לגמר (התחרות "האמיתית").

"חוויתי המון אנטישמיות": מיכאל בן דוד מתייחס לראשונה להפסדhttps://t.co/0x9eGGk6bZ

— מעריב אונליין (@MaarivOnline) May 17, 2022

חבר'ה: אנטישמיות היא דבר אמיתי. אמי הייתה בין הבודדים ששרדו את הפוגרום של יאש, שצילק אותה לכל החיים: גם היא ראתה אנטישמיות מתחת לכל סלע. הטראומה שלה הפכה אותה ללא הגיונית בנושא. אבל לבן דוד אין תירוץ כזה, וגם לתשבי אין. גם לי אין, או לרוב הקוראים.

אנטישמיות היא דבר אמיתי. אמי הייתה בין הבודדים ששרדו פוגרום יאש, שצילק אותה לכל החיים: גם היא ראתה אנטישמיות מתחת לכל סלע. אבל לבן דוד אין תירוץ כזה, וגם לתשבי אין

דן פרי ואמא שלו (צילום: באדיבות המצולם)

ישראל לא מכסה את עצמה בתהילה בהתנהגותה בגדה המערבית. אין איך להגן על היבטים מסוימים מהמצב שם, גם לא בצרכי ביטחון. אם אתה מתנהג כך, היה מוכן להשלכות. אתה הולך להיראות רע, וזה לא קשור לאנטישמיות.

בואו לא ניתן לאנטישמים האמיתים את המתנה של דילול הקנאות המסוכנת שלהם.

טקס הזיכרון במלאת 80 שנים ל׳פוגרום יאשי׳. מהדברים שנשאתי הבוקר לזכר הניספים. 13,266 ילדים, נשים וגברים נרצחו בפוגרום:

״היום לפני 80 שנים נשמעו ברחובות העיר יאש יריות לצד צעקות לעזרה של יהודים אשר הושלכו מבתיהם. בפקודת השלטונות הרומנים הם נדונו למוות.”https://t.co/6lr3MYANJ9 pic.twitter.com/9GYZEovhiy

— David Saranga (@DavidSaranga) June 29, 2021

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan