יפה.הבהרה במקומה.חסרים נתונים.האקט המתנשא והגזעני של הפרדת משפחות. מה נשאר מהבריתות האלה,מה שרד?עד מתי? מה ההשלכות להיום? מנהיגות יכולה לצוץ כהפתעה איש לא האמין שדה גול יסוג משטחי הכיב... המשך קריאה
יפה.הבהרה במקומה.חסרים נתונים.האקט המתנשא והגזעני של הפרדת משפחות. מה נשאר מהבריתות האלה,מה שרד?עד מתי? מה ההשלכות להיום? מנהיגות יכולה לצוץ כהפתעה איש לא האמין שדה גול יסוג משטחי הכיבוש באלג'יריה
מטבע הדברים, במסיבת העיתונאים שנערכה השבוע לסרטו החדש והמסקרן של פלוריאן זלר, "בונקר" (המתחרה בפסטיבל ונציה), מיהרו העיתונאים לשאול את בני הזוג בחיים האמיתיים פנלופה קרוז וחאווייר ברדם, עד כמה נישואיהם שלהם חלחלו אל המסך.
לקראת הבכורה המדוברת בלידו, הצטרפו אל שני כוכבי הקולנוע הספרדים זוכי האוסקר הבמאי זלר והשחקנים סטיבן גרהם, פול דאנו ופטריק שוורצנגר, כדי לקדם את המותחן האפוקליפטי החדש בכיכובם.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
העלילה עוקבת אחר אדריכל נודע (בגילומו של ברדם), שמוצע לו חוזה סודי ביותר ורווחי במיוחד לתכנון בונקר הישרדות משוכלל. הפרויקט מוזמן על ידי מיליארדר אקסצנטרי (דאנו) המשוכנע שסוף העולם קרב. ככל שהאדריכל נשבה בהיקפו העצום של הפרויקט ובמורכבות המוסרית שלו, אשתו (קרוז) מתחילה להטיל ספק מהותי בעצם נישואיהם.
זלר, הבמאי הצרפתי המוערך שיצר את "האב" ואת "הבן", סיפר כי ההשראה לכתיבת התסריט הגיעה אליו לאחר שקרא כתבה על מארק צוקרברג, מייסד "פייסבוק", שבונה בימים אלה בונקר תת-קרקעי עצום בהוואי
זלר, הבמאי הצרפתי המוערך שיצר את "האב" ואת "הבן", סיפר כי ההשראה לכתיבת התסריט הגיעה אליו לאחר שקרא כתבה על מארק צוקרברג, מייסד "פייסבוק", שבונה בימים אלה בונקר תת-קרקעי עצום בהוואי.
"זה היה פרויקט סודי, כלומר כל מי שהיה מעורב בו נדרש לחתום על הסכם סודיות כדי לוודא שאיש לא ידע מזה", הסביר זלר. "מסיבה כלשהי, המידע בכל זאת דלף והתפרסם, וחשבתי שזה פרדוקס מרתק. אדם שעשה את הונו המופלג על בסיס הרעיון של חיבור בין בני אדם באמצעות פייסבוק ואינסטגרם, עובד בסתר על 'תוכנית ב" שתאפשר לו לבודד את עצמו לחלוטין משאר העולם".
שאלות עמוקות על בידוד, קשר אנושי ומוסר מניעות את העלילה של "בונקר", אשר נשענת על הופעה טעונה, חשופה ואותנטית של בני הזוג הכוכבים.
זלר סיפר כי שכנע את השניים להצטרף לפרויקט לא רק משום שהוא "מעריץ" אותם מקצועית, אלא גם משום שהתסריט פשוט דרש את הלגיטימיות הייחודית שהם מביאים עימם.
"אני חושב שהם נמנים עם השחקנים הגדולים ביותר שעובדים כיום, ולכן מובן מאליו שהייתה לי זכות גדולה לעבוד איתם. אבל אני חייב להודות שמלכתחילה עניין אותי מאוד גם לראות אותם עובדים יחד על המסך"
"אני חושב שהם נמנים עם השחקנים הגדולים ביותר שעובדים כיום, ולכן מובן מאליו שהייתה לי זכות גדולה לעבוד איתם", אמר הבמאי. "אבל אני חייב להודות שמלכתחילה עניין אותי מאוד גם לראות אותם עובדים יחד על המסך.
משמאל לימין: השחקן האמריקאי פול דtנו, השחקנית הספרדייה פנלופה קרוז, הבמאי הבלגי פלוריאן זלר, השחקן הספרדי חאווייר ברדם, השחקן האמריקאי פטריק שוורצנגר והשחקן הבריטי סטיבן גרהאם בבכורת הסרט "בונקר", המוצג במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-83 בוונציה, בלידו של ונציה. 8 בספטמבר 2026 (צילום: Tiziana FABI / AFP)
"חשבתי שזו תהיה דרך ייחודית ללכוד משהו מיוחד שמתקיים אצלם כזוג אמיתי – להעניק שכבות עמוקות יותר לכל הסצנות בסרט, לטשטש את הגבול שבין מציאות לבדיה, ולהתקרב לדבר שמעניין אותי מאוד כיצירה: האותנטיות הבוערת של האמת".
הוא הוסיף והחמיא: "כדי לעשות את זה כשחקנים, צריך להיות מאוד נועזים. צריך להיות פשוט חסרי פחד ושאפתנים. וזה בדיוק מה שהם, ולכן הם אומנים כל כך גדולים".
ברדם, הידוע בהתבטאויותיו הנחרצות בסוגיות פוליטיות ברחבי העולם (ובכלל זה בתמיכתו הפומבית בפלסטינים), נשאל במסיבת העיתונאים על הדרישה התרבותית המתמשכת מאנשי בידור ושחקנים "להישאר בתחום שלהם", או במקרה הזה – "להישאר בבונקר שלהם". עד כמה זה באמת חשוב שאומנים יספרו סיפורים שאינם נוגעים אך ורק לעולמם הקרוב והמוכר?
"אני חושב שכאומן, יש לך אחריות לגרום לסיפור מסוים לקרות ולספר את הסיפור שהבמאי והיוצר רוצה לספר", השיב ברדם בזהירות. "ואז, כאדם פרטי – ולא משנה אם אתה אומן, שחקן, שרברב או נהג מונית – יש לך זכות מלאה לחשוף את האמת שלך או את מה שאתה באמת חושב שחשוב".
"כאומן, יש לך אחריות לספר את הסיפור שהבמאי והיוצר רוצה לספר. כאדם פרטי – ולא משנה אם אתה אומן, שחקן, שרברב או נהג מונית – יש לך זכות מלאה לחשוף את האמת שלך או את מה שאתה באמת חושב שחשוב"
חאבייר ברדם בבכורת הסרט "בונקר" במסגרת פסטיבל הקולנוע ה-83 בוונציה, איטליה. 8 בספטמבר 2026 (צילום: Scott A Garfitt/Invision/AP)
הוא הרחיב בנושא הפריווילגיה הייחודית שמקנה לו הפרסום: "ברור לגמרי שיש לי יותר אמצעים לעשות את זה מאשר לנהג מונית, כי יש לי את הדבר הזה", אמר והצביע על המיקרופון שלפניו. "יש לי אתכם, העיתונאים, שמקשיבים לי כרגע. האחריות כאן היא שונה, וזה מה שלדעתי באמת חשוב: להיות אחראי כלפי העולם שבו אנחנו חיים. אני בהחלט לא מקבל את זה כמובן מאליו".
"יש לי אתכם, העיתונאים, שמקשיבים לי כרגע. האחריות כאן היא שונה, וזה מה שלדעתי באמת חשוב: להיות אחראי כלפי העולם שבו אנחנו חיים. אני לא מקבל את זה כמובן מאליו"
לדברי השחקן הספרדי, הסרט "בונקר" עוסק ישירות בחרדות המודרניות האלה, ובמיוחד בשאלה "עד כמה אנחנו באמת מוכנים לראות זה את זה, להרגיש זה את זה ולקבל זה את זה", לעומת המגמה המדאיגה של "עד כמה אנחנו עומדים לבודד, להפליל ולשלול זה מזה את האנושיות שלנו".
קרוז וברדם נשאלו גם על השתתפותם השנה בסרטים גדולים נוספים שעשויים להתמודד בעונת האוסקרים הקרובה – ברדם ב-The Beloved של רודריגו סורוגויין, וקרוז ב-The Invite של אוליביה ויילד. שניהם הודו בשמחה כי הם גאים מאוד לייצג את הקולנוע הספרדי המקומי בזירה בינלאומית של ממש.
אבל קרוז בחרה גם להסיט את השיחה לחוויותיה האישיות כאישה בתוך תעשיית הקולנוע, והסבירה מדוע חשה משיכה מיידית ועזה לדמות הנשית המורכבת הניצבת במרכז התסריט של זלר.
השחקנית הספרדייה פנלופה קרוז על השטיח האדום של הסרט "בונקר", המוצג במסגרת התחרות בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-83 של ונציה, בלידו של ונציה. 8 בספטמבר 2026 (צילום: Stefano Rellandini / AFP)
"האישה הזאת אומרת בדיוק את הדברים שאני בדרך כלל חושבת בעצמי, ולכן מאוד רציתי להיות מסוגלת לבטא את הדברים האלה ואת הרגשות האלה בפומבי", סיפרה קרוז. "וזו הסיבה המרכזית שרציתי להיות חלק מהסרט הזה".
קרוז הרחיבה בלהט על הדינמיקה החברתית הרחבה יותר שמוצגת בעלילה, וציינה כי לעיתים קרובות מדי נשים "משמשות כבובות על חוט, וזה עצוב מאוד".
"יש היום מעט מאוד נשים שמקבלות החלטות חשובות באמת בעולם, ואני חושבת שזו מציאות עצובה מאוד", אמרה קרוז. "אנחנו במידה מסוימת עדיין נתונות למניפולציה. אני חייבת לומר שבדרך כלל אני נוטה להיות אדם די אופטימי, אבל בכל הנוגע למעמדן של נשים בעולם – אני מעט מודאגת.
"עם זאת, אני כן חושבת שהדורות הצעירים יותר מבינים כיום את החשיבות שלנו; הם מתחילים לחשוב ככה והם פוקחים את העיניים. אולי צעירים מתעניינים כיום בפוליטיקה הרבה יותר מאי פעם".
"עם זאת, אני כן חושבת שהדורות הצעירים יותר מבינים כיום את החשיבות שלנו; הם מתחילים לחשוב ככה והם פוקחים את העיניים. אולי צעירים מתעניינים כיום בפוליטיקה הרבה יותר מאי פעם"
השחקנים חאבייר ברדם ופנלופה קרוז מגיעים למזח אקסלסיור במהלך פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-83 של ונציה בלידו. 7 בספטמבר 2026 (צילום: Stefano Rellandini / AFP)
גרהם, דאנו ושוורצנגר, חבריהם לקאסט, סיפרו גם הם על ההתלהבות מההצטרפות לפרויקט של זלר, והרעיפו תשבחות על הבמאי הצרפתי ועל התסריט החד והמדויק שלו.
אבל מי שיצאו ממסיבת העיתונאים כגיבורים הבלתי מעורערים של האירוע היו שני כוכבי העל הספרדים הנשואים, שבסופו של דבר החזירו את השיחה הכבדה לקרקע, באמצעות בדיחה על השאלה אם הם לוקחים איתם הביתה גם את המשברים הזוגיים שהם מגלמים באמינות כזו על המסך.
כשנשאלו על ידי אחד העיתונאים אם הם נוהגים להתווכח על עבודתם גם בבית, ברדם נענע מייד בראשו בשלילה. "לא, לא, אף פעם!" השיב בפנים חתומות לחלוטין – והחדר כולו פרץ בצחוק רועם.
כשנשאלו על ידי אחד העיתונאים אם הם נוהגים להתווכח על עבודתם גם בבית, ברדם נענע מייד בראשו בשלילה. "לא, לא, אף פעם!" השיב בפנים חתומות לחלוטין – והחדר כולו פרץ בצחוק רועם
קרוז מיהרה להתערב, גלגלה עיניים לעברו בחיוך ואמרה: "אני הרי מכירה אותך יותר מ-30 שנה… תארו לעצמכם שמעולם לא היינו רבים!"
השחקנית הספרדייה פנלופה קרוז והשחקן הספרדי חאבייר ברדם על השטיח האדום של הסרט "בונקר", המוצג במסגרת התחרות בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-83 בוונציה, לידו בוונציה. 8 בספטמבר 2026 (צילום: Tiziana FABI / AFP)
"פחד אלוהים ממה שהולך לקרות כאן", אמר לי פרופ' ארנון סופר בספטמבר 2023, כחודש לפני שפרצה מלחמת "חרבות ברזל". היום יצוין חודש למותו של סופר בגיל 90, מי שהיה יקיר העיר חיפה, פרופ' לגאוגרפיה ולימודי סביבה, חוקר בנושא דמוגרפיה וסביבה, ממקימי אוניברסיטת חיפה וראש קתדרת חייקין לגאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה.
ביולי של 2024, בשיחה נוספת בינינו, טען סופר שהמדינה תקרוס משום שלא תוכל לעמוד מול כל כך הרבה בעיות המצטברות יחדיו – כובד משא שאפילו העם המוכשר ביותר לא יכול לשאת.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
על הפער בין ערכי האחריות והמסירות לבין הנאמנות למנהיג שעמד בראש המדינה בשעת הכישלון החמור בתולדותיה.
* * *
יש לי חבר מתקופת השירות הסדיר בצנחנים. שנינו כבר לא צעירים. עם זאת, קבוצת הווטסאפ של הפלוגה עדיין פעילה. הוא מנהל בכיר בתעשייה, אדם המקבל מדי יום החלטות מורכבות. את השקפת עולמו הימנית ספג בבית הוריו, ונשאר נאמן לליכוד ולראש הממשלה בנימין נתניהו.
ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תכלה ההנהגה וצרותיה,
תחל שנה וברכותיה.
עם פרוס השנה החדשה אאחל לנו הישראלים שקט, ביטחון, ריפוי ותקווה — ובעיקר, שנת שינוי.
שנה שבה הממשלה הזו תלך הביתה ותוחלף בהנהגה שפויה וראויה, שתש... המשך קריאה
תכלה ההנהגה וצרותיה,
תחל שנה וברכותיה.
עם פרוס השנה החדשה אאחל לנו הישראלים שקט, ביטחון, ריפוי ותקווה — ובעיקר, שנת שינוי.
שנה שבה הממשלה הזו תלך הביתה ותוחלף בהנהגה שפויה וראויה, שתשים את המדינה לפני הישרדותה הפוליטית.
שנה שבה נחזיר לעצמנו את ישראל שלנו שהקמנו בדם, יזע וכישרון נדיר:
יהודית, ציונית, דמוקרטית, חילונית וליברלית — חופשיה ותוססת.
שנה שבה נכבה את החושך שהשתלט על חיינו ונחזור להיות אור לגויים
שנה שבה נדרוש תשובות לשאלות שכבר אי אפשר לברוח מהן:
"כמה זמן עוד נסכים למדינה שבה חלק עובדים, משרתים, נלחמים ומשלמים — ואחרים דורשים זכויות בלי לקבל על עצמם חובות שוות?
כמה זמן עוד נקרא לזה "חיים משותפים" כשצד אחד נושא בנטל והצד האחר מבקש לקבוע לו איך לחיות?
האם בשם הדמוקרטיה אנחנו באמת מוכנים לוותר על החופש שלנו ולאפשר לרוב פוליטי לכפות עלינו מדינת הלכה?
האם לא הגיע הזמן לחוקה שתשמור על הערכים הבסיסיים מפני גחמות של מנהיג כריזמטי כזה או אחר?
אם אפשר לחיות יחד — אז בשוויון אמיתי של זכויות וחובות.
ואם אי אפשר — האם לא הגיע הזמן שיהיה לנו האומץ להיפרד?
שמתם לב איך טליק - אם שכולה התהפכה ולקחה על עצמה להיות שופר רעל? טליק, הכאב לא מבעבע? מה את עוד לא מבינה? איזה חלל במוחך התמלא כעת עם הרפש של מומחה הזבל הלאומי - ביבי?
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו