בעוד כשבוע, ב-18.11.2025 יתקיים דיון בבג"ץ בעניין פסילת מינוי דוד זיני לראשות שב"כ. יהיה זה מבחן עליון לשופטי בג"ץ. עליהם להתעלם מרעשי הרקע שהיו בתהליך, ולקיים אותו מבראשית.

וכן, על שופטי בג"ץ לשקול את מכלול טיעוני העותרים ולראות את המינוי בהקשר של המאבק הגדול על מהות הדמוקרטיה המתחולל עתה במדינה. בהקשר זה, העתירות חושפות מדוע הוא לא ראוי, ואף מזיק לדמוקרטיה הישראלית, כפי שזו התגבשה במדינת ישראל מאז קום המדינה ומגילת העצמאות – שזיני יהיה יו"ר שב"כ.

על שופטי בג"ץ לראות את המינוי בהקשר של המאבק הגדול על מהות הדמוקרטיה המתחולל עתה במדינה. בהקשר זה, העתירות חושפות מדוע אינו ראוי, ואף מזיק לדמוקרטיה הישראלית

על בג"ץ להתעלם מהפגמים הערכיים והמהותיים שנערמו בהחלטות עד כה, ולהגיע לחקר ולניתוח שורשי המחלוקת. מגוון ההיבטים מצביע על כך שמדובר בנושא מרכזי בעיצוב דמותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

הראיות לכך הן:

1

ליבת תפקיד ראש שב"כ היא הגנה על הדמוקרטיה בישראל.

בחוק שב"כ התשס"ב 2002, נקבע שאחד מתפקידיו העיקריים של ראש שב"כ הוא להגן על הדמוקרטיה בישראל.

העובדה שבתקופה של שלוש השנים האחרונות ניטש מאבק עז על פירוש משמעות הדמוקרטיה בישראל – לא יכולה שלא להשפיע דרמטית על הפסיקה:

מדינת ישראל אימצה את הדמוקרטיה המערבית, בשילוב עם ערכים יהודיים -כתשתית להתנהלותה.

מנגד, קיימת עמדה של מיעוט דתי קטן שדוגל בהפיכת ישראל למדינת הלכה משיחית (ראה ספרו של עו"ד יאיר נהוראי "הדרך השלישית").

בית הגידול הרעיוני של זיני ואשתו הם הדרך של הרב צבי יהודה קוק, והחצר של הרב צבי ישראל טאו, והרבנים יהושוע צוקרמן, אלי סדן ויגאל לוינשטיין מישיבת בני דן. כולם פיתחו וטיפחו את הגישה, לפי מדינת ההלכה צריכה להחליף את הדמוקרטיה המערבית הדוגלת בזכויות אדם, במדינת חוק, ובמשפט ושוויון לנשים וללהטבי"ם. במקומה של הדמוקרטיה תבוא מדינת ההלכה, בחלק מתהליך גאולי, תכה שורש בישראל על ידי הכשרת דעת הקהל של החברה האזרחית, באמצעות הצבא בכלל, בסיוע מינוי איש דתי משיחי לתפקיד בכיר, וגם בהקמת מכינות קדם צבאיות שיכניסו את המשיחיות לצבא.

זו מחלוקת תהומית בהשקפת העולם הבסיסית של הדמוקרטיה, שדי בה כדי שזיני לא יוכל להגיע כלל אף למועמדות לכהן כראש שב"כ.

ברם. למרבה הצער, ישראל לא מתנהלת עתה באופן נורמלי: למשל, לא הוקמה ועדת חקירה למחדל של טבח ה-7.10, שהוא המחדל האסוני הגדול ביותר של העם היהודי לאחר השואה. 

הממשלה והכנסת הפקירו את החטופים, ראש הממשלה חולל מלחמת יש ברירה של הישרדות, ההפיכה המשטרית מתקדמת, וראש הממשלה מנותק מהציבור ומן החובה שלו לשרתו. הוא תומך ומתקצב כל זרם אמוני משיחי ופרזיטי, ובלבד שיתמוך להישרדותו.

ראש שב"כ הוא לא בעל תפקיד טכני. הוא בעל עמדת מנהיגות ערכית. זיני, בהשקפתו שלו ושל משפחתו, הדוגלת במדינת הלכה, לא יכול לכהן כראש שב"כ, מחשש שיחתור תחת אושיות הדמוקרטיה המערבית, שתפקידו להגן עליה. 

רא שב"כ הוא לא בעל תפקיד טכני. הוא בעל עמדת מנהיגות ערכית. זיני, בהשקפתו הדוגלת במדינת הלכה, לא יכול לכהן כראש שב"כ, מחשש שיחתור תחת אושיות הדמוקרטיה המערבית, שתפקידו להגן עליה

2

ראש הממשלה משועבד רק ליעד הנרקיסיסטי של ביטול משפטו

וכן, בנימין נתניהו מסרב כבר למעלה משנתיים להעמיד עצמו הביקורת של ועדת חקירה ממלכתית על חלקו הוא במחדל ה 7.10.

אסור לבג"ץ להתעלם מהמניע הכמעט בלעדי של נתניהו בעת הזאת; לחמוק מאימת הדין ולבטל את משפטו שלא בדרך הישר של קלון ועסקת טיעון, אלא בקומבינה חמורה של חנינה או ביטול המשפט.

לפיכך, חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה שללה את סמכותו של נתניהו לעסוק במינוי ראש שב"כ. ובנוסף, ראש הממשלה שקוע עמוק בחקירות פרשת קטארגייט ובוועדת החקירה של פרשת הצוללות, בה הוא קיבל אזהרה חמורה ביותר לפיה התנהלותו עלולה הייתה לפגוע בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה.

3

התפטרות (או פיטורי) ראש שב"כ היוצא קטעה את הדיון על אי חוקיות פיטורי ראש שב"כ.

בהחלטתו של רונן בר לסיים את תפקידו בטרם נסתיים הדיון בבג"ץ נגרם נזק גדול לדמוקרטיה, שכן על פי התזכיר בכתב שהגיש ראש שב"כ היוצא לבג"ץ, נתניהו חרג מסמכויותיו ב-4 מקרים שכל אחד מהם חמור בפני עצמו, עד כדי שיכול היה להוביל להדחת נתניהו מראשות הממשלה:

1. נתניהו הודיע לראש שב"כ (לעדותו של רונן בר) שעליו להישמע לו אישית ולא להחלטות בג"ץ.
2. נתניהו הורה לו, לעדותו לחקור את בכירי המחאה.
3. ראש הממשלה דרש מראש שב"כ, לעדותו, להמציא מכתב מזויף לבית המשפט, האומר שנתניהו לא יכול להעיד במשפט המתנהל נגדו.
4. נתניהו החל בפיטורי רונן בר, לעדותו, בגלל סירובו של בר להפסיק את חקירת קטארגייט.

החלטת בר לסיים את תפקידו בטרם נסתיים הדיון בבג"ץ – הזיקה לדמוקרטיה, שכן על פי התזכיר בכתב שהגיש ראש שב"כ היוצא לבג"ץ, נתניהו חרג מסמכויותיו ב-4 מקרים שכל אחד מהם חמור בפני עצמו, עד כדי עילה להדחתו

4

בג"ץ סותר את פסיקתו שלו.

פסיקה לפיה החלטת הממשלה לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה אינה חוקית. העקביות אמורה הייתה לחייב את בג"ץ, על פי דין הצדק, לבטל מראש כל החלטה על מינוי ראש שב"כ שהובאה על ידי ראש הממשלה נתניהו, בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לממשלה. לכן, על בג"ץ לשקם את מעמדו קודם כל בהגנה על החלטותיו הוא.

5

ועדת גרוניס שגתה בבחירתה בפרשנות צרה של תפקידה.

וזאת דווקא במינוי כה מרכזי ודרמטי של ראש שב"כ. דווקא בימי משבר דמוקרטי בטחוני וכלכלי. אכן, ועדת גרוניס אינה ועדה ממנה, ותפקידה הוא לוודא שאין עוד מניעים לא אתיים או אחרים לאישור המועמדות – מכאן שיש פה התעלמות מוחלטת של הוועדה מההשגות שהועלו בפניה על מניעי ראש הממשלה הממנה, מהסיכונים, מהצפצוף על חוות הדעת של היועמש"ית, מהמחלוקת העקרונית על ההפיכה המשפטית.

העובדה שהנוהל הוא שהממשלה מציעה 2-3 מועמדים המובאים בפני הוועדה ואזי בוחרת ביניהם את המועמד.ת המועדף – היא פסולה ולא חוקית בעליל. תמוהה גם העובדה שוועדת גרוניס מצאה לנכון לשמוע רק את חוות דעתו של מפקד בכיר שתמך במינוי, ואף לא  אחד מארבעת ראשי שב"כ לשעבר, בגיבוי מאות אנשי שב"כ, שהעלו נימוקים כבדי משקל לגבי הנזק שייגרם למדינה וביטחונה במינוי זיני.

6

גול עצמי למעמדו של בג"ץ

בהחלטת השופט התורן שלא לתת צו עיכוב למינוי זיני, עד הדיון בבג"ץ. כידוע אחד הכלים האפקטיביים בשמירת הדיונים וההחלטות בבג"ץ נקיים ומאוזנים – הוא עיכוב ביצוע עד שבג"ץ יאמר את דברו.

נשגב מבינתי להבין מדוע השופט התורן חרג מהנורמה הבסיסית של צו עיכוב הביצוע במקרה קריטי זה. זאת בעוד שבסמוך לכך, אותו שופט נהג לפי הנוהל הקיים, ועיכב את מינוי סגן המועצה להשכלה גבוהה עד שהעתירה נגד המינוי תתברר בבג"ץ.

בג"ץ סותר את פסיקתו שלו, לפיה החלטת הממשלה לפיטורי היועמ"שית אינה חוקית. העקביות אמורה הייתה לחייב את בג"ץ לבטל מראש כל החלטה על מינוי ראש שב"כ שמציג נתניהו, בניגוד להנחיית היועמ"שית

7

על שופטי בג"ץ לדון בעתירה כאילו המינוי טרם יצא לפועל.

עליהם להפוך כל אבן בטיעוני העותרים, ולא "להינעל" כאילו פור המינוי כבר נפל. נהפוך הוא; על בג"ץ מוטלת החובה לפעול במקצועיות ורק תחת מורא הדין. אל להם לתת להתנהלות של ישראל "כמדינה בהפרעה", המורדת בחוק ובמינהל התקין, לזהם את הליך העצמאות והשפיטה של בג"ץ. וכידוע, יש תקדים בולט לכך שבג"ץ ביטל מינוי של בעל תפקיד בכיר שכבר החל לכהן בפועל. הוצאת הצדק לאור, הוא הערך העליון של בג"ץ. 

8

הרכב השופטים.

בהרכב השופטים שידון בנושא, מונה שופט המבטא את עמדת המיעוט הקיצוני, התומך בהפיכת ישראל למדינת הלכה משיחית.

המחלוקת על הצורך בגיוון דעות בבג"ץ ידועה מזמן, ברם גם על דעת אלה הדוגלים במגוון, התשתית היא של מדינת חוק, הפרדת רשויות וזכויות אדם.

וכן, אחד מתפקידיו של נשיא בית המשפט העליון הוא לקבוע את הרכבי השופטים. לכן, השילוב בהרכב של שופט קיצוני התומך במדינת הלכה לא תורם לאמון הציבורי בבג"ץ. 

9

הדיון לא מנותק.

הדיון לא מנותק מההפיכה המשטרית על סטרואידים שהממשלה מובילה, ומההשתלחות שלה במערכת המשפט ושומרי הסף.

אל לו לבג"ץ להתעלם מדרכי הממשלה, המהלכת אימים ופוגעת קשות במעמדם וכבודם של בג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה, הפרקליטות, מערכת המשפט, ראשי מערכת הביטחון והתקשורת החופשית. על בג"ץ לתכלל את כלל המפה החברתית-דמוקרטית בשיקוליו.

אל לו לבג"ץ להתעלם מדרכי הממשלה, המהלכת אימים ופוגעת קשות במעמדם וכבודם של בג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה, הפרקליטות, מערכת המשפט, ראשי מערכת הביטחון והתקשורת החופשי

10

 הפעלת מנגנוני הסתה גם נגד בג"ץ. 

המציאות מראה שראש ממשלה, הנאשם בעבירות פליליות חמורות של שוחד מרמה והפרת אמונים, ומפעיל מנגנוני הסתה, אלימות ומכונת רעל – חורג לא אחת מהמחויבות שלו לבג"ץ, לשמירה על הסכם ניגוד העניינים עליו הוא חתום. העובדה שבג"ץ לא קיבל את העתירות על הוצאתו לנבצרות, לא מטאטאה את הסתירות הרבות הקיימות באי תקינות השלטון הנוכחי.

ובנוסף, רפיסותו וכניעתו של ראש הממשלה בתשלום מחירים פוליטיים אדירים לשותפיו הקואליציוניים, רק למען הישרדותו האישית, גורמים לנזקים ענקיים לסולידריות, לכלכלה, ליושרה ולאמון הציבור. המצב האנומלי הזה חייב להיות גם בעל משקל במערכת קבלת ההחלטות של בג"ץ.

לסיכום

תפקידו של בג"ץ כשמו כן הוא; להוציא את הצדק לאור. השערוריות לא מתקבלות על הדעת: ראש הממשלה, האחראי הראשי לטבח 7.10, מסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדליו ומעלליו הוא, למרות האחריות הישירה שלו למחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה. הוא מעז ומפטר את רוב בעלי התפקידים האחראים – שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש שב"כ, ובמקביל מוביל מאבק בזוי על הסטטוס של היועמש"ית ועל מעמדו של נשיא בית המשפט העליון. במקביל הוא מושך את משפטו שנים, נותן גיבוי להשתמטות ופרזיטיות, ומקים בישראל משטר רודני.

על בג"ץ לתכלל את התמונה כולה, ולתת מענה לשמירה על הדמוקרטיה בישראל, כשם שהוא עשה עם פסילת חוק יסוד: הסבירות. ובתוך זה, עתה, יש  לבחון את העתירות לשלילת מינוי זיני לראש השב"כ מהיסוד.

המציאות מראה שרה"מ, הנאשם בעבירות פליליות חמורות של שוחד מרמה והפרת אמונים, ומפעיל מנגנוני הסתה ומכונת רעל – חורג לא אחת מהמחויבות שלו לבג"ץ לשמירה על הסכם ניגוד העניינים עליו הוא חתום

השתלשלות הפיטורים והמינוי של ראש שב"כ הייתה עקלקלה מראש. מציעים לבג"ץ לבחון לעומק את ההתנגדויות והתמיכות מבראשית, ובאופן המבוסס על החוק, המוסר, המציאות וערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.