השנה החולפת עמדה בסימן השנה השנייה למלחמה שמתנהלת בשבע חזיתות – ולמרות זאת הממשלה חידשה את תנופת ההפיכה המשטרית.
זו הייתה שנה שבה בית המשפט העליון מצא עצמו במצור הולך וגובר מצד רשויות השלטון, ונאלץ כמעט לחצוץ בגופו בין היועצת המשפטית לממשלה לבין אלה המבקשים למוטט את שלטון החוק.
זו הייתה שנה שבה הלכו והתמעטו השופטים היושבים בבית המשפט העליון, ומספרם ירד במהלך השנה מ-13 ל-11 בלבד; שנה שבה העליון עצמו היה צריך להבטיח את מינויו התקין של נשיאו החדש.
זו הייתה שנה קשה נוספת שעברה על בית המשפט העליון. לא הראשונה, וכנראה גם לא האחרונה, נוכח האתגרים העצומים הצפויים לערכאת השיפוט הבכירה בשנה הקרובה, בואכה מערכת הבחירות הגורלית בתולדות המדינה.
זו הייתה שנה קשה נוספת שעברה על העליון. לא הראשונה, וכנראה גם לא האחרונה, נוכח האתגרים העצומים הצפויים לערכאת השיפוט הבכירה בשנה הקרובה, בואכה מערכת הבחירות הגורלית בתולדות המדינה
כל הסוגיות הבוערות והמרכזיות בחיי המדינה המשיכו לנחות על שולחנם של השופטים. חלק מהן כבר הוכרעו, חלק ימתינו לשנה הבאה.
אף שהרשימה שלהלן מנסה לסכם את פסיקתו המרכזית של בית המשפט העליון בשנה החולפת, היא אינה כוללת בהכרח את עשרת פסקי הדין הארוכים, המפורטים והחדשניים שניתנו בעליון.
הרשימה כוללת את עשרת הנושאים המרכזיים שבהם טיפל בית המשפט העליון השנה, בין אם בפסק דין אחד גדול ומהדהד, ובין אם בשורה של החלטות קטנות ונקודתיות, המשרטטות תמונה עקבית וחד-משמעית, אף שבסיקור השוטף הן כמעט עברו מתחת לרדאר.
1
הדחת רונן בר מתפקיד ראש שב"כ
במרץ 2025 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח את ראש שב"כ רונן בר, בטענה שאין לו יותר אמון בבר. הממשלה קיבלה החלטה פה אחד, באישון לילה, לפטר את בר.
בג"ץ עצר מיידית את הפיטורים בצו ביניים. חודשיים לאחר מכן, לאחר שבר עצמו קמל תחת הלחץ והודיע על פרישתו, ניתן פסק הדין: אף שהסוגיה כבר הפכה לתיאורטית, בדעת רוב בוטלה החלטת הממשלה לפטר את בר.
פסק הדין הזה משמש חוברת מבוא לסטודנטים למשפטים, הכוללת עקרונות יסוד במשפט המנהלי. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית נאלץ לשוב ולהזכיר את היסודות, מאחר שהממשלה התעקשה להפר את כולם
פסק הדין הזה משמש חוברת מבוא לסטודנטים למשפטים, הכוללת עקרונות יסוד במשפט המנהלי. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית נאלץ לשוב ולהזכיר את היסודות, מאחר שהממשלה התעקשה להפר את כולם:
נקבע שנתניהו מצוי בניגוד עניינים ביחס לפיטורי ראש שב"כ בשל החקירות נגד מקורביו, שהחלטת הפיטורים התקבלה משיקולים זרים, ללא הנמקה וללא כל תשתית עובדתית שתתמוך בה. הממשלה התעקשה לדבוק בטענה שסמכותה לפטר, והשופטים נאלצו לנמק שסמכות הממשלה – שכלל אינה במחלוקת – היא רק תחילת הדיון, לא סופו.
![ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש שב"כ רונן בר ב-2023 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/04/bar-netanyahu.jpg "ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש שב"כ רונן בר ב-2023 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)")
לא רק פיטוריו של בר אלא גם הדיון בבג"ץ לווה בסערה ציבורית, הן בשל התצהירים חסרי התקדים שהגישו בר ונתניהו לבג"ץ – ושבהם נחשפה התנהלותו של ראש הממשלה החותרת תחת ערכי הממלכתיות – והן בשל המחלוקת שהתגלעה בין השופטים הבכירים בעליון, נוכח עמדתו של המשנה לנשיא נעם סולברג להימנע מפסק דין לגופו של עניין, משהסוגיה כולה הפכה תיאורטית בשל החלטתו של בר לפרוש.
סולברג טעה: ניגוד העניינים של נתניהו ביחס לראש שב"כ התברר מייד כנושא בוער ורלוונטי, בשל מהלכיו למנות את אלוף (מיל.) דוד זיני כראש שב"כ הבא
סולברג טעה: ניגוד העניינים של נתניהו ביחס לראש שב"כ התברר מייד כנושא בוער ורלוונטי, בשל מהלכיו למנות את אלוף (מיל.) דוד זיני כראש שב"כ הבא. נדרשה עתירה נוספת, נגד חוות הדעת של בהרב-מיארה שפסלה את מעורבותו של נתניהו בהליך המינוי, כדי להגיע למתווה פשרה מוסכם, הבא לכדי יישום בעצם הימים האלה.
2
מינוי יצחק עמית לנשיא העליון
פסק הדין שחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים על מנת לבחור נשיא חדש לבית המשפט העליון, נוכח פרישתו לגמלאות של ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן, ניתן בתחילת ספטמבר 2024, בשנת המשפט הקודמת.
אך סירובו של שר המשפטים יריב לוין לפעול כמתחייב, הוביל לשורת החלטות של אותו הרכב, בבקשה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד לוין, לפי פקודת ביזיון בית משפט.
בדצמבר 2024 החליטו שופטי בג"ץ כי אף שלוין אינו אשם בביזיון, הרי ש"פועלו אינו מגשים את הקביעה העקרונית שבפסק הדין" – והיא החובה לכנס את הוועדה על מנת לבחור נשיא לעליון.
בדצמבר 2024 החליטו שופטי בג"ץ כי אף שלוין אינו אשם בביזיון, הרי ש"פועלו אינו מגשים את הקביעה העקרונית שבפסק הדין" – והיא החובה לכנס את הוועדה על מנת לבחור נשיא לעליון
השופטים כפו עלי לוין לכנס את הוועדה עד 16 בינואר; בינואר הם נתנו לו 10 ימים נוספים, כדי לאפשר ללוין לאסוף חומר ביחס ל"חשדות" נגד המועמד לנשיא העליון, יצחק עמית, שפורסמו בעיתונות.
![הנשיא יצחק הרצוג מעניק את כתב המינוי לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, 13 בפברואר 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/02/WhatsApp-Image-2025-02-13-at-19.22.20-1.jpeg "הנשיא יצחק הרצוג מעניק את כתב המינוי לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, 13 בפברואר 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)")
בסופו של דבר הוועדה התכנסה ללא לוין ונציגי הקואליציה, ומינתה את עמית, וזאת תוך הדיפת עתירה מופרכת שהגישה עו"ד כנרת בראשי בדקה ה-90.
זה כמובן לא היה סוף הסאגה: בפברואר דחה העליון על הסף עתירה של ארגון הימין "לביא" לבטל את החלטת הוועדה לבחירת שופטים למנות את עמית; ולפני שלושה שבועות נדחתה עתירה, שביקשה להצר את צעדיו של הנשיא עמית, ולצמצם את סמכותו לקבוע את הרכבי השופטים הדנים בעתירות רגישות בעליון.
ניסיונות כאלה לפגוע בסמכותו של עמית ילוו ככל הנראה את כל תקופת כהונתו כנשיא העליון, עד לפרישתו בשנת 2028.
3
יחס למחבלים כלואים וסיוע הומניטרי לפלסטינים
מדינת ישראל נלחמת נגד ארגון טרור רצחני, אך היא עצמה איננה ארגון טרור, והנורמות שלפיהן היא פועלת ביחס למחבלים ויתר העצורים הביטחוניים שהיא מחזיקה בידיה – וכן ביחס לאוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה – חייבות לשקף סטנדרטים של מדינת חוק. אחרי הכול, עקרונות יסוד בדבר זכויות אדם נבחנים דווקא ברגעי קיצון, ולא במצבי רגיעה.
על המשימה כפוית הטובה הזאת הופקד כרגיל העליון, גם בשנה החולפת.
עוד לפני שנה, בספטמבר 2024, קבע בג"ץ – כאילו שיש צורך בפסק דין מפורש שיקבע זאת – כי על המדינה להקפיד להעניק למחבלים המוחזקים באתר הכליאה "שדה תימן" את הזכויות המגיעות להם לפי חוק
עוד לפני שנה, בספטמבר 2024, קבע בג"ץ – כאילו שיש צורך בפסק דין מפורש שיקבע זאת – כי על המדינה להקפיד להעניק למחבלים המוחזקים באתר הכליאה "שדה תימן" את הזכויות המגיעות להם לפי חוק לוחמים בלתי-חוקיים. החובה הזו היא הן מכוח חקיקת הכנסת והן מכוח המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
האמת היא, שהחובה הזו קיימת גם מכוח השכל הישר. היו מי שטענו שפסק הדין מלפני שבועיים, המחייב את שב"ס לתת מנת מזון ראויה לכל אסיר ביטחוני המוחזק בידיו, לרבות מחבלים, מצמצם את מרחב התמרון הטקטי של ישראל בנוגע להפעלת לחץ על חמאס. הרעבת מחבלי חמאס הכלואים בישראל אינה מסייעת לישראל אלא רק נותנת לגיטימציה להרעבת החטופים הישראלים המוחזקים על ידי חמאס.
העליון אומר בהקשרים האלה את המובן מאליו, גם בנוגע לתנאי החזקתם של מחבלי חמאס, וגם ביחס לחובת ישראל לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לאוכלוסייה ברצועת עזה.
העליון אומר בהקשרים האלה את המובן מאליו, גם בנוגע לתנאי החזקתם של מחבלי חמאס, וגם ביחס לחובת ישראל לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לאוכלוסייה בעזה
השופטים נוקטים לעתים טקטיקות של "עתירת בייביסיטר", דורשים מהמדינה לספק תשובות ומסתפקים בכך. זהו מעין נשף מסיכות, שבו כל הצדדים יודעים שמוטב שפסקי הדין הללו יינתנו, גם אם למציאות בשטח יש דינמיקה משלה, שאינה קשורה בהכרח לתוצאות או להתחייבויות המשפטיות.
4
עסקאות חטופים וניהול המלחמה
אין מדינה שבה בית המשפט יכול להכתיב לממשלה כיצד לנהל מלחמה. כך בכל מקום בעולם וכך גם בישראל. ניהול מהלכי המלחמה מצוי עמוק בתחום הבלתי שפיט, אך הדבר אינו מונע הגשת עתירות שונות – לעתים בשם הציבור כולו, לעתים בשם קבוצות מוגדרות כגון משפחות חטופים – בדרישה שהשופטים יתערבו בהיבטים המבוססים על זכויות אדם חוקתיות.
ניהול מהלכי המלחמה מצוי עמוק בתחום הבלתי שפיט, אך הדבר אינו מונע הגשת עתירות שונות בדרישה שהשופטים יתערבו בהיבטים המבוססים על זכויות אדם חוקתיות
בינואר 2025, ימים אחדים לפני שנחתם הסכם בין ישראל לחמאס שהוביל לשחרור חטופים, עתרו לבג"ץ משפחות של חיילים ואזרחים חטופים בטענה שסירובה של הממשלה לחתום על עסקה כזו פוגע בזכותם החוקתית של החטופים לחיים, לכבוד ולשלמות הגוף.
בהמשך נוספו עתירות בדרישה לחשוף את מלוא ההסכמות שחתמה הממשלה עם ארגון הטרור. השופטים שבו והבהירו כי נושאים אלה רחוקים מרחק רב מהתחומים שבהם בית המשפט יכול להרשות לעצמו להתערב.
בית המשפט מציב בראש שיקוליו בעניינים אלה את סוגיית השפיטות, גם כאשר הדיון עשוי להתמקד בסוגיות של זכויות אדם – וגם בכך טמונה אמירה.
"אם נושא מסוים אינו שפיט", כתב השופט חאלד כבוב לפני שבועות אחדים בפסק דין נוסף בסוגיה, "במובן זה שראוי שבית המשפט ימשוך ידו מהעיסוק בו, הרי שהדבר נכון גם אם עשויה להתעורר במסגרתו שאלה חוקתית".
"אם נושא מסוים אינו שפיט", כתב השופט חאלד כבוב בפסק דין נוסף בסוגיה, "במובן זה שראוי שבית המשפט ימשוך ידו מהעיסוק בו, הרי שהדבר נכון גם אם עשויה להתעורר במסגרתו שאלה חוקתית"
אותה גישה באה לידי ביטוי גם בעתירה שכוונה נגד התוכנית לכיבוש העיר עזה, וכמובן גם בעתירות בעניין שחרור מחבלים פלסטיניים במסגרת עסקת החטופים.
5
ביטול הטבות לאברכים המשתמטים מגיוס
פסק הדין שקבע כי אין שום הסדר חוקי המאפשר להימנע מגיוס חרדים לצה"ל, ושחייב שלילת תקציבים ממוסדות חינוך המאכלסים משתמטים, ניתן כבר ביוני 2024.
אך במהלך השנה החולפת התעוררו עוד ועוד היבטים שבהם נאלצה היועצת המשפטית לממשלה לפעול על מנת לממש את הפסיקה בעניין הפסקת תמיכה תקציבית ממשלתית במשתמטים, במישרין או בעקיפין; וכן לוודא כי צה"ל מתקדם במהלכים לגיוסם של חייבי הגיוס הלכה למעשה.
במהלך השנה החולפת התעוררו עוד ועוד היבטים שבהם נאלצה היועצת המשפטית לממשלה לפעול על מנת לממש את הפסיקה בעניין הפסקת תמיכה תקציבית ממשלתית במשתמטים, במישרין או בעקיפין
בנובמבר 2024 קבע בג"ץ כי שר העבודה יפרסם מבחני תמיכה שוויוניים לכלל האוכלוסייה, תוך שמוסדות המאכלסים חרדים חייבי גיוס ייהנו מהמשך תמיכה עד סוף חודש פברואר בלבד.
ביולי 2025 נמחקה עתירה לאחר שמשרד הרווחה התחייב שבשנת הלימודים הנוכחית לא תמומן שהייתם במוסדות של צעירים בסיכון המשתמטים מגיוס לצה"ל.
באוגוסט 2025 נדחתה עתירה נגד הנחיית משרד העבודה, שלפיה ילדים של חייבי גיוס חרדים יהיו בעדיפות אחרונה לרישומם למעונות יום.
בספטמבר 2025 נמחקה עתירה שדרשה להפסיק את ההנחות שמקבלים תלמידי ישיבות חייבי גיוס בדמי הביטוח הלאומי, נוכח הסכמת המדינה כי ההטבות יחולו רק על מי שהסדירו את מעמדם מול הצבא.
בספטמבר 2025 נמחקה עתירה שדרשה להפסיק את ההנחות שמקבלים תלמידי ישיבות חייבי גיוס בדמי הביטוח הלאומי, נוכח הסכמת המדינה כי ההטבות יחולו רק על מי שהסדירו את מעמדם מול הצבא
בד בבד, באוגוסט מחק בג"ץ עתירה נגד החלטת צה"ל להוציא 5,500 צווי גיוס לתלמידי ישיבות, מאחר שהיא התיישנה במהירות: עד המועד שבו השופטים דנו בעתירה, החליט הצבא לגייס את כלל חייבי הגיוס מקרב האוכלוסייה החרדית, ושלח 54,000 צווי התייצבות לצו ראשון.
הטענה כי הקריטריונים לבחירה ב-5,500 מקבלי הצווים הראשונים הפלו לרעה אוכלוסיות מסוימות, הפכה תיאורטית.
משחקי החתול והעכבר נמשכים: הממשלה מבקשת להמשיך להיטיב כלכלית עם האוכלוסייה החרדית, על אף פסיקת בג"ץ; היועצת המשפטית ובית המשפט סותמים את הפרצות.
6
"חוק בן גביר" תיקון 37 לפקודת המשטרה
מעבר לעובדה שפסק הדין בעניין התיקון לפקודת המשטרה נכנס השנה לרשימה המצומצמת, הכוללת פחות מ-25 פסקי דין שבהם ביטל בית המשפט העליון סעיף בחקיקה ראשית, טמון בפסק הדין הזה היבט ייחודי:
פסק דין חוקתי מתמודד בדרך כלל עם הטקסט בלבד, לא עם הפעולות שננקטו בעקבות החקיקה, הנחשבות חלק מהפעולה המנהלית, לא החוקתית. לא כך בפסק הדין בעניין "חוק בן גביר".
פסק דין חוקתי מתמודד בדרך כלל עם הטקסט בלבד, לא עם הפעולות שננקטו בעקבות החקיקה, הנחשבות חלק מהפעולה המנהלית, לא החוקתית. לא כך בפסק הדין בעניין "חוק בן גביר"
גם במהלך השנתיים שבהן העתירה בעניין זה נדונה בבג"ץ, היה ברור שמידת החוקתיות של ההוראות, שנחקקו ערב הקמת הממשלה הנוכחית וכחלק מהדרישות הקואליציוניות של מי שהיה אז המועמד להתמנות לתפקיד השר הממונה על המשטרה, תיקבע בהתאם לאופן שבו בן גביר עצמו יעשה שימוש בסעיפים שאת חקיקתם הוא עצמו יזם.
![המפכ"ל דני לוי לוחש באוזנו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, 9 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/04/F250409CG051.jpg "המפכ"ל דני לוי לוחש באוזנו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, 9 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)")
התוצאה: כמעט כל התוספות שהרחיבו את סמכות השר כלפי המשטרה נותרו על כנן; הסעיף שנתן לו דריסת רגל ב"קביעת מדיניות בתחום החקירות" בוטל, ברוב של חמישה שופטים נגד ארבעה. שופטי המיעוט גרסו ששימוש לרעה בהוראות החוק אינו עילה לביטולו.
פסק הדין הזה, של שופטי הרוב והמיעוט גם יחד, מהווה דוגמה לניתוק שיפוטי מהמציאות, שבה המשטרה נדרסת תחת התערבות פוליטית הולכת וגוברת.
7
חובת הליך תחרותי במינוי נציב שירות המדינה
ראש הממשלה נתניהו סימן את תפקיד נציב שירות המדינה כיעד לכיבוש, בהיותו עוגן מרכזי למינויים בכל הדרגים ובכל רחבי השירות הציבורי.
הקרב שמנהלת היועצת המשפטית לממשלה נגד ראש הממשלה וכוונתו להפוך את הנציב למעין משרת אמון שלו, זכה השנה לגיבוי משמעותי, הן בהגבלת כהונת ממלא-המקום מטעם נתניהו, עו"ד רואי כחלון, והן בפסק דינו של בג"ץ בעניין הליך מינוי הנציב הקבוע, שניתן בדעת רוב של הנשיא עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, נגד דעת המיעוט של המשנה לנשיא סולברג.
הקרב שמנהלת היועצת המשפטית לממשלה נגד ראש הממשלה וכוונתו להפוך את הנציב למעין משרת אמון שלו, זכה השנה לגיבוי משמעותי, הן בהגבלת כהונת ממלא-המקום מטעם נתניהו
זהו פסק דין שכובש יעד במעלה ההר: על אף לשונו הברורה של חוק המינויים, הפוטר לכאורה את הממשלה מקיום הליך מכרזי לתפקיד הנציב, קבע בית המשפט כי הממשלה מחויבת לנקוט בכל זאת הליך תחרותי במינוי, ואין להסתפק בכך שראש הממשלה יבחר מועמד, וזה ייבחן על ידי ועדה חיצונית.
![השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית ונעם סולברג בבג"ץ בדיון על העתירות נגד הדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/04/F250408YS160.jpg "השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית ונעם סולברג בבג"ץ בדיון על העתירות נגד הדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)")
זהו מופע נוסף של הכלל – שהממשלה מסרבת להפנים – ולפיו סמכות לחוד, שיקול דעת לחוד.
שופטי הרוב נסמכו, להוכחת טענתם, על הוראת החוק שלפיה הנציב מתמנה לקדנציה של שש שנים, שאינה חופפת כהונת ממשלה מסוימת, ולפיכך אף לדעת המחוקק אין מדובר במשרת אמון.
שופטי הרוב נסמכו, להוכחת טענתם, על הוראת החוק שלפיה הנציב מתמנה לקדנציה של שש שנים, שאינה חופפת כהונת ממשלה מסוימת, ולפיכך אף לדעת המחוקק אין מדובר במשרת אמון
אך המחלוקת נותרה בעינה – לא רק מול הממשלה, אלא גם בקרב השופטים עצמם. זמן קצר לאחר פסק הדין, קבע השופט דוד מינץ כי הרכב מורחב ידון מחדש בעתירת הממשלה, ופסק הדין בעניין זה, שיינתן בשנת המשפט הבאה, ילמד אם הפסיקה החדשנית תיוותר על כנה.
8
חובת המדינה לפעול בשוויון ביחס לנשים
המאפיין הבולט ביותר של שלושת פסקי הדין שניתנו לאורך השנה החולפת בנושא זכות השוויון של נשים, בהקשרים שונים, הוא גילן של העתירות שבהן ניתנו פסקי הדין: שש שנים, ארבע ושנתיים.
במקרים כאלה, בית המשפט ממתין שנים ארוכות מנשוא בציפייה שהמדינה תתקן את דרכיה בכוחות עצמה, ורק כשכלו כל הקצים – ניתנים פסקי דין.
הזרם האורתודוקסי אמנם מפלה נשים כחלק מעיקרי אמונתו, אך הרבנות היא מוסד ממלכתי ולפיכך מחויב בציות לדין, גם בפעולת מחלקת הבחינות וההסמכה של הרבנות
ביולי 2025 ניתן פסק דין בעתירה משנת 2019, שקיבל את דרישתן של העותרות להורות לרבנות הראשית לאפשר להן לגשת למבחני ההסמכה לרבנות. הזרם האורתודוקסי אמנם מפלה נשים כחלק מעיקרי אמונתו, אך הרבנות היא מוסד ממלכתי ולפיכך מחויב בציות להוראות הדין, גם בפעולת מחלקת הבחינות וההסמכה של הרבנות.
הדרישה בעתירה הייתה צנועה: רק שיתאפשר לנשים לגשת למבחני ההסמכה, לא חלילה לקבל הסמכה לרבנות מהרבנות הראשית.
כך גם ביחס לשני פסקי הדין שניתנו בפברואר 2025: נוכח ההרכב הכל-גברי של מנכ"לי משרדי הממשלה בקדנציה הנוכחית, הורה בית המשפט לממשלה לקבוע תוך חצי שנה הנחיות למינוי מנכ"לי משרדים ומשרות הפטורות ממכרז, כך שיהיה ייצוג הולם לנשים;
ופסק הדין שקבע כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לכרוך את סוגיית מזונות הילדים עם תביעת הגירושין עצמה – סוגיה שיש לה השפעה עצומה על זכויותיהן של נשים במסגרת הליך הגירושין, נוכח החשש שהן יסכימו להתפשר בסוגיית המזונות על מנת לזכות בגט.
נוכח ההרכב הכל-גברי של מנכ"לי משרדי הממשלה בקדנציה הנוכחית, הורה בית המשפט לממשלה לקבוע תוך חצי שנה הנחיות למינוי מנכ"לי משרדים ומשרות הפטורות ממכרז, כך שיהיה ייצוג הולם לנשים
הדרך לשוויון זכויות לנשים בכל תחומי המשפט והממשל עודנה ארוכה, ופעולת בתי המשפט בעניינים אלה איטית כמו פעולתם של מוסדות השלטון עצמם.
9
תביעות השתקה בלשון הרע
בתי המשפט מוצפים בשנים האחרונות בתביעות לשון הרע, ובית המשפט העליון מודע לתופעה.
לפני שנתיים נעשה ניסיון להתמודד עם הגשת תביעות בגין אמירות של מה בכך, בפסק הדין בנושא השר מיקי זוהר ועמותת "חוזה חדש", שבו נקבע כי אין להבין את האמירה "חייל בארגון פשע" כפשוטה, ולכן ברור שמדובר בהבעת דעה ולא בתיאור עובדתי.
בינואר 2025 ניתן פסק דין המבקש להתמודד עם היבט אחר של הליכים בגין לשון הרע – תביעות השתקה.
פסק הדין עוסק במריבה שבין תושבי קיבוץ ניר דוד, שבקרבו עובר נחל האסי, לבין תושבי בית שאן הסמוכה, ועל פרסומים בוטים, מכפישים, שנאמרו במסגרת המאבק ארוך השנים ביניהם.
התביעה בעניין זה, על סך 2.5 מיליון שקלים, הוגשה מטעם הקיבוץ – ובית המשפט מצא בפרשה זו הזדמנות לקלוט אל תוך המשפט הישראלי את דוקטרינת תביעות ההשתקה, שעניינן שימוש אסטרטגי בהגשת תביעה על מנת לייצר חוסר כדאיות להתבטא נגד התובע מלכתחילה, בשל העלות הכבדה של עצם ניהול ההליך ובשל הסיכון לפיצוי אסטרונומי.
סולברג קבע כי בהתמלא הקריטריונים לכך שמדובר בתביעת השתקה, רשאי בית המשפט לעשות שימוש באמצעים העומדים לרשותו – ובין היתר לסלק על הסף תביעה המוגשת תוך שימוש לרעה בהליכי משפט
השופט סולברג קבע כי בהתמלא הקריטריונים לכך שמדובר בתביעת השתקה, רשאי בית המשפט לעשות שימוש באמצעים העומדים לרשותו בתקנות סדר הדין – ובין היתר לסלק על הסף תביעה המוגשת תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, וכן פסיקת הוצאות גבוהות מהרגיל לחובת התובע, עד לגובה הסכום שנתבע מלכתחילה בתביעת ההשתקה.
זהו גם תמריץ מצד בתי המשפט כלפי תובעים, להפחית את סכומי תביעותיהם על מנת שהסכום המופרז לא יחשוף אותם לסיכון של פסיקת הוצאות גבוהות נגדם.
10
תפילות בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי
כפי שקורה בשנים האחרונות, גם בימים שטרם יום כיפור בשנה שעברה נאלצו בתי המשפט לעסוק בדרישותיהם של גופים דתיים לקיים תפילה המונית, במרחב הציבורי בלב תל אביב – בכיכר צינה דיזנגוף, תוך הפרדה מגדרית בין אזור לנשים לבין אזור לגברים.
עיריית תל אביב התקוממה ואסרה על כך: היא התירה קיום תפילה במרחב הציבורי אך לא במיקום מרכזי וסואן כמו כיכר דיזנגוף אלא בגן מאיר שבקרבת מקום; ובלא הפרדה מגדרית, שאינה תואמת את הערכים שהעירייה אוטונומית להחליט עליהם בתחום המוניציפלי שבשליטתה.
בית המשפט העליון כפה על העירייה גישה שמרנית יותר במובן הדתי, וסובלנית יותר במובן הרב-תרבותי: בפסק דין ללא נימוקים, שניתן בסמוך לפני יום כיפור לפני שנה, ובפסק הדין המנומק, שניתן באפריל 2025, נקבע כי העירייה חייבת להתיר תפילות ביום כיפור במרחב הציבורי, לרבות בהפרדה בין גברים לנשים כמנהג הזרם האורתודוקסי.
"לא בכל מקרה בו ננקטת הפרדה בין המינים על ידי רשות ציבורית או בחסותה", כתב השופט יחיאל כשר, "יש בכך משום התנהלות אסורה שיש בה כדי להביא לפסילת המעשה המנהלי".
"לא בכל מקרה בו ננקטת הפרדה בין המינים על ידי רשות או בחסותה", כתב השופט יחיאל כשר, "יש בכך משום התנהלות אסורה שיש בה כדי להביא לפסילת המעשה המנהלי"
ובמילים אחרות – זכותן של נשים לשוויון, הנפגעת עקב קיומה של הפרדה מגדרית בתפילות, אינה עדיפה על זכותם של בני הציבור הדתי לחופש דת, שפירושו בנסיבות העניין קיום תפילה במרחב הציבורי על פי מנהגם.
פסק הדין הזה איננו מנחה של העליון לציבור הדתי, מתוך רצון לזכות אצלו בנקודות; זוהי עמדתם האותנטית של השופטים, הרחוקה מרחק רב מכפי שמנסים לצייר אותה מתנגדיו של בית המשפט.
גילוי נאות: עו"ד יובל יועז מייצג את עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" שהייתה מעורבת בחלק מהעתירות המוזכרות בכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנווהינה סקירה קצת יותר מפוכחת של שנת המשפט שהייתה לנו.
בשנה החולפת היועצת ובגץ המשיכו להתעלם מההפרות הבוטות של הסדר ניגוד העניינים של נתניהו, שראה כי טוב והחל להפר את ההסכם בצורה תכופה, גלויה ובוטה יותר.
בשנה החולפת היועצת המשפטית ובגץ המשיכו להתעלם מהאופן שבו איתמר בן גביר מנהל את המשרד לביטחון לאומי, ואפשרו לו להמשיך לעשות במשטרה כבשלו, תוך הפרת חובתם כלפי האינטרס הציבורי. איתמר בן גביר דרס כל נורמה אפשרית – אך כל זה לא הספיק ליועצת ולבגץ לקבוע שעליו לסיים את תפקידו כמה שיותר מהר.
בשנה החולפת היועצת המשפטית לממשלה ובגץ המשיכו להתעלם מהעובדה שנתניהו מנווט את המדינה מממיצר למיצר, משרטון לשרטון, הכול בכפוף לעיקרון מנחה אחד ויחיד – שלמות הקואליציה שלו. נתניהו שקל שיקולים זרים באין מפריע, גם בשאלות המוסריות הכבדות ביותר בתולדות המדינה וגם בהחלטות אסטרטגיות עם השלכות לשנים רבות קדימה.
בשנה החולפת בגץ והיועצת ריסקו לגמרי את אחד מעקרונות הליבה של כל דמוקרטיה: השוויון בפני החוק. נתניהו, כאמור, עשה פחות או יותר מה שבא לו, ומעולם לא נענש ולא הוטלה עליו שום סנקציה אישית. בגץ והיועצת פיתחו שיטת אכיפה חדשה, חליפה תפורה למידותיו של ראש הממשלה בלבד: עוצרים את העבירה (לפעמים) אבל לא נוגעים בעבריין.
בשנה החולפת מדינת ישראל הפכה למדינה בהכחשה משטרית, כאשר בגץ והיועצת שותפים מלאים להסתרה של המצב האמיתי של הדמוקרטיה שלנו, ובכך תורמים להרדמת העם ולתחושת השווא שאולי יהיה בסדר ושיש על מי לסמוך.
מה נאחל לשנה הבאה? ששומרי הסף שלנו יתעוררו ולא יאפשרו לנתניהו לגנוב את הבחירות.