התקיפה הישראלית בדוחה, שיעדה הרשמי היה חיסול מנהיגי חמאס חו"ל השוהים בקטאר, הייתה יותר מאירוע צבאי נוסף. היא סימנה נקודת מפנה דרמטית באסטרטגיה הישראלית במזרח התיכון.
בפעולה נועזת שהפתיעה את העולם, בחרה ישראל להעביר מסר חד וברור: אין מקום מקלט לאויביה, גם לא בבירות ידידותיות של בעלות ברית אמריקאיות. התקיפה כשלה במובן הטקטי ולא השיגה את מטרתה המוצהרת, אך ההשלכות הרחבות שלה חורגות הרבה מעבר לתוצאותיה המיידיות ועשויות לעצב מחדש את המציאות האזורית.
עידו תמיר הוא קצין בשירות מילואים, בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני בממשל בהתמחות במדיניות ציבורית ושיווק פוליטי מאוניברסיטת רייכמן, ובוגר תוכנית ארגוב למנהיגות ודיפלומטיה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומאמר מעניין וחכם, אבל גם קצת נאיבי. בעצם מאוד נאיבי. כל המטרה של התקיפה הייתה אחת – תחזוק הקואליציה. לא היה בה שום ממד טקטי ולא אסטרטגי, רק ממד פוליטי, כמו כל החלטה דרמטית שנתניהו קיבל בחודשים האחרונים. בכלל, כבר אין טעם לשפוט את ההחלטות של מדינת ישראל דרך משקפיים אסטרטגיים או גאו-פוליטיים או כל מילה גדולה אחרת. הכול מתנהל אך ורק לפי שיקולים קואליציוניים.
נתניהו שוקל שיקולים זרים כאוות נפשו, מנווט את ישראל ממיצר למיצר ומשרטון לשרטון, ושומרי הסף של המדינה – שמחזיקים בסמכויות חוקיות לעצור זאת – טומנים את ראשם בחול, וגם כשהם מחויבים להוציא אותו, הם מקפידים להסתכל לכיוון הלא נכון ולא לראות את מה שרואה כל אזרח פשוט. שומרי הסף של המדינה מפקירים את הדמוקרטיה הישראלית לידי כוחות פשיסטיים ואנטי דמוקרטיים.