בשבועות האחרונים ממשלת ישראל טוענת שיש הכרח להיכנס לרפיח, ויש בה אפילו גורמים המציעים לכבוש את רפיח. זאת כדי להשיג את "הניצחון המוחלט" המובטח לנו מזה 7 חודשים. כנגד הכניסה הצבאית המלאה לרפיח עומדת על הפרק עסקה עם פוטנציאל גבוה מאלו שהוצעו לפניה להחזרת החטופים.
ישנה דחיפה בינלאומית משמעותית לקבל את העסקה בהובלת האמריקאים. מחמאס ומממשלת ישראל נשמעו קולות שאינם מרוצים מהעסקה הנוכחית. חמאס טוען שלא יקבל שום עסקה שלא תפסיק את הלחימה לצמיתות ואילו איתמר בן גביר, אורית סטרוק ובצלאל סמוטריץ' טוענים שאם הלחימה תיפסק ללא כניסה לרפיח הם יפילו את הממשלה.
עידו תמיר הוא קצין בשירות מילואים. לומד לתואר שני בממשל בהתמחות במדיניות ציבורית ושיווק פוליטי באוניברסיטת רייכמן. עמית בתכנית ארגוב למנהיגות ודיפלומטיה.
במדינת ישראל, מדינה שהתמודדה עם טרור ומלחמות לאורך כל תולדותיה, קיים נרטיב דיכוטומי בכל הקשור לאידיאולוגיות ימין ושמאל. לפיו, אלו המחזיקים באידיאולוגיית הימין, המאופיינת פעמים רבות בשימוש בכוח צבאי והרתעה, נתפסים כריאליסטים. זאת בעוד, שאידאולוגיית השמאל, המדגישה באופן מסורתי הסתמכות על דיפלומטיה וקידום שלום, נקראת לעיתים קרובות נאיבית. אולם, קישור פשוט זה אינו מצליח ללכוד את המציאות מלאת הניואנסים.
נרטיב זה תופס כחלשים ונאיבים את אלו ששואפים להימנע ממדיניות של שימוש בכוח – ודוחק אותם לקצוות השמאל של המפה הפוליטית בישראל. זאת בעוד שהבייס המיליטנטי, שמדגיש את הצורך בעצמאות והרתעה צבאית, נתפס כחזק. במיוחד כשאותם פוליטיקאים מהימין מדברים על הצורך שלא להסתמך על אף אחד מבחוץ ולא להיות מושפעים מביקורת בינלאומית.
עידו תמיר הוא קצין בשירות מילואים. לומד לתואר שני בממשל בהתמחות במדיניות ציבורית ושיווק פוליטי באוניברסיטת רייכמן. עמית בתכנית ארגוב למנהיגות ודיפלומטיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בוא נדבר על העובדות הפשוטות.
אחת, פרס החליטה, מסיבות כאלו ואחרות, לחסל את המדינה היהודית. אפשר לעשות דיפלומטיה מכאן עד להודעה חדשה, אבל זאת העובדה. כל ניסיון להכלת האירוע, ולוויתורים כואבים ושאינם כואבים, לא צלח. עובדה ראשונה.
שתיים, הסתמכות על מדינות זרות לא תצלח לאורך זמן. הברברים רבים יותר, ועשירים יותר, ומכאן האטרקטיביות שלהם בשביל מדינות זרות.
נא להתמודד עם שתי העובדות האלו, ואז לשכתב את המאמר. אשמח אם יש לך דרך מבוססת לסתור את שתי העובדות הנ"ל.
האירועים הטרגיים של ה-7 באוקטובר גרמו למכה חזקה בבטן לתנועת השלום בשולי השמאל הישראלי. זוהי מכה קשה לאידאולוגיה, שכבר שני עשורים מנסה להתאושש מהמכה הקודמת שספגה בימי האינתיפאדה השנייה. האינתיפאדה ההיא גרמה לפחד עמוק בציבור הישראלי בעקבות פיגועי טרור איומים שכוונו לאזרחים ולתשתיות חיוניות.
הפחד הזה פגע עמוקות באמון של הבוחר הישראלי ברצון וביכולת של הפלסטינים להגיע לשלום בר קיימא עם מדינת ישראל, והמחישו את הצורך בביטחון כדבר החשוב ביותר בסדר העדיפויות הפוליטי.
עידו תמיר הוא קצין בשירות מילואים. לומד לתואר שני בממשל בהתמחות במדיניות ציבורית ושיווק פוליטי באוניברסיטת רייכמן. עמית בתכנית ארגוב למנהיגות ודיפלומטיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל הנאום שלך לא חידש כלום…
נכון האוייב לא מפחד משום סוג של הנהגה אצלנו.. לא מימניים ולא משמאלניים, זו המסקנה של ה- 7/10.
אבל מה בין זה לבין להביא את האוייב קרוב לכפר סבא.. אני לא מאמין בנייר שהוא יחתום, לו יש את הקוראן שקובע לו. ולנו יש את תורה, אז איזה חתימה תבטל את הקוראן שלהם….?!
אתה פשוט תיצור מציאות קשה יותר להתגונן בעוד 20 שנה כשהם בטוח יפרו את ההסכם עם דור חדש שירצה גם את יפו נצרת וירושלים.
אין שמאל בפוליטיקה הישראלית ומה שאתם קוראים פה שמאל זה מרכז-ימין אנמי. דרך אגב גם מפא"י לא היתה שמאל והיא נפלה מאותן סיבות שמפלגת הליקוק תיפול – חוסר מוכנות להידבר עם אויבינו שמתבסס על ביטחון מופרז ומזויף שהביאו לאובדן לגיטימיות ולאסון צבאי.
אחרי 7.10 אפשר לאמר בסבירות גבוהה שלא יהיו שלום או נורמליזציה עם אויבינו בדור הנוכחי. עם זאת אחרי שהערבים יבינו, שוב, שאין באפשרותם לנצח אותנו – וזה תלוי כמובן במידת הנחישות והחוכמה שלנו בחתירה לניצחון אמיתי בעימות הנוכחי עם זרועות התמנון האיראניות – אז אפשר יהיה לדבר על שלום שוב. השמאל צריך לשמור על כוחו ולבנות אותו לקראת הגשמת החזון כשזה שוב יהיה רלוונטי. לגוש אמונים לקח 50 שנה להגיע מאזוטריות ואפסות עד לשלטון… לשמאל מצפה דרך דומה וארוכה. על פעילי השמאל מוטל לגלות נחישות התמדה אחריות וחוכמה להחזיק את החזון ולהביא להגשמתו כאשר העיתוי הפוליטי יהיה נכון.
אין שמאל בפוליטיקה הישראלית ומה שאתם קוראים פה שמאל זה מרכז-ימין אנמי. דרך אגב גם מפא"י לא היתה שמאל והיא נפלה מאותן סיבות שמפלגת הליקוק תיפול – חוסר מוכנות להידבר עם אויבינו שמתבסס על ביטחון מופרז ומזויף שהביאו לאובדן לגיטימיות ולאסון צבאי.
אחרי 7.10 אפשר לאמר בסבירות גבוהה שלא יהיו שלום או נורמליזציה עם אויבינו בדור הנוכחי. עם זאת אחרי שהערבים יבינו, שוב, שאין באפשרותם לנצח אותנו – וזה תלוי כמובן במידת הנחישות והחוכמה שלנו בחתירה לניצחון אמיתי בעימות הנוכחי עם זרועות התמנון האיראניות – אז אפשר יהיה לדבר על שלום שוב. השמאל צריך לשמור על כוחו ולבנות אותו לקראת הגשמת החזון כשזה שוב יהיה רלוונטי. לגוש אמונים לקח 50 שנה להגיע מאזוטריות ואפסות עד לשלטון… לשמאל מצפה דרך דומה וארוכה. על פעילי השמאל מוטל לגלות נחישות התמדה אחריות וחוכמה להחזיק את החזון ולהביא להגשמתו כאשר העיתוי הפוליטי יהיה נכון.
מסכימה שחייב פתרון אמיתי, אבל לצערי לא רואה כזה, לא בזמן הקרוב. בצד השני חיים אנשים שבטוחים שמגיע לנו למות. הם מחנכים את הילדים שלהם לפגוע בנו. הם קוראים לעצמם ולכל מי שנולד שם פליטים אף שעברו שבעים שנה, ויש שיתוף פעולה של האום בעניין.
המצב לא לטובתנו, משום כיוון.
אנחנו למעשה במלחמת קיום מתמשכת. אם הפתרון הוא לא אוגנדה, אז אין לי מושג מה כן (צחוק עצוב)
המפלגה הגדולה המכונה אצלך ימין היא הליכוד, שבאופן לאומי אינה ימין אלא מרכז (כן ימין כלכלי)
המרחק בין הליכוד למפלגות המרכז לא כזה גדול למעט
שינאה אישית
ציבור בוחרים מרקע עדתי וסוציואקונומי שונה
רק הליכוד ביצא עד היום מהלכים אנטי דמוקרטיים כמו פגיעה בחופש התנועה והמגורים, כלומר טרנספר ליהודים.
אז בעצם התפיסה הימנית לא שולטת היום
לא התפיסה הרויזיוניסטית של שתי גדות לירדן
ולא האידיאולוגית שלא מבצעים הסכמים עם רוצחים.
מעולם לא היתה טענה נגד בכירים ביטחוניים שהם לא אמיצים או לוחמים, זה רדוד לומר שיאיר גולן 'מסר את הנפש' כלשונם, ולכן הוא כן ביטחוני.
תפיסה ימנית מתונה תסכים לדבר עם הפלשתינאים כאשר הם יכירו במדינה ובזכותה.
ישנו את מערכת החינוך
ויסכימו לבחון את רצינותם לאורך שנים ארוכות.
אתה מוכן לשלום בדור הבא בלבד?
לא יקרה בדור הזה
כרגע יש בצד השני מפלצת רעבה, היא לא יכולה לחכות
עשינו איתם שלום נתנו להם את כל עזה ועקרו ישובים וזרקו תושבים שהמטרה היתה לחיות איתם בשלום ומה קרה 20 שנה בנו בלי סוף מנהרות שכל מטרתם הייתה חיסול המדינה היהודית שלא לדבר על חינוך מגיל אפס לטרור שנאה ורצח אז הגיע הזמן שתתעוררו מהזיות שלכם ואשליה שיהיה שלום איתם אלו יותר גרועים מהנאצים שגם השאיפה שלהם זה חורבון הרס ןשחור הם לא אוהבים ירוק בעינים אז יאלה הגיע הזמן להתעורר לפני שגם אתם תצופו בביוב שהם מיעדים לשכמותכם .
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
נאומו של שר הביטחון יואב גלנט זכה למחמאות מקיר לקיר, ותואר כ"אמיץ" ו"היסטורי". שר הביטחון התייצב מול המצלמות כדי להזהיר ולדרוש מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לגבש אסטרטגיה ברורה ל"יום שאחרי".
הוא דרש ממנו אסטרטגיה שאינה כוללת ממשל צבאי ישראלי, שתאפשר חלופה שילטונית בעזה ושתתרגם את המערכה הצבאית למעשה מדיני. בהזדמנות זו גלנט הבהיר גם, כי התרגיל הפוליטי האחרון של נתניהו, אשר נועד למסמס את חוק הגיוס, לא יעבור מבחינתו ומבחינת מערכת הביטחון.
עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
יותר משבעה חודשים לאחר טבח ה-7 באוקטובר וזה המצב: מחצית החטופים לא חזרו, שום אלטרנטיבה לחמאס לא הופשרה, מעמדה הבינלאומי של ישראל קרס, יחסיה עם ארה"ב במשבר, הכלכלה ספגה מכה, האנטישמיות מרקיעה שחקים, ורבים בציבור סבורים שבנימין נתניהו מאריך את המשבר כדי להישאר בשלטון (דבר שהיה מהווה, ובכן, בגידה).
נראה שהקברניט לא ניווט בהצלחה את הטיטניק, וכאמירתו של נתניהו בגרסת 2007, הצעד הראשון המתבקש הוא להחליף את ראש הממשלה שכשל. אבל גם ראש ממשלה שכשל יכול היה להפגין טיפת פטריוטיות טרם ירידתו מרצון מהבמה.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עוד טיפש ראש ממשלה שהוביל את ישראל להיות ילד כפות של העולם. ביום הראשון היה צריך למחוק את עזה ולתת לעולם 71 שעות להכיר ברבונות הישראלית על עזה. וביטול מעמד הפליטות הפלסטיני. ואז העולם היה מפחד ומעריך. וביום שדרום אפריקה פנתה לאג הי צריכים לנחות 100 טילי יריחו ביוהנסבורג . כרגע היהודים מפחדים במקום שכל אירופה תשקשק שאירן תשקשק. ושכל מוסלמי בשטחים ובלבנון יודע שיכול להיות שלא תהיה לו משפחה.
עם כל הרצון הטוב, רק אנחנו לבד, כלומר אזרחי ישראל, לא יכולים לעשות כלום מול 64 אצבעות דמוקרטיות שיש לביבי.
תיאורטית אולי אפשר, אילו ניתן היה להוציא לפועל הפגנה של 2 מיליון איש, רק שזה לא ריאלי.
לכן אנחנו צריכים את עזרת העולם – ביידן, שיטיל את כל כובד משקלו מול ממשלת הזדון הנוכחית, אירופה שתוציא צווי מעצר לביבי (כשזה מגיע אליו אישית – זה הכי איכפת לו, בעצם רק זה איכפת לו), והגנצנקוטים – שיצאו כבר מממשלת החירום שהפכה כעת לממשלת הכלום.
כל זה ביחד – יש מצב שיצליחו למוטט את אחיזת קרנות המזבח של הנרקיסיסט הפרנואידי – ראש ממשלת ישראל – ביבי.
בספר דברים יש הוראה האומרת דרשני. בפרק כ"ב כתוב:
(ו) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים:
הרב ד״ר מיכאל מרמור הוא חבר סגל ב-HUC (היברו יוניון קולג') בירושלים, ולשעבר יו״ר הוועד המנהל של קול רבני לזכויות האדם (רבנים לזכויות אדם).
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
משפט טראמפ הוא ההצגה הכי טובה בעיר
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין חלופה מתונה לחמאס כל עוד חמאסטן קיימת. צריך לחסל את המעוז המדיני האחרון שלו, רפיח; לבנות מחדש את הרצועה; ומהניהול המקומי של הבנייה מחדש, להקים מערך אדמיניסטרטיבי כבסיס לאותה אלטרנטיבה. בסוף המודל הוא גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה. אבל אם היטלא היה נשאר בברלין, זה היה עובד? פחחח.