הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, לא הקלה את החיים על מי שמתכוונים לעתור לבג"ץ נגד מינויו הצפוי של אלוף (מיל') דוד זיני לתפקיד ראש שב"כ.

השורה התחתונה של החלטת הוועדה מיום חמישי האחרון היא שלא ניתן לקבוע שקיימת בעיית טוהר מידות, המונעת את אישור מינויו של זיני על ידי הממשלה.

אך הטרוניות כלפי גרוניס ויתר חברי הוועדה שאישרו את המינוי מוגזמות. אמנם, הוועדה החליטה לבחון אך ורק היבטים של טוהר המידות במועמדותו של זיני, בהתאם למנדט שלה, ולא התפרסה לתחומים אחרים, כגון בחינת התאמתו, כשירותו וניסיונו להתמנות לתפקיד.

הוועדה גם החליטה שלא לכלול בתוך הגדרתו של המונח "טוהר המידות" שום היבט של ניגוד עניינים, שבהחלט יש אינדיקציות לקיומו, שאיננו נוגע לשאלות של טוהר המידות.

הוועדה גם החליטה שלא לכלול בתוך הגדרתו של המונח "טוהר המידות" שום היבט של ניגוד עניינים, שבהחלט יש אינדיקציות לקיומו, שאיננו נוגע לשאלות של טוהר המידות

ואולם ניכר בנוסח חוות הדעת שהוועדה העבירה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שיש בה יותר ממה שכתוב במפורש.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, בטקס השבעתו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון בבית הנשיא, 13 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בין השורות עולה עמדה חד-משמעית, כמעט מפורשת: העובדות שהתגלו לוועדה מעוררות שורה של פגמים במינויו של זיני, ואף אם אין זה מתפקידה של הוועדה לפסול אותו בשל אותם פגמים – בהחלט אפשרי שאלה ישחקו תפקיד מרכזי במסגרת העתירות שיוגשו לבג"ץ, מייד לאחר שהממשלה תאמץ את המלצת נתניהו ותאשר את המינוי.

העובדות שהתגלו לוועדה מעוררות שורה של פגמים במינויו של זיני, ואף אם אין זה מתפקידה של הוועדה לפסול אותו בשל אותם פגמים – בהחלט אפשרי שאלה ישחקו תפקיד מרכזי במסגרת העתירות שיוגשו לבג"ץ

בהתאם להחלטת הממשלה, תפקידה של ועדת גרוניס הוא לחוות את דעתה "בנוגע לטוהר המידות במינוי על מנת להבטיח כי לא ייעשו מינויים לא ראויים, בין היתר מסיבות כגון זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לשר משרי הממשלה".

בג"ץ קבע בשנת 2007 כי הכוונה היא למובן הרחב של המונח "טוהר מידות", הן מבחינת השר הממנה, הן מבחינת המועמד המתמנה, "והן מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה לשאלת טוהר המידות הכרוך במינוי".

אלא שגרוניס הסיר מהשולחן את שאלת טוהר המידות של השר הממנה – כלומר נתניהו עצמו. זאת, נוכח מתווה הפשרה שאושר בבג"ץ לפני חודשיים וחצי, שהתיר – בניגוד לעמדתה המקורית של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה – את מעורבותו של נתניהו בהליך המינוי.

זו מסקנה מתבקשת מצד הוועדה: עם כל חשיבותה, ועדת גרוניס אינה יכולה לאסור את מה שבג"ץ התיר. לפיכך, עצם העובדה שחקירת "קטאר-גייט" עודנה מתנהלת, שוב אינה מהווה חסם מפני מעורבותו של נתניהו בהליך מינוי ראש שב"כ, או מפני מועמדותו של זיני.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה אבי גיל במטה השב"כ, 14 בספטמבר 2023 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

היועצת המשפטית בהרב-מיארה שגתה כאשר בחרה שלא לפרסם בפומבי את המסמך המלא שהגישה לוועדת גרוניס.

בין אם טיעוניה אומצו על ידי הוועדה ובין אם לא, עמדתה – הן בשאלות הנוגעות לטוהר המידות במינוי זיני, הן בשאלות רחבות יותר הנוגעות לניגודי עניינים אפשריים והן בסוגיות של השיקולים שנשקלו על ידי נתניהו בהליך המינוי – עשויה להיות בעלת משקל עצום בבג"ץ, ושם מצופה ממנה לפרוש את התמונה המלאה, ולא לחשב חישובים של בחירת הקרבות שלה מול הממשלה.

גרוניס אמנם ציין בהחלטתו כי המנדט הנתון לוועדה לדון בטוהר מידות הוא רחב, וכולל זיקה עסקית, זיקה אישית וזיקה פוליטית אפשרית של זיני לנתניהו, וזאת בין היתר נוכח כוחו העצום וסמכויותיו הרחבות של הארגון שהוא עתיד לעמוד בראשו.

גרוניס החליט להותיר מחוץ לטווח השיקולים הרלוונטיים את העובדה שאחיו של זיני משמש נציגו בישראל של איל ההון סיימון פאליק המקורב לנתניהו – עניין שנותר לחלוטין מחוץ לחוות הדעת

אך הוא החליט להותיר מחוץ לטווח השיקולים הרלוונטיים את העובדה שאחיו של זיני משמש נציגו בישראל של איל ההון סיימון פאליק המקורב לנתניהו – עניין שנותר לחלוטין מחוץ לחוות הדעת; את האמירות הקיצוניות המיוחסות להוריו של זיני – גרוניס נתן הסבר תמוה בדבר מצוות כיבוד אב ואם; ואת נסיבות פגישתם של נתניהו וזיני, בעת ביקור ראש הממשלה בבסיס צאלים, שבמהלכו הציע נתניהו לזיני את התפקיד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלוף דוד זיני בעת ביקורו של ראש הממשלה בבסיס צאלים, 8 במאי 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)

בהקשר האחרון הזה, גרוניס הלבין לחלוטין את האירוע שבו נתניהו וזיני היו שותפים ליוזמה למנותו לראש שב"כ, מאחורי גבו של הרמטכ"ל אייל זמיר, שסיים את כהונתו של זיני בצה"ל ברגע שגילה זאת. "ראש הממשלה לא פנה לרמטכ"ל חרף הנהוג והמקובל", כתב גרוניס בנימוס, והוסיף: "האלוף זיני לא אמר לראש הממשלה כאשר הלה הזמינו למכוניתו, כי תחילה עליו (זיני) לשוחח עם הרמטכ"ל".

ואולם גרוניס בחר להעלים עין וקבע כי "ניתן להבין" את התנהגותו של זיני, וכי זמיר לא הדיח את זיני מצה"ל אלא סיים את כהונתו ברגע שהתברר שמינויו לראש שב"כ סוכם. ניכר כי בהקשר זה גרוניס אימץ את עמדותיהם של זיני ושל נתניהו. הוא יכול היה לבחור אחרת. התנהלותו של זיני מול נתניהו בשעה שנתניהו היה מנוע מלהציע לו את התפקיד עשויה להוות עילה הפוסלת אותו מלהתמנות.

עניין אחר זכה לתשומת לב רבה מצד ועדת גרוניס, אף שהוא לא גרם לוועדה לפסול את מועמדותו: מדובר בעובדה שאחד או יותר מבני משפחתו המיידיים של זיני, הם "קליינטים" של המחלקה היהודית בשב"כ.

עניין אחר זכה לתשומת לב רבה מצד ועדת גרוניס, אף שהוא לא גרם לוועדה לפסול את מועמדותו: מדובר בעובדה שאחד או יותר מבני משפחתו המיידיים של זיני, הם "קליינטים" של המחלקה היהודית בשב"כ

גרוניס נקט בהקשר זה מהלך כפול: מבחינת מנדט הוועדה הוא קבע שאין מדובר בתנאי הפוסל את זיני מלהתמנות לתפקיד; אך הוא הציב את הנושא כולו בתחומי ניגוד עניינים (שאינו נוגע לטוהר מידות) – אך שלא זו בלבד שזיני יצטרך למדר את עצמו מעיסוק בנושאי המחלקה היהודית, אלא שבנסיבות קיצוניות, של "ניגוד עניינים בדרגה גבוהה, לרבות פגיעה באמון הציבור" יהיה עליו להתפטר מכהונתו, או שיהא על הממשלה לפטרו מתפקידו.

דוד זיני מתפלל בכותל המערבי בירושלים, 6 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

זהו השטר המרכזי שגרוניס מניח בפני בג"ץ והציבור, בין אם בית המשפט ירים את הכפפה כעת או בהמשך הדרך.

בניגוד לוועדת גרוניס שספקטרום הבחינה שלה מוגבל מלכתחילה, בית המשפט בהחלט רשאי לבחון גם סוגיות של ניגוד עניינים שאינן טובלות בשאלות של טוהר מידות

בניגוד לוועדת גרוניס שספקטרום הבחינה שלה מוגבל מלכתחילה, בית המשפט בהחלט רשאי לבחון גם סוגיות של ניגוד עניינים שאינן טובלות בשאלות של טוהר מידות; גם בסוגיות של התאמה וכשירות להתמנות לתפקיד; וגם בסוגיות של שיקולים זרים או מעוותים של ראש הממשלה והממשלה בהחלטתם למנות את זיני.

עו"ד יובל יועז הוא יו"ר "משמר הדמוקרטיה הישראלית" שהייתה בין הפונים לוועדת גרוניס בעניין מועמדות זיני.