מתנגדי העסקה בממשלה ובחלקים בעם מציגים את התנגדותם משל הייתה זו דילמת הקרונית הידועה. תזכורת קטנה לדילמה: קרונית רכבת שועטת לנגד עיניך לעבר קבוצה של חמישה אנשים העובדים על המסילה. לא תוכל לעצור את הקרונית, שבוודאות גמורה תדרוס את החמישה, אך תוכל להסיט אותה למסילה אחרת, אשר בה בוודאות יידרס אדם אחד העובד על המסילה השנייה. הידית בידיך, מה תעשה? השיח על העסקה הנוכחית ועל הבאות אחריה, ילווה אותנו עוד רבות, יסעיר את כולנו, וכנראה יעמיק את הקרע בעם יותר ויותר.
בשני הצדדים ישנו מחנה בעל שכנוע עמוק, אך גם קבוצות הנמלכות בדעתן. עבורן, מתחייב דיון מעמיק בשורש הדילמה. המתנגדים לעסקה, אלה המבקשים להקריב אזרחים, חיילים, נשים ותינוקות בידי חמאס, מסבירים את עמדתם כאילו ניצבת בפנינו דילמת קרונית ברורה ופשוטה, אך חשוב לכוון זרקור על הכשל הלוגי בעמדתם.
שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)
לשמי השיח המקטב חדר מושג חדש-ישן ב-7 באוקטובר. כמו על רחפן תוקף נוסף הסתנן לחיינו מושג הקונספציה, וכמעט אין אולפן שלא עשה בו שימוש, לפחות עד להתרחבות המערכה בצפון בספטמבר.
אנחנו כפסע מכך שהימין יטען כאילו שההצלחות בלבנון אינן אלא התנערות מהקונספציה, זו המיוחסת בטעותם לשמאל. דומה שאיש מהפרשנים, מהמומחים ומהפוליטיקאים אינו יורד לשורש המושג, או לסוף דעתם של אלה המנצלים אותו לרעה. צורמת במיוחד התמימות של הפוליטיקאים והדוברים המזוהים כמרכז-שמאל, שאינם ערים למחטף הלוגי של הימין שניכס לעצמו את המושג.
שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)
בראייה של ריאל פוליטיק, כאשר כלו כל הקיצין, אין לשאול מה ראוי או מה צודק, ואפילו אין לשאול מהו הפתרון ההגיוני לקונפליקטים. השאלה היחידה שניתן להתקדם איתה היא: מה בכל זאת אפשרי, ואילו פשרות ניתן לדרוש מכל הצדדים לקבל על עצמם.
עם החלת דין הרציפות-השתמטות, ובמערך הפוליטי המקדם את אי-השוויון בנטל, נותרה כעת רק ההתערבות המתבקשת של בג"ץ לפסילת החוק. יהיה בכך דלי מים בודד על בניין שלם בוער בלהבות של חוסר שוויון מקומם.
שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)
הגיע הזמן לחשוף את טיבה של הסיסמה החדשה שפרצה לחיינו ב-7/10: ביחד ננצח. מדובר בקופירייטינג גאוני, שדי קשה להתווכח איתו. הסיסמה הזו פרצה דרך כל גדרות החשיבה הביקורתית, ולמרות כל התראות התצפיתניות של האמת וההיגיון.
נכון היה לפרק את הסיסמה לשתי מילים, ולשאול מה זה אומר ננצח, ומיהם הביחד שאמורים לנצח. הקופירייטר הגאון הוא לבטח תומך הממשלה, אולי אפילו העומד בראשה.
שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסכימה עם כל מילה.
הביחד הוא ביחד אינטרסנטי לימין. מהיום הראשון דעתי היתה קחו את כל האסירים שמכבידים עלינו והחזירו לנו את כולם, היו ניצלים כל החיילים שמתו בחודשים האחרונים, כולם בניינו, וגם 2 חברים טובים מאוד של הבן שלי. אנחנו הסכנה של עצמנו אנחנו האוייבים של העם הזה. מי יצילנו מידיו?
בנאומו של שר המשפטים יריב לוין, טרם ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, שאל השר:
"איפה בית הספר לסבירות שבו אפשר ללמוד מה סביר? יש מקום כזה? ברור שאין. אם היה בית ספר כזה אני הייתי רץ ללמוד. הייתי הראשון שהיה נרשם. מי לא רוצה להיות האדם הסביר? אבל אין דבר כזה ולא יכול להיות דבר כזה. כי סבירות זו השקפת עולם. זה לא דיני חוזים, זה לא דיני ראיות, זה לא עניין משפטי… מי בכלל אמר שמה שסביר בעיני השופטים זה בכלל הדבר ההגיוני לעשות? מי קבע שהעמדות האישיות שלהם יותר טובות מאלה של השרים?"
שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
השרה מרב מיכאלי הקשיבה לשאלתו של ח"כ חיים ביטון מש"ס, שתהה האם חזרתה מחו"ל הייתה חייבת להתרחש דווקא בשבת. היא השיבה שאילו הייתה סמל שלטון או שהיה מדובר בנסיעה רשמית היה אולי מקום לשאלה הזאת, וכי פורמלית שרות ושרים אינם סמלי שלטון.
אך אפילו לסמל שלטון כמו יו"ר הכנסת או נשיא המדינה נותרים חיים פרטיים, העדפות אישיות וחירות לממש את האינדיבידואליות שלהם. איש לא ילין נגד סמל שלטון – שרה או ח"כ, על כך שאינו אוהב פלאפל, או על כך שאינו חובב סגנון מוזיקה כלשהו או זרם מסוים באומנות או תרבות מסוימת. באותה מידה אין לפנות אליו בשאלות בנוגע לאמונה דתית או שמירת מצוות.
שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אדם יכול לחיות לפי רצונו ודרכו…..וזה לא צודק שהחרדים יגידו לי את דרך החיים את הכשרות ואת השבת…….זה הסיבה שחייבים להפריד דת מהמדינה…כמו כן היות וקשה לעשות זאת נישאר רק להביא חוק שאומר שכול משפחה חרדית שלא שולחת את הילדים בני ה18 לשרת את העם והמולדת משפחה זו מאבדת את זכותה להצבעה לכנסת ישראל…………..כך אם הילדים לא ישרתו בדיוק כמו כל ילדי ישראל החרדים יעבדו את כוחם בכנסת ישראל והשלטון יוכל לשנות את דרך החיים בישראל
תאר לך שבפרלמנט הבריטי או הצרפתי שואל חבר פרלמנט את אחד השרים מדוע הוא לא הופיעה למיסת יום א ושזה פגיעה באופייה הנוצרי אנגליקני של בריטניה או באופיה הקתולי של צרפת. זו תוצאה ישירה של מה שבגין ייסד פה ב77 מתן כוח עצום לכתות החרדיות וב-88 נולדה ש"ס שגם היא הייתה חפצה לחמוס כספי מדינה בדיוק כמו המודל הליטאי הנתעב וכמובן לליכוד לא הייתה שום בעיה לתקצב את היישויות הללו.
https://www.themarker.com/news/1.3084638
הפרופסור אבי שגיא אומר "בתחומי הערכים והתרבות אין דרך לבחון מה אמת ומה לא. אין קריטריון חיצוני משותף שעל פיו יישק דבר. זה אבסורד שאדם חרדי יחיל את הקריטריון הפנימי שלו על אדם אחר".
יש להודות לרפי פרץ ולבצלאל סמוטריץ' על הכנות שלהם. הפרופיל הדמוקרטי של המדינה קיבל מכה אנושה עם מינויים של שני אלה לשרים, לא פחות. על אף הזלזול וחוסר ההבנה שלהם ברעיון הדמוקרטיה הליברלית, אנחנו לפחות ברי מזל על כך שהם גם לא פוליטקאים חדים במיוחד.
מהר מדי ובגילויי לב, הם חשפו את משנותיהם האנטי-דמוקרטיות ואילצו אפילו את ראש הממשלה בנימין נתניהו לבקר חלק מדבריהם, כאילו היה זה מישהו אחר שמינה ואף משאיר אותם בתפקידם.
שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)
רבים כבר מבינים שחלפו הימים בהם המפלגות הדתיות והחרדיות יכלו לפעול מתחת לרדאר החילוני ולקדם את משאת נפשם האמיתית: מדינת הלכה.
די מפתיע שדווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר כידוע שדה הראייה הפוליטית שלו הוא הרחב והמשוכלל משל כולם, היה הפעם האחרון לזהות את השינוי. יש הטוענים שהאימוץ המיידי שלו את השותפים הטבעיים נובע אך ורק מכך שבעזרתם יזכה אולי למזור ולחסינות. אך ההשערה הזאת לא מבוססת דיה, שהרי מזה שנים, הרבה לפני שנדרשה לו חסינות כזו או אחרת, כבר התבססו גורמים אלה כשותפים ואף זכו לתואר טבעיים.
שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רשימה מעולה ומשכנעת. אך אם יותר לי להוסיף, הפחד אותו מבטאים מתנגדי ההסכם הקיים, כולל שיחרור רוצחים עם דם על ידיהם, שההיסטוריה תחזור על עצמה בכך שאותם אסירים משוחררים כתמורה לשחרור החטופים יחזרו לבצע טבח בדומה לטבח השביעי באוקטובר שתוכנן הונהג והוצא לפועל ע"י משוחררי עסקת שליט, מתעלמים לנוחיותם מכך שהמשוחררים ההם קבלו את היכולות והאמצעים לבצע את הטבח ההוא בעזרתן האדיבה של ממשלות ישראל שבראש כולן עמד אותו ראש ממשלה שלא רק שיחרר את סינואר, אלא אף יותר מכך גם אפשר לחמאס בראשותו להתעצם בעזרת מיליוני דולרים שאותם הרשה לקטרים להעביר בשטרות כסף לחמאס, ללא שום מנגנון פיקוח על השימוש בהם, וכל זאת בשם אסטרטגית "ניהול הסכסוך" שהיא היא הקונצפציה שמרחמה הרעיל נולד הטבח הארור. מתנגדי שחרור אסירי חמאס הנוכחי ברובם תמכו במדיניות זאת מתוך אמונה ותקווה שהיא אולי תביא בבוא היום למחיקה המוחלטת של הסכמי אוסלו ובעקבותיה תאפשר בבוא היום גם למחוק את הישות הפלסטינאית ולהביא לדחיקת האוכלוסיה הפלסטינאית אל מחוץ למולדתה. לכן הסטת מסלול הקטר למסילה חילופית אולי צפוי להרוג עובד מסילה אחד או יותר, אלא אם כן נשנה את המסילה החילופית ע"י שינוי דרך החשיבה ואופן ראיית המציאות.
אשמח לחוות דעה בקשר לכמה נקודות שהפריעו לי בכתבה…
1. ההיסטוריה הוכיחה שהמחבלים ששוחררו בעסקאות באחוזים גבוהים חזרו לטרור, אם בפיגועים בפועל, ואם בהובלת המערכה הפוליטית של ארגוני הטרור השונים. אין עוררין על כך ששחרור של מחבלים מביא לפיגועים נוספים. אני מתנגדת לטענה שמאחר שהמדינה כבר מתמודדת עם הטרור, לא יהיה הבדל משמעותי אם יהיו מחבלים נוספים משוחררים או לא, בדיוק כמו שלא נשחרר גנבים ואנסים כי גם ככה המדינה רגילה לאיומים כאלו. שחרור המחבלים יוסיף על הקושי שקיים במדינה להגן על אזרחיה, שכן יהיו כמות גדולה בהרבה של מחבלים שצריך להשגיח על פעולותיהם, דבר שידרוש כח אדם גדול שלצערי אין לנו.
2.טיעון משמעותי שהיה חסר בכתבה הוא שעסקאות מסוג זה מעודדות את המחבלים ימח שמם לחזור על פעולות הטרור שלהם ולחטוף אנשים נוספים. הנאומים של פוליטיקאים ברחבי העולם ניתן לשמוע שהם רואים בעסקה ניצחון על מדינת ישראל, וכניעה שלנו לארגון הטרור. הרגשת ניצחון זו תגרום למחבלים להרגיש שיש רווח בחטיפת ישראלים, שיוביל לעסקאות בהן ישראל נכנעת באופן קבוע. ניתן לראות שזוהי מחשבתם של המחבלים וארגוני הטרור, שכן לאחר עסקת שליט בה שוחררו מחבלים רבים, הם ניסו שוב, וכך אירעו האירועים הקשים של ה7. בעסקה שבה המחבלים מרגישים מנצחים, אנו מעודדים אותם לחטיפות נוספות.
3. אני לחלוטין מתנגדת לקביעה שאם החטופים היו בני ישיבות ואולפנות המתנגדים לעסקה היו מסירים את התנגדותם. בטענה שקרית זו יש הוצאת דיבה על ציבור שלם, שהם פועלים מתוך אינטרסים אישיים ולא מתוך דאגה לגורל העם. ניתן לראות שטענה זו שקרית לחלוטין בביקור קצר במאהל הגבורה, בו תוכל לשמוע הורים שילדיהם חטופים בעזה, המתנגדים לעסקה, ולא מוכנים לפגיעה החמורה שהעסקה תעשה לבטחון המדינה, למרות שהמחיר הכואב הוא שילדיהם עצמם ישארו בגיהנום שבעזה. הורים אלו אוהבים את ילדיהם, ולא מעוניינים לאבד אותם, אך מאמינים שהפגיעה בביטחון המדינה זה מחיר שאי אפשר לשלם, ושלא ראוי מצדם לדרוש שילדיהם יחזרו אם זה יהיה המחיר.
4. הטענה שאירועי ה7 באוקטובר היו בגלל הפניית כוחות לאיזור יהודה ושומרון מכעיסה ומקוממת. אחזור זה הוא חלק ממדינת ישראל, וגברים בו יהודים רבים שלחלוטין זכאים להגנת המדינה עליהם, בדיוק כמו אזרחי תל אביב, הדרום והצפון. בנוסף על כך, אזרחי המדינה הגרים באיזורים אלו מתגייסים לצבא באחוזים גבוהים, ומשרתים ברובם המוחלט בשירות קרבי משמעותי. מוזמן לבדוק את אחוזי הנופלים במלחמה מאזורים אלו ביחס לאחוז שלהם באוכלוסייה. תושבי יהודה ושומרון מגנים בגופם על המדינה, ומונעים את התפשטות הערים הערביות הטרור לכיוון ערים במרכז המדינה, וזכאים בהגנה על חייהם, כך שאין מקום לטענה שבגלל הבאת חיילים להגנה עליהם, הייתה פגיעה באזורים אחרים במדינה.
אני אסכם בכך שכמובן שגם מתנגדי העסקה מעוניינים לראות את החטופים חוזרים הביתה בשלום, כואבים את כאבם המתפללים לשלומם. ההתנגדות לא נובעת מרוע לב או מאטימות, אלא מכאב גדול מההשלכות של העסקה, ומתפללים שהתוצאות הצפויות לא יתממשו.
על סמך אתה כותב את ההאשמה המכוערת הזו כאילו אם החטופים היו בחורי ישיבה או אולפנה המתנגדים לעסקה היו משנים את דעתם?!
בושה וחרפה. אפשר לדון ולהתווכח אבל למה להמציא דברים כאלה מכוערים רק כדי להשחיר את הצד השני