השרה מרב מיכאלי הקשיבה לשאלתו של ח"כ חיים ביטון מש"ס, שתהה האם חזרתה מחו"ל הייתה חייבת להתרחש דווקא בשבת. היא השיבה שאילו הייתה סמל שלטון או שהיה מדובר בנסיעה רשמית היה אולי מקום לשאלה הזאת, וכי פורמלית שרות ושרים אינם סמלי שלטון.
אך אפילו לסמל שלטון כמו יו"ר הכנסת או נשיא המדינה נותרים חיים פרטיים, העדפות אישיות וחירות לממש את האינדיבידואליות שלהם. איש לא ילין נגד סמל שלטון – שרה או ח"כ, על כך שאינו אוהב פלאפל, או על כך שאינו חובב סגנון מוזיקה כלשהו או זרם מסוים באומנות או תרבות מסוימת. באותה מידה אין לפנות אליו בשאלות בנוגע לאמונה דתית או שמירת מצוות.
שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)
רוברט אופנהיימר, ראש פרוייקט מנהטן, נחשב לאבי הפצצה האטומית שהוטלה בסיום מלחמת העולם השנייה על הירושימה ואחר כך על נגסקי. אופנהיימר חש רגשי אשמה ופעל אחרי המלחמה למען הקמת פיקוח בינלאומי על המשך פיתוח הנשק הגרעיני.
אופנהיימר המשיך לעסוק עד שנות השישים במחקר מדעי של מבנה גרעין האטום. יחד עם שאר המדענים הוא הופתע לגלות שהפרוטונים והניוטרונים בגרעין, שאותו פוצצו בסוף מלחמת העולם השנייה, אינם חלקיקי יסוד ויש עשרות חלקיקים לא מוכרים שהתקבלו בניסויים של מאיצי חלקיקים אשר נעשו לאחר המלחמה. בשנות השישים עדיין לא היה ברור מי הם החלקיקים הנוספים, גן חיות של חלקיקים קוונטיים.
ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.
יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.
"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.
דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה על שבוע משמעותי לנוער הנפלא שלנו שמסב לנו גאווה עצומה. הבן שלי חזר מהשבוע הזה עם אור בעיניים. אכן מה שהם עשו מרגש אותנו מאוד ומלמד מאוד אותנו שיעור. ההורים. על תקומה מהאבל. הם דור התקומה ואנחנו גאים בהם על כך כל כך
תודה רבה דניאל על המעשה וסיכומו הכתוב. היטבת.ם להבין את נפש הנוער שלנו.
כבת למורה למקרא, לשמוע דור שלישי חוזרת מהשבוע המרוכז ואומרת "היה מעניין, נהניתי ללמוד"- דייני.
ממש היום שיחה עם בתי שאומרת -" תנו לחזור להיות אנחנו. בשום אופן לא קורבנות מסכנים, אבל גם לא סמל, לא שליחות". ואני מסבירה שקצת מאוחר מדי כי אכן הם נותנים לכולנו כוחות והוכחה שאפשר לצאת מהסיפור הזה אחרת. לפחות ברמה האישית של כל אחד מאיתנו. ושכל המסביב רק לא יפריע…
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אדם יכול לחיות לפי רצונו ודרכו…..וזה לא צודק שהחרדים יגידו לי את דרך החיים את הכשרות ואת השבת…….זה הסיבה שחייבים להפריד דת מהמדינה…כמו כן היות וקשה לעשות זאת נישאר רק להביא חוק שאומר שכול משפחה חרדית שלא שולחת את הילדים בני ה18 לשרת את העם והמולדת משפחה זו מאבדת את זכותה להצבעה לכנסת ישראל…………..כך אם הילדים לא ישרתו בדיוק כמו כל ילדי ישראל החרדים יעבדו את כוחם בכנסת ישראל והשלטון יוכל לשנות את דרך החיים בישראל
תאר לך שבפרלמנט הבריטי או הצרפתי שואל חבר פרלמנט את אחד השרים מדוע הוא לא הופיעה למיסת יום א ושזה פגיעה באופייה הנוצרי אנגליקני של בריטניה או באופיה הקתולי של צרפת. זו תוצאה ישירה של מה שבגין ייסד פה ב77 מתן כוח עצום לכתות החרדיות וב-88 נולדה ש"ס שגם היא הייתה חפצה לחמוס כספי מדינה בדיוק כמו המודל הליטאי הנתעב וכמובן לליכוד לא הייתה שום בעיה לתקצב את היישויות הללו.
https://www.themarker.com/news/1.3084638
הפרופסור אבי שגיא אומר "בתחומי הערכים והתרבות אין דרך לבחון מה אמת ומה לא. אין קריטריון חיצוני משותף שעל פיו יישק דבר. זה אבסורד שאדם חרדי יחיל את הקריטריון הפנימי שלו על אדם אחר".