אגדה אורבנית צרפתית מספרת שאדריכל אלמוני למדי זכה במכרז תכנון הספרייה הלאומית הצרפתית, לאחר שסרק את כתבי הנשיא פרנסואה מיטראן, ראש ועדת האיתור, ותיבל את הצעתו במילים החביבות על הנשיא כגון: גדולה, תפארת ותהילה.
באותן שנים (שנות התשעים של המאה הקודמת) הוצע להקים במגרש במרכז ירושלים את "מגדל מרכז היקום" שהיה אמור להתנשא לגובה של שבעים קומות.
השם "מרכז היקום" לא צמח בחלל ריק, הוא מתכתב עם גישות דומות שרווחו אז, כמו "קניון הזהב" ו"מגדל המאה" וכן עם התפיסה ההיסטורית שירושלים נמצאת במרכז העולם.
בשנות ה-90 הוצע להקים במרכז ירושלים את "מגדל מרכז היקום" שהיה אמור להתנשא לגובה 70 קומות. שמו מתכתב עם גישות שרווחו אז, כ"קניון הזהב" ו"מגדל המאה" והתפיסה ההיסטורית שירושלים במרכז העולם
פרויקט זה נגנז מסיבות שונות. חלפו כשלושים שנים וחברת "אבן ישראל" יוזמת היום במתחם חסבון השכן את פרויקט "חצרות שלם". השם "חצרות שלם" מייצג גישה שונה. הוא משקף לכאורה שורשיות ירושלמית ומזרח תיכונית אותנטית. כזאת שקשורה לתנ"ך, להיסטוריה המקומית ולמסורת הבנייה האזורית. כזה הוא גם השם "מתחם חסבון". הפרויקט יכלול שימור נכסים שהיו בבעלות משפחת חזבון (حزبون), שברבות הימים הפכה להיות אחת המשפחות הבולטות בקהילה הפלסטינית המשגשגת בצ'ילה.
"שלם" מוזכרת בספר בראשית ונחשבת לרמז הקדום ביותר לירושלים שמופיע בתורה (ירושלים לא מוזכרת בשמה בתורה, רק בנביאים ובכתובים).
בתים עם חצר שבה התקיימו בתקופות קדומות עבודות בית כגון בישול וכביסה, היו קיימים ברחבי המזרח התיכון במשך אלפי שנים. כששוחחתי לפני כמה שנים עם חבר מאחת הערים הערביות בענייני שימור, הוא הביע צער על היעלמם של החואש (حواش), בתי החצר, מהנוף. החצרות בנות ימינו משמשות למגוון שימושים אחרים: נוי, משחקים, הצבת מחסנים וכדומה.
בשנים האחרונות הבינו גופים כלכליים ששמירת טבע, קיימות, שימור מבנים היסטוריים, שמירה על מסורת וצביון וכדומה חשובים לתדמיתם. לפיכך, הם משקיעים משאבים לא מבוטלים במיתוגם בתור שכאלה. פרויקט "חצרות שלם" הוא דוגמה מובהקת לגישה זו.
השם "חצרות שלם" מייצג גישה שונה. הוא משקף לכאורה שורשיות ירושלמית ומזרח תיכונית אותנטית. כזאת שקשורה לתנ"ך, להיסטוריה המקומית ולמסורת הבנייה האזורית
"חצרות שלם" הוא שמו של מיזם שבו אמורים להיבנות שלושה מגדלים בני קרוב לחמישים קומות כל אחד, שבהם יהיו קרוב ל-1000 יחידות דיור, במרכז העיר ירושלים, בסמיכות למגרש שעליו היה אמור לקום "מגדל מרכז היקום". במילים אחרות, הוא יוכל לאכלס את כל תושבי הר אדר ועוד יישארו לא מעט יחידות דיור פנויות. מיזם זה קרוב הרבה יותר מבחינה תכנונית לקודמו הגנוז מאשר למה שהשם "חצרות שלם" אמור לייצג.
כמה שבועות לפני המלחמה הלכתי לערב שעסק במיזם שאורגן על ידי חברת "אבן ישראל", יוזמת הפרויקט.
חשוב להציג בפני תושבי העיר תוכניות בנייה משמעותיות שמתוכננות בפרויקט, אלא שמי מציג אותן לא אמור להיות היזם, אלא העירייה, המועצה לשימור אתרים, או במקרה של ירושלים המנהל הקהילתי הרלוונטי.
הרי לא סביר שיזמים יסבירו לקהל למה הפרויקט שלהם בעייתי. להפך, הם יצביעו על בעיות שהקמת המיזם פותרת וגם, בסוג של גילוי נאות, הם יצביעו בעיות וכשלים פוטנציאליים שהתכנית יכולה הייתה לגרום ועל הדרכים שבהן הם לדעתם פותרים אותן. במילים אחרות, בדרך כלל, ערבים שכאלה מיועדים ליחצן את הפרויקט ולא להציג אותו כפי שהוא, על מעלותיו ומגרעותיו.
ואכן, היתרונות התכנוניים של המיזם הוצגו על ידי אדריכלים מטעמו. לא היה אף אדריכל שהסביר למה תכנית זו אינה מיטיבה עם העיר. שתי נבחרות ציבור – מרים סלע מתנועת "התעוררות" וד"ר לורה ורטון מ"האיחוד הירושלמי" – הסבירו כל אחת לשיטתה, מדוע יש לתמוך או להתנגד לתוכנית.
לפני המלחמה הלכתי לערב שארגנו יזמי הפרויקט ועסק במיזם. חשוב להציג לתושבי העיר את תוכניות הבנייה, אלא שהמציג לא אמור להיות היזם אלא העירייה, המועצה לשימור אתרים או המנהל הקהילתי הרלוונטי
ג'קי לוי, שהנחה את הערב אמר בדברי הפתיחה שלו שלירושלמים יש סוג של געגוע לימים של פעם: לכביסה המשותפת, למריבות ליד התנור השכונתי, להווי במעברות וכדומה. זאת לא תכונה ירושלמית, בחלוף השנים אנשים מפתחים נוסטלגיה לאירועי עבר, נוטים להמעיט בקשיים ונזכרים בערגה בדברים היפים שהתרחשו במקביל.
כך למשל בשירו של יוסי בנאי: "אני וסימון ומואיז הקטן". יוסי בנאי ושותפיו לשיר פרחו מהשכונה שבה התגוררו בתנאי דלות, ורק לפעמים, כשהוא היה לבד, הוא היה חוזר אל סמטאות ילדותו. את חייו הוא חי אי-שם בגוש דן.
במהלך הערב הסתבר שלא מעט מהקהל שהתאסף לשמוע על התוכנית לא גדל בירושלים וממילא הוא גם לא מתגעגע לעברה. אנשים באו לשמוע מה הסיבה לכך שמאפשרים ליזם פרטי לבנות מגדלים במרכז העיר, בניגוד לכל תוכניות והבטחות העבר.
בכל רחבי הארץ מקובל שעיריות מטילות על יזמים בפרויקטים מטלות לתועלת הציבור, כגון הקמת גנים ציבוריים, גני ילדים, מועדונים וכיוצא באלו. בירושלים, שהיא עיר ענייה, זאת אחת הדרכים המרכזיות למימון מיזמים ציבוריים. כאשר העירייה מבקשת להטיל על היזמים מטלות נוספות היא משלמת להם לעתים קרובות באמצעות הגדלת אחוזי הבנייה בפרויקט. כך ניתן לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה: העירייה מפתחת את העיר ויזמים זוכים לתשלום בדמות אחוזי בנייה.
במהלך הערב הסתבר שלא מעט מהקהל לא גדל בירושלים וממילא גם לא מתגעגע לעברה. אנשים באו לשמוע מה הסיבה לכך שמאפשרים ליזם פרטי לבנות מגדלים במרכז העיר, בניגוד לכל תוכניות והבטחות העבר
התחלנו בסיפור על ספרייה ונסיים בספרייה אחרת.
אחת המטלות שהוטלו על "חצרות שלם" היא להקים ספרייה עירונית במתחם. נציגי "חצרות שלם" סיפרו בסיפוק שהם ישתפו פעולה עם ספריית "בית אריאלה" שמבקשת לפתוח סניף בירושלים.
בית אריאלה הוא שם הבניין שבו שוכנת ספריית "שער ציון" שנוסדה ביפו בשנת 1886. הפיכת הספרייה העירונית בירושלים לסניף של ספריית "שער ציון" הוא היפוך יוצרות. בעוד שבעיניי מייסדי הספרייה ביפו היא הייתה השער שמוליך לירושלים, הקמת סניף של הספרייה בירושלים מגמדת את חשיבות העיר ומצביעה על כך שבעיניי היזמים, ירושלים הפכה לשולית לתל-אביב, לפחות מבחינה תרבותית.
"חצרות שלם" הוא אולי הברקה מיתוגית, אולם מדובר במיזם שמנוכר למורשת ההיסטורית והבנויה של העיר ושאינו שונה במהותו מ"מגדל מרכז היקום". נאחל לו גורל דומה.
פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו