אנרגיה היא סם חיים ומשאב אסטרטגי למדינות ולכלכלות. אנו רואים את ההשפעה של פגיעות בתחנות כוח ובמקורות אנרגיה במלחמת רוסיה אוקראינה ומלחמת שאגת הארי ממחישה זאת כעת ביתר שאת.

כבר בשבוע הראשון למלחמה ראינו את הרגישות של סקטור האנרגיה באזור ואת היותו שיקול חשוב בסל השיקולים של ניהול המערכה.

החל מהפסקת הפעילות בשתי אסדות גז שלנו על מנת לצמצם את הנזק במקרה של פגיעה, דרך האיום על השיט של מכליות במצרי הורמוז, דרך פגיעות טילים במתקני נפט ואנרגיה במדינות המפרץ ועד להפצצת מאגרי דלק של האויב, שיוצרים תמרות עשן שחור הנראות למרחוק.אנחנו גם זוכרים את הפגיעה בבתי הזיקוק בחיפה במלחמת עם כלביא. כל זאת טרם שדיברנו על הגיאופוליטיקה והכלכלה העולמית ועל מחירי הנפט.

כבר בשבוע הראשון למלחמה ראינו את רגישות סקטור האנרגיה באזור ואת היותו שיקול חשוב בסל השיקולים של ניהול המערכה. כל זאת טרם שדיברנו על הגיאופוליטיקה והכלכלה העולמית ועל מחירי הנפט

מדינה שוחרת חיים חייבת לגוון את מקורות האנרגיה שלה ולבסס משקי אנרגיה וחשמל בני קיימא המבוססים על ביזור ייצור האנרגיה, מקורות אנרגיה מתחדשים המצמצמים את התלות בדלקים פוסיליים, מתקני אגירה, ועוד.

זה גם יצמצם בו זמנית את הפליטות של זיהום אוויר וגזי חממה ויועיל לאיכות הסביבה ולבריאות הציבור. אנרגיה מתחדשת כבר אינה גחמה של "ירוקים" בלבד אלא מרכיב בביטחון הלאומי, והבנה זאת כבר מחלחלת אצלנו, אם כי בקצב איטי מהרצוי, במערכות הממשל, הכלכלה, התקשורת ועוד.

ואולם ייצור ואספקה של אנרגיה הוא רק צד אחד של המשוואה. לא רק בחירום אלא גם בשגרה הגידול באוכלוסיית המדינה, העלייה ברמת החיים, מגמות של עלייה באחוז כלי רכב חשמליים והקמת ענף חדש של AI וחוות שרתים – צפויים להגדיל את הדרישה לחשמל בישראל בעשרות אחוזים. כך, גם אם ייצור החשמל יהיה ירוק, עדיין בלתי אפשרי להגדילו עד אין סוף.

לפיכך יש צורך לשלב במשק החשמל גם את הצד השני של המשוואה – הצריכה. התייעלות אנרגטית שמייצרת יותר תוצר בפחות אנרגיה, וחיסכון אנרגטי שהוא חיסכון של ממש וירידה בכמות האנרגיה הנצרכת – הם מקור אנרגיה חשוב ביותר שנזנח.

ניסיון עולמי ואמצעים טכנולוגיים מראים, כי ניתן להתייעל ולחסוך ללא פגיעה ברמת החיים. אם, לדוגמה, נשקיע כסף באמצעים וציוד לחיסכון בחשמל בכמות השקולה לזו המיוצרת על ידי תחנת כוח בהספק של 400 MW הרי שכאילו הקמנו "תחנת כוח וירטואלית". וזאת במקום להקים תחנת כוח אמיתית נוספת בהספק זה, שתספק את הדרישה ותצרוך דלק פוסילי, תזהם את הסביבה, תצריך משאבי קרקע ותהיה פגיעה לטילים. חיסכון באנרגיה פגיע פחות וזול יותר מתחנת כוח אמיתית.

מדינה שוחרת חיים חייבת לגוון את מקורות האנרגיה שלה ולבסס משקי אנרגיה וחשמל בני קיימא המבוססים על ביזור ייצור האנרגיה, מקורות אנרגיה מתחדשים המצמצמים את התלות בדלקים פוסיליים, מתקני אגירה, ועוד

חוק מקורות אנרגיה קובע כי על המדינה להכין תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית שתתעדכן אחת לחמש שנים. כיום פועלת תוכנית בלתי שאפתנית ומתוקצבת חלקית שיישומה מראה מגמה של התייעלות אנרגטית במשק אך זו הושגה בזכות עליה גדולה בתמ"ג ולא בשל חיסכון בצריכת האנרגיה שאף גדלה.

לפי לוחות הזמנים, התוכנית המעודכנת צריכה להיות מאושרת ומתוקצבת בתחילת 2027, כלומר להיות השנה בהכנה. השילוב של לוחות זמנים אלו, דיוני התקציב הקרובים וההבנה של החשיבות והפגיעות של משק האנרגיה – מובילים למסקנה כי הגיעה העת לתוכנית שאפתנית להתייעלות וחיסכון באנרגיה שתועיל לסביבה ולכלכלה ותגדיל את הביטחון האנרגטי.

אריה ונגר הוא ד"ר לכימיה של האטמוספרה מהאוניברסיטה העברית, 1998. מדען בתחום זיהום אוויר ואנרגיה בארגון אדם טבע ודין.