אסצ'לאו אבבה, שעלה מאתיופיה ב-2003, הוא "סיפור הצלחה ישראלי". אבבה, היום בן 34, נשוי ואב לשלושה, גר בלוד ומנהל את חברת הניקיון שבבעלותו. הוא השלים שירות צבאי בנח"ל, וממשיך לשרת במילואים פעמיים בשנה. כל אחיו למדו בישיבה. אחד מהם משרת בחיל האוויר, שניים שירתו בצנחנים ואחר טס השנה לארה"ב, לשליחות שבה ילמד יהדות. אבבה אומר שיותר מ-60 מ-171 בני משפחתו בישראל שירתו בצבא, במשטרה או בשירות לאומי.
לכן הוא לא יכול להבין את העובדה שאחד מבני הדודים שלו – זמן – נותר להמתין להגירה בגונדר כבר יותר מעשרים שנה. במכתב פומבי שפרסם בפייסבוק בספטמבר, כתב אבבה שמשפחתו יהודית וישראלית מספיק לשרת את המדינה, אבל כנראה לא מספיק כדי להתאחד עם בן הדוד היחיד שנותר באתיופיה.
"הפרידו אותו כשסבתא שלי היגרה", אמר לי אבבה. "אנשי העלייה אמרו לסבתא שלי (שגידלה את זמן אחרי שאמו מתה) שהוא יגיע בהמשך, אבל אז הכחישו שאמרו זאת. שנתיים אחר כך אמרו לו שהוא יגיע לארץ. הוא נפל בין הכיסאות".
זמן כבר "בן יותר מ-30, עם שניים או שלושה ילדים", ממשיך אבבה. "אין יום שבו אנחנו לא מדברים איתו. הוא יהודי. אנחנו רק רוצים להבין למה הוא עדיין שם".
אבבה, פעיל במאבק להעלאת יהודי אתיופיה, נפגש עם ראש הממשלה נתניהו רגע לפני הבחירות האחרונות. "הוא ביקש את הפרטים של זמן והבטיח לעזור". מאז, הוא אומר, לא שמע ממנו, "והממשלה איבדה את האנושיות שלה".
פעיל במאבק להעלאת יהודי אתיופיה נפגש עם ראש הממשלה נתניהו רגע לפני הבחירות. "הוא ביקש את הפרטים של זמן והבטיח לעזור". מאז, הוא אומר, לא שמע ממנו, "והממשלה איבדה את האנושיות שלה"
אבבה וקרוביו מתפללים שזמן יהיה בין 2,000 בני הקהילה שמתוכננים לעלות לארץ עד סוף השנה, בהתאם להחלטת הממשלה מספטמבר, ועל בסיס משאבים זמינים. משפחות אחרות מקוות גם הן להתאחד עם אהוביהן, אותם לא ראו שנים.
ממשלות התפלגו בנוגע לגורל המומרים
המדינה העלתה את מרבית יהודי אתיופיה בשנות ה-90. אך הממשלות הבאות לא הצליחו להכריע בסוגיה האם לקלוט את אלו שנשארו מאחור וזכו לכינוי הגנאי "פלאשמורה", לאחר שהמירו את דתם לנצרות, ולכן לא זכאים לכאורה לאזרחות תחת חוק השבות. זאת, למרות פסיקות – כמו של הרב הראשי לשעבר שלמה עמאר – שהם הוכרחו להתנצר, ולכן היו "יהודים בכל מובן ללא צל של ספק".
בגיבויו של הרב עובדיה יוסף, מנהיגה המנוח של מפלגת ש"ס, ששולטת כרגע במשרד הפנים, עמאר פסק ש"אין להטיל ספק ביהדותם של אנשי הפלאשמורה", אבל בגלל הקטלוג השונה, משפחות נקרעו, כשחלק הועלו לישראל וחלק ממתינים עדיין באתיופיה, כשממשלה אחרי ממשלה מחליטה שלא להחליט.
ה-15 בנובמבר – התאריך שבו נחגג חג הסיגד בקהילה האתיופית, ומציין את חידוש הברית בין העם לאל – יציינו גם 5 שנים להחלטת הממשלה 716 שקוראת להביא את כל הנותרים לארץ – לפי קריטריונים מסוימים – בתוך 5 שנים. מאז, רק 2,257 אתיופים הוטסו לישראל, בטפטופים, לפי נתונים של הסוכנות היהודית.
ההחלטה מספטמבר הציתה תקווה עבור כל המשפחות המאוכזבות, שרבות מהן מרגישות שנבגדו על ידי הממשלה שבחרה לא לקיים את הבטחותיה.
בשטח מתכוננים להטסות בינואר
נציגים של משרד הפנים נמצאים באתיופיה כבר כמה ימים, ומקיימים ראיונות לקראת הבחירה שחייבת להסתיים עד סוף השנה. את ההטסות ישלימו עד סוף ינואר. הסוכנות היהודית כבר שלחה 14 מתוך קרוב ל-30 אנשי צוות שאמורים להגיע לגונדר ולאדיס אבבה ולארגן את הלוגיסטיקה, לחסן את אלו שנבחרו להגירה, ולהנפיק להם מסמכים וכרטיסים. הסוכנות שוכרת ומכשירה מדריכים לעברית שיעבדו בשני המרכזים, והשיקה קמפיין לגיוס כספים לטובת המאמץ.
העולים יידרשו להוכיח שלפחות אחד מהוריהם כבר עלה במסגרת החלטות ממשלתיות בעבר, שיש להם כאן קרובים מדרגה ראשונה שמחכים להם, שהם המתינו באדיס אבבה או בגונדר לא יאוחר מה-1 בינואר, 2010, שהם מופיעים ברשימות ההמתנה מ-1999 והלאה, ושהם מתחייבים להתגייר רשמית בארץ.
מי שיענה על הדרישות יורשה להביא איתו בן או בת זוג, ילדים שאינם נשואים או הורים בעצמם, ולעתים גם את ההורה השני שלו, בתנאי שהוא לא נישא מחדש.
ההחלטה מגדירה סכום של 379 מיליון שקל שיושקע בהעלאת 2,000 אתיופים, גיורם, שיכון במרכזים לקליטת עלייה וסל שירותים, כולל מענקים לדיור קבע. כל העולים החדשים יקבלו מעמד של תושבי קבע וייכנסו לבידוד קורונה עם הגעתם.
ההחלטה מגדירה סכום של 379 מיליון שקל שיושקע בהעלאת 2,000 אתיופים, גיורם, שיכון במרכזים לקליטת עלייה וסל שירותים, כולל מענקים לדיור קבע. כל העולים החדשים יקבלו מעמד של תושבי קבע וייכנסו לבידוד
ומה עם מי שיישאר מאחור? שרת הקליטה והעלייה, פנינה תמנו-שטה, הורתה לתכנן – בתוך חודשיים – מתווה להשלמת העלייה, לפי החלטה 716, ולבחינה של כל הבקשות הנוספות, בשאיפה לסגור את שני המרכזים היהודיים אחת ולתמיד.
תת-תזונה וסכנת קורונה
למרות שאין דיווחים עד כה על פגיעה של הקורונה בקרב הממתינים, המחלה ממשיכה לגבות חיים מסביב. תת-התזונה היא תופעה נרחבת במרכזים היהודיים, והמתח הגובר בין ממשלתו של ראש הממשלה אבי אחמד לבין החזית העממית לשחרור תיגראי, ממש מעבר לגבול של גונדר, מעורר חשש למלחמת אזרחים.
רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הקליטה מאמינים ש-8,000 יהודים ממתינים מאז 2010 ושיש להעלותם. פעילים טוענים שהמספרים קרובים יותר ל-9,000, ומצביעים על מפקד אוכלוסין שנערך ב-2015 על ידי הקהילה עצמה, ומנה 9,400 אנשים. מכך הם מפחיתים את אלו שמתו או היגרו, ומוסיפים את הגידול הטבעי.
אלו שנמצאים בבירה האתיופית, אדיס אבבה, ומהווים כרבע מסך הממתינים, מחכים שם כבר יותר מעשרים שנה. האחרים, בעיר גונדר, ממתינים בין 15 ל-20 שנה. כולם עזבו את הכפרים והחוות שלהם לטובת שתי הערים, בשאיפה להתקיים מעבודות מזדמנות עד שיוכלו להגר לישראל – כך קיוו.
אבל עם מגפת הקורונה, מקורות העבודה פחתו וקשה להשיג מזון, אחרי שהמחירים עלו ב-35%-50%. המשפחות בישראל, ששלחו לקרוביהן כסף עד כה, נמצאות גם הן במצוקה כלכלית בעקבות בעיות הקשורות לקורונה, וארגונים פילנתרופיים מתקשים לגייס תרומות בגלל המגפה.
עם מגפת הקורונה, מקורות העבודה פחתו וקשה להשיג מזון, אחרי שהמחירים עלו ב-35%-50%. המשפחות בישראל, ששלחו לקרוביהן כסף עד כה, נמצאות גם הן במצוקה כלכלית בעקבות בעיות הקשורות לקורונה
ההחלטה להעלות 2,000 איש היוותה ניצחון חלקי לתמנו-שטה. באוגוסט היא הגישה מסגרת תקציב של 1.3 מיליארד שקל לוועדת העלייה של הכנסת, כדי להביא לארץ 8,000 אתיופים ולסגור את המחנות בגונדר ובאדיס אבבה אחת ולתמיד. התכנית שלה הייתה מאפשרת ל-4,500 איש להגיע לישראל בין אוקטובר וסוף דצמבר השנה, כש-3,500 נוספים היו מגיעים בין 2021 ל-2022.
מתייחסים להבטחות בחשדנות
ישראלים מאתיופיה למדו להתייחס להבטחות של הממשלה בחשדנות. ב-25 בנובמבר, קבוצה של משפחות ופעילים במאבק למען העלאת יהודי אתיופיה תפגין מול משרד רה"מ. בפברואר, ימים ספורים לפני הבחירות, הופיע נתניהו בסרטון עם ילדים מהקהילה, ואמר שחוסר הוודאות הפוליטי באתיופיה יוצר "סיכון נפשות" ושישראל מחויבת לדאוג לכל חברי הקהילה שממתינים להגירה.
על פי התוכנית הממשלה תעלה את כל מי שזכאי לעלות לישראל. כ-7500 יהודים יועלו מאתיופיה עד סוף שנת 2020.
— הליכוד (@Likud_Party) February 14, 2020
ב-14 בפברואר, צויצה בטוויטר של הליכוד התחייבות כי "כ-7,500 יהודים יועלו מאתיופיה עד סוף 2020". נכתב שם כי: "הליכוד מתחייבת להעלאת שארית יהודי אתיופיה בתוכנית מסודרת שתאושר ב-100 הימים הראשונים של ממשלת הליכוד". ביום הבחירות הבטיח נתניהו בסרטון "להעלות את כל הפלאשמורה מיד אחרי הבחירות, כשתקום ממשלה ויהיה בלתי אפשרי לעצור אותי".
עדיין מחכים לארבעה אחים
ארבעה מאחיו ואחיותיו של גלגאיי טפרה, שעלה לישראל ב-2014, כבר בארץ, כמו גם הוריו. אבל הוא עדיין ממתין לארבעה אחים נוספים שלו שיגיעו ארצה מאדיס אבבה ומגונדר. הם מחכים להתאחד איתו בישראל כבר 25 שנים.
"אני לא יודע למה הם עדיין שם. אין לי תשובה", הוא אומר בכאב לזמן ישראל. "אין עם מי לדבר. היינו במשרד הפנים. איפה לא היינו? כתבתי לכל השרים ונפגשתי אישית עם פנינה תמנו-שטה יותר מפעם אחת".
טפרה, 38, גרוש ואב לשניים, גר באשדוד והצליח לשלוח כסף לאתיופיה עד שהוצא לחל"ת: "היום אני כבר לא במצב לשלוח להם כסף. אבי בן 98 ומבולבל. הדבר היחיד שהוא זוכר זה את שמות הילדים שהוא עדיין מחכה לראות".
טפרה, 38, גר באשדוד והצליח לשלוח כסף לאתיופיה עד שהוצא לחל"ת: "היום אני כבר לא במצב לשלוח להם כסף. אבי בן 98 ומבולבל. הדבר היחיד שהוא זוכר זה את שמות הילדים שהוא עדיין מחכה לראות"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו