ישראלים מפגינים נגד רצח ג'ורג' פלויד מחוץ לשלוחת השגרירות האמריקאית בתל אביב, יוני 2020 (צילום: סם סוקול)
למה החברה הישראלית לא מצטרפת למחאה העולמית בעקבות רצח ג'ורג' פלויד

דגל שחור

המאבק בגזענות

שחורים ולבנים בכל העולם מצטרפים להפגנות המוניות נגד הגזענות, בעקבות רצח ג'ורג' פלויד בארצות הברית ● אבל בישראל המחאה הזו מתרחשת על אש קטנה מאוד, ומעסיקה בעיקר את יוצאי אתיופיה ● מנהיגים וצעירים בקהילה רואים בכך תעודת עניות לחברה הישראלית, שלא השכילה לחבק אותם ולהילחם בגזענות הממוסדת, גם אחרי הרג סלמון טקה בשנה שעברה בידי שוטר ● "כשאנחנו הפגנו, ישראלים לבנים פחדו מפקקים, לא מזה שהילדים שלנו נפגעים"

עוד 1,570 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 9 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מחאת בלפור זוכה לרוח גבית מפרקליטות המדינה

לפני שלוש שנים, התייצבה הפרקליטות בבג"ץ והצהירה כי תדרוש רשיון לכל הפגנה, ולא תאפשר הפגנות מול ביתו של היועמ"ש ● השבוע הפתיעה הפרקליטות בעמדה הפוכה לגמרי, בתשובה לעתירת דיירים באזור בלפור, המבקשים להגביל או להעביר את פעולות המחאה שמתקיימות שם ● פרשנות

עוד 852 מילים

פיקוח על המדיה החברתית לא יפחית את הגועל

אחד הדברים העגומים בחיים הוא שעקרונות עלולים לצאת רע מהתנגשות עם המציאות. כזה הוא העיקרון שאתרי המדיה החברתית אינם מו"לים אלא פלטפורמות שאין להטיל עליהן אחריות לדברים המזוויעים שהן מפיצות ברחבי העולם. אנשים מתחילים לקלוט שמצב זה גורם נזק עצום לחברה, ומסה קריטית הולכת ומתהווה לטובת דרישה לשינוי כלשהו.

עגום שעקרונות עלולים לצאת רע מהתנגשות עם המציאות. כזה הוא העיקרון שאתרי המדיה החברתית אינם מו"לים אלא פלטפורמות, שאין להטיל עליהן אחריות לדברים המזוויעים שהן מפיצות

אנו אמורים לאהוב את השינוי כרעיון, ולא אופנתי להתנגד לזה. אך לא כל שינוי הוא לטובה; הופעתה של המדיה החברתית הייתה כשלעצמה שינוי שרבים מבכים עד היום. כנראה שפנינו לפיקוח על הקרקס הפראי הזה, וזה נשמע טוב. אבל זה גם מריח צנזורה, שזה נשמע רע.

בפנינו שילוב קריטי של קיטוב עולמי, סתירות פנימיות וחוסר אפשרויות טובות. טיעונים בעד חופש הדיבור מגבים גזענות ורוע. הגנה מפני זה הייתה מנוצלת חיש מהר לרעה. יש למישהו ספק שממשל טראמפ היה מנסה לעוות ולעקם כל שינוי לתועלתו הפוליטית?

אישית, תמכתי ברעיון לפיו פלטפורמות הן ניטרליות במהותן, וטענתי שפייסבוק היא בסך הכל המיקרופון הגדול ביותר בהיסטוריה. לא ניתן לתבוע חברת מיקרופונים בגין נזקים; זה צינור לדיסאינפורמציה ולא המקור לה.

בארצות הברית רעיון זה עוגן בסעיף 230 לחוק הגינות התקשורת, והגנותיו הורחבו בשיטות שונים לאיזורים אחרים בעולם.

כתוצאה מכך, המונופולים הטבעיים הללו הפכו לתשתיות חשובות המעניקות כל היטלר קטן את עצרת נירנברג הגדולה ביותר אי פעם. בארץ, למשל, כמובן שבנימין נתניהו יוצא האלוף בשימוש בכלים אלה להסית ולהזיק.

כמה נזק נסבול? אנו בוודאי לא נסכים להשמדת כל חי. מה עם ערעור הדמוקרטיה? הכחדת ענף החדשות? אולי נקודת המפנה תהיה בחירה מחודשת של דונלד טראמפ. האימה מכך היא הסיבה שליברלים, אשר בימים כתיקונם היו תומכים בחופש הדיבור, היום קוראים למפרסמים להחרים את פייסבוק.

כתוצאה מכך, המונופולים הטבעיים הללו הפכו לתשתיות חשובות המעניקות כל היטלר קטן את עצרת נירנברג הגדולה ביותר אי פעם. בארץ, למשל, בנימין נתניהו יוצא האלוף בשימוש בכלים אלה להסית ולהזיק

אנשים מתורבתים רוצים שפלטפורמות המדיה החברתית יעשו משהו. והן מנסות, קצת.

טוויטר נהגה לאחרונה לתייג את הציוצים המפוקפקים יותר של טראמפ "מניפולציות", למשל. ופלטפורמות יישמו כמה צורות שיטור. ניתן לחסום חשבונות בגין דברי שנאה בוטים; מודעות פייסבוק שנחשבות "פוליטיות" נדחות, אלא אם המפרסם עושה כל מיני מאמצים; חשבונות בוט מושמדים; משתמשים יכולים לסמן אחד את השני כפוגעניים, לגרום לאי נוחות.

איש אינו מרוצה. ניתן לעשות שימוש לרעה בסימון; כפי שיודע כל מי שחשבונו נחסם מכל סיבה שהיא (כולל בלבול שקשור לסיסמאות), אין למי לפנות; ועושי הצרות האמיתיים יכולים לעקוף את כל זה ללא קושי.

מאמצי התיקון התמקדו בעיקר בפן הפרטיות של פלטפורמות חינמיות, המספסרות בנתוני התנהגות משתמשים, שהיה החלק הקל. תקנת הגנת המידע הכללית של האיחוד האירופי לשנת 2016 (GDPR) כיסתה את האינטרנט בבאנרים שדורשים שהמשתמש יאשר קובצי cookie (המאפשרים מעקב) והרוב עושים זאת בחוסר סבלנות ובוז כלפי הכסת"ח שבעניין – אבל הפרטיות נשמרת יותר.

אפיקים עתידיים עשויים לכלול אילוץ פלטפורמות לגבות דמי מנוי ואיסור על רוב הפרסום. או דרישת שקיפות מלאה של אלגוריתמים וטיפול מהיר ופתוח בתלונות – כפי שניתן היה לצפות מכל שרות לציבור. כמו כן, יישקלו להגביל את הריכוז הקיצוני של עושר ושליטה, ולכפות ביזור בעלות במקום הריכוזיות הקיצונית של היום, בה קומץ גיקים מחזיק בידיו כוח מטורף.

אפיקים עתידיים עשויים לכלול אילוץ פלטפורמות לגבות דמי מנוי ואיסור על רוב הפרסום. או דרישת שקיפות מלאה של אלגוריתמים וטיפול מהיר ופתוח בתלונות – כפי שניתן היה לצפות מכל שרות לציבור

יש שרוצים לתקוף גם את קנה המידה הקולוסלי, דבר מאתגר משפטית אך פשוט מבחינה רעיונית, וכנראה שגוי. יש ערך לתחרות, אבל בעיקר בשלב מוקדם כמו שקרה עם פייסבוק ו-MySpace. אכיפה מוגזמת תסתור את הדינמיקה של האינטרנט, הנוטה למונופול. כל מי שרוצה את קורות חייו גלויים ונגישים רוצה להיות איפה שכולם, כך ש-LinkedIn הוא מונופול. אפקט הרשת, בו כל משתמש מוסיף לערך של הדבר שמשתמשים בו, הוא חזק יותר מהצורך בתחרות. פייסבוק היא מונופול טבעי כי אנחנו הולכים לשם מכיוון שכמעט כולם שם – אהבה ישנה, חבר אבוד, אדם שזה עתה פגשנו. תפרק את זה ונצטרך לפרסם כל תמונה של חתלתול שוב ושוב – בעוד שאדם סביר יסכים שפעם זה די והותר.

הבעיה האמיתית היא רגולציה של תוכן. כל מי שלמד היסטוריה אמור להתנגד לצנזורה, אך יש לזה גבולות. איננו יכולים לאפשר לכל חוליגן לצעוק "אש" באולם התיאטרון. אבל איפה עובר הקו? האם עלינו לאסור שקר? ברור שלא. אך מה עם הכחשת השואה? שואת הארמנים? הכחשה של התחממות כדור הארץ?

ומי יהיה הצנזור? האם אנו רוצים שיהו אלה מארק צוקרברג, ג'ק דורסי, ריד הופמן או רודני טק אחרים? הרעיון שבשיח העולמי ישלוט צוקרברג – סוג של אלגוריתם דמוי רובוט – מדכא רבים. אז מי במקום – ממשלות? מעטים שחוו את זה ימליצו על החוויה.

חלופה נפוצה המוצעת היא ועדות מומחים ציבוריות. כאלה יכולות להיות חסרות שיניים, מושחתות ולא יעילות – אבל אולי זה הרע במיעוטו. לזה יוסיפו יותר סמכויות לבתי המשפט, כולל נגד הפלטפורמות; עד היום, אחריות זו נישאה לרוב על ידי יחידים.

פייסבוק היא מונופול טבעי כי אנו הולכים לשם משום שכמעט כולם שם – אהבה ישנה, חבר אבוד, אדם שזה עתה פגשנו. תפרק את זה ונצטרך לפרסם תמונת חתלתול שוב ושוב – בעוד שאדם סביר יסכים שפעם זה די והותר

ביקום המתהווה שלנו יש שיפוט אוניברסלי, אנשים צעירים שנפגעים עמוקות מכל דבר. זהו יקום שבו הן חברות המדיה החברתית והן אנשים פרטיים יכולים לצפות לבלאגן.

האם הפחד ישתק? זה לא נשמע כל כך חופשי, אבל רבים יגידו שזה הרע במיעוטו.

זו השתקפות טרגית של המצב האנושי בשנת 2020. רגולציה עשויה לדכא זמנית את הגועל, אבל ניתן לעשות בה שימוש לרעה והיא לא תגרום לנו להיות פחות רשעים. רוצים פחות גועל? תרבות תרבותית יותר זקוקה לחינוך טוב יותר, פרקטי ומוסרי. בעדיפות עליונה, כבמצב חירום ממש. עלו עכשיו למדיה החברתית, הניחו לחיות המחמד החמודות, ותדרשו את זה במפגיע.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 898 מילים

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין: בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים ● אבל בנט באמת לא רוצה בחירות עכשיו ● הוא יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו שותה לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות ● כדי למנוע זאת, בנט צריך להפוך לאלטרנטיבה ● אך בניגוד ללפיד, הוא עדיין לא מוכן להצהיר על עצמו כמועמד לראשות הממשלה ● פרשנות

איש אינו יודע עדיין על מה יהיו הבחירות בנובמבר, אם יהיו, אבל קמפיין ההאשמות התחיל עוד לפני שהגענו ל-24 באוגוסט ולפיזור הממשלה בגלל שהתקציב אינו עובר. כל הלילה, למשל, התנצחו הליכוד וכחול-לבן סביב השאלה מי אשם בביטול התקדימי של ישיבת הממשלה הבוקר (ראשון), ולמה התוכנית לסיוע והאצה לאוכלוסיות מיוחדות אינה עולה לדיון.

הקרע בין המפלגות הגדולות רק ילך ויתרחב. ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה בחירות, זה ברור. כחול-לבן לא רוצה בחירות, אבל אין לה ברירה. אם היא תסכים לתקציב חד-שנתי היא משחקת לידיו של נתניהו, ומעניקה לו נקודת יציאה לבחירות. זו הסיבה שבני גנץ אינו מתפשר. הוא פשוט ממולכד מכל כיוון. חבל רק על השרים של כחול-לבן שיוכלו לציין ברזומה שלהם שכיהנו פעם באיזו ממשלת מעבר, אבל את הטענות הם יוכלו להפנות רק לעצמם.

נתניהו היה מכן לוותר על בחירות בנובמבר או בכלל רק בתנאי אחד, שיש לו עכשיו ממשלת 61 שאיתה הוא יכול לעשות רצונו. לשם כך הוא מנסה להמיר את דתם הפוליטית של כמה בכירים בכחול-לבן, אחרי שגייס לליכוד את גדי יברקן. נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום.

נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין. בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים, מספרים שהוא לא חלם עליהם. דיברתי אתו בסוף השבוע. בנט באמת לא רוצה בחירות, ולא רק בגלל שמדובר בטירוף לאומי ברור.

ראשית, בנט עדיין אחוז בטראומה מאפריל 2019, אז הוא לא עבר את אחוז החסימה; שנית, בנט יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו יודע לשתות לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות.

זו גם הסיבה שבנט, בניגוד ליאיר לפיד, לא ממהר להכריז על עצמו כמועמד לראשות הממשלה. מעבר לאי הוודאות ביחס לכוחו האמיתי, בנט לא יכול לתקוף את נתניהו חופשי ובכל נושא, כמו לפיד.  בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית ומריצה בכל הזדמנות את פסקת ההתגברות.

בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית

לפיד, לעומת בנט, קופץ לזירה בכל הכוח. יו"ר האופוזיציה הכריז אתמול (שבת) בראיון מהוקצע לערוץ 13 כי הוא רואה את עצמו כמועמד לראשות הממשלה. נתניהו שמח לשמוע את הבשורה ואפילו מעודד את הסיטואציה, כפי שראינו בשבוע שעבר בכנסת. מבחינת נתניהו, לפיד הוא משקל נוצה, וכך גם הסקרים מראים בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.

בהפגנה אתמול בכיכר פאריז, אולי הגדולה שהתקיימה עד עתה מול בית ראש הממשלה, הניפו הצעירים את השלט "רוצים לגדול בדמוקרטיה". הבחירות בנסיבות האלה לא באות מתוך חיוב לאומי, אלא מתוך צורך אישי ומשפטי של איש אחד בימים של אסון בריאותי, כלכלי וחברתי. זו לא הדמוקרטיה שהם מבקשים.

עוד 496 מילים

חברי כנסת מהליכוד נערכים לפריימריז לרשימת המפלגה לקראת בחירות רביעיות

באופן חריג: ישיבת הממשלה לא התקיימה הבוקר ● יהדות התורה מזהירים מפירוק גוש הימין ● בני גנץ בשיחה סגורה: לא יודע מתי יהיו בחירות ● כץ: גנץ נמצא בקמפיין ● ניסקורן: נתניהו רוצה לפרק את הממשלה ● אלקין: מישהו עלה על עץ ולא יודע איך לרדת ממנו ● יו״ר ארגון מנהלי בית הספר: ל-40% מהתלמידים אין ציוד ללמידה מרחוק

10:35 עריכה

פרשנית ערוץ 12 דפנה ליאל מספרת כי  בסביבת נתניהו סבורים שממשלת  החילופים עם כחול לבן תקל מאוד על השופטים להחמיר עם נתניהו במשפטו כי להרשעתו לא תהיה כמעט משמעות פוליטית, וראש הממשלה החליפי יוכל להיכנס לתפקידו כמעט מבלי לגרום זעזועים.

מצד שני, במקרה של ממשלה צרה, החלטת השופטים להרשיע את נתניהו תוביל בהכרח לעוד בחירות והם מעריכים שיהיה להם יותר קשה לעשות זאת. בנוסף, לנתניהו תהיה במצב הזה שליטה במינויים בתוך מערכת המשפט.

לכן לשיטתה נתניהו החליט כבר שלא לקיים את הסכם הרוטציה – ושגנץ לא יהיה ראש ממשלה לעולם

10:26 עריכה

ביהדות התורה לא רוצים ללכת לבחירות ומעלים אפשרות שעשוייה להציב את נתניהו בבעיה – פירוק גוש הימין. כך, במצב דומה להיום, נתניהו היה יכול להיות מודאג משיתוף פעולה עם כחול לבן.

מצד שני, דברים מעורפלים שאמר בכיר במפלגה לערוץ 7 מסמנים שלא יהיה כל כך פשוט עבור המרכז-שמאל להקים ממשלה עם החרדים.

"אנחנו מבינים שאין לנו עתיד פוליטי עם השמאל הישראלי כפי שהוא נראה עכשיו, הוא אמר, ״אבל אני מאמין שאם נתניהו יוביל לבחירות אנחנו נהיה משוחררים מכל התחייבות כלפיו ונתנהל על פי השיקול האישי בלבד. הלויאליות שהפגנו כלפיו – תיסדק".

וגם בש״ס מאוד מתנגדים לבחירות – אם כי עדיין לא מאיימים שיש אפשרות שיפרקו אולי את גוש הימין.

10:06 עריכה

יודעים משהו שאנחנו לא? על פי הדיווח חברי הליכוד מתכוננים למאבק שלפני הקרב.

09:50 עריכה

שנת הלימודים הבאה בסכנה: ב-ynet פרסמו כתבה המתארת חוסר מוכנות קיצונית ללימודים בצל הקורונה. מנשה לוי, מנהל תיכון "מעיין שחר" במועצה האזורית עמק חפר ויו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים:

"השנה הבאה תהיה אבודה עבור רבים מתלמידי ישראל, בגלל הכאוס שיצרה הקורונה במערכת החינוך. ל-40% מהתלמידים אין ציוד ללמידה מרחוק.
משרד החינוך הצהיר כי במחצית ינואר יגיעו מחשבים, אני מאמין שבמקרה הטוב הם יסופקו רק אחרי פסח כשכבר נהיה אחרי חצייה הראשון של השנה. מדינת ישראל מתפארת במערכת חינוך שנותנת שוויון הזדמנויות לכל התלמידים, אלא שזה פשוט לא נכון. השנה, איכות החינוך שיקבל כל תלמיד ותלמיד תלויה יותר מאי פעם במצב הסוציו-אקונומי של המשפחה שאליה נולד".

09:30 עריכה

השר זאב אלקין דיבר ברשת ב׳ על המשבר הקואליציוני "ביטול ישיבת ממשלה זה לא אירוע של כל יום. אני לא מבין מה ההיגיון של כחול לבן להסלים את המשבר. לא משחקים בסיוע, בוודאי לא לשכבות החלשות. כרגע התקציב היחיד שמוכן הוא לשנת 2020, אם אנחנו עוצרים את התהליך, המשמעות היא שגם התקציב לשנה הזו יאושר רק בדצמבר אין סיבה להחזיק כבני ערובה המון אזרחים רק בגלל שמישהו עלה על עץ ולא יודע לרדת ממנו".

בנימין נתניהו וזאב אלקין, ארכיון, 2016 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
בנימין נתניהו וזאב אלקין, ארכיון, 2016 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
08:52 עריכה

שרת הקליטה פנינה תמנו שטה נפגשה עם ראש הממשלה והיא מתעקשת שזה במסגרת תפקידה ולא בכוונה לעבור לליכוד, והיא מתקיפה:

"בליכוד התרגלו לאורך השנים לנהל את ענייני המדינה לבד. צריך להזכיר להם שממשלה איננה עסק פרטי", בנוסף אמרה בגלי צה״ל על דברי ישראל כץ כי זו ״זעקת הקוזק הנגזל״. 

08:39 עריכה

כצפוי, השר כץ מאשים את כחול לבן בפרפורי הגסיסה של ממשלת האחדות. ״בני גנץ כבר נמצא בקמפיין בחירות", הוא אמר בהתייחס להקלטה של גנץ מיום שישי.

כץ תכנן להעביר היום בממשלה תכנית כללית לפיתוח תשתיות – דבר שלא יקרה כי ישיבת הממשלה לא תתקיים באופן תקדימי.

״גנץ פוגע בציבורים הכי נזקקים״, אמר כץ. ״זה לא מתאים לו, אבל הבוקר זה מה שהוא עושה".

08:11 עריכה

יובל שטייניץ, שר האנרגיה צייץ זעזוע על דברי הרוצח יונה אברושמי בחדשות 12. שטייניץ מזכיר שגם הוא היה ונפצע בהפגנה בה נרצח אמיל גרינצוויג ודורש לעצור את אברושמי ש-״מתיר את דמם של מפגיני השמאל״ ואז מאזן מיד עם גינוי ל-״קריאות לרצח ראש הממשלה״ שעל קיומן סיפר נתניהו.

07:44 עריכה

שר המשפטים אבי ניסקורן מאשים כמובן את הליכוד במשבר הפוליטי. גם הוא, בדומה לגנץ בשיחה סגורה בשישי, מדגיש שזה עדיין לא בסדר המצב המשפטי של ראש הממשלה אך שלא הייתה ברירה. הוא אמר לתכנית הבוקר הזה – ״אחרי 3 סבבי בחירות וקיפאון חשבנו שצריך להירתם ולשים דברים בצד"

ניסקורן אמר גם כי ההתעקשות של רה"מ לאשר תקציב חד-שנתי "תמוהה" וכי אין דרך להסבירה חוץ מהרצון לפרק את הממשלה.

07:34 עריכה

גדעון סער מודה שצריך לקיים הסכמים קואליציוניים, אך לא נכנס חזיתית בנתניהו.

סער מאמין שעוד אפשר להימנע מבחירות.

07:20 עריכה

המשבר הקואלציוני: בליכוד טוענים שכחול לבן מעכבים הצבעה על תוכניות עזרה כלכלית. בגלי צה״ל מפרסמים שיחות סגורות של גנץ עם פעילים בסוף ביום שישי בזום.

גנץ אמר בין השאר:

״לא בסדר שיש ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום. אמרתי את זה. אני לא משנה את דעתי״. 

 

על הבחירות אמר גנץ: ״לא יודעים מתי יהיו בחירות. יש פרצות בהסכם, לטובת החברה הישראלית עדיף כמה שיותר מאוחר״.

על עמדותיו אמר גנץ: ״בנושא המדיני קצת ימינה. מבחינה חברתית אנחנו לא נשאיר מאחור אנשים״.

07:01 עריכה

4 עצורים בלבד הלילה בהפגנות נגד ראש הממשלה באזור המעון בבלפור. השלושה נעצרו לאחר תם הזמן החוקי. במשטרה אומרים שאין שינוי מדיניות מבחינת אכיפת הסדר אלא ״הידברות עם המפגינים״.

על פי המשטרה להפגנה הגיעו 15 אלף איש. מפקד מרחב ציון, עופר שומר, אמר  "הפגנה זה דבר מורכב, ולשמחתי היא הסתיימה בצורה שקטה".

כ-2000 איש הפגינו מול הבית של ראש הממשלה בקיסריה ומאות בצמתים ברחבי הארץ.

בישראל היום בחרו להצניע את ההפגנות נגד ראש הממשלה ולשים דגש על ההפגנות בלבנון.

עוד 12 עדכונים

הרוצח מסית לרצח נוסף

טענתו המפורסמת של יונה אברושמי הייתה שאמנם ידו היא שזרקה את רימון היד הרצחני על מפגיני שלום עכשיו בלילה הנורא של 10 בפברואר 1983, אך המוח מאחורי היד הזו, לא היה שלו. הוא טען שמוחו נשטף בהסתה פוליטית. לכן רצח את אמיל גרינצוויג ז"ל.

ובכן, הגיע הזמן להבהיר: באותה תקופה אכן התחוללה הסתה חמורה נגד מפגיני שלום עכשיו בפרט ונגד השמאל הישראלי בכלל.

טענתו המפורסמת של יונה אברושמי הייתה שאמנם ידו היא שזרקה את רימון היד הרצחני על מפגיני שלום עכשיו בלילה ה-10 בפברואר 1983, אך המוח מאחורי היד הזו לא היה שלו. הוא טען שמוחו נשטף בהסתה פוליטית

זאת לאחר שהשמאל התקומם נגד מלחמת השולל שכפו בגין ז"ל ושרון ז"ל על אזרחי מדינת ישראל, תוך ששרון מסתיר גם מבגין את מטרותיו האמיתיות והסופיות: המלכת נשיא-בובה נוצרי על לבנון לצורך הפיכתה למדינת חסות של מדינת ישראל ויצירת סדר פוליטי חדש במזרח התיכון (הנשיא ג'ומייל שהוכתר לנשיא בחסות הצבא הישראלי ונרצח).

המחאה התמקדה בכך שניסיון ההתנקשות בחיי שגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב ז"ל (הוא נפצע ושותק בשל ההתנקשות. נפטר לפני מספר שנים) מטעם פלג פלסטיני קיצוני וקטן בראשות אבו נידאל (אויבו המושבע של ערפאת) שימש תירוץ לפתיחת מלחמת השולל. הטענה כאילו מדובר ברצון לקטוע את המטרת הקטיושות על אזרחי צפון מדינת ישראל הייתה פשוט כוזבת: לאורך 11 החודשים שקדמו לפלישה הישראלית ללבנון, לא הומטרה רקטה אחת מלבנון על אזרחינו, מאחר שאש"פ כיבד את הפסקת האש שהשיג המתווך מארצות הברית, הדיפלומט פיליפ חביב בשנת 1981.

המוחים אפוא ביקשו להפגין באופן דמוקרטי נגד הקרבת מאות חיילי צה"ל על מזבח תוכנית מדינית כוזבת, מופרכת ומסוכנת וכן נגד מותם של אלפי פלסטינים ולבנונים (בסופה של מלחמת לבנון הראשונה בשנת 2000 נמנו 1250 ישראלים הרוגים וכן 20 אלף לבנונים, פלסטינים וסורים הרוגים) בחסות כזב נורא.

ולאחר הטבח המחריד שביצעו הפלנגות הנוצריות במחנות הפליטים הפלסטינים (סברה, שתילה ובורג'-אל-בראג'נה) בעקבות רצח הנשיא ג'ומייל, תוך העלמת עין מצד צה"ל והתעלמות ראש אמ"ן יהושע שגיא, הרמטכ"ל רפאל איתן ושר הביטחון שרון מההתראות בדבר כוונת בני בריתנו לבצע טבח (כולל התראות ממוקדות מפי רב סרן עמוס גלעד מחטיבת המחקר של אמ"ן) – התמקדה המחאה משמאל גם באחריות הישראלית העקיפה לרצח ההמוני של 800 עד 1000 פעוטות, ילדים, נשים, גברים בלתי חמושים וזקנים פלסטינים במחנות הפליטים סברה ושתילה.

המוחים ביקשו אפוא להפגין באופן דמוקרטי נגד הקרבת מאות חיילי צה"ל על מזבח תוכנית מדינית כוזבת, מופרכת ומסוכנת וכן נגד מותם של אלפי פלסטינים ולבנונים

בחזרה ליונה אברושמי: לאחר הפגנת 400 אלף ישראלים בכיכר מלכי ישראל בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת נסיבות הטבח בסברה ושתילה, ולאחר הגשת מסקנות ועדת חקירה ממלכתית זו בראשות נשיא בית המשפט העליון המנוח כהן במסגרתן, הומלץ לממשלה להדיח את אריאל שרון מתפקיד שר הביטחון ולא למנותו עוד לתפקיד זה לעולם – הפגינו אנשי שלום עכשיו בירושלים בקריאה לפטר את שרון וגם בדרישה מבגין ליטול אחריות על מלחמת השולל האיומה. היה זה בערב של יום 10 בפברואר 1983. תאריך שייזכר לדראון עולם.

ההסתה נגדם גברה. הם צעדו ממרכז העיר עד למתחם משרד ראש הממשלה בגבעת רם. לאורך הדרך ספגו מכות קשות, קללות, איומים ויריקות. המשטרה התקשתה לשמור עליהם. ובתום התהלוכה וההפגנה ליד משרד ראש הממשלה, התחולל הנורא מכל:

אברושמי השליך רימון יד משוחרר ניצרה ורצח את אמיל גרינצוויג ז"ל תוך שהוא פוצע מפגינים נוספים, בהם אברהם בורג ויובל שטייניץ.

אין ספק שהייתה הסתה שקדמה לרצח. אפילו בגין ז"ל כינה את המפגינים "בוגדים". ההסתה נפלה על קרקע פוריה. ופעמים רבות הסתה מפי בכירים וחזקים מולידה שכנוע בקרב אדם ממעמד סוציו אקונומי מוחלש.

אבל אחריותו של אברושמי למעשהו הנורא היא מוחלטת.

חשוב לחזור ולהדגיש: אברושמי אחראי למעשהו הן מוסרית והן משפטית. הוא היה בגיר שלא היה במצב פסיכוטי. אין ספק שהושפע מאחרים. אין ספק שמצוקה כלכלית ורגשית היא כר פורה לזעם. אך אחריותו מוחלטת. היד שזרקה את הרימון לא הייתה אוטומט. היא לא עשתה כן מפני שמוח של אדם אחר הורה לה לעשות זאת או כפה עליה לעשות זאת. אברושמי החליט לרצוח. בלב שלם. בהכרה צלולה. בכוונה להמית.

אין ספק שהייתה הסתה שקדמה לרצח. אפילו בגין ז"ל כינה את המפגינים "בוגדים". ההסתה נפלה על קרקע פוריה. ופעמים רבות הסתה מפי בכירים וחזקים מולידה שכנוע בקרב אדם ממעמד סוציו אקונומי מוחלש

לכן נידון למאסר עולם. לכן נקצב עונשו בידי נשיא המדינה בשנות ה-90, עזר ויצמן ז"ל, ל-27 שנים. לכן שוחרר רק בשנת 2010 מהעונש בו נשא מאז 1983. עליו לקחת אחריות על מעשהו המחריד. ואנו אכן סברנו שהוא נטל אחריות. מתברר שטעינו. טעות חמורה.

לקיחת אחריות חייבת לבוא לידי ביטוי גם בהכרה שביצע את הנורא מכל. וכן בהכרה מובהקת שכשם שאסור היה לו לקרוא למפגינים דאז "חיידקים" כפי שסיפר בחקירתו כחשוד במשטרת ישראל בשנת 1983, כך על אחת כמה וכמה היה עליו להימנע מכל הסתה לאחר שביצע את הנורא מכל.

והנה: עשור לאחר שחרורו מהכלא, 37 שנים לאחר שרצח אדם ופצע אחרים וגם 25 שנים לאחר רצח ראש הממשלה רבין לאחר הסתה חמורה נגדו, אנו צופים ברוצח אברושמי ונדהמים: הרוצח מסית לרצח נוסף.

דבריו בחדשות ערב שבת בחדשות 12 שלפיהם המפגינים נגד ראש הממשלה נתניהו הם מפיצי מחלות ועוכרי ישראל ובעיקר דבריו המחרידים שהוא עצמו לא יילך לבלפור, אך ישנם צעירים שיגיעו לשם והם יודעים מה צריך לעשות, הם בבחינת הסתה מזוויעה לרצח הבא.

והנה: עשור לאחר שחרורו מהכלא, 37 שנים לאחר שרצח אדם ופצע אחרים וגם 25 שנים לאחר רצח ראש הממשלה רבין לאחר הסתה חמורה נגדו, אנו צופים ברוצח אברושמי ונדהמים: הרוצח מסית לרצח נוסף

אכן, חופש הביטוי הוא זכות יסוד חוקתית במשטר דמוקרטי. הוא מונח בתשתית המשטר הדמוקרטי והשיח הדמוקרטי. חופש הביטוי הפוליטי מצוי בליבת חופש הביטוי. אך גם חופש הביטוי אינו מוחלט. כמו כל זכות יסוד חוקתית, גם הוא כפוף למגבלות. אין להעמיד לדין בגין כל התבטאות מקוממת חלילה. רחוק משם. הכי רחוק. אולם כאשר מדובר בפרסום שמסית לאלימות (כלומר: לרצח או לפגיעה גופנית חמורה) וכאשר ישנה אפשרות ממשית שהאיום יתממש בפועל, יש להעמיד את המסית לדין.

סעיף 144ד2(א) לחוק העונשין הוא סעיף זהיר מאד בניסוחו: רק כאשר תוכן הדברים טומן בחובו הסתה לאלימות ורק כאשר הנסיבות שבהן בוצע הפרסום, מניחות תשתית לאפשרות ממשית לביצוע מעשה אלימות חמור, יש להעמיד לדין.

העונש על הפרסום המסית יכול להגיע עד 5 שנות מאסר. פתיחה בחקירה בגין עבירה זו מותנית באישור היועץ המשפטי לממשלה בשל הצורך להגן על חופש הביטוי.

כשמדובר בדברים שבקעו מפי רוצח נתעב ומפורסם, כשמדובר בדברים שבקעו מפי שכבר ביצע את הנורא מכל, כשמדובר בדברים של מי שעלול להשפיע באופן שלילי על צעירים חמומי מוח, וכשמדובר בדברי זוועה על הפצת מחלות ועוכרי ישראל, וכל זאת במסגרת פריים טיים במהדורת החדשות הנצפית בישראל ועל רקע המתח הפוליטי העצום שמלבה ראש ממשלה משסה ומופקר, ברור שמדובר בפרסום מסית שנסיבותיו מניחות תשתית לאפשרות ממשית לביצוע הרצח הפוליטי הבא.

כשמדובר בדברים שבקעו מפי רוצח נתעב שכבר ביצע את הנורא מכל, שעלול להשפיע על צעירים חמומי מוח, בפריים טיים, ברור שמדובר בפרסום מסית שמניח תשתית אפשרית לביצוע הרצח הפוליטי הבא

לכן פניתי מטעם העיתונאית, הסופרת והלקוחה שלי, אריאנה מלמד, בבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית נגד אברושמי בחשד להסתה לאלימות. זה בהול. זה קריטי. זה חיוני.

חייבים לעצור את הרצח הפוליטי הבא. הוא נמצא כבר באוויר

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,101 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן לפני 29 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

מחדל התקציב גנץ משתף פעולה עם ההונאה של נתניהו

בעוד נתניהו מבקש להימנע מפסיקה של בג"ץ על יציאתו לנבצרות, גנץ עדיין מקווה להגיע לרוטציה נגד כל הסיכויים ● בינתיים הם מנהלים ריקוד טנגו סוער, שנועד להסתיר מהציבור את העובדה כי הדיון על התקציב הוא הכל מלבד כלכלי-מקצועי ● חברי ועדת הכספים בעבר מבהירים כי מי שמפסיד מכך הוא הציבור הישראלי ● ובין לבין, הקואליציה רומסת את חוק יסוד הכנסת ● פרשנות

עוד 1,660 מילים

"בהנצחת היהודים שנרצחו, אכפר מעט על הפשעים של משפחתי"

ספרם של אפרים זורוף ורוטה ונאגייטה עורר סערה בליטא ובישראל, כאשר חשף את הזוועות שביצעו אזרחים ליטאים נגד יהודים במהלך השואה ● עכשיו, המסע העולמי שלהם מגיע לשיאו עם פרסום הספר באנגלית ● בשיחה עם זמן ישראל הם מדברים על הניסיונות המתסכלים לשכנע את הליטאים להכיר בפשעי אבותיהם - וגם על מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה ביניהם במהלך העבודה המשותפת ● ראיון זוגי

עוד 2,179 מילים

כ-20 אלף מפגינים בירושלים; מעל אלף מפגינים גם בקיסריה

חילופי האשמות בין הליכוד וכחול-לבן על ביטול ישיבת הממשלה ● נתניהו: "ערוץ 12 עושה הכל כדי לעודד את הפגנות השמאל הקיצוני של לפיד ואיימן עודה, שמסיתות לרצח נגד ראש הממשלה ומשפחתו" ● גנץ: לא אתפשר בנושא התקציב ● ינקלביץ' ותמנו-שטה מכחישות כי בכוונתן לערוק לממשלת ימין צרה ● תנועת "קריים מיניסטר" הגישה תלונה למשטרה נגד יונה אברושמי בגין הסתה לרצח

עוד 14 עדכונים

ראיון וופי גולדברג עולה למתקפה

"בארצות הברית אנחנו צריכים להזכיר לאנשים שחיים של שחורים נחשבים, משום שזה קל מדי לסיים חיים של שחורים, קל מדי לירות בהם ברכב. אף אחד לא משתגע מזה, כי זה סוג של 'אה, הם שוב כועסים'" ● "טראמפ גילה חוסר שפיות בנוגע לקורונה, אפשר היה לחסוך את זה מאיתנו" ● השחקנית והמנחה וופי גולדברג היא כבר סבתא-רבתא, והיא רוצה שהנינה שלה תגדל באמריקה אחרת ● בראיון אישי היא מספרת על החיים החדשים שלה

עוד 1,923 מילים

אם לבנון תמשיך לשקוע בבוץ, מדינות רבות נוספות יידרדרו בעקבותיה ● העיראקים סובלים פעמיים: מגל חום חסר תקדים, ומהמיליציות הנאמנות לאיראן ● בולדוזרים עולים על עיר המתים העתיקה והמיתולוגית בקהיר ● לאיראן יש גיבור-על חדש, אבל לא כולם בטהרן מפרגנים ● היזידים מציינים 6 שנים לטבח בני עמם ● והעולם נזכר במלחמת המפרץ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 938 מילים

ראיון ממלזיה באהבה

מלזיה הרשמית נחשבת למבקרת חריפה של ישראל, והמנהיג המיתולוגי שלה ידוע באנטישמיות שלו ● אבל מחקר שמבוסס על שיחות אישיות עם מלזים צעירים מגלה תמונה אחרת ● הם סקרנים להכיר ישראלים ויהודים, ונתקלים בבעיות דומות מול שלטון דתי ולאומני, הפועל להגבלת חירויות הפרט שלהם ● החוקרת מארי איינסלי מספרת על "המלזים החדשים", ושופכת אור על התרבות הפוליטית הייחודית במדינה שישראלים מעטים ביקרו בה

עוד 2,093 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
חַיְזָרִים

מי שידוע בקמצנותו החולנית לא יוכל להאמין שאנשים מוכנים להשקיע מזמנם, ממרצם ומכספם בהתנדבות למען עקרונות שהם מאמינים בהם. מבחינתו, חייבת להיות אחרי הפגנה לפחות ארוחת בוקר במלון יוקרה, ובלי ספק גם מימון נדיב מבעלי הון זרים. אחרת, למה שיעשו זאת?

עוד 1,124 מילים ו-2 תגובות
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 88 ימים לבחירות

הרפובליקאים שמנסים להיפטר מטראמפ, או לפחות לשגע אותו

קבוצת רפובליקאים מצליחה בימים אלה לעשות את מה שאף דמוקרט לא הצליח: להוציא את דונלד טראמפ משלוותו ● פרויקט לינקולן, שהושק על ידי פעילים רפובליקאים בולטים, משחרר פרסומות ויראליות בקצב מסחרר במטרה להעיף את טראמפ מהבית הלבן ולהחזיר את המפלגה למסלול השמרני ● ספק אם זה ישפיע על הבחירות ● וספק אם המפלגה של ימי רייגן עדיין קיימת

עוד 1,253 מילים

סקר: הליכוד יורד במנדט, בנט מצמצם את הפער מנתניהו

מיקי זוהר: אם כחול-לבן יסכימו לתקציב חד שנתי לא יהיו בחירות ● ניר ברקת: לכ"ץ אין קשב, האגו שלו גדול מדי ● מאות הפגינו בבלפור ובקיסריה ● פייסבוק הסירה שלושה חשבונות שפורסמו בהם דברי הסתה נגד נתניהו ● "מעיין נובע של חכמת ישראל": הפוליטיקאים ספדו לרב עדין שטיינזלץ שמת הבוקר

עוד 28 עדכונים

נתניהו מביט קדימה לנובמבר ובעיני רוחו רואה את גוש הימין זוכה ב-61 מנדטים לפחות ● הוא מדמיין כיצד יבצע סוף סוף את המהפכה שלו - יועמ"ש חדש, פסקת ההתגברות, חוק צרפתי, וכל מה שצריך כדי למחוק/לעכב/לדחות את המשפט שאין לו סיכוי רב לצאת ממנו בשלום ● את הפנטזיות האלה, לא המפלגות החרדיות, לא כחול-לבן ואפילו לא בכירי הליכוד יכולים לעצור ● פרשנות

עוד 448 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה