JavaScript is required for our website accessibility to work properly. על רקע הרפורמות בשירותי הדת: קולות בחברה החרדית לפתע קוראים להפרדת דת ומדינה | זמן ישראל
על רקע הרפורמות בשירותי הדת:

קולות בחברה החרדית לפתע קוראים להפרדת דת ומדינה

ממשלת בנט-לפיד, מזהירים פוליטיקאים חרדים, "הורסת" ו"משחיתה" את הצביון היהודי של מדינת ישראל ● הפרדה, אומרים אחדים, היא אולי בלתי נמנעת ● פרשנות

חרדי נושא תעודת כשרות. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90
חרדי נושא תעודת כשרות. אילוסטרציה

מזה כחודשיים מנהלות המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה מסע ההכפשות נגד הממשלה. לא נותר כמעט כינוי בלקסיקון החרדי שלא הופנה כלפי ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד, השר לשירותי דת מתן כהנא ואחרים.

רבים מדברי ההשמצה כוונו להצעות הממשלה לערוך רפורמות במנגנוני הדת הגדולים, בפרט השגחת הכשרות והגיור, אולם הם לא נעצרו שם; יו"ר יהדות התורה משה גפני כינה השבוע את בנט "רוצח" של אזרחים שמתו לאחרונה מנגיף הקורונה.

ב-8 ביוני, במסיבת עיתונאים שנערכה לקראת ישיבת "חירום" של הסיעות החרדיות, גפני מצא קללה יהודית עתיקה, "שם רשעים ירקב", לכוון לבנט ולפיד. השבוע הוא כינה את כהנא "אנטיוכוס" מעל דוכן הכנסת.

ביוני, יו"ר ש"ס אריה דרעי הזהיר כי "הממשלה בראשות בנט תחריב את השבת הקדושה, את הגיור, את הרבנות הראשית, הכשרות, והכי חמור, תקרע לחתיכות את עם ישראל". מוקדם יותר החודש, הוא הסביר שרפורמות הכשרות של כהנא נועדו לזרוע "הרס והשחתה".

"חתיכת אפס", "עוכרי ישראל", "תוריד את הכיפה" – ההאשמות הגיעו במהרה ובקצף, כמעט בכל דיון בכנסת ובכל ריאיון טלוויזיוני עם חבר כנסת חרדי.

יעקב ליצמן ומשה גפני במליאת הכנסת בזמן שהשר לשירותי דת מתן כהנא נואם על הדוכן, 26 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יעקב ליצמן ומשה גפני במליאת הכנסת בזמן שהשר לשירותי דת מתן כהנא נואם על הדוכן, 26 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

וזו לא רק ההנהגה הפוליטית. לכל סיעה חרדית יש מועצת רבנים שאחראית ברמת העיקרון לקביעת המדיניות הכוללת של המפלגה. אותם רבנים הצטרפו גם הם להכפשות. ביום שלישי שעבר, ח"כ אוריאל בוסו מש"ס עלה אל דוכן הכנסת כדי להקריא מכתב פומבי מאת הרב החרדי הספרדי הבולט בארץ, שלום כהן בן ה-89, ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים ונשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס.

בעברית מעט ארכאית שמשמשת רבנים חרדים לקריאותיהם למאמיניהם לעשיית תשובה, שטח כהן את הנרטיב של ש"ס בנוגע לרפורמות החדשות.

"היות ובאחרונה בעוה"ר [בעוונותינו הרבים] קמו אינשי דלא מעלי והרימו יד בתורת משה בהרס כל חומות הדת בארץ ישראל", פתח כהן, "והכריזו מלחמה בקב"ה ובתורתו ומבקשים להחריב ולהרוס את יסודות הדת בכל דבר שבקדושה להביא מכשול ותקלות חמורות בעם ישראל, ומאיימים בשינויים במערך הגיור רח"ל [רחמנא ליצלן] והחרבת מערכת הכשרות מהנהוג מקדמת דנא.

"על כן אני קורא לכל רבני הערים ולכל הדיינים בכל אתר וכן לרבנים שיח' [שיחיו] חברי מועצת הרבנות הראשית להתנגד בכל תוקף לכל שינוי כלשהו במערכת הכשרות והגיורים, ואין לשתף עמם פעולה כלל ועיקר, ועליכם לעמוד איתנים כחומה בצורה כנגד רפורמות שונות ומשונות אשר יגרמו להרס וחורבן היהדות בא"י".

רב חכם שלום כהן, 2019
רב חכם שלום כהן, 2019

מצופפים שורות

באיזו מידה של רצינות אנחנו צריכים להתייחס לרטוריקה הזאת? האם זה רק משחק פוליטי, דרך עבור הפוליטיקאים החרדים להעמיד פנים שהם אינם רוצים להיות חלק מממשלה אשר, לפחות לעת עתה, אינה מעוניינת כי יצטרפו אליה וכך יטרפדו את הרפורמות הדתיות?

אחרי הכול, כמה זמן יכול הציבור החרדי לסבול את הישארותן של המפלגות שלו מחוץ לממשלה כאשר חלק כה גדול ממוסדותיו ומאורח החיים שלו תלוי במימון המדינה?

או שמא הפוליטיקאים החרדים מבטאים את דעותיהם הכנות על הרפורמטורים החדשים ועל הרפורמות שלהם?

הרטוריקה אולי נראית מוגזמת למשקיפים מן החוץ – האם הם באמת מאמינים שביטול המונופול על השגחת הכשרות של הרבנות הראשית לטובת מערכת של חברות השגחה מתחרות, שתפעל תחת רגולציה כבדה ועם סטנדרטים שתקבע אותה רבנות, פירושו "הרס וחורבן" של היהדות? ובכל זאת, ייתכן כי היא משקפת חרדות ממשיות סביב השינויים המפליגים שיוזמת קואליציית בנט-לפיד החדשה.

אריה דרעי בהתקפה חריפה על נפתלי בנט במסיבת עיתונאים בכנסת, 8 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אריה דרעי בהתקפה חריפה על נפתלי בנט במסיבת עיתונאים בכנסת, 8 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נראה שיש כאן קצת משני הדברים: שטף הגינויים הבלתי פוסק משקף הן את דעותיו הכנות של הרחוב החרדי והן את החישובים הפוליטיים הטקטיים של המפלגות.

עם זאת, לפאניקה המוסרית שהם מנסים לזרוע יש גם מטרה פרוזאית יותר. המוסדות שמתוכננים להתהפך על ראשם בשפע הרפורמות החדשות הם מקורות הכנסה והשפעה אדירה עבור ההנהגה החרדית ומנגנוניה המפלגתיים, שמהם מגיעים רוב המשגיחים, הדיינים והעסקנים של אותם מוסדות.

בהתעקשותם כי מדובר במלחמה על נשמתה של ישראל הם מקווים לצופף את השורות בתוך המוסדות – רבני ערים, מועצות דתיות, משגיחי כשרות, דייני גיור – כדי להאט ואולי אף לסכל את התקדמות הרפורמות.

בהתעקשותם כי מדובר במלחמה על נשמתה של ישראל הם מקווים לצופף את השורות בתוך המוסדות – רבני ערים, מועצות דתיות, משגיחי כשרות, דייני גיור – כדי להאט ואולי אף לסכל את התקדמות הרפורמות

אבל ישנו חיסרון לכל ההתלהמות והאזהרות החריפות האלה לגבי חורבנה ההולך וקרב של ישראל: מנהיגים ואישי ציבור רבים במגזר החרדי מתחילים להאמין להן ולהגיב בדרכים בלתי צפויות.

הנשיא ראובן ריבלין עם 24 הדיינים שהושבעו בבית הנשיא, 15 באוקטובר 2018 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
הנשיא ראובן ריבלין עם 24 הדיינים שהושבעו בבית הנשיא, 15 באוקטובר 2018 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

ביום חמישי בבוקר פורסם טור מפתיע ב"משפחה", השבועון החרדי הנקרא ביותר בארץ. הטור, שחתום עליו המשנה לראש עיריית ירושלים, חיים כהן, איש ש"ס ותיק, נושא את הכותרת הבוטה: "יחסי דת ומדינה: האם הגיעה השעה להיפרד?"

בהינתן הרפורמות החדשות של הממשלה, טוען כהן, והירידה שתחול בעקבותיה בשליטת החרדים על הסטנדרטים הדתיים, אולי הגיע הזמן לשקול לפרק את כל מערכת הכפייה של יחסי הדת והמדינה.

בהינתן הרפורמות החדשות של הממשלה, טוען כהן, והירידה שתחול בעקבותיה בשליטת החרדים על הסטנדרטים הדתיים, אולי הגיע הזמן לשקול לפרק את כל מערכת הכפייה של יחסי הדת והמדינה

טור יחיד מאת פוליטיקאי חרדי יחיד איננו הנקודה. התגובות לפרסומו הן שמעידות על אי-שקט בציבור החרדי לנוכח הדרישה החרדית לשלוט בחיי הדת של המדינה.

הטור נכתב על ידי איש פנים מוחלט, נציג ש"ס במועצת עיריית ירושלים; הוא פורסם בהבלטה בשבועון חרדי פופולרי וזכה לשיתופים רבים במדיה החברתית החרדית; והוא ביסס את הצעתו הרדיקלית על דעתו של אחד מגדולי מנהיגיה הרוחניים של המגזר החרדי בעשורים האחרונים.

ראש ש
ראש ש"ס אריה דרעי וראש יהדות התורה יעקב ליצמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

משה וייסברג, עורך באתר החדשות החרדי הפופולרי "בחדרי חרדים", שלחשבון הטוויטר שלו יש יותר מ-33 אלף עוקבים, שיתף את הטור כולו וכתב כי הוא "מעניין".

במילים אחרות, לא מדובר במהלך של פעילי ליברליזציה מהשוליים של החברה החרדית, אלא בשיח שמתעורר בזרם המרכזי, ושמבקש לדון ברצינות ברעיון שצריך להפריד, לראשונה, את הדת מהמדינה בישראל.

"לא תהיה ברירה"

הטיעון של כהן מתחיל בפסיקות בג"ץ מאמצע שנות ה-2000, שקבעו כי על מדינת ישראל להכיר בגיור רפורמי שנערך בחו"ל לצורך עלייה.

הפוליטיקאים החרדים של אותו הזמן פנו לחכם החרדי הבולט דאז, מנהיג הציבור הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב, שהיה אז בשנות ה-90 לחייו.

פוסק הדור הרב יוסף שלמה אלישיב, 2009 (צילום: מתניה טאוסיג/פלאש90)
פוסק הדור הרב יוסף שלמה אלישיב, 2009 (צילום: מתניה טאוסיג/פלאש90)

הם הציגו כמה הצעות לתגובה לשיקולו של אלישיב, בכללן, לפי כהן, הרעיון הרדיקלי שהמפלגות החרדיות יתמכו בהפרדה רשמית בין דת ומדינה – ניסיון להציל את המוסדות הדתיים מכוח הכפייה של אלה החילוניים, כפי שבא לידי ביטוי בפסק הדין של בג"ץ, שלפיו פסיקת הרבנות לא תהווה סטנדרט עבור המדינה בקביעת זכאות לעלייה.

תגובתו של אלישיב הבהירה את הנקודה, כותב כהן: הוא המליץ להמשיך לשמור על מנגנוני הדת המדינתיים הקיימים ולפעול במסגרתם, אך הוסיף (בניסוחו של כהן) כי "עוד יגיע הזמן שלא תהיה לנו ברירה אלא ללכת על הכיוון הזה".

כעת, כאשר הממשלה החדשה פועלת לשחרור אחיזת החנק של המפלגות החרדיות ממינוי הדיינים ולהחלפת מונופול הרבנות הראשית על השגחת כשרות בחברות פרטיות, הסוגיה שבה ועולה.

"המצב כיום הוא שאין לנו שום יכולת למנוע מבעיות של גיור בעייתי ופסולי חיתון להיכנס לתוך המערכת", כותב כהן. "אין לנו דרך לנטר ולדעת מי עבר גיור כהלכה ומי לא; מי נישא כדת משה וישראל ומי לא".

"המצב כיום הוא שאין לנו שום יכולת למנוע מבעיות של גיור בעייתי ופסולי חיתון להיכנס לתוך המערכת", כותב כהן. "אין לנו דרך לנטר ולדעת מי עבר גיור כהלכה ומי לא; מי נישא כדת משה וישראל ומי לא"

לשימור הכפייה של מוסדות הדת יש מחיר גבוה עבור הציבור החרדי, הוא מציין.

"אנחנו נתפסים כפטרונים וככופים על הציבור את דעתנו, בזמן שבאמת אין דעתנו נוחה מהמצב הקיים, וגרוע מכך: המוסדות ההלכתיים כפופים במידה מסוימת למערכת המדינה החילונית. כיום, בתי הדין הרבניים נאלצים לכלול במערך השיקולים את האפשרות שכנגד הפסיקה שלהם תוגש עתירה לבג"ץ".

בית הדין הרבני בירושלים, 2008 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
בית הדין הרבני בירושלים, 2008 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

השאלה הזו אינה חדשה, אבל הרפורמות שמציעה הממשלה החדשה אינן מאפשרות עוד להתעלם ממנה: "הממשלה הנוכחית סימנה לעצמה כמטרה להרוס את הרבנות הראשית ולהחריב את כל מה שניתן להחריב ביחסי דת ומדינה", כותב כהן.

התשובה: הפרדה.

"במצב שבו המערכות יהיו נפרדות, למדינה לא תהיה שום אמירה בנושאים הלכתיים. מי שמעוניין במסלול גיור מוכר על פי ההלכה יהיה צריך לפנות למערכות שהציבור המחויב להלכה מכיר בה, ועם מי שלא – לא תהיה לנו כל התנגשות; המדינה לא תוכל לבטל פסקי דין של בתי הדין כפי שהיא יכולה לעשות היום… ואנחנו לא נצטרך להיתפס כפטרנליסטיים".

יום ההפרדה, אמר אלישיב, בוא יבוא באופן בלתי נמנע. עבור כהן, ייתכן כי הוא כבר בא.

"ההחלטה היכן נמצא קו פרשת המים ומתי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש מסורה אך ורק בידיהם של גדולי ישראל, אך ככל שהיכולת שלנו לשמור על הקיים תיפגע, נראה שההצעה הזו תצטרך לחזור ולעלות על פתחם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
‏20.9.2021 11:09 המחשבה שהחרדים הם שייזמו ויגרמו להפרדת הדת מהמדינה – היא רעיון הבל. החברה החרדית מחוברת לעטיניה של מדינת ישראל, ומקבלת מהם מיליארדי שקלים מדי שנה. אין סיכוי שיוותרו על ... המשך קריאה

‏20.9.2021 11:09
המחשבה שהחרדים הם שייזמו ויגרמו להפרדת הדת מהמדינה – היא רעיון הבל. החברה החרדית מחוברת לעטיניה של מדינת ישראל, ומקבלת מהם מיליארדי שקלים מדי שנה. אין סיכוי שיוותרו על כך. רק הכוח הפוליטי של המפלגות החרדיות – מאפשר לחרדים להוציא מהמדינה תקציבים גדולים כאלה, שמהווים מיטען כבד על כלכלת ישראל, והכלכלנים מנבאים שבעתיד, כאשר החרדים יהיו 30% מהרוכלוסיה (היום הם 10.1% מהאוכלוסיה) – צפויה התמוטטות של כלכלת ישראל, אלא אם יחליטו החרדים ללמד את לימודי הליבה, ללמוד את מקצועות החול, ולהצטרף למעגל העבודה, הגברים, באחוזים ניכרים, יותר מ-53% כיום.
המדינה מספקת היום לחרדים: תמיכה לגברים ב'כוללים', קיצבת ילדים למשפחות הגדולת, חינוך במערכת החינוך החרדי, שירותי בריאות, דיור, כבישים לישוביהם, תמיכה בבתי הכנסת, במועצות הדתיות, ובמפעלי 'ההחזרה התשובה', במערכת הכשרות, שיש בה שחיתות וחוסר כשרות, בהוצאות של החקלאים על מעשר, עורלה, שנת שמיטה, וסתם מוצרים שנפסלים באופן שרירותי – כל זה תמורת התרומה הדלה שלהם לכלכלת ישראל, ובמיוחד של הגברים שלא למדו לימודי ליבה ומתפרנסים מעבודות שאינן תורמות לכלכלה.
ואינני יכול להימנע מלהזכיר את הפרשה הנוראה של מסורבות בגט, שאלפי נשים בישראל סובלות סבל עצום משום שהגט תלוי רק ברצונו הטוב של הבעל, בשעה שהוא זועם עליה משום שהפסיקה לאהוב אותו – גם היא מתאפשרת רק בגלל השליטה של החרדים בפוליטיקה הישראלית.

לכתבה המלאה עוד 1,241 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 1 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח: אלוף פיקוד המרכז הזהיר כי אלימות מתנחלים צפויה להביא להתקוממות בגדה

מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס פורשת ● סמל ליאם בן חמו נהרג בלבנון מפגיעת כטב״ם ● דיווח: החשוד המרכזי ברצח ימנו זלקה צפוי להיות מואשם ברצח בנסיבות מחמירות ● דיווח: רומן גופמן שוחח עם מעורבים בפרשת הפעלת אלמקייס לפני עדותם בפני ועדת גרוניס ● באיראן מאיימים כי גם תקיפה קצרה תוביל לגל תקיפות ארוך ● דיווח: נשקל ביטול ההילולה במירון

לכל העדכונים עוד 42 עדכונים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ביחד בראשות בנט מתייצבת בראש הטבלה

איחוד בנט-לפיד מניב תוצאות, והמפלגה מזנקת ל-28 מנדטים ועוקפת את הליכוד ● איזנקוט שומר על כוחו למרות האיחוד - והצטרפותו למפלגת ביחד מקטינה את סך החלקים ● אולם שום תזוזה או איחוד לא משנה את מאזן הכוחות בין הקואליציה לאופוזיציה ● ואפילו פרישה של נתניהו לפני הבחירות - שאמנם תחליש משמעותית את הליכוד - לא מעבירה מצביעים מגוש הקואליציה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 389 מילים ו-2 תגובות
אמיר בן-דוד

הפער בין רטוריקת ה"אחדות" לבין הדרת ערבים מהמרחב הפוליטי

ההכרזה של נפתלי בנט ויאיר לפיד על ריצה משותפת בבחירות 2026 תחת השם "ביחד" מבקשת לשדר ממלכתיות, אחריות ואחדות שורות. לכאורה, זהו ניסיון לייצר אלטרנטיבה שלטונית מגובשת. בפועל, נדמה כי מדובר בעוד חוליה בשרשרת ארוכה של נרמול הדרת האזרחים הערבים מהמרחב הפוליטי הלגיטימי.

הרגע המבהיר הגיע דווקא בשאלה ישירה במסיבת העיתונאים: האם תיתכן קואליציה עתידית עם מפלגה ערבית, בדומה לשותפות עם חבר הכנסת ויו"ר מפלגת רע"ם, מנסור עבאס, בממשלת השינוי.

ינאל ג׳בארין הוא איש תקשורת ופעיל פוליטי, מנהל המחלקה הציבורית בארגון יוזמות אברהם, ארגון משותף ערבי יהודי לקידום שוויון שותפות וחברה משותפת במדינה. תושב העיר אום אל פחם ופועל למדינה דמוקרטית שוויונית החותרת לשלום לכולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 687 מילים ו-1 תגובות

תנופת אנטנות ביו"ש, סכנת חיים בנגב המנותק

בזמן שמשרד התקשורת מקדם פריסת תשתיות מואצת בגדה המערבית בגיבוי ממשלתי, בנגב ובפריפריה ממשיכים להתמודד עם אזורים ללא קליטה, שאף מתקשים לקבל התרעות חירום ● המעבר לדור 4 ו־5 החריף את הבעיה, והמחלוקת על המימון משאירה אותה ללא פתרון ● "זה החמיר בשנה האחרונה והגיע למצב שבו זה כבר נגע לחיי אדם"

לכתבה המלאה עוד 807 מילים

למקרה שפיספסת

המדריך הישראלי לחורבן בהסכמה - אנטומיה של שלטון האטד הנצחי

משל יותם (שופטים ט) הוא מן החריפים והמוכרים בין המשלים בתנ"ך, ולא במקרה הוא ממשיך להדהד גם מחוץ להקשרו ההיסטורי. המשל נותן את הדיאגנוזה הפוליטית הקרה, האכזרית והמדויקת ביותר שנכתבה אי-פעם על חברה המחליטה, בעיניים פקוחות ובנפש חפצה, על התאבדות קולקטיבית.

יותם לא היה רק פליט שנמלט מטבח שביצע אחיו; הוא היה האנליסט הראשון שזיהה את המכניקה של הריקבון הפוליטי, את הרגע שבו דבקות בהחלטה שגויה הופכת לטרגדיה – כאשר קוץ יבש הופך למלך.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 673 מילים

חמאס הפסיד בקלפי לרשימות המזוהות עם הפת"ח ולטכנוקרטים, אך הוכיח שליטה מלאה מאחורי הקלעים ● במקביל, השיחות על פירוק הנשק מקרטעות, ישראל מגבירה בהדרגה את הלחץ הצבאי, והנהגת הארגון מתלבטת בין קו ניצי לפרגמטי ● ברקע מרחפת גם אפשרות לכפיית חזרת הרשות הפלסטינית לעזה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 630 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המאבק על הגיוס עובר לכיס של התורמים

שליחת תלמידים להפגנה מול בית הקמצ"ר שהידרדרה לפריצה לחצר, מציפה את הסתירה בין אכיפת חובת הגיוס לבין הטבות המס למוסדות החרדיים ● עמדת היועמ"שית בעתירת "ישראל חופשית" מאותתת כי בג"ץ עשוי להתערב במנגנון סעיף 46 ● לפי שעה, המערכת הפוליטית החרדית נותרת כמעט לבדה במאבק על מקורות הכוח שלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 821 מילים

השלום כתוכנית עבודה

לקראת ועידת השלום העממית שתתכנס מחר בתל אביב, מומחים, אנשי ביטחון ופעילי שטח משרטטים מפות דרכים מעשיות לשינוי המציאות ● משיתוף פעולה אזורי ופירוז עזה, דרך המאבק בסיפוח והוכחת היתכנות פתרון שתי המדינות, ועד לשימוש בפסולת כמנוע לשותפות ● כי הסטטוס-קוו אינו גזירת גורל

לכתבה המלאה עוד 3,344 מילים ו-1 תגובות

שנה אחרי שרפת הענק שהשתוללה ביום העצמאות, פארק קנדה עדיין סגור לקהל על אף מאמצי השיקום של קק"ל ● המראה אפוקליפטי: מדרונות שלמים של עצים מפוחמים שעלולים ליפול בכל רגע ● במהלך השרפה התפוצצו מוקשים ירדניים בחלקות שבשולי הפארק, ורק השבוע הושגה הסכמה על פינויים ● "אם הייתי יכול לבחור איזה יער יישרף, הייתי בוחר יער אחר"

לכתבה המלאה עוד 1,116 מילים

בג"ץ משנה כיוון ומשרטט את הדרך לוועדת חקירה

חיוב הממשלה לעדכן בתוך חודשיים על מתווה לחקר אירועי 7 באוקטובר מסמן שינוי כיוון זהיר בגישת בג"ץ ● השופטים מכירים בקושי המשפטי שבאי־הקמת ועדת חקירה לצד תקדימיות ההתערבות והקושי בגיבוש סעד אופרטיבי ● המסר: הסמכות להתערב קיימת, אך מתחם ההתערבות מצומצם ונדיר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 902 מילים

ביחד? איזנקוט מטרפד את האיחוד שהוא עצמו יזם

איזנקוט, שדחף במשך חודשים לאיחוד עם בנט ולפיד, מסרב להסתפק במקום השני ודורש להוביל את הרשימה ● הוא וגנץ טוענים שהחיבור דווקא גורע קולות ואינו מקרב את הגוש לשלטון ● מנגד, בנט ולפיד ממשיכים להאמין שהאיחוד יביא למהפך, אך נאלצים להתמודד עם בניית רשימה שתכריע גורלות ותחשוף מתחים פנימיים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 644 מילים

שעון החול של טראמפ

כיום קיים פער חסר תקדים בין סוחרי החוזים העתידיים בנפט לבין המציאות בשטח ● בעוד "מחיר הנייר" בבורסה נותר יציב יחסית, בתי הזיקוק כבר משלמים פרמיות ענק בניסיון נואש לשרוד את המחסור הפיזי שנוצר ● אנליסטים מזהירים כי זהו רק פרומו למה שמצפה לנו בחודשים הקרובים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 878 מילים

הבחירות הקרובות להנהגת חמאס יקבעו את גורלה של רצועת עזה

ארגון הטרור נערך לבחור מנהיג חדש לראשונה מאז חיסולו של יחיא סנוואר, כאשר שני המועמדים המובילים מושכים לכיוונים מנוגדים לחלוטין: המשך הלחימה כדי לשמר את האחיזה ברצועה, או ויתור אסטרטגי בשטח בתמורה להבטחת הישרדות הארגון

לכתבה המלאה עוד 2,298 מילים

יותר משני שלישים ממצביעי גוש השינוי תומכים בחבירת איזנקוט לבנט ולפיד במסגרת "ביחד", אך בסביבתו נשמעת הסתייגות מהמהלך ● הסקרים מצביעים על יתרון למפלגה מאוחדת, אך ללא שינוי במפת הגושים ● לפי שעה, הקמת ממשלת השינוי נותרת תלויה ברע"ם ● בתוך כך, האיחוד דוחק את הנשים מחוץ לצמרת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 778 מילים ו-1 תגובות

חזבאללה כופה משוואה חדשה על ישראל בלבנון

על רקע פעילות חזבאללה, צה"ל ביקש כבר במוצאי שבת להגיב בעוצמה, אך ראש הממשלה אישר לתקוף בבעלבכ רק לאחר שיגור הכטב"מים לצפון ● בשטח הכוחות חשופים לרחפני סיב אופטי שקשה ליירט ● במקביל חזבאללה אוכף את הפסקת האש באש – ומקצין את הרטוריקה ● החשש: ניסיון לכפות משוואה חדשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 644 מילים

ישראל שוב מתייבשת

17 שנה אחרי קמפיין הפרצופים הסדוקים של רננה רז, רשות המים עשויה להעלות בקרוב קמפיין חדש לחיסכון במים ● אחרי שנת בצורת קשה ועוד שנה חלשה בצפון יש מומחים שקוראים להטיל מס בצורת, אבל הסיכוי שזה יקרה קלוש ● אחרי שנים שההתפלה שווקה כפתרון קסם, רוב הציבור כלל לא מודע לכך שישראל מצויה במשבר מים

לכתבה המלאה עוד 1,130 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.