אמנם שלב ראשוני מאוד, אמנם בדרגים נמוכים, אבל גם צה"ל מתחיל להפנים שההשלכות של משבר האקלים לא יפסחו עליו.

בימים אלה מוקם באגף תכנון במטכ"ל צוות שתפקידו ללמוד את הנושא ולגבש אסטרטגיה להתמודדות של צה"ל עם השפעות שינוי האקלים על מפת האיומים העתידיים ועל תפקוד הצבא.

בימים אלה מוקם באגף תכנון במטכ"ל צוות שתפקידו לגבש אסטרטגיה להתמודדות של צה"ל עם השפעות שינוי האקלים על מפת האיומים העתידיים ועל תפקוד הצבא

את הדברים האלה אמרה ביום שני נטע בלס, נציגת צה"ל במנהלת הממשלתית להיערכות לשינוי אקלים, אותה מרכז המשרד להגנת הסביבה. היא הוסיפה ש"הנושא הזה בהחלט נמצא על האג'נדה שלנו".

קצת מוזר שרק עכשיו צה"ל נדרש לנושא, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם. הקשר בין משבר האקלים לסוגיות ביטחוניות וגאו-אסטרטגיות הוא נושא חם ומדובר בשנים האחרונות, ובאותה ישיבה הציג נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממצאים מתוך מסמך שהמרכז פרסם לאחרונה על הקשר בין אקלים וביטחון לאומי.

חייל משתתף בתרגיל צה"ל במדבר יהודה, יוני 2012 (צילום: משה שי/פלאש90)

במסמך מוצגים תרחישים כמו מחסור קיצוני במים (שמתממש בימים אלה באיראן) או פגיעה בביטחון תזונתי של אוכלוסיות, כמקור לחוסר יציבות של משטרים ולגלי הגירה ופליטות.

אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שריפות, הצפות או גלי חום עלולים לפגוע במתקני תשתיות, לצמצם את מספר ימי האימון, לפגוע בבריאות החיילים ואפילו להשבית מערכות טכנולוגיות חיוניות.

אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שריפות, הצפות או גלי חום עלולים לפגוע במתקני תשתיות, לצמצם את מספר ימי האימון, לפגוע בבריאות החיילים ואפילו להשבית מערכות חיוניות

בדיון שנערך לפני מספר חודשים בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, אמרה ד"ר שירה עפרון מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, ש"העלייה בטמפרטורות תשפיע על המוכנות הצבאית של צה"ל. הטמפרטורה באיראן כבר הגיעה ל-54 מעלות. כל המודלים צופים המשך עליית הטמפרטורה.

"ההתחממות תפגע ביכולת התעופה של מטוסים. זה קורה בכוויית ובקטאר שמטוסים לא ממריאים. זה יכול לקרות גם בחצרים".

מטוס קרב מסוג F-16 בהאנגר שהוצף במי גשמים בבסיס חיל האוויר חצור

כזכור, בבסיס חיל האוויר חצור הוצף בחורף שעבר האנגר עם מטוסים. ההשבתה של כמה מהמטוסים הסבה לחיל האוויר נזק מבצעי וחור בכיס של עשרות מיליוני שקלים.

ד"ר עפרון גם הציגה מחקרים שמצביעים על קורלציה מובהקת בין התחממות לריבוי אירועי אלימות וטרור. "שינוי האקלים הוא לא הגורם היחיד שמביא לטרור, אבל הוא מכפיל סיכון ומעודד אי יציבות", אמרה, ועדכנה את הח"כים שצבאות אחרים התחילו כבר מזמן להיערך למציאות המשתנה: "הצבא האמריקני נדרש בכל שנה להגיש תוכניות היערכות לשינוי האקלים".

"שינוי האקלים הוא לא הגורם היחיד שמביא לטרור, אבל הוא מכפיל סיכון ומעודד אי יציבות. הצבא האמריקני נדרש בכל שנה להגיש תוכניות היערכות לשינוי האקלים"

בעוד צה"ל עושה את צעדיו הראשונים בלימוד השלכות משבר האקלים, חשוב לזכור שהצבא הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר על איכות הסביבה בישראל, גם בגלל האופי הפוגעני והמזהם של הפעילות הצבאית וגם בשל העובדה שצה"ל שולט ביותר מ-50% משטחי הקרקע במדינה.

שירה עפרון (צילום: Diane Baldwin, RAND Corporation)

בעשור שעבר הוקם באט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה) מנהל סביבה ייעודי שבראשו עמד קצין בדרגת סגן אלוף.

בתחילת הדרך, הענף פעל במרץ וקידם פרקטיקות סביבתיות רבות בצה"ל – מהצבת מתקני מיחזור ועד איטום של הקרקע בנקודות תדלוק על מנת למנוע דליפות מזהמות.

אבל בשנים האחרונות חלה שחיקה בנושא, היחידה הסביבתית ספגה קיצוץ של תקנים ומשאבים ובהתאם לכך חלה נסיגה בביצועים של הצבא ברבים מהתחומים הסביבתיים.

למשל: בכל צה"ל הגדול, על מאות הבסיסים והמחנות, אין אפילו פח כתום אחד למיחזור אריזות. משרד הביטחון מסרב משום מה (ובניגוד לחוק) לחתום על חוזה עם תאגיד מיחזור האריזות תמיר, וחיילים שמבקשים למחזר את האריזות הרבות שבהן עושים שימוש בפעילות הצבאית נאלצים להשליך אותן לפח הירוק הרגיל שממנו הן יגיעו היישר לאתר הטמנה.

בכל צה"ל הגדול, על מאות הבסיסים והמחנות, אין אפילו פח כתום אחד למיחזור אריזות. משרד הביטחון מסרב משום מה (ובניגוד לחוק) לחתום על חוזה עם תאגיד המיחזור

אפשר גם להזכיר סוגיות כאובות כמו בזבוז מזון – כמויות גדולות של מזון ראוי נזרקות לפח בסוף כל יום בבסיסים הצבאיים הגדולים; העובדה שקצינים וחיילים רבים מגיעים עם מכוניות פרטיות למגרשי חנייה ענקיים בבסיסים העורפיים; והעובדה המביכה שגם ב-2021 יש שורה ארוכה של בסיסי צה"ל מעבר לקו הירוק שמזרימים את הביוב שלהם לוואדי הסמוך.

חיילי הנח"ל החרדי בחדר אוכל בבסיס פלס, אילוסטרציה (צילום: Yaakov Naumi/Flash90)

ב-2018 פרסם מבקר המדינה דוח על פעילות מערכת הביטחון בתחום הגנת הסביבה. בין השאר כתב המבקר: "קיימת פגיעה ממשית במימוש מדיניות מערכת הביטחון לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית של צה"ל, לטפל במפגעים סביבתיים ולקיים פיקוח ובקרה בתחום הגנת הסביבה".

"קיימת פגיעה ממשית במימוש מדיניות מערכת הביטחון לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית של צה"ל, לטפל במפגעים סביבתיים ולקיים פיקוח ובקרה בתחום הגנת הסביבה"

לצה"ל, אם רק ירצה, יש את כל הכלים – התקציביים והארגוניים – לשפר דרמטית את הביצועים הסביבתיים שלו.

דוגמה מעודדת ניתנה בשנים האחרונות, כשבמהלך משותף עם רשות הטבע והגנים צומצם משמעותית מספר השריפות שפורצות כתוצאה מהתנהלות רשלנית של יחידות צבאיות בשטחי אש.

בשורה התחתונה, בעוד צה"ל מתחיל לבצע הערכה של השפעת האקלים עליו – אסור לו להזניח את הטיפול בהשפעתו שלו על הסביבה. מידת הרצינות, כמו תמיד, תיבחן בהיקף התקציב שיוקצה לטובת העניין ובמידת מעורבותם של הדרגים הבכירים בצבא, שכרגע עדיין נמצאים מחוץ לתמונה.