אמש (ראשון), במהלך ארוחת הערב, נכנסו אל שר החוץ יאיר לפיד שניים מעוזריו עם פתק וביקשו ממנו לצאת. לפיד התעדכן בזמן אמת בפיגוע בחדרה ועוד לפני שראה את הווידיאו או ידע מהי זהות המפגעים, הוא חזר לשולחן שרי החוץ, עדכן אותם בדבר ואמר להם כי זה חשוב שהם יגנו מיידית את המתקפה.

שר החוץ המצרי סאמח שוכרי היה הראשון לגנות את הפיגוע, ואחריו השאר שרי החוץ המשתתפים בפסגת הנגב. לפיד ביקש מהם רשות להוציא הודעה לעיתונות ובה מידע על כך שהם עודכנו בנוגע להתפתחות וגינו את המתקפה.

שר החוץ המצרי היה הראשון לגנות את הפיגוע, ואחריו השאר שרי החוץ המשתתפים בפסגת הנגב. לפיד ביקש מהם רשות להוציא הודעה לעיתונות ובה מידע על כך שהם עודכנו בנוגע להתפתחות וגינו את המתקפה

היום (שני) בצהריים, האירוע הופיע בראשית דבריהם של כל שרי החוץ. כולם גינו את המתקפה והביעו זעזוע. הפעם שוכרי היה דווקא זה שסיפק את האמירה הרפה ביותר, אך גם הוא לא התעלם מהפיגוע.

למרות אירוע הטרור, פסגת הנגב התקיימה כפי שתוכננה והסתיימה בהכרזות נגד טרור רצחני והחלטת ששת שרי החוץ להקים פורום אזורי רשמי, אשר יתכנס בין פעם-פעמיים בשנה וידון בנושאים אזורים ובראשם נושאים ביטחוניים.

שר החוץ הבחרייני עבד א-לטיף א-זיאני ושר החוץ יאיר לפיד בשדה בוקר בפתח פסגת הנגב, 27 במרץ 2022 (צילום: פלאש90)

על אף שבסיום האירוע לא נחתם נייר עמדות רשמי, ששת שרי החוץ החליטו להקים מספר קבוצות עבודה משותפות. הראשונה בהן תדון בנושאי ביטחון ואנטי-טרור ושאר קבוצות העבודה יעסקו בחינוך, בריאות, אנרגיה, תיירות, מזון ומים.

בנוסף, הסכימו ששת שרי החוץ שהמוטיב המדברי ילווה את הפורום – וכל פגישה שנתית (או חצי שנתית) תתכנס בעיר מדברית אחרת, כדי לסמל את הנושא המשותף לכל המדינות הרלוונטיות: הצורך בשיפור אספקת מים, תיירות מדברית, יישוב אזורי ספר ודאגה לביטחון תזונתי.

ששת שרי החוץ הסכימו שהפורום יתכנס כל שנה בעיר מדברית אחרת, כדי לסמל את הנושא המשותף לכל המדינות הרלוונטיות: הצורך בשיפור אספקת מים, תיירות מדברית, יישוב אזורי ספר וביטחון תזונתי

באחד הרגעים הנינוחים בין המנהיגים, ציין שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן שגם אצלם יש עיר מדברית שכולם ישמחו להגיע לבקר בה: לאס וגאס.

בהיבט של ביטחון תזונתי, מצרים ומרוקו מוטרדות מאוד בשבועות האחרונים מהחוסר העולמי באספקת חיטה בשל המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, וגם הנושא הזה עלה על שולחן העבודה המשותף בין המדינות.

נציגי המשלחת האמירתית בפסגת הנגב, 28 במרץ 2022 (צילום: לע"מ)

כמובן, הנושאים המרכזיים שהעסיקו את שרי החוץ הוא איראן. למעשה, בפורום נוצר מצב מעניין של חמישה נגד אחד – כשכל שרי החוץ של מצרים, מרוקו, איחוד האמירויות, בחריין וישראל הביעו עמדה כמעט אחידה בנושא התנגדותם להוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור וגם התנגדות לאפשרות שיוזרם הון כספי גדול לתוך איראן אם ייחתם הסכם הגרעין.

כל שרי החוץ הביעו עמדה כמעט אחידה בנושא התנגדותם להוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור וגם התנגדות לאפשרות שיוזרם הון כספי גדול לתוך איראן אם ייחתם הסכם הגרעין

שרי החוץ שאלו את בלינקן האם יש ודאות שהסכם הגרעין ייחתם, אך מזכיר המדינה אמריקרי השיב שאינו יכול לדעת בשלב זה האם המו"מ עם איראן יצליח או לא. נושא הוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור אינו "דיל ברייקר" מבחינת האיראנים, כך ניתן היה להבין מדבריו של בלינקן.

הקמת "ארכיטקטורה איזורית ביטחונית" – כפי שזו כונתה על ידי אנשי משרד החוץ לפני הפסגה – מטרתה לסייע בין המדינות בהתמודדות עם ירי כטב"מים וטילים בטווחים רחוקים.

בחריין, למשל, היא המדינה הקרובה ביותר גאוגרפית לאיראן. ארצות הברית מחזיקה בסיס צבאי ענק בתוך בחריין, כך שמהבחינה הזו, בחריין פחות מאוימת מהמדינות האחרות (מכיוון שהתקפה על בחריין, כמוה כהתקפה צבאית על בסיס צבאי של ארה"ב).

שר החוץ יאיר לפיד עם מקבילו המרוקאי נאסר בוריקה, 28 במרץ 2022 (צילום: בועז אופנהיים, לע"מ)

בהתאם לכך, המודיעין שיכול לנבוע מבחריין בעת שיגור כטב"ם מאיראן לכיוון ישראל, יכול להוות אמצעי מנע ביטחוני מן המעלה הראשונה. כך קרה לפני כמה שבועות, כאשר כטב"מים שהמריאו ויעדם היה ישראל, הורדו מהאוויר עוד לפני שהתקרבו כלל למרחב האווירי הישראלי.

במובן הזה, המשמעות העקיפה של הקמת ברית ביטחונית-מודיעינית-מניעתית כזו היא הקמת מיני נאט"ו, כפי שכינה זאת שר החוץ הבחרייני עבד א-לטיף א-זיאני במהלך המפגש.

המשמעות העקיפה של הקמת ברית ביטחונית-מודיעינית-מניעתית כזו היא הקמת מיני נאט"ו, כפי שכינה זאת שר החוץ הבחרייני עבד א-לטיף א-זיאני במהלך המפגש

אחד הדברים המעניינים שעלו בשיחה בין חמשת שרי החוץ לבין שר החוץ האמריקאי, היא התחושה שלהם החל מכניסת ממשל ביידן לשלטון שהאמריקאים פחות מעורבים באזור וכי נושאי המזרח התיכון נשרכים הרבה אחרי רוסיה, סין, המאבק בהתחממות גלובלית ועוד.

האמירתים חשו זאת על בשרם כאשר ספגו בחודשים האחרונים מתקפות טרור של החות'ים בתימן על מבנים באבו דאבי, והמענה האמריקאי לכך היה נרפה ביותר. בין השאר, האמירתים מרגישים נטושים מכיוון שאין להם מקלטים בבניינים או יחידות הגנה אליהן ניתן לרוץ במקרה של מתקפה.

מזכיר המדינה אנתוני בלינקן מניח אבן על קברו של דוד בן-גוריון בשדה בוקר, 28 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)

הדברים הללו נאמרו לבלינקן גם בפורום המורחב בנגב, ובלינקן הבטיח שארה"ב לא רואה באזור המזרח התיכון נושא שירד מסדר היום שלה הממשל.

ביטוי נוסף לכך ניתן היה לראות בשבועות האחרונים מאז ראשית המלחמה באוקראינה, כאשר ארה"ב ביקשה מערב הסעודית ואיחוד האמירויות להגביר ייצור נפט, אך הן לא נענו. ישראל לקחה על עצמה להיות מעורבת בקשרים בין האמריקאים לבנות בריתן במזרח התיכון, וגם הנושא הזה נידון בהרחבה בין ששת שרי החוץ בשדה בוקר.

בנושאי אנרגיה, מצרים הביעה במהלך הפסגה רצון להיות חלק מהחלופה שתוקם, לכשתוקם, לצינור האיסטמד. כזכור, ארה"ב ביקשה מיוון רק לאחרונה לבטל את ההסכם המשולש של ישראל-קפריסין-יוון בהקמת צינור האיסטמד, וזאת כדי לאפשר לטורקיה לקחת חלק בפרויקט.

כעת, שר החוץ המצרי הודיע שגם מצרים מגלה עניין בשותפות הזו. בשבוע הבא אמור לפיד לבקר באתונה ונושא צינור האיסטמד יעלה על הפרק שם.

בנושאי אנרגיה, מצרים הביעה במהלך הפסגה רצון להיות חלק מהחלופה שתוקם, לכשתוקם, לצינור האיסטמד. בשבוע הבא אמור לפיד לבקר באתונה ונושא האיסטמד יעלה על הפרק שם

במקביל, ביקור שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו, שאמור היה להיערך בשבוע הראשון של אפריל, יידחה עד לאחר החגים – הרמדאן, פסח פסחא – וזאת כדי שלא להתסיס את האזור יתר על המידה.

לחיצת יד של ששת שרי החוץ בפסגת הנגב, 28 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)

בנושא הפלסטיני, הצדדים המעורבים העלו את האמירות הקבועות לפי הנוסחאות המוכרות של פתרון שתי המדינות, עם גבול מוכר לפי קווי 67' וירושלים כבירה משותפת. אך למרות שהנושא הפלסטיני הוזכר בפגישה, התחושה שהיא שזהו בעיקר מס שפתיים ולא שימש את הצדדים כאבן בוחן כלשהי לישראל.

בנושא הפלסטיני, הצדדים המעורבים העלו את האמירות הקבועות לפי הנוסחאות המוכרות של פתרון שתי המדינות, עם גבול מוכר לפי קווי 67' וירושלים כבירה משותפת. התחושה שהיא שזהו בעיקר מס שפתיים

עוד באירועי 24 השעות האחרונות: נחתם הסכם בילטרלי בין ישראל לבחריין, שהוא הסכם מסגרת למשך 10 שנים (עד סוף 2031) הכולל הסכמות על שיתופי פעולה כלכליים בתחומי פוד-טק, טכנולוגיה, ועוד.

הסכם הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד האמירויות אמור להיחתם בשבועות הקרובים.