במבט ראשון על תוצאות הבחירות ללשכת עורכי הדין, שפורסמו אמש באופן רשמי, ניכרת התבוסה שספג עו"ד אפי נוה, שהתמודד מול עו"ד עמית בכר על תפקיד ראש הלשכה.
נוה, שהשחית והזנה את לשכת עורכי הדין ונאלץ להתפטר בבושת פנים מתפקיד ראש הלשכה לפני ארבע שנים וחצי, קיבל 19% מקולות המצביעים, בעוד שבכר זכה ב-73%. במונחים של ספורט אומרים – זה לא ניצחון, זו השפלה.
ואולם במבט שני, מזדקרים גם המספרים המוחלטים. קרוב ל-78 אלף עורכי דין בעלי זכות בחירה למוסדות הלשכה יש בישראל, ומעט יותר ממחציתם – 39 אלף עורכי דין – נטלו חלק בבחירות הללו. 7,603 עורכי דין שמו בקלפי פתק עם שמו של נוה. הם לא בחלו ברצון להמליך עליהם עבריין מורשע, שמלבד המשפט הפלילי האחד שבו עמד לדין, נחקר גם בפרשיות נוספות, המעידות על ריקבון עמוק.
7,603 עורכי דין שמו בקלפי פתק עם שמו של נוה. הם לא בחלו ברצון להמליך עליהם עבריין מורשע, שמלבד המשפט הפלילי האחד שבו עמד לדין, נחקר גם בפרשיות נוספות, המעידות על ריקבון עמוק
חלקם אולי סתמו את האף על מנת לתת רוח גבית להפיכה המשטרית של הקואליציה. חלקם תומכים בו בלב שלם. איזו בושה, איזו מפולת מוסרית. מקצוע עריכת הדין, שנחשב פעם למקצוע נאצל, מאכלס היום גם צלחות פטרי של עיוותים ערכיים וציבוריים, שעבורם אין תחתית נמוכה מדי.
יש להניח שאלפי המצביעים שהצביעו לנוה, בכל זאת לא הביאו לו נחת. קמפיין הבחירות שלו, שנתמך על ידי קואליציית נתניהו-לוין-דרעי-רוטמן ונושאי כליהם בתקשורת, התרסק בסופו של דבר.
אם ציבור עורכי הדין בישראל משקף את הציבור הכללי, מדובר באמירה מהדהדת, חד-משמעית ובלתי מעורערת, המתנגדת ליוזמת ההפיכה המשטרית. נוה ניסה לעשות קולות בשבועות האחרונים, כאילו הוא מסתייג מחוקי ההפיכה – אך עבותות האינטרסים ההדדיים בינו לבין יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין מספרות את הסיפור האמיתי.
נוה ניסה לעשות קולות בשבועות האחרונים, כאילו הוא מסתייג מחוקי ההפיכה – אך עבותות האינטרסים ההדדיים בינו לבין רוטמן ולוין מספרות את הסיפור האמיתי
בימים האחרונים שקדמו לבחירות, חלחלה בקרב עורכי הדין ההבנה שהסיפור אינו מתמצה רק בבחירת ראש לשכה. בכר ניצח את נוה שוק על ירך – אך ניצחון זה לבדו אינו מבטיח שהלשכה תבחר נציגים מתאימים מטעמה לוועדה לבחירת שופטים.
הבחירה הזו מתקיימת במועצה הארצית של הלשכה, והיא זו שתקיים בחודשים הקרובים שני סבבים של בחירה לנציגי הלשכה במקומם של מוחמד נעאמנה ואילנה סקר, שיסיימו בהפרש של חודשים אחדים זה מזו קדנציה של שלוש שנים בוועדה.
בתמצית, התוצאות מלמדות שגם בבחירות למועצה הארצית, זכו ככל הנראה בכר ושותפיו למחנה ברוב מוחלט. המועצה כוללת 44 חברים, שמתוכם 28 נבחרו סיעתית בבחירות שלשום, 12 נוספים הם נציגי המחוזות (יושבי ראש ששת המחוזות ונציג נוסף מכל מחוז) וארבעה בעלי תפקידים – ראש הלשכה, מנכ"ל משרד המשפטים, פרקליט המדינה והפרקליטה הצבאית הראשית.
סיעתו של בכר קיבלה 16 מנדטים (17 יחד איתו עצמו), לעומת שני מנדטים שקיבלה סיעתו של נוה.
יחד עם נציגי המחוזות – שחלקם במובהק אנשיו של בכר ואנשי מחנהו – ושברי סיעות נוספות, בכר יגיע ללא קושי לרוב מוחלט במועצה.
תיאורטית, הדבר אמור להבטיח ששני נציגי הלשכה שייבחרו השנה – בסבב בחירות מאוחד או בשני אירועים נפרדים – יהיו שניהם מועמדים המזוהים עם בכר, כלומר מתנגדים מובהקים להפיכה המשטרית. יחד עם שופטי העליון בוועדה ועם ח"כ קארין אלהרר שנבחרה מטעם הכנסת, הם יבטיחו רוב מוצק של שישה מתוך תשעת חברי הוועדה.
הדבר אמור להבטיח ששני נציגי הלשכה יהיו מתנגדים מובהקים להפיכה המשטרית. יחד עם שופטי העליון ועם ח"כ אלהרר, הם יבטיחו רוב מוצק של שישה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים
זה לא יספיק כדי לבחור שופטים לבית המשפט העליון בלא הסכמת נציגי הקואליציה, אך יספיק כדי לבחור שופטים לשלום ולמחוזי, ויספיק ככל הנראה גם על מנת להבטיח את בחירתו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון.
אבל גם שר המשפטים לוין יודע לעשות את המתמטיקה הזו, ויחד איתו כל הקואליציה. לכן, הסיכוי שהוא יטרח בכלל לכנס את הוועדה הולך ופוחת.
בנוסף, אין פלא שאתמול בבוקר, שעות אחדות לאחר שהחלו להתפרסם התוצאות הבלתי רשמיות, הוציאה הקואליציה מהנפטלין את הצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) לביטול לשכת עורכי הדין כגוף סטטוטורי, תוך העברת כלל סמכויותיה למועצה סטטוטורית שתהיה בשליטת שר המשפטים, ותוך ביטול נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים ובוועדות המינוי השיפוטיות האחרות.
אין פלא שאתמול בבוקר, שעות אחדות לאחר שהחלו להתפרסם התוצאות הבלתי רשמיות, הוציאה הקואליציה מהנפטלין את הצעת החוק של ח"כ מילביצקי (הליכוד) לביטול לשכת עורכי הדין כגוף סטטוטורי
וזו האינדיקציה לכיוון שאליו הולכת הממשלה: הכישלון בניסיון להשתלט על לשכת עורכי הדין, באמצעות בחירתו של נוה מטעמה, איננו מבטא סוף פסוק במאמצי הקואליציה. להיפך. דווקא כישלונו של נוה בבחירות בלשכה, מאיר מבחינת הקואליציה את היוזמה לבטל את הלשכה, או לפחות את מעמדה בוועדה לבחירת שופטים, באור נטול מחירים. אין טעם בקיומה של הלשכה, אם "אנחנו" לא שולטים עליה.
הכפפות הקואליציוניות בדרך להיות מוסרות, ושוב הולכת ומתקרבת המדינה לעבר עימות חזיתי בין תומכי ההפיכה המשטרית לבין שומרי החותם של הדמוקרטיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו