הדיון שהתקיים אתמול (שני) בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת היה טעון ומתוח ביחס הפוך לניחוח האפרורי והבירוקרטי של כותרתו: "קול קורא לכספי תמיכות".

נציגי התנועה הסביבתית הגיעו עם בטן מלאה על גבול המתפוצצת. אי אפשר היה לטעות במושא הכעס שלהם – השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. רק שסילמן לא באה לדיון, סילמן גם לא טלפנה. על אף שחברי הוועדה שיזמו את הדיון דרשו שהיא תתייצב לתת תשובות, הכיסא שלה נותר ריק. לפי לוח הנוכחות היא דווקא שהתה במשכן. השמועות אומרות שהיא העדיפה את המזנון החלבי.

מאז 2018 המשרד להגנת הסביבה מעביר מדי שנה לארגוני הסביבה כספי תמיכות המיועדים למימון פרויקטים ויוזמות ירוקות בקהילה. התקצוב הזה נגזר מההבנה שחלק משמעותי מהעשייה הסביבתית בישראל מתרחש בחברה האזרחית ולא על ידי הממשלה.

גם בצמתים שבהם התנועה הסביבתית מתחה ביקורת על התנהלות המשרד והשרים שעמדו בראשו, תמיד שני הצדדים ידעו לשמור על מערכת של שיתופי פעולה והבנות

גם בצמתים שבהם התנועה הסביבתית מתחה ביקורת על התנהלות המשרד והשרים שעמדו בראשו, תמיד שני הצדדים ידעו לשמור על מערכת של שיתופי פעולה והבנות. המשרד שימש פה לירוקים ליד שולחן הממשלה, והארגונים שימשו שגרירים של הממשלה בשטח.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בכנס בחפה, 21 במרץ 2023 (צילום: שיר טורם/פלאש90)

תעשיין אחד כינה פעם באוזניי בכעס את ארגוני הסביבה "פרוקסי של המשרד". רק שבשנה האחרונה, כמו כמעט בכל תחום אחר של חיינו, השתנו הכללים. ככל שהזמן נוקף, סילמן והארגונים מתקשים לדבר באותה שפה.

שלשום, בכנס שנערך במוזיאון לטבע ברמת אביב לרגל פרסום דוח מצב הטבע, עשרות פעילי סביבה ושמירת טבע נטשו את האולם כשסילמן עלתה לשאת דברים. פרשת התמיכות והדיון שנערך אתמול, אם כך, התקיימו על רקע אחת מנקודות השבר העמוקות הזכורות ביחסים בין שרי הגנת הסביבה לבין התנועה הסביבתית.

השנה, כשהמלחמה לא נגמרת, הכלכלה מתרסקת, ותורמים מחו"ל פחות מתלהבים לתמוך בישראל, הסכומים הצנועים מהממשלה הפכו לחמצן שהארגונים משוועים אליו

כספי התמיכות הם דמי כיס במונחים ממשלתיים אבל קריטיים לארגוני סביבה, בעיקר לקטנים שבהם. בנובמבר 2022, בדקות האחרונות של ממשלת לפיד–בנט, פורסם קול קורא לתמיכות בהיקף 12 מיליון שקל, יותר מכפליים מהשנה הקודמת.

הכסף הזה התחלק בין 32 ארגונים, כשסכום התמיכה המקסימלי לארגון אחד עמד על 400 אלף שקל. רוב הארגונים קיבלו עשרות אלפי שקלים. כך, למשל, "ונטעת" קיבלו תקציב לפרויקט נטיעה של 100 אלף עצים; "אזרחים למען הסביבה" קיבלו תמיכה לעריכת קורסים לפעילי סביבה במגזר הערבי; "מגמה ירוקה" זכתה בתקציב לעריכת קורס אקלים לבני נוער ועוד ועוד.

יציאה גורפת מהאולם כשהשרה עידית סילמן עולה לדבר באירוע השקת דו"ח מצב הטבע@GLZRadio pic.twitter.com/zI2KXonPMJ

— Inbar Faivel ענבר פייבל (@InbarFaivel) May 19, 2024

השנה, כשהמלחמה לא נגמרת, הכלכלה מתרסקת, ותורמים מחו"ל פחות מתלהבים לתמוך בישראל, הסכומים הצנועים מהממשלה הפכו לחמצן שהארגונים משוועים אליו.

ודווקא השנה החמצן לא זורם בצינורות. ההתחלה הייתה מבטיחה – המשרד להגנת הסביבה קיבל אישור מקרן הניקיון ומהחשב הכללי להעביר 14 מיליון שקל לתמיכה בארגוני הסביבה. זה קרה בקיץ שעבר. בשלב הבא המשרד היה אמור לפרסם קול קורא המזמין את הארגונים להגיש תוכניות ופרויקטים. רק שבשלב הבא הייתה מלחמה – ומאז עברו עוד שבעה חודשים, והקול עדיין לא קורא.

ח"כ יוראי להב־הרצנו מיש עתיד, יו"ר השדולה הירוקה בכנסת, תקף את סילמן: "השרה להגנת הסביבה לא עושה את העבודה שלה ואפילו לא טורחת להתייצב ולהסביר למה"

בדצמבר נפגשו נציגי התנועה הסביבתית עם סילמן ואנשיה, קיבלו הבטחה שאוטוטו זה יקרה, אבל נאדה. את הדיון אתמול פתח ח"כ יוראי להב־הרצנו מיש עתיד, יו"ר השדולה הירוקה בכנסת, במתקפה על סילמן: "השרה להגנת הסביבה לא עושה את העבודה שלה ואפילו לא טורחת להתייצב ולהסביר למה", אמר.

בהמשך צייץ: "היא מצפצפת על הציבור ועל הסביבה וכולנו משלמים את המחיר". אחר כך הפנה שורה של שאלות נוקבות למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט, שנשלח לספוג את האש ולנסות לספק תשובות. "בפועל יש הרבה פחות הגנה על הסביבה. נכשלתם", הטיח חבר הכנסת.

ח"כ יוראי להב־הרצנו (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

סמט, שהתבקש לא להשתמש במלחמה כתירוץ, התעלם מהבקשה ועדכן שהייתה מלחמה. המלחמה, לדבריו, גררה קיצוץ תקציבי משמעותי וגרמה לשרה לעצור ולחשוב לפני שהיא מחליטה האם להמשיך להקצות את התקציבים ולאיזה מטרות.

בשלב הבא, תיאר סמט, הגיעה הבירוקרטיה המשפטית: הקול הקורא נדרש לעבור התאמה ולכלול דרישה מארגוני הסביבה לבצע פרויקטים הקשורים למלחמה ("גרינפיס", למשל, פתחו בתחילת המלחמה חמ"ל וחילקו בשטחי הכינוס מטענים סולאריים לחיילים).

סמט הבהיר שהוא סבור שחלק מהדרישות של המשפטנים והפקידים מיותרות וגורמות לסרבול מיותר ואובדן זמן יקר. לא כל הנוכחים השתכנעו שהמשרד להגנת הסביבה הוא הקורבן בסיפור הזה

מתברר ששינוי כזה בקריטריונים מחייב לחזור אל החשב הכללי ואל משרד המשפטים ולעבור עוד סבב ארוך ומייגע של החלפת נוסחים וקבלת אישורים. סמט הבהיר שהוא סבור שחלק מהדרישות של המשפטנים והפקידים מיותרות וגורמות לסרבול מיותר ואובדן זמן יקר. לא כל הנוכחים השתכנעו שהמשרד להגנת הסביבה הוא הקורבן בסיפור הזה.

ובכל זאת למנכ"ל המשרד היו חדשות: הקול הקורא מוכן (כמעט)! מה שבשנה רגילה קורה בסביבות אוקטובר–נובמבר, הבשיל סוף סוף עכשיו. ואכן, חמש דקות לפני תחילת הישיבה רטטו הניידים של העיתונאים עם הודעה חגיגית מהמשרד להגנת הסביבה.

גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, בכנסת, 19 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לשון ההודעה: "המשרד להגנת הסביבה מעדכן כי יפעל לפרסם קול קורא לתמיכה במגוון פעילויות בתחומי תוכן סביבתיים בהיקף של עד 14 מיליון שקל". "איזה צירוף מקרים מדהים", השתאה סמנכ"ל שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע דרור בוימל, שהשתתף בדיון. לח"כ יעקב אשר, יו"ר הוועדה, איש יהדות התורה, הייתה פרשנות אחרת לתזמון: "הכול משמים".

לכאורה, המסע הארוך אל הגביע הקדוש הסתיים. למעשה, ידעו כולם, הוא רק מתחיל: הנוסח רק יוצא להערות הציבור, אחר כך יוצג נוסח סופי, לאחר מכן הארגונים יגישו את הבקשות, ואז יתחיל התהלך הממושך והמייגע של הבדיקה.

"מחוץ לחדר הוועדה אמרו לי אנשים מהמשרד להגנת הסביבה שתשובות סופיות יהיו במקרה הטוב בנובמבר", אומרת פעילה באחד מארגוני הסביבה הקטנים. "זה אומר שהארגונים כמעט בוודאות לא יספיקו להוציא את הכסף"

"מחוץ לחדר הוועדה אמרו לי אנשים מהמשרד להגנת הסביבה שתשובות סופיות יהיו במקרה הטוב בנובמבר", אומרת פעילה באחד מארגוני הסביבה הקטנים. "זה אומר שהארגונים כמעט בוודאות לא יספיקו להוציא את הכסף בשנת התקציב הזאת, וזה אומר שבפועל כנראה הפסדנו את התמיכות".

כשמנכ"ל המשרד אומת עם הטענה הזו, הוא הציג אפשרות לפיה ארגונים המשוכנעים שהפרויקטים שלהם עומדים בקריטריונים יתחייבו על ההוצאה ויקבלו את התקציב בהמשך.

מחאה על משבר האקלים בירושלים, 28 בנובמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זה סיכון שעמותה קטנה ודלת תקציב לא יכולה לקחת. לסמוך על הזרמות כספים עתידיות מממשלת ישראל, יודע כל דרדק בתחום, זה משהו שרק מי שיש לו כיסים עמוקים והרבה נזילות יכול להרשות לעצמו.

"בשלבים הראשונים של המלחמה, בלי החברה האזרחית ישראל הייתה קורסת", אמר בישיבה בוימל מהחברה להגנת הטבע, "ארגונים נפלו וארגונים ייפלו בוודאות מהדבר הזה". הוא ואחרים הזכירו שהמלחמה גרמה לנזקים סביבתיים אדירים, מלאכת השיקום תהיה יקרה וכדי שארגוני הסביבה יוכלו להטות שכם הם זקוקים למשאבים.

ח"כ סאקס פרידמן מיש עתיד, פעילה נמרצת למען זכויות בעלי חיים, שאלה אם הקול הקורא שאמור להתפרסם בקרוב כולל גם את תחום בעלי החיים. התשובה הייתה שלילית

ח"כ יסמין סאקס פרידמן מיש עתיד, פעילה נמרצת למען זכויות בעלי חיים, שאלה אם הקול הקורא שאמור להתפרסם בקרוב כולל גם את תחום בעלי החיים. התשובה הייתה שלילית. אלה ימשיכו לחכות.

בישורת האחרונה של הישיבה ניסו פעילי הסביבה והח"כים מהאופוזיציה לסחוט התחייבות ללוח זמנים קצר ככל הניתן. "קיבלנו הבטחה שהקול הקורא יפורסם בימים הקרובים", אומרת שיר גולדובסקי מ"חיים וסביבה", ארגון הגג שמייצג את כל הארגונים, קטנים כגדולים, אבל גם היא יודעת ש"בימים הקרובים" הוא פרק הזמן הכי לא מחייב בפוליטיקה הישראלית.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"הרי גם נוסח ההודעה של המשרד זה 'המשרד יפעל', זה עדיין לא קרה. נפגשנו עם המשרד בדצמבר. הבטיחו שזה יתפרסם בינואר. רק אחרי שלושה חודשים הם הגישו את הנוסח למשרד המשפטים להערות. אנחנו לא מבינים איפה הם היו שלושה חודשים באמצע".

השאלה היא למה זה מתנהל כך? בירוקרטי וסחבת ממשלתית או התעלמות מכוונת של השרה מהארגונים הירוקים? רוב ההערכות בקרב ארגוני הסביבה נוטות לכיוון השני.

"בברירה בין הבייס הירוק של המשרד לבין הבייס שלה בימין, היא עשתה את הבחירה", אומר גורם בתנועה הסביבתית, ומכוון גם לניסיון למנות את נויבואר, מנכ"ל החברה הכלכלית גוש עציון, ליו"ר רשות הטבע והגנים

"הקול הקורא לא התפרסם עד היום פשוט כי השרה לא רצתה לפרסם", אומר גורם באחד מארגוני הסביבה, "זה קרה עכשיו רק כי הדרג המקצועי במשרד דחף לזה, היו פניות מהוועדה בכנסת ומפורום האקלים של בית הנשיא וכבר לא הייתה לה ברירה. אבל גם כשקורים דברים הכול מאוד קשה, היא עושה הכול כדי להביא את כולם אל הקצה".

ההערכה הרווחת בקרב הארגונים היא שסילמן רואה בהם חבורה של סמולנים שמותחים ביקורת על הממשלה. לא בדיוק שותפים לדרך.

"בברירה בין הבייס הירוק של המשרד להגנת הסביבה לבין הבייס שלה בימין, היא עשתה את הבחירה", אומר גורם בתנועה הסביבתית, ומכוון גם לניסיון של סילמן למנות את אהרוני נויבואר, מנכ"ל החברה הכלכלית גוש עציון, ליו"ר רשות הטבע והגנים על אף שאין לו שום רקע בסביבה או שמירת טבע.

המינוי טורפד אחרי שהתברר שילדיהם של השניים הם בני זוג.

מנכ"ל החברה לפיתוח גוש עציון אהרוני נויבואר בכנס ירושלים של "בשבע", 15 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המקלים רואים בשרה פוליטיקאית הססנית שמתקשה לקבל החלטות. "לוקח לה המון זמן להחליט על דברים", אומר גורם בתנועה הסביבתית, "ראו את זה בעיכוב התקציב שהובטח לרשות הטבע והגנים למאבק בהרעלות הנשרים, שהיא העבירה חצי ממנו באיחור ניכר ורק אחרי שהייתה מכת הרעלות קשה.

"ההססנות הזו דופקת את כולם, בין הארגונים יש גם כאלה עם אוריינטציה ימנית או דתית שזקוקים מאוד לתמיכות. אתה מכיר את האימוג'י שמבטא 'אין לי מושג מה קורה'? אז כל פעם שאני פונה ללשכה או לאנשים של השרה ושואל איפה כל מיני דברים עומדים, זה האימוג'י שאני מקבל".