המפלגות המרכיבות את הקואליציה הנוכחית מתקשות להתרומם בסקרים זה זמן רב. כמעט בכל הסקרים המתפרסמים בכלי התקשורת, מפלגת הליכוד ושותפותיה אינן מגיעים לרף הדרוש להקמת ממשלה.

למרות התאוששות מסוימת במצב הקואליציה, באף סקר היא אינה חוצה את רף 52–54 המנדטים. גם בחלוקה הפנימית בתוך הגוש, כל עלייה של הליכוד מתרחשת על חשבון עוצמה יהודית – ולהפך.

ש"ס ויהדות התורה שומרות על יציבות, בעוד שמפלגת הציונות הדתית מגרדת את אחוז החסימה. התנודות הפנים־גושיות היחידות מתרחשות בין שתי מפלגות שהפכו לאחיות אידיאולוגיות: הליכוד ועוצמה יהודית.

השפעתו של בנט ניכרת דווקא בקרב שותפיו לשעבר: ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי, יש עתיד ואפילו הדמוקרטים – שכולן נחלשות אם בנט חוזר לזירה הפוליטית

גם בבחינת המפה הפוליטית בגוש הימין הצר, כניסתו של נפתלי בנט לזירה כמעט שאינה משפיעה על ש"ס, יהדות התורה ועוצמה יהודית, בעוד שהליכוד מאבד מספר מנדטים בודדים. עם זאת, השפעתו של בנט ניכרת דווקא בקרב שותפיו לשעבר: ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי, יש עתיד ואפילו הדמוקרטים – שכולן נחלשות לפי הסקרים אם בנט חוזר לזירה הפוליטית.

סקר מנדטים חדשות 12, כולל מפלגה בראשות נפתלי בנט, 17 בפברואר 2025 (צילום: חדשות 12, צילום מסך)

הנתונים שפורסמו אתמול בערוץ 12 בסקר של מנו גבע משקפים מגמה זו. גוש הימין נותר ללא שינוי משמעותי עם 54 מנדטים, אך כאשר בנט נכנס לתמונה, המפלגות שהרכיבו את קואליציית השינוי מצטמקות.

אז מה כן חדש בסקרים? מתחת לפני השטח מתרחשים שינויים באופן חלוקת המנדטים בתוך מפלגות האופוזיציה. חשוב לציין כי הסקרים משקפים את המצב נכון ליום ביצועם ואינם מהווים תחזית עתידית, אך מגמת התזוזה בין קהלים שונים באופוזיציה ניכרת.

בשבועות האחרונים, במספר סקרים, נרשמת ירידה עקבית במפלגת האופוזיציה הגדולה, יש עתיד, שהולכת ומתכווצת

בשבועות האחרונים, במספר סקרים, נרשמת ירידה עקבית במפלגת האופוזיציה הגדולה, יש עתיד, שהולכת ומתכווצת. כך למשל, בסקר המנדטים שפורסם ביום שישי האחרון ב"מעריב", קיבלה מפלגת המחנה הממלכתי 19 מנדטים, ישראל ביתנו 17, הדמוקרטים בראשות יאיר גולן 13, ואילו יש עתיד הסתפקה ב־11 מנדטים בלבד.

בסקר מנדטים נוסף, שנערך בערוץ 13 ב־5 בפברואר, מצבה של יש עתיד היה אף גרוע יותר – לפי הסקר, המפלגה ירדה לשמונה מנדטים בלבד. באותו סקר, המחנה הממלכתי קיבל 17 מנדטים, ישראל ביתנו 16, והדמוקרטים בראשות גולן 12. בשני המקרים, תמונת המנדטים משתנה אף יותר אם לוקחים בחשבון את חזרתו של בנט.

גרף ממוצעים חודשיים של מפלגות יש עתיד (ירוק), ישראל ביתנו (טורקיז) והדמוקרטים (כתום). הגרף אינו כולל את נתוני הסקרים בחודש פברואר (צילום: לזר מחקרים, ד"ר מנחם לזר)

ד"ר מנחם לזר שלח לזמן ישראל גרף המתאר את מגמות המנדטים של שלוש מפלגות בשנתיים האחרונות: יש עתיד, ישראל ביתנו והדמוקרטים. אף שהגרף אינו כולל את הירידה האחרונה של יש עתיד, הנתונים מצביעים על כך שהצניחה המשמעותית של המפלגה התרחשה דווקא במהלך שנת ההפיכה המשטרית.

בשנת 2024, שנת המלחמה, שמרה יש עתיד פחות או יותר על כוחה, אך מספר סקרים שנערכו בפברואר מעידים כי ליאיר לפיד יש סיבה לדאגה.

בחלק מניתוחי הגושים בתקשורת משולבת רע"ם בראשות מנסור עבאס כחלק מגוש השינוי, אך לפי האווירה הציבורית, נראה כי הסיכוי שרע"ם תוזמן לקואליציה הבאה נמוך

האם חלוקת הגושים בסקרים מדויקת?

בניתוחי הגושים המתפרסמים בכלי התקשורת, נהוג להתייחס למפלגתו העתידית של נפתלי בנט כחלק מגוש האופוזיציה, לצד ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי, יש עתיד והדמוקרטים. אולם הנחה זו בעייתית מכמה סיבות:

ראשית, בנט מזוהה יותר עם הימין, וסביר להניח שיעדיף לנסות להרכיב קואליציה עם הליכוד לפני שישקול שותפות עם יש עתיד ו/או הדמוקרטים.

שנית, בנט נמנע מראיונות ואינו מציג עמדותיו הפוליטיות, למעט בנושא גיוס לצה"ל. בהיעדר עמדה ברורה, נתוני התמיכה בו גבוהים, אך הם עשויים לרדת כאשר יתחיל בקמפיין רשמי או יעניק ראיונות.

נפתלי בנט בביקור ברמת הגולן, 15 בדצמבר 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

שלישית, ניסיון העבר מלמד כי נתוני הסקרים עבור בנט היו תמיד גבוהים משמעותית לעומת תוצאות האמת בבחירות.

רביעית, בחלק מניתוחי הגושים בתקשורת משולבת רע"ם בראשות מנסור עבאס כחלק מגוש השינוי, אך לפי האווירה הציבורית, נראה כי הסיכוי שרע"ם תוזמן לקואליציה הבאה נמוך.

נקודה פוליטית אחרונה: מתי הבחירות?

בסקר שנערך אתמול בערוץ 12 השיבו 55% מהציבור כי הבחירות צריכות להתקיים בהקדם. השעון הפוליטי הישראלי מתקתק, ואם הקואליציה הנוכחית לא תעביר את תקציב המדינה בתוך שישה שבועות, הכנסת תתפזר באופן אוטומטי, והבחירות יתקיימו בחודש יוני 2025.

עד לא מזמן הצהירו בסיעות החרדיות כי לא יתמכו בתקציב המדינה ללא פתרון סוגיית הגיוס, אך ייתכן שגם בנושא זה מתגלעים בקיעים בתוך המפלגות החרדיות

בעוד שבוועדת הכספים עמלים על הכנת חוק התקציב לקריאה שנייה ושלישית, בלשכת ראש הממשלה לא משדרים לחץ בנושא. בהתאם לנוהג הפוליטי המוכר של נתניהו, נראה כי ההכרעה תידחה עד לרגע האחרון.

עד לא מזמן הצהירו בסיעות החרדיות כי לא יתמכו בתקציב המדינה ללא פתרון סוגיית הגיוס, אך ייתכן שגם בנושא זה מתגלעים בקיעים בתוך המפלגות החרדיות. חלק מהח"כים ביהדות התורה סבורים כי ניתן להעביר את התקציב לפני הסדרת נושא הגיוס.

חרדים מפגינים נגד גיוס לצה"ל מול תל השומר, 15 בינואר 2025 (צילום: תום נויברג/פלאש90)

כך או כך, לפי החוק, תקציב המדינה חייב להיות מאושר עד 31 במרץ 2025. אם לא יועבר במועד, המערכת הפוליטית תיגרר למערכת בחירות כבר בחודשים הקרובים.