העובדה שמזון בריא יקר יותר ממזון מהיר וחסר ערך תזונתי היא צרה ידועה, ולא רק בישראל. מגפת ההשמנה בארצות הברית מונעת במידה רבה על ידי הנגישות הרבה לג'אנק פוד בקרב שכבות אוכלוסייה שאין להן חלופה זמינה אחרת.
אבל מחקר חדש, המתפרסם בימים אלה ב־Israeli Journal of Health Policy Research, מחדד עד כמה המצב בישראל אבסורדי: המדינה, באמצעות משרד הבריאות, מנחה את הציבור מה נכון לאכול – אך לרוב הישראלים אין אפשרות לעמוד בעלות של המזון שעליו היא ממליצה.
המחקר המדובר, שנערך במסגרת המחלקה למדעי התזונה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל, הוא עבודת המאסטר של נעמה דגניה ירוסלביץ, שנעשתה בשיתוף פעולה עם ד"ר מורן בלייכפלד־מגנאזי – ראשת אגף התזונה במשרד הבריאות. המנחה היא פרופסור ורד קאופמן־שריקי.
מחקר חדש, מחדד עד כמה המצב בישראל אבסורדי: המדינה, באמצעות משרד הבריאות, מנחה את הציבור מה נכון לאכול – אך לרוב הישראלים אין אפשרות לעמוד בעלות של המזון שעליו היא ממליצה
"העבודה נעשתה בשיתוף מלא עם מורן ומשרד הבריאות כי היה לנו חשוב שזה ייצא גם מגוף ציבורי מכיוון שיש לדברים השלכות ציבוריות", אומרת ירוסלביץ. "חשוב שזה לא יבוא ממקום של התרסה אלא ממקום של סיוע לציבור".
במסגרת העבודה החוקרות תמחרו את המלצות התזונה שמפרסם משרד הבריאות. ההמלצות הללו מופיעות כתדריכים עם פירוט של מרכיבי הארוחה המומלצת, עד רמת הגרם, לילדים בכל גיל. התדריכים הללו נותנים לדיאטנים של מוסדות חינוך כלי להרכבת התפריט וחישוב הכמויות שצריך לספק לילדים.
כך למשל, לפי משרד הבריאות, ילד בגיל ארבע–חמש צריך לאכול לארוחת בוקר דגנים, ירקות, ביצה באחת מצורות ההכנה וממרחים כמו חומוס, טחינה או גבינה. "אמרנו – בואו נראה כמה ההמלצות האלה ישימות מבחינה כלכלית עבור משקי הבית", אומרת ירוסלביץ. "משרד הבריאות מפרסם לציבור משהו אידיאלי? בואו נבדוק אם משפחות יכולות לעמוד בזה".
המחקר התבסס על הצלבה של שלושה מאגרי מידע: מחירי המוצרים נרכשו מחברת "סטורנקסט", בפילוח לאזורים גיאוגרפיים. מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התקבלו נתונים על הרכב משקי הבית בכל אזור גיאוגרפי. למשל, כמה ילדים יש במשק בית ממוצע בתל אביב ומה הגילים שלהם. וכאמור, התדריכים של משרד הבריאות המותאמים לגילים השונים.
"עשינו חישוב מדויק, עד רמת הגרם והשקל, של ההוצאה הנדרשת של משפחה שחיה אחד לאחד לפי הנחיות משרד הבריאות – כמה עולה להאכיל את הילדים בהתאם למה שהמדינה ממליצה"
ירוסלביץ: "עשינו חישוב מדויק, עד רמת הגרם והשקל, של ההוצאה הנדרשת של משפחה שחיה אחד לאחד לפי הנחיות משרד הבריאות – כמה עולה להאכיל את הילדים בהתאם למה שהמדינה ממליצה".
אבל המנעד רחב. אם משרד הבריאות ממליץ שילד יאכל 50 גרם פחמימות בארוחה, אפשר לקנות בגט במאפייה יוקרתית ואפשר לקנות לחם לבן במכולת.
"זו נקודה חשובה. לקחנו את המוצרים הכי זולים שיש. אם משרד הבריאות אומר שצריך 30 גרם פחמימות בארוחה – זה יכול להיות פסטה, פיתה או לחם – לקחנו את האופציה הכי זולה שיש. כשמדובר בפירות – לקחנו את פירות העונה. בחורף זה למשל תפוזים. אם יש בשר – לקחנו את המחיר של עוף קפוא. בלי אוכל אורגני, בלי בשרים או מוצרים יוקרתיים".
המשמעות היא שבמציאות, שבה לא כולם קונים את האוכל הכי זול שיש, הפערים הרבה יותר גדולים מאשר במחקר שלכם והמצב הרבה יותר קשה.
"בדיוק. הרבה הרבה יותר קשה".
החוקרות חילקו את החברה הישראלית לחמישונים ובדקו את הפער בין ההשקעה הנדרשת במזון של משפחה ממוצעת בכל חמישון לבין ההוצאה בפועל. בחמישון הראשון, העני ביותר (העשירונים הראשון והשני), התגלה פער של 2,700 שקל בין הסכום הדרוש למשפחה לרכישת התפריט המומלץ של משרד הבריאות לבין ההוצאה בפועל של משק בית ממוצע.
"משפחה בשני העשירונים הראשונים צריכה להשקיע 50% מההכנסה נטו שלה באוכל אם היא רוצה לאכול מזון בריא – זה משהו שכמובן אף אחד לא יכול להרשות לעצמו"
"משפחה ממוצעת בחמישון הראשון צריכה להוסיף עוד 2,700 שקל בחודש שאין לה כדי לממש את ההמלצות של משרד הבריאות", אומרת ירוסלביץ. "למעשה, משפחה בשני העשירונים הראשונים צריכה להשקיע 50% מההכנסה נטו שלה באוכל אם היא רוצה לאכול מזון בריא – זה משהו שכמובן אף אחד לא יכול להרשות לעצמו".
בחמישון השני – העשירונים השלישי והרביעי, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – הפער בין הרצוי למצוי עומד על 1,800 שקל בחודש. הפער הולך ומצטמצם כל שמטפסים בעשירונים. בעשירונים השביעי והשמיני הפער עומד על 1,200 שקל בחודש, ולמעשה רק שני העשירונים העשירים יכולים להרשות לעצמם לרכוש לילדיהם את סל המזון המומלץ על ידי משרד הבריאות.
איפה זה ממקם אותנו לעומת מדינות אחרות?
"במקום רע מאוד. במדינות המפותחות ההוצאה על מזון במשק בית ממוצע עומדת על 15% מההכנסה נטו. זה משהו שאפשר לעמוד בו. בישראל אפילו בעשירונים החמישי והשישי משק בית נדרש להוציא 20% מההכנסה נטו על מזון אם הוא רוצה לדבוק בהמלצות של משרד הבריאות.
"זה אומר שלפחות 60% מהאוכלוסייה לא יכולה לרכוש את התפריט הבריא שנדרש על ידי משרד הבריאות, וההמלצות שהמשרד מפרסם רלוונטיות רק ל־40% מהציבור הישראלי. וכאמור, מדובר בהמלצות בסיסיות מאוד. אין פה ירקות אורגניים, דובדבנים, אוכמניות או אפילו תותים. מדברים על הדברים הכי פשוטים".
"לפחות 60% מהאוכלוסייה לא יכולה לרכוש את התפריט הבריא שנדרש על ידי משרד הבריאות, וההמלצות שהמשרד מפרסם רלוונטיות רק ל־40% מהציבור הישראלי"
אז מה אוכלים בעשירונים הנמוכים?
"הרבה פחמימות ריקות, פסטה ולחם בלי ויטמינים ובלי מינרלים. את המרכיבים היקרים בתפריט – פירות, חלבונים ושומנים – הם לא יכולים לקנות. ההוצאה על פירות וירקות היא 40% מההוצאה על מזון בישראל. במדינה שבה יש הרבה חקלאות ומגדלים את רוב הפירות והירקות זה המון. הם לא אמורים להיות כל כך יקרים".
ככל שהתוצאות מדאיגות ובעייתיות, המציאות כאמור גרועה הרבה יותר. ההנחה הזו נשענת גם על העובדה שהמחקר מבוסס על נתוני 2019. "אלה הנתונים האחרונים שהלמ"ס ידע לספק לנו", אומרת ירוסלביץ, "וזה מאוד מביך מבחינתם.
"מה שברור זה שמאז המצב הוחמר. לפי בדיקות שעשינו מחירי המזון עלו בערך ב־20%, וההכנסה לא עלתה באותו קצב. המשמעות היא שלאכול בריא זה מחוץ להישג היד של רוב האוכלוסייה בישראל".
מה אתן ממליצות לעשות?
"לסבסד ארוחות צוהריים במוסדות החינוך. 50% מההוצאה על מזון היא על הארוחה החמה שהיא ארוחת הצוהריים. אם ילדים עד גיל 18 יקבלו ארוחות צוהריים במוסדות הלימוד, נדע שלפחות בארוחה המרכזית הם מקבלים את כל המרכיבים החיוניים, וזה גם יוריד משמעותית את הנטל של ההוצאה על מזון ממשקי הבית. זה גם ייצור הרבה יותר שוויון בין העשירונים.
"יש מדינות שבהן הולכים לכיוון של ארוחת צוהריים חינם בכל מוסדות החינוך, אבל אנחנו לא שם. יש אומנם תוכניות כאלה אבל הן לא מספקות, לא לכל האוכלוסייה ולא בחינם"
"יש מדינות שבהן הולכים לכיוון של ארוחת צוהריים חינם בכל מוסדות החינוך, אבל אנחנו לא שם, בכלל לא. יש אומנם תוכניות כאלה אבל הן לא מספקות, לא לכל האוכלוסייה ולא בחינם".
על מה תעשי את הדוקטורט שלך?
"על ההשפעה של ארוחות בוקר ברמות בריאות שונות על התפקוד בהמשך היום. במקביל נעשה על זה מחקר גדול גם בארצות הברית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו