משרד התיירות כותב בימים אלה נוהל לפינוי תושבים ישראלים במקרה חירום לבתי מלון, במקרה שיתרחש בעתיד אירוע שיצריך פינוי המוני. כך נודע לזמן ישראל.

לפי התוכנית, אם וכאשר יתרחש פינוי המוני, כל תושב יקבל שובר דיגיטלי, שיאפשר לו להירשם בעצמו למלון. התושבים יוכלו להנפיק את השוברים לעצמם בפורטל ובאפליקציה. השוברים יאפשרו לתושבים להירשם במלונות לפי בחירתם, בהתאם לתפוסה, כמו תיירים (במימון ממשלתי). את מערכת השוברים יתכננו באגף מערכות במשרד התיירות יחד עם מערך הדיגיטל הלאומי.

מדובר בלקח של המשרד מפינוי תושבי עוטף עזה וגבול הצפון באוקטובר 2023. בפינוי, משרד התיירות ניהל חדר מצב שבו הפנה את העקורים למלונות השונים, והעקורים תקשרו עם חדר המצב טלפונית. התלות בפניות טלפוניות הגדילה את העומס על עובדי משרד התיירות, ובעיקר על העקורים מוכי ההלם. השימוש בשוברים דיגיטליים יחסוך לרוב התושבים את ההתנהלות מול חדר המצב.

עוד תכלול התוכנית שיפור של התיאום בין משרדי הממשלה השונים במקרה של פינוי עתידי. בפינוי משתתפים גופים רבים: משרד התיירות, הרשויות המקומיות המפונות, צה"ל ומשרדי הפנים, החינוך, הבריאות והרווחה, המספקים שירותים למפונים במקום גלותם. לפי תוכנית משרד התיירות, הממשלה תמנה גורם שיהיה אחראי לתאם ביניהם, והגופים השונים יעבדו יחד.

ילדים שפונו מקיבוץ ניר עם למלון הרודס בתל אביב, 3 בינואר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

גורם במשרד התיירות מסביר כי בפינוי באוקטובר 2023 התיאום היה לקוי בהתחלה והשתפר אחר כך, והמטרה היא להשתמש במה שנלמד בפינוי הקודם כדי שבאירוע הבא, אם יתרחש, התיאום יעבוד היטב מהתחלה.

היעדר התיאום בין משרדי הממשלה היה אחת הסיבות לכך שמי שדאגו בימים הראשונים למלחמה לחלק מצרכי המפונים (ציוד אישי, טיפולים נפשיים) היו ארגוני מתנדבים, וחלק ממשרדי הממשלה נכנסו לאירוע רק מאוחר יותר. מטרת שיפור התיאום היא שבעתיד הממשלה תדאג לצרכי העקורים מהתחלה.

גורם במשרד התיירות מסביר כי בפינוי באוקטובר 2023 התיאום היה לקוי בהתחלה והשתפר אחר כך, והמטרה היא להשתמש במה שנלמד בפינוי הקודם כדי שבאירוע הבא, אם יתרחש, "התיאום יעבוד היטב מהתחלה"

במשרד התיירות עולות שאלות גם בנוגע להכנת רשימה קבועה של חדרים בבתי מלון ודירות אירוח שיהיו זמנים לפינויים עתידיים. אבל עד כה טרם התקבלה החלטה בנושא. גורם במשרד מסביר כי קשה לדעת מראש היכן יהיו חדרים פנויים, ואפילו איזה מלונות וצימרים יהיו קיימים בזמן אסון עתידי.

מסקנה נוספת מהפינוי הקודם, שהתוכנית שנכתבת כיום תתייחס אליה, היא הצורך להכין בזמן אמת תמונת מצב עדכנית ומדויקת של המצב – מצבת ורשימת מפונים, תפוסה וקשיים – בכל אחד מבתי המלון וחדרי האירוח.

מנכ"ל משרד התיירות, דני שחר (צילום: משרד התיירות)

את הכנת התוכנית מוביל מנכ"ל משרד התיירות, תא"ל במילואים דני שחר. סמנכ"ל משאבי אנוש לשעבר של משרד התיירות, אלון שמר, שניהל את מבצע הפינוי ב-2023 יחד עם שחר, ופרש לאחרונה מתפקידו, הכין חומרים שיהוו את הבסיס לתוכנית.

ממשרד התיירות נמסר לזמן ישראל: "על סמך הניסיון שנרכש בשנה וחצי האחרונות, בימים אלה המשרד כותב נוהל פינוי, שישמש את הגוף שיתמנה לכך, אם וכאשר יהיה צורך בעתיד שוב בפינוי. הנוהל מסתמך על הידע שהצטבר, ועל המסקנות. המשרד ערוך לביצוע הפינוי גם בעתיד, ככל שיידרש".

ממשרד התיירות נמסר: "על סמך הניסיון שנרכש בשנה וחצי האחרונות, בימים אלה המשרד כותב נוהל פינוי שמסתמך על הידע שהצטבר, שיוכל לשמש את הגוף שיתמנה לכך, אם וכאשר יהיה צורך בעתיד שוב בפינוי"

יד אחת מכינה תוכנית, יד אחת נצמדת לתוכנית הקודמת

באופן רשמי, התוכנית לפינוי עתידי של אזרחים בישראל היא "מרחק בטוח", תוכנית שגיבשו פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית בעבר לפינוי תושבים. לפי התוכנית, התושבים אמורים להתפנות במקרה חירום למוסדות ציבור, בעיקר בתי ספר, ולא למלונות.

"מרחק בטוח" תוכננה אחרי מבצע "צוק איתן" וכללה פינוי של התושבים ברשימה ספציפית, קטנה, של יישובים בעוטף עזה וסמוך לגבול הצפון.

מפונים מבארי במלון בים המלח. 20 באוקטובר 2023 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

מי שאמור לבצע את הפינוי לפי "מרחק בטוח" הוא מערך פס"ח (פינוי סעד וחללים) במשרד הפנים. בזמן מלחמת לבנון השנייה והמבצעים בעזה, תושבים רבים עזבו עצמאית את העוטף והצפון, והתוכנית נועדה להסדיר פינויים כאלה ולדאוג שהמדינה תבצע אותם.

"מרחק בטוח" לא הופעלה במציאות, כי במוסדות ציבור אין ציוד בסיסי, כמו מיטות ומטבחים, המאפשר אירוח בתנאים סבירים, וכן כיוון שהתברר "במפתיע" שכל התיירים הישראלים והזרים הסתלקו מהמלונות עם פרוץ המלחמה. לכן, באילתור של הרגע האחרון, הוחלט לשכן את העקורים במלונות.

"מרחק בטוח" לא הופעלה במציאות, כי במוסדות ציבור אין ציוד בסיסי, כמו מיטות ומטבחים, המאפשר אירוח בתנאים סבירים, וכן כיוון שהתברר "במפתיע" שכל התיירים הסתלקו מהמלונות עם פרוץ המלחמה

בדיעבד, התברר שרוב בתי הספר ומוסדות הציבור נפתחו מחדש שבועות ספורים אחרי השביעי באוקטובר, בעוד שבתי המלון נותרו סגורים זמן רב. אם "מרחק בטוח" הייתה מופעלת, היה קשה לספק לעקורים תנאי מחיה בסיסיים, ואחר כך היה צריך לפנות את חלקם למקומות אחרים כדי לפתוח בתי ספר ומוסדות.

למרות זאת, מבדיקה שערכנו עולה כי הנחת העבודה בממשלת ישראל, פיקוד העורף ורח"ל היא שאם יתרחש אסון שיצריך פינוי המוני – תופעל "מרחק בטוח", ולו בגלל שעד כה לא הוכנה ואושרה אף תוכנית אחרת.

ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני בלשכת ראש הממשלה בירושלים, הדנה בעסקה לשחרור חטופים והפסקת אש עם חמאס, 17 בינואר 2025 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

גורם ממשלתי המעורה בנושא טוען כי מאז פרוץ המלחמה לא נערכה ישיבת ממשלה או דיון של ממשלת ישראל בעניין. מתקשורת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "נא לפנות לרח"ל, זה בטיפולם". מרח"ל לא נמסרה עד כה תגובה בנושא.

גורם במערכת הביטחון מסביר כי ברירת המחדל בפינוי עתידי הינה עדיין להעביר את המפונים לבתי ספר, בגלל האפשרות שהתיירים יישארו במלונות (ולו בגלל שלא יוכלו לצאת מישראל) ולא יהיה מקום למפונים. לדבריו, כיוון שאין לדעת מראש אם זה יהיה המצב, אי אפשר לבנות על המלונות כיעד לפינוי. זאת, בנוסף לעובדה שמדובר באתרים פרטיים שאינם רכושה של המדינה.

גורם ממשלתי המעורה בנושא טוען כי מאז פרוץ המלחמה לא נערכה ישיבת ממשלה או דיון של ממשלת ישראל בעניין. מתקשורת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "נא לפנות לרח"ל, זה בטיפולם". מרח"ל לא נמסרה עד כה תגובה

לגבי השאלה, כיצד יופעלו מוסדות הציבור אם המפונים יישארו בהם זמן רב, גורם ביטחוני אחר שאיתו שוחחנו הסביר כי "איש במשרדי הממשלה ובמערכת הביטחון לא העלה על דעתו שפינוי תושבים במקרה אסון יארך זמן כה רב – וגם כיום, איש לא מקדיש מחשבה שדבר כזה יתרחש שוב בעתיד".

בעיה נוספת ב"מרחק בטוח" היא שהתוכנית התייחסה לרשימת יישובים ספציפית, שלא תאמה ליישובים שפונו בפועל בעקבות הטבח, ולא כללה את הערים קריית שמונה ושדרות שפונו, את נתיבות ואשקלון שרבים מתושביהם נמלטו מהם בלא פינוי מאורגן, וכל עיר אחרת.

הרס בעקבות רקטה ששוגרה מלבנון בקריית שמונה, 20 בנובמבר 2024 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

אותו גורם ביטחוני אמר כי האפשרות של פינוי ערים שלמות לא נלקחה בחשבון. ואילו כיום, לדבריו, הנחת העבודה היא שבעתיד לא יהיה צורך בפינוי ערים, בזכות התגובה הצבאית הקשה לאירועי השביעי באוקטובר והפקת הלקחים שבוצעו בצה"ל ומערכת הביטחון בעקבות המחדל.

לדברי גורם במשרד ממשלתי אזרחי המעורה בפרטים: "גם אם ברירת המחדל בפינוי הבא תישאר 'מרחק בטוח' ופינוי לבתי ספר, כדאי לעדכן את רשימת היישובים המיועדים לפינוי. אולי בכלל עדיף לבטל אותה ולהשאיר אותה פתוחה, הרי אי אפשר לדעת באמת איפה יהיה פינוי.

גורם ממשלתי המעורה בנושא אמר כי האפשרות של פינוי ערים שלמות לא נלקחה בחשבון: "להשאיר את רשימת היישובים הקיימת זאת הזיה, זה מבטיח שבפעם הבאה שוב נהיה תלויים באלתור של הרגע האחרון"

"אבל להשאיר את הרשימה הקיימת זאת הזיה, זה מבטיח שבפעם הבאה שוב נהיה תלויים באלתור של הרגע האחרון. הבעיה היא שאת רשימת היישובים שמיועדים לפינוי קובע צה"ל, והצבא לא עדכן אותה, ואפילו לא דן בכך". עד כה לא נמסרה תגובת דובר צה"ל לטענה זו.

יצוין כי מומחים מזהירים מרעידת אדמה שתחולל נזק כבד בקריית שמונה, טבריה בית שאן ואילת, השוכנות בתוך השבר הסורי-אפריקאי, וכן בצפת השוכנת על צלע השבר. מומחים קוראים לבצע פינוי-בינוי בערים הללו, שיצריך פינוי של רבים מתושביהן – ומזהירים כי אם זה לא יתבצע, ממילא ייהיה צורך בפינוי התושבים במקרה של רעידת אדמה. ככל הידוע, לממשלה אין תוכנית לפינוי כזה.

קריית שמונה, 3 ביוני 2024 (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)

קשה גם להבין כיצד האפשרות של פינוי המוני בשל פלישת אויב אינה נידונה, בצל העובדה שפינוי כזה כבר בוצע בישראל פעמיים – במלחמה הנוכחית, וביישובי רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. משבר האקלים אמור גם להעלות שאלות על פינוי רחובות ושכונות באסונות טבע אפשריים, כמו שיטפונות.

גורם צה"לי שאיתו דיברנו באופן לא פורמלי אמר כי מדובר בחששות רציניים שאמורים להילקח בחשבון במדינה כמו ישראל, וכי הממשלה וצמרת הצבא לא דנים בהם "מתוך זחיחות".

גורם צה"לי אמר באופן לא פורמלי אמר כי מדובר בחששות רציניים שאמורים להילקח בחשבון במדינה כמו ישראל, וכי הממשלה וצמרת הצבא לא דנים בהם "מתוך זחיחות"

"מבצע הפינוי המוצלח בהיסטוריה"

בפינוי עוטף עזה וגבול הצפון באוקטובר 2023 פונו  כ-125 אלף תושבים שהוגדרו כזכאי פינוי. בשיא הפינוי שהו כ-90 אלף עקורים בבתי המלון. רבבות נוספים התפנו באופן עצמאי לבתי קרובים וחברים ולדירות שחולקו להם בחינם, ולאחר מכן לדירות שכורות, וקיבלו מענקי אכלוס שמימנו את שהייתם בגלות.

שר התיירות חיים כץ והמנכ"ל דני שחר הקימו חמ"ל, שפעל בתל אביב ואחר כך בירושלים, בשיתוף פעולה עם התאחדות המלונאים, בו שובצו המפונים למלונות. במשרד מציינים כי החמ"ל פעל בהתחלה 24 שעות ביממה ועובדי המשרד איישו אותו במקביל לעבודתם השוטפת.

שר התיירות, חיים כץ (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

תוך כשבוע הוכנה רשימה של כ-60 אלף חדרים פנויים, רובם בבתי המלון, ומקצתם בצימרים ודירות AirBNB שבעליהן דיווחו על קיומם. בשבוע הראשון, בוצע השיבוץ במלונות בעזרת סוכני נסיעות שגבו עמלות, אך לאחר מכן, המשרד הוציא אותם מהמערכת וניהל אותה בלעדיהם.

שיבוץ העקורים במלונות בוצע תוך ניסיון כן להתחשב בצרכיהם, שלעתים הצליח יותר ולעתים פחות. במשרד מציינים כי "החמ"ל טיפל ברבבות פניות של מפונים, בנושאים כמו שיכון אנשים עם צרכים מיוחדים, תוספות חדרים לבני נוער, איחוד משפחות וקהילות, שיכון משפחות עם הורים גרושים, מחסה לחיות מחמד, ועוד".

תוך כשבוע הוכנה רשימה של כ-60 אלף חדרים פנויים, רובם בבתי המלון. בשבוע הראשון, בוצע השיבוץ במלונות בעזרת סוכני נסיעות שגבו עמלות, אך לאחר מכן, המשרד הוציא אותם מהמערכת וניהל אותה בלעדיהם

המלונות, במימון המשרד, סיפקו לעקורים פנסיון מלא, כולל לינה, מזון, כביסה וניקיון. ארגוני מתנדבים, בהובלת "אחים לנשק", סיפקו להם רהיטים, בגדים וציוד אישי שתרמו מאות אלפי ישראלים. פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שהתנדבו בארגוני סיוע, בהובלת "בנפשנו", ולאחר מכן – משרדי הבריאות והרווחה, סייעו לעקורים בהתמודדות הנפשית והחברתית עם אימי הטבח וקשיי הפינוי.

במשרד התיירות מציינים: "בזכות תכנית האכלוס העצמי שיזמו השר כץ והמנכ"ל שחר, נחסכו כ-7 מיליארד שקל לקופת המדינה. בזכות הפינוי למלונות, בתי המלון נשארו פתוחים, עובדים ומרוויחים, וכך שימרנו רבבות מקומות עבודה בתקופה שבה לא הייתה תיירות".

חמ"ל הפינויים של משרד התיירות, בהשתתפות שר התיירות חיים כץ, מנכ"ל המשרד דני שחר ומנכ"ל התאחדות המלונות אלי כהן, אוקטובר 2023 (צילום: משרד התיירות)

עוד מציינים במשרד כי הוא עומד להשקיע כ-175 מיליון שקל בשיפוץ ושיקום המלונות אחרי שהיית המפונים, כולל צביעת חדרים, החלפת שטיחים, תיקון רהיטים ועוד. הסיוע יכסה עד 90% מעלות השיפוץ.

הפינוי התבצע בתנאים קשים, ובתקשורת – כולל בזמן ישראל – נמתחה ביקורת על אופן הביצוע, שתואר כ"כאוטי". בדיעבד, במשרד התיירות וברשויות אחרות מתייחסים אליו כהצלחה, לאור העובדה שאף מפונה לא נותר ללא קורת גג, באוהל או במבנה ציבור נטוש, וכולם שוכנו תוך כשבוע במלונות ודירות שבהם היה להם מזון, מיטות, מיזוג וסניטציה סבירים.

הפינוי התבצע בתנאים קשים ותואר כ"כאוטי". בדיעבד, במשרד התיירות מתייחסים אליו כהצלחה, לאור העובדה שאף מפונה לא נותר ללא קורת גג או במבנה ציבור נטוש, וכולם שוכנו תוך כשבוע במלונות ודירות

לדברי גורם במערכת הביטחון: "בדיעבד, מדובר בפינוי המוצלח בהיסטוריה. הרבה מדינות, חלקן מפותחות, פינו אזרחים מאזורים מוכי אסון, ובאף אחת מהן לא קרה שכל המפונים זכו לקורת גג ראויה למגורים תוך ימים ספורים".

מבדיקה שערכנו עולה כי הדברים נכונים. בפינויים של תושבים בארה"ב מאזורים מוכי שיטפונות, המפונים שוכנו באוהלים ומחסות ארעיים, והמדינה אף לא ניסתה לחפש להם דיור ראוי.

שריפות ענק באוסטרליה (צילום: AAP Image/Dan Himbrechts)

ביפן פונו כחצי מיליון איש, ב-2011, ושוב ב-2024, בעקבות רעידות אדמה. בפינויים היפניים, שנחשבו מוצלחים, הניצולים פונו לאוהלים, בתי ספר ומוסדות ציבור, ורק אחר כך הועברו לדירות ומלונות, בתהליך שלקח כחודש. באוסטרליה פונו ב-2019 כ-30 אלף איש בשל שריפות ענק. וגם שם, הם שוכנו בהתחלה באוהלים ובתי מחסה, ועבר כחודש עד שכולם הועברו לדירות ומלונות.

בפינויים המוניים מאזורי לחימה, שהתקיימו במאה הנוכחית באוקראינה, רוסיה, ארמניה, עיראק, סוריה, לבנון, סודאן, אתיופיה ועוד (וכן בעזה ויו"ש), מדינות וארגוני סיוע שיכנו פליטים באוהלים ובתי ספר, בתנאים קשים, או פינו למדינות אחרות. הפתרונות הרעועים הללו נחשבו אופטימליים, ולא כל העקורים זכו להם.