ניקוי אורוות משטרי דורש חקיקת מגן ודחיית פשרות פוליטיות מסוכנות

שניים מענקי המשפט בישראל שעודם בחיים, אהרן ברק ויצחק זמיר – שהם גם חברים טובים לאורך כל חייהם – פרסמו אמש מאמר משותף באתר "הארץ". לא בכל יום קמים שני הטיטנים הללו מרבצם על מנת להשמיע קול במרחב הציבורי, לא כל שכן בתקופת בחירות רעילה, שבה כל עמדה וכל מחשבה נתפסים כמשקפים הזדהות פוליטית לצד זה או אחר.

במאמרם ביקשו השניים להבהיר כי מערכת הבחירות הנוכחית שונה מאוד מזו הקודמת בכל הנוגע להיקף המידע המצוי בידי הציבור ביחס להפיכה המשטרית.

בעוד שהיוזמה הזו הוסתרה במלואה מעיני הציבור לפני מערכת הבחירות הקודמת – ונחשפה רק כשבוע לאחר כינון הממשלה, בנאום הבלהות של שר המשפטים הטרי יריב לוין – הפעם הציבור יודע היטב מה מבקשות מפלגות הקואליציה לעולל בתחום זה אם ימשיכו להחזיק בהגה השלטון גם בקדנציה הבאה. כל מה שלא הושלם בארבע השנים האחרונות, כל מה שסוכל או סוכל חלקית על ידי בג"ץ – ימומש ויושלם.

חלק מהמפלגות השייכות לגוש השינוי אינן ממהרות לפזר את הערפל הנוגע לעמדותיהן ביחס להפיכה המשטרית. ברק וזמיר קוראים למפלגות אלה – ובצדק – להימנע מערפול כזה

לעומתן, חלק מהמפלגות השייכות לגוש השינוי אינן ממהרות לפזר את הערפל הנוגע לעמדותיהן ביחס להפיכה המשטרית. ברק וזמיר קוראים למפלגות אלה – ובצדק – להימנע מערפול כזה, גם כדי לא להיראות כמי שפוסעות בנתיב ששרטטו הליכוד ולוין ערב הבחירות הקודמות; וגם מאחר שציבור הבוחרים זכאי לדעת במדויק מהי עמדתה של כל מפלגה בנוגע לנושא שזרע הרס ופילוג בחברה הישראלית ואיים לטלטל את יסודות המשטר הישראלי.

ואכן, חבילת החקיקה שהקואליציה בכנסת הבאה תצטרך להעביר מייד בסמוך לתחילת הקדנציה עשויה להוות נייר לקמוס לשאלה – מי באמת מבקש למחוק במידת האפשר את האסונות החקיקתיים שהביאו עלינו הכנסת והממשלה היוצאות. העיקרון הזה נכון הן ביחס לחוקים וחוקי יסוד שנחקקו, הן ביחס לכאלה שלא נחקקו, והן ביחס לצעדים אחרים שננקטו ושלא עוגנו בחקיקה.

חברי הליכוד חוגגים במליאת הכנסת אחרי שהתיקונים לחוק יסוד השפיטה עברו בקריאה ראשונה, 20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הלקח החשוב ביותר מקדנציית הזוועות של הממשלה והכנסת – שהובילו את ההפיכה המשטרית שאיימה למוטט את המבנה המשטרי של המדינה כמדינת חוק דמוקרטית – עניינו בחוק יסוד שלא נחקק, ושחובה לנצל את הרגע ההיסטורי על מנת לכוננו.

מדובר בחוק יסוד החקיקה, שאיננו רק רכיב יסודי בחוקה העתידית השלמה שאולי תהיה לישראל ביום מן הימים, אלא גם חומת מגן חקיקתית מפני ניסיונות עתידיים לפגוע בעקרונות היסוד של המדינה באמצעות שינוי מופקר של חוקי יסוד.

חוק יסוד החקיקה איננו רק רכיב יסודי בחוקה העתידית השלמה שאולי תהיה לישראל ביום מן הימים, אלא גם חומת מגן חקיקתית מפני ניסיונות עתידיים לפגוע בעקרונות היסוד של המדינה באמצעות שינוי מופקר של חוקי יסוד

חוק יסוד החקיקה, במתכונת ראויה, אמור לעשות שלושה דברים:

1. לעגן לראשונה בחוק יסוד את מתכונת חקיקתם של חוקים בכנסת;
2. לקבוע לראשונה הסדר חוקתי אחר, נוקשה יותר, לאופן כינונם של חוקי יסוד והעברת תיקונים לחוקי יסוד;
3. ולקבוע את התנאים שבהם בית המשפט העליון יהיה רשאי להתערב בחקיקת הכנסת ולפסול אותה.

קביעת ארבע קריאות במקום שלוש לחקיקת חוקי יסוד ולתיקונם, דרישת רוב מיוחד של 70 ח"כים בקריאה האחרונה, וקביעה שקריאה זו תיערך בכנסת העוקבת לזו שקיבלה את הקריאות הראשונות – יהוו ביצורים לחוקי היסוד שיעניקו להם מעמד חוקתי אמיתי, ויורידו מעל סדר היום את הפטנט הפוליטי המתמיד ללוש את חוקי היסוד לפי רצונה של קואליציה מזדמנת.

הצורך בחקיקת חוק יסוד החקיקה הולך ומתחדד לאורך שלושת העשורים האחרונים, ביחס ישר למידה שבה נטלו לעצמן הקואליציות השונות את החירות ללוש את חוקי היסוד, להוסיף להם סעיפים לנוחותן ולשנות הסדרים הנחשבים חוקתיים כלאחר יד. לא מדובר רק בזוטות כמו הסרת המגבלה שנחקקה בחוק יסוד הממשלה על מספר השרים הרשאים לכהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של ח"כ משה גפני מיהדות התורה, היושב ליד ח"כ יצחק גולדקנופף, במהלך ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק יסוד לימוד תורה במליאת הכנסת, 1 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

שיאה של הגישה קלת הדעת הזו בא ב-2020, כאשר לשם הקמתה של "ממשלת החילופים" הראשונה, בראשות בנימין נתניהו ובני גנץ, נתפר אל תוך חוק יסוד הממשלה הסדר עוועים משונה שאפשר להקים גוף שלטוני שהיה אמור להיות על הנייר דו-ראשי.

ראש ממשלה שאינו רשאי לפטר מחצית משרי ממשלתו, החלטות שלטוניות שכלל לא ברור מי אמור לקבלן, והכול על מנת להבטיח כביכול באופן הרמטי את חילופי ראש הממשלה "הפעיל" – הסדר שלא החזיק מעמד אפילו שנה בטרם הדגים נתניהו שכל כלל משפטי ניתן לעקוף ולדרוס.

חוק יסוד החקיקה, אם יכלול את ההסדרים הראויים, יוודא שאיש לא יוכל יותר לרתום את ההסדרים המשטריים של המדינה לטובתו. הדילמה המשפטית תיווצר סביב ההסדרים האחרונים שהוכנסו אל חוקי היסוד ושאמורים לכאורה להישאר בתוכם, בשלב שבו חוק יסוד החקיקה ישים מנעול כבד על האפשרות לשנותם.

האם סעיף הנבצרות שרוקן מתוכן יקבל מעמד-על חוקתי שכזה? האם ההסדרים הנוגעים לח"כים "נורווגים" יישארו עימנו לעולם ועד? אם ייחקק חוק יסוד החקיקה, יחל עידן שבין חקיקתו לבין השלמת חוקה שלמה, שרק עם התגבשותה ניתן יהיה לסווג איזו הוראה חוקתית תישאר לדורות, ואיזו תוצא מתוך הקורפוס.

אם ייחקק חוק יסוד החקיקה, יחל עידן שבין חקיקתו לבין השלמת חוקה שלמה, שרק עם התגבשותה ניתן יהיה לסווג איזו הוראה חוקתית תישאר לדורות, ואיזו תוצא

הדילמה של העליון

טוב תעשה הכנסת הבאה אם תבטל גם את התיקונים לחוק יסוד השפיטה ולחוק בתי המשפט – שהפכו את הרכב הוועדה לבחירת שופטים להרכב הנשלט פוליטית.

הרכב של 11 שופטי בג"ץ דן בעתירות נגד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. 21 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

קיימת אומנם אפשרות לא מבוטלת שעד להתכנסותה של הכנסת הבאה בג"ץ כבר יאמר את דברו בעניין זה ויורה על ביטול של התיקון החקיקתי. אך למהלך חקיקתי של הכנסת הבאה, שיחזיר באופן מופגן את ההסדר הקודם על כנו, תהיה חשיבות סימבולית עצומה. מינוי שופטים בהליך שאינו נגוע בשליטה פוליטית הוא עיקרון ראשון במעלה, ועל הכנסת והממשלה הבאות לומר את דברן בעניין זה.

בעניין הוועדה לבחירת שופטים, הדעה הרווחת היא כי נוכח הגישה שהשמיעו כלל 11 שופטי העליון בדיון שהתקיים בעתירות בנושא לפני כחודשיים – נראה כי בג"ץ מתעתד להורות על בטלות התיקון. זו תהיה הפעם השנייה בהיסטוריה שבה בית המשפט מורה על ביטול הוראות בחוק יסוד, אחרי התקדים הראשון שהיה בעניין עילת הסבירות.

בעניין הוועדה לבחירת שופטים, הדעה הרווחת היא כי נוכח הגישה שהשמיעו כלל 11 שופטי העליון בדיון שהתקיים בעתירות בנושא לפני כחודשיים – נראה כי בג"ץ מתעתד להורות על בטלות התיקון

השופטים נקלעו לדילמה בעניין זה, נוכח העובדה שההכרעה השיפוטית מתנקזת לתקופת הבחירות: הכנסת קבעה כי התיקונים בעניין הרכב הוועדה לבחירת שופטים ייכנסו לתוקף החל מהכנסת הבאה. פירוש הדבר הוא שאם לא יינתן פסק דין עד מועד התכנסות הכנסת החדשה, שבועיים ימים לאחר מועד הבחירות, התיקונים הללו ייכנסו לתוקף.

באין פסק דין, יהיה זה תפקידה של הכנסת הבאה להחליט בין שלוש אופציות:

• למנות נציגים לוועדה חדשה לבחירת שופטים, במתכונת פוליטית הרסנית;
• להעביר תיקון חקיקתי שיבטל את התיקון הקודם, ויחזיר לתוקף את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כפי שהיה ב-70 השנים האחרונות;
• או להימנע מכל פעולה, כלומר לא למנות ועדה לבחירת שופטים חדשה – ופירוש הדבר יהיה גזירת קיפאון מוחלט על מערכת המשפט, והיעדר יכולת למנות אפילו שופט שלום אחד. מתכונת כזו של הרעבת המערכת, והיעדר יכולת למלא את השורות נוכח שופטים פורשים או עוזבים, היא אסון.

ח"כ שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין מתחבקים במליאת הכנסת אחרי העברת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, 27 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

שופטי בג"ץ יודעים זאת, ולכן הם ימצאו את עצמם כמעט אנוסים לכתוב ולפרסם פסק דין, בנושא נפיץ של ביטול חוק יסוד, בתקופת בחירות שבה ברור שיהיו מפלגות שינצלו את האירוע כדי לכוון את האש כלפי השופטים, ובעוד שקיימת אפשרות לא מבוטלת שהכנסת הבאה הייתה פועלת ממילא על מנת לבטל את החקיקה. לא פשוט.

הכנסת הבאה תצטרך לפעול גם ביחס למהלכים חקיקתיים נוספים שעשתה הכנסת היוצאת, ושביקשו כולם להחדיר שיקולים פוליטיים ושליטה פוליטית למוסדות שונים של מערכת המשפט ואכיפת החוק: חוק נציב תלונות הציבור על שופטים; חוק מח"ש; וחוק היועץ המשפטי לממשלה.

ביחס לכלל החוקים האלה תלויות ועומדות עתירות לבג"ץ. בין אם יינתנו בעתירות האלה פסקי דין עד שהכנסת הבאה תידרש לעניין ובין אם לא – יהיה זה ראוי אם הכנסת עצמה תבטל את החוקים הללו ותפטור, גם אם באופן חלקי, את בית המשפט מלהכריע בעניין.

בעניין החוק שעניינו הסדרת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הכנסת יכולה להפוך את הלימון הזה ללימונדה: אין צורך בביטול החוק, אלא פשוט בתיקון ההסדרים הקבועים בו.

בעניין החוק שעניינו הסדרת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הכנסת יכולה להפוך את הלימון הזה ללימונדה: אין צורך בביטול החוק, אלא פשוט בתיקון ההסדרים הקבועים בו

הרעיון שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה יעוגן בחוק אינו רע כשלעצמו. אלא שיש להסיר ממנו את כל ההוראות ההופכות את חוות הדעת שלו לחסרות משקל, ולבטל את האפשרות של הממשלה למנות אותו ולהדיח אותו בשל שיקולים פוליטיים רגעיים.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה במהלך הדיון בבקשת החסינות של ח"כ טלי גוטליב בוועדת הכנסת, 9 במאי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המפלגות השותפות בגוש השינוי צריכות לתמוך ללא היסוס בכל מהלכי החקיקה האלה, המיועדים לבטל את תוכניות ההפיכה המשטרית, שהתממשו בחלקן ונכנסו לספר החוקים, ולבצר את שיטת המשטר בישראל מפני מתקפה דומה בעתיד.

הטעות המסוכנת של איזנקוט

מפלגות האופוזיציה צריכות להיות גם שותפות לתמיכה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מתקפת השבעה באוקטובר, תפיסת הביטחון שקדמה לה ואופן ניהול מלחמת עזה לאחריה.

הממשלה היוצאת ניסתה להעביר חוק ייעודי להקמתה של ועדה פוליטית – אך כשלה בכך והחוק לא הגיע לקו הסיום. ואכן, אין כל צורך בחוק ייחודי להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. על ועדה כזו לקום בהתאם לחקיקה הקיימת – חוק ועדות חקירה מסדיר היטב את אופן הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, ומטיל על הממשלה להגדיר את המנדט לעבודת הוועדה.

בהקשר זה, הצעות הנשמעות מכיוון מפלגות התומכות בהחלפת השלטון, והמוכנות לקבל גרסאות ביניים מרוככות של הכללים להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת עזה – הן בלתי ראויות.

הצעות הנשמעות מכיוון מפלגות התומכות בהחלפת השלטון, והמוכנות לקבל גרסאות ביניים מרוככות של הכללים להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת עזה – הן בלתי ראויות

דוגמה לעמדה בלתי ראויה כזו השמיעה מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט. בהצעתה המפורטת להקמת ועדת חקירה ממלכתית, נכתב בנוסח החלטת הממשלה העתידית כי הממשלה תמליץ לנשיא בית המשפט העליון "להיוועץ עם בעלי תפקידים ממלכתיים נוספים – המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נשיא המדינה ויו"ר הכנסת", בטרם יקבע את זהותם של יו"ר ועדת החקירה וחבריה.

שורד השבי גדי מוזס לצד גדי איזנקוט בהכרזה על המתווה של מפלגת ישר! להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח השבעה באוקטובר, 5 באוגוסט 2026 (צילום: מפלגת ישר!)

אין לכך כל הצדקה. המאבק להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בדרך הישרה, הרגילה, ובהתאם לחקיקה הקיימת, היה מאבק נגד ניסיונם של נתניהו וממשלתו לייצר מסלול ייחודי, אד-הוק, שייתפר למידותיו של האירוע הזה, של מתקפת 7 באוקטובר ומלחמת עזה.

הסכמה לחריגה כלשהי מדרך הפעולה הרגילה שהתווה חוק ועדות חקירה מבעוד מועד, מהווה הסכמה משתמעת לרצונותיו של נתניהו, שעשה מאמצים כבירים על מנת שהכנסת תחוקק חוק ייעודי להקמתה של ועדה פוליטית

הסכמה לחריגה כלשהי מדרך הפעולה הרגילה שהתווה חוק ועדות חקירה מבעוד מועד, מהווה הסכמה משתמעת לרצונותיו של נתניהו, שעשה מאמצים כבירים על מנת שהכנסת תחוקק חוק ייעודי להקמתה של ועדת חקירה פוליטית, הנשלטת על ידי השלטון. ההצעה של איזנקוט הצליחה לברוח כמעט לגמרי מהדרך העקלקלה הזו, אבל רק כמעט.