הדרך להחלפת נתניהו סלולה בחוק

בליל הבחירות ב־1996 הלך הציבור לישון עם ניצחון דחוק של שמעון פרס על בנימין נתניהו במדגמים – בבחירות הישירות הראשונות לראשות הממשלה שהתקיימו בישראל – והתעורר בבוקר עם מהפך של כמה עשיריות האחוז, ניצחון דחוק של נתניהו וטראומה קולקטיבית במחנה השמאל.

זה 30 שנה הטראומה הזו חוזרת ונשנית – היא משתקת את מתנגדי נתניהו לדורותיהם ומעוררת חרדה איומה: מה אם הניצחון אינו באמת ניצחון?

תוצאות האמת הסופיות בבחירות שהתקיימו אתמול (שלישי) טרם התבררו. הן כנראה לא יהיו זהות למדגמים שפורסמו עם סגירת הקלפיות, שהעניקו 50 מנדטים לגוש נתניהו ו־70 מנדטים למתנגדיו, כולל המפלגות הערביות. אך בכל התרחישים, לגוש מתנגדי נתניהו יש רוב מבין 120 חברי הכנסת ה־26.

תוצאות האמת הסופיות בבחירות טרם התבררו. הן כנראה לא יהיו זהות למדגמים שפורסמו עם סגירת הקלפיות, אך בכל התרחישים, לגוש מתנגדי נתניהו יש רוב מבין 120 חברי הכנסת ה־26

במציאות שבה הדינמיקה הפוליטית השלטת היא פוליטיקה של כוח – מה אפשר לעשות בפועל, ולא כיצד היינו נוהגים אילו היינו חברים בבית הלורדים – לרוב הפרלמנטרי הזה יש שלוש משמעויות ברורות.

התחנה הראשונה תהיה ההתייעצויות שיתקיימו בשבוע הבא אצל נשיא המדינה יצחק הרצוג, שבהן ימליצו לפחות 61 חברי כנסת להטיל על גדי איזנקוט ראשון את מלאכת הרכבת הממשלה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג, מרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חוק יסוד הממשלה מאפשר שלושה סבבים להטלת המנדט להרכבת ממשלה, בטרם ייקבע כי לא הושגה הכרעה פוליטית והולכים לבחירות חוזרות.

בשני הסבבים הראשונים יש לנשיא המדינה שיקול דעת מסוים בבחינת היתכנות הקמתה של ממשלה בידי המועמד המומלץ. בסבב השלישי, אם לפחות 61 חברי כנסת מגישים לנשיא בקשה חתומה להטיל את התפקיד על מועמד מסוים, אין לו מרחב תמרון.

אך גם בסבב הראשון, כאשר לפחות 61 מחברי הכנסת החדשה ממליצים על אותו מועמד, יש רק דרך פעולה סבירה אחת לנשיא המדינה.

בתרחיש שבו כל סיעות גוש איזנקוט, לצד המפלגות הערביות, ימליצו בפני הנשיא להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה – הוא יהיה הראשון שיקבל את המנדט. בין אם ימליצו עליו 70 חברי כנסת, 65 או 61

במילים פשוטות: בתרחיש שבו כל סיעות גוש איזנקוט, לצד המפלגות הערביות, ימליצו בפני הנשיא להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה – הוא יהיה הראשון שיקבל את המנדט. בין אם ימליצו עליו 70 חברי כנסת, 65 או 61. רוב זה רוב, כפי שממשלות נתניהו לימדו היטב את הציבור שוב ושוב ושוב.

התחנה השנייה תהיה השבעת הכנסת ה־26 בעוד שבועיים. חלק ממפלגות גוש השינוי אומנם התחייבו שלא לשבת בממשלה עם המפלגות הערביות, אך לא נשמעה כל התחייבות להימנע משיתוף פעולה פרלמנטרי – וגם אילו ניתנה התחייבות כזו, להפרתה לא הייתה כל משמעות משפטית או פורמלית.

שלטי בחירות של הליכוד ושל ישר! בדימונה, 21 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

סעיף 20(א) לחוק יסוד הכנסת קובע: "עד לבחירת יושב ראש הכנסת, ימשיך לכהן בתפקידו יושב ראש הכנסת היוצאת אם שב ונבחר כחבר הכנסת". ואולם, כבר בישיבה הראשונה יוכלו חברי הכנסת מגוש השינוי, יחד עם הסיעות הערביות, להגיש ליושב ראש הכנסת היוצאת, ח"כ אמיר אוחנה, דרישה לקיים הצבעה לבחירת יושב ראש חדש.

מתי ייאלץ אוחנה לפנות את מקומו בתרחיש כזה? סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת קובע: "יושב ראש הכנסת ייבחר לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה".

אבל זהו רק המועד האחרון האפשרי, לא המועד הראשון. במרץ 2020 קבע בג"ץ, בפרשת יולי אדלשטיין, שסירב לפנות את מקומו כיושב ראש הכנסת, ש"בהינתן העובדה שמדובר ביו"ר בפועל המכהן מתוקף דין הרציפות וכן בהינתן העובדה כי מדובר בעניין הנוגע בו ישירות, שיקול הדעת הנתון לו אינו רחב אלא מוגבל ותחום ביותר".

הכנסת החדשה, ביחסי הכוחות החדשים, תוכל לעשות פעולות מרחיקות לכת: להעביר את "חוק הנאשם" עם תחולה נדחית עד אחרי הבחירות לכנסת ה־27; לבטל את חוק הרכב הוועדה לבחירת שופטים בשלוש קריאות

בית המשפט הקציב לאדלשטיין יומיים בדיוק לכנס את המליאה לשם בחירת מחליפו. אדלשטיין לא עשה זאת, והתפטר במקום להורות על כינוס המליאה – אך הנורמה המשפטית שנקבעה ברורה ומפורשת.

המשמעות בנסיבות הנוכחיות היא שבתוך ימים ספורים מכינוס הכנסת החדשה, כלומר בתוך שלושה שבועות לכל היותר, יוכלו חברי הכנסת מגוש השינוי, יחד עם הסיעות הערביות, להשתלט על הכנסת ועל הפעילות הפרלמנטרית.

ראשי מפלגות גוש השינוי בביתו של יאיר לפיד בתל אביב. מימין: אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, יאיר גולן, גדי איזנקוט ויאיר לפיד, 26 בספטמבר 2026 (צילום: ליהיא לפיד)

לאחר כניסתו של יושב ראש הכנסת החדש לתפקיד תוקם ועדה מסדרת, וכן יוקמו שתי ועדות פרלמנטריות זמניות – ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. הרכבן יהיה זמני, עד לכינונה של ממשלה חדשה ולבחירת כלל הוועדות הקבועות.

הכנסת החדשה, ביחסי הכוחות החדשים, תוכל לעשות פעולות מרחיקות לכת: להעביר את "חוק הנאשם" עם תחולה נדחית עד אחרי הבחירות לכנסת ה־27; לבטל את חוק הרכב הוועדה לבחירת שופטים בשלוש קריאות, ובכך לייתר את הצורך בפסק דינו של בג"ץ, שנמנע מלהורות על ביטול חוק יסוד לפני הבחירות.

כמו כן היא תוכל לבטל עוד חלקים מחוקי ההפיכה המשטרית, כמו חוק התקשורת, חוק היועמ"ש, חוק מח"ש ועוד; ואולי אפילו להעביר את "חוק הקדנציות", הקוצב את פרק הזמן המרבי שבו רשאי נבחר ציבור לכהן כראש ממשלה.

לצורך כינון הממשלה, אין צורך בהצבעה של רוב מוחלט מבין חברי הכנסת, דהיינו 61 ומעלה. די ברוב רגיל, בהתאם לאמור בסעיף 24 לחוק יסוד הכנסת

חלק מהחוקים הללו יהלכו קרוב לקצה מבחינת הלגיטימציה הציבורית, ואף מבחינת תקינותם החוקתית. לגבי חלקם, בוודאי יהיה צורך בקביעת תחולה נדחית. יש להניח שבוועדת החוקה שתקום יהיה קשב גדול יותר להערות הייעוץ המשפטי לוועדה – שינוי תהומי לעומת התנהלותו הרעילה של יו"ר ועדת החוקה היוצא, ח"כ שמחה רוטמן.

התחנה השלישית תהיה במועד כינון הממשלה, אם יגיע הרגע שבו איזנקוט יתקשר להרצוג ויגיד "עלה בידי". סעיף 13(ב) לחוק יסוד הממשלה קובע: "הרכיב חבר הכנסת ממשלה, יודיע על כך לנשיא המדינה וליושב ראש הכנסת, ויושב ראש הכנסת יודיע על כך לכנסת ויקבע ישיבה, לצורך כינון הממשלה, בתוך שבעה ימים מיום ההודעה לכנסת לפי סעיף קטן זה".

הפגנה מחוץ לדיון בבית המשפט העליון בירושלים בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את רע"ם, סאמי אבו שחאדה, ח"כ עופר כסיף והרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות, 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בהנחה שלא ייווצר שום פער זמנים בין המועד שבו יודיע איזנקוט ליו"ר הכנסת החדש כי עלה בידו להרכיב ממשלה ועד להודעת היו"ר לכנסת – הכנסת תתכנס בתוך שבוע ממועד סיום המגעים הקואליציוניים לישיבת כינון הממשלה החדשה.

לצורך כינון הממשלה, אין צורך בהצבעה של רוב מוחלט מבין חברי הכנסת, דהיינו 61 ומעלה. די ברוב רגיל, בהתאם לאמור בסעיף 24 לחוק יסוד הכנסת, שלפיו "הכנסת תדון ותחליט בכל מספר חברים, אם אין בחוק הוראה אחרת לעניין זה".

מבחינת השאלה מה אפשרי ומה מותר, על אף שתוצאות הבחירות רחוקות מאוד ממימוש כל מאווייהם של תומכי גוש השינוי, הדרך לסיום כהונת ממשלת נתניהו, ולסיום כהונתו של נתניהו עצמו כרה"מ – סלולה

סעיף 13(ד) לחוק יסוד הממשלה קובע: "הממשלה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם". אין בחוק היסוד או בכל חוק אחר שום הוראה המחייבת רוב של 61 ח"כים לכינון הממשלה – אף שגם בהצבעה זו, המפלגות הערביות בהחלט עשויות להעביר את איזנקוט מעל הרף של 61 ומעלה. כל שנדרש חוקית הוא יותר תומכים מאשר מתנגדים.

זו המציאות הפוליטית המסתמנת, מבחינה פורמלית ומשפטית. בפוליטיקה משחקות תפקיד גם שכבות אחרות של קבלת החלטות כמובן – התחייבויות לבוחרים, שיקולי אגו, מאזני רווח והפסד ותחזיות לגבי הכוח הפוליטי העתידי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, מלווה ברעייתו שרה, מנופף לתומכים במטה מפלגת הליכוד בירושלים לאחר פרסום תוצאות המדגמים הראשונים בבחירות הכלליות בישראל, 28 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

אך מבחינת השאלה הבסיסית מה אפשרי ומה מותר, על אף שתוצאות הבחירות רחוקות מאוד ממימוש כל מאווייהם של תומכי גוש השינוי, הדרך לסיום כהונת ממשלת נתניהו, ולסיום כהונתו של נתניהו עצמו כראש הממשלה – סלולה.