האם שר המשפטים אמיר אוחנה רוכב על משבר הקורונה וההחלטות על מעבר למציאות של חירום על מנת לעכב את תחילת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצפוי ביום שלישי?

הלילה, באחת אחר חצות, הודיע אוחנה כי הוא הקפיא היום (ראשון) את כל הדיונים בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל "בשל מצב חירום מיוחד". בהודעת משרד המשפטים נטען כי "ההחלטה התקבלה לאור המלצת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות ובתיאום עם הנהלת בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה".

גורמים במערכת המשפטית העריכו כי ההחלטה, התקפה בשלב זה להיום בלבד, תוארך בהמשך – ולפיכך פתיחת משפטו של נתניהו תידחה למועד לא ידוע (ואחרי פרסום מאמר זה, אכן נדחה משפטו של נתניהו לסוף מאי).

הודעתו של אמיר אוחנה

אוחנה חתם בשבוע שעבר על שינוי המרחיב את סמכויותיו לפי תקנות בתי המשפט (מצב חירום מיוחד). עד לשינוי, היה רשאי השר להקפיא הלכה למעשה את רוב עבודת בתי המשפט נוכח מצב חירום הנובע ממצב ביטחוני, וכעת, בעקבות התיקון, רשאי לעשות זאת גם נוכח "מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע".

התקנות הללו הותקנו לראשונה בשנת 1991, על ידי שר המשפטים דאז, דן מרידור. בהתקיים מצב חירום מיוחד, נקבע בהן, תצומצם עד למינימום עבודת בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל.

כך, יתקיימו בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל רק דיונים דחופים, ובהם מעצר ושחרור בערובה; מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים); עתירות דחופות לבג"ץ; עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד; סעדים זמניים דחופים בעניינים אזרחיים; ועניינים דחופים בהוצאה לפועל. ואילו כל יתר התיקים וההליכים המתנהלים בבתי המשפט – יוקפאו עד הודעה חדשה.

עם זאת, התקנות מאפשרות לנשיא בית משפט לקבוע כי הליכים מסוימים שהדיון בהם אמור להתקיים – לא יידונו; וכן כי הליך מסוים שאמור להיות מוקפא – יתקיים בכל זאת.

אמש, במוצאי שבת, ולפני שאוחנה מימש את סמכויותיו החדשות, כבר החלה הבעת תרעומת על מהלכו של אוחנה מכיוונם של כמה משפטנים העוסקים בעניינים חוקתיים.

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, פנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה שינחה את השר אוחנה להימנע מלהכריז על מצב חירום מיוחד בהתאם לתקנות.

לדברי יקיר, הכרזה כזו מהווה הלכה למעשה שיתוק של הרשות השופטת, תוך פגיעה בזכות היסוד של גישה לערכאות שיפוטיות. "מתן סמכות כה קיצונית בידיו של שר המשפטים פוגעת בהפרדת הרשויות ובעצמאות הרשות השופטת", כתב יקיר.

הכרזה כזו מהווה הלכה למעשה שיתוק של הרשות השופטת, תוך פגיעה בזכות היסוד של גישה לערכאות שיפוטיות. "מתן סמכות כה קיצונית בידיו של שר המשפטים פוגעת בהפרדת הרשויות ובעצמאות הרשות השופטת", כתב עו"ד דן יקיר

באגודה לזכויות האזרח הוסיפו ובדקו מכוח אילו סעיפים בחוק בתי המשפט שאבו שרי המשפטים ב-30 השנים האחרונות את הסמכות להתקין תקנות המאיימות לפגוע באופן כה אנוש בפעילות הרשות השופטת.

המסקנה היא שאותם סעיפים שלכאורה מכוחם ראו עצמם גם מרידור וגם אוחנה כבעלי סמכות כזו – מעניקים להם כוח להסדיר בתקנות היבטים מאוד ספציפיים, כמו סדרי הדין בערעור על החלטות רשמי בתי המשפט, סדרי דין לעניין תשלום אגרות והארכות מועד, אך לא סמכות לפגוע בזכות יסוד כמו זכות הגישה לערכאות.

"מן הראוי להסדיר בחקיקה ראשית את הסמכות להורות על מצב חירום מיוחד שיחול בבתי המשפט", כתב יקיר למנדלבליט, "והסדר זה חייב לכלול מערכת של בלמים ואיזונים שתבטיח את עצמאות הרשות השופטת". היועץ המשפטי התבקש להנחות את אוחנה להימנע משימוש בסמכות שנקבעה בתקנות.

עו"ד דן יקיר: "מן הראוי להסדיר בחקיקה ראשית את הסמכות להורות על מצב חירום מיוחד שיחול בבתי המשפט, והסדר זה חייב לכלול מערכת של בלמים ואיזונים שתבטיח את עצמאות הרשות השופטת"

עו"ד גלעד ברנע הלך צעד אחד קדימה, בפנייתו אמש ליועץ מנדלבליט ולשר אוחנה. לטענתו, לא רק התיקון שעשה אוחנה לתקנות כעת, אלא גם התקנות המקוריות משנת 1991 – הותקנו בחוסר סמכות והן חסרות תוקף, מאחר שלא ניתן להתנות בחקיקת משנה על זכויות יסוד המעוגנות בחוק או בחוק יסוד.

"גם העובדה שתקנות 1991 הותקנו בשעתו מבלי שהעניין הועמד ונבחן משפטית, לא יכולה להקנות להן ולכל תיקון להן חסינות כלשהי או להכשירן, נוכח הפגיעה האנושה במרקם החוקתי היסודי ובמעמד הרשות השופטת", כתב ברנע.

לדברי ברנע, מתעוררת גם סוגיית המוטיבציה האמיתית של השר אוחנה ביחס להקפאת עבודת בתי המשפט. "מתגנב החשש הכבד", הוא כתב למנדלבליט, "כי ייעשה שימוש בסמכות האמורה ששר המשפטים התיימר ליטול לעצמו, לשם נקיטת צעדים שונים שעשויים להשפיע על מהלכים פוליטיים, פרלמנטריים וציבוריים, כמו למשל להביא לדחיית פתיחת משפטו של ראש הממשלה, הנאשם, ב-17 במרץ".

עו"ד גלעד ברנע: "מתגנב החשש הכבד כי ייעשה שימוש בסמכות האמורה ששר המשפטים התיימר ליטול לעצמו, לשם נקיטת צעדים שונים, כמו למשל להביא לדחיית פתיחת משפטו של ראש הממשלה"

ברנע טען עוד כי כל החלטה על הקפאת עבודת בתי המשפט תהיה בלתי מידתית, נוכח האפשרות לקבוע הסדרים פוגעניים פחות, דוגמת סדרי דין חלופיים לשעת חירום "רפואית", כגון דיונים בועידת-וידיאו, צמצום מספר הנוכחים באולם המשפט, ריווח שעות הדיונים ועוד.

ההכרזה על מצב חירום מיוחד בבתי המשפט ועיכוב בפתיחת משפטו של נתניהו, מציבה את אוחנה בניגוד עניינים מוסדי ואישי. זאת, לא רק מאחר שלא ראוי שהדרג הפוליטי יבצע פעולות כלשהן שיש בהן כדי לעכב קידומם של הליכים משפטיים המתנהלים בעניינם של נבחרי ציבור; אלא גם מפני שאוחנה מונה לתפקיד שר המשפטים בעת כהונתה של ממשלת מעבר, ביוזמתו של נתניהו עצמו.