שאול מרידור: המשק מפסיד 40 מיליארד שקל בשנה מהעומס בכבישים

ראש אגף התקציבים הדגיש את הדחיפות בהשקעה בתחבורה ציבורית ורמז לאגרת גודש בתל אביב: "8 מיליון איש ייכנסו לתל אביב ולכן צריך מטרו"

שאול מרידור, ראש אגף תקציבים באוצר (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
יונתן סינדל / פלאש 90
שאול מרידור, ראש אגף תקציבים באוצר

משרד האוצר יטיל את העלות של הקמת רכבת תחתית בתל אביב על עסקים ובעלי נכסים בסמוך לאזורי תחנות הרכבת, כך עולה מדברים שאמר היום שאול מרידור, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר. מרידור אמר בכנס מכון אהרון במרכז הבינתחומי כי חצי מהעלות לשלושת הקווים החדשים במטרופולין תל אביב יגיעו מהממשלה והשאר כאמור מהמגזר הפרטי: "הכסף לא יבוא רק מתקציב המדינה, אלא גם מהרשויות ושאר הנהנים מהתשתיות".

מרידור דיבר על השקעה במטרו, (רכבת תחתית), ברכבת קלה וכן ברכבת הכבדה. "עלות המטרו בלבד מוערכת ב-150 מיליארד שקל והתועלת השנתית בשנים הראשונות מוערכת ב-16 מיליון שקל. קיבלת הנכנסים לעיר תוכפל", הוא הוסיף.

לדבריו, דרושה מסגרת חקיקה שתתן עדיפות לשדרוג התחבורה הציבורית כך שההשפעה תורגש בעשר הבא. כיום, מרידור מעריך שהמשק מפסיד 40 מיליארד שקל בשנה מ"אובדן הזמן שלנו בכבישים". מרידור כיוון בדבריו לכך שההשקעה העיקרית שהמשק זקוק לה כיום היא בתשתית תחבורתית, שתגביר את הפריון והצמיחה.

ניתן היה להבין שבאוצר בוחנים גם אגרת גודש בכניסה לעיר: "בתל אביב יהיו 8 או 10 מיליון איש ולכן צריך מטרו", כאשר רק 11% מהעובדים מוכנים להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית לעומת 40% באירופה.

עוד 176 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 18 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

120 אנשי עסקים במכתב לח"כים ולנשיא: נתניהו לא יכול לקבל מנדט לשלוט

גנץ: נגמר המנדט ומתחיל המשפט ● בצהריים פורסם שמשפט נתניהו יתחיל בעוד חודש, ובליכוד מגבירים הילוך במתקפה על היועמ"ש: אוחנה קורא לחשוף את קלטות מנדלבליט-אשכנזי, ואמסלם אומר שהוא "צריך ללכת הביתה" ● שקד לחקלאים: נבטל פנסיה לעובדים זרים ● נדחתה עתירה נגד אפליקציית "אלקטור" ● אולמרט ביקש מחיקת רישום פלילי

עוד 35 עדכונים

מי ה"ישראל" שמעניקה את "פרס ישראל"?

הגוף הממשלתי שאחראי על בחירה והענקה של פרס ישראל ביום העצמאות מגדיר את הפרס כך: "הזוכים הם אזרחי-ישראל – יחידים, או במקרים חריגים שותפי הישג שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל".

למרות שההגדרה היא כללית מכדי שניתן יהיה לקבל ממנה תמונה ברורה על כוונת הפרס, אפשר להבין ש"ישראל" פה הוא העם במדינה, "אזרחי-ישראל" שמעניקים פרס הוקרה לאזרח/ית שתרמ/ה במיוחד למשהו, "תחום" כלשהו, בחיי החברה כולה.

ההצצה של כל אזרחי המדינה אל תוך תהליך קבלת הפרס התקבלה לא מזמן בסרט המעולה של יוסף סידר: "הערת שוליים". הסרט הצליח לחשוף את המרקם הפסיכולוגי, מימדי האנוכיות, ויצר שמירת הכבוד – בקרב החוג המצומצם שמתלווה לתהליך בחירת מקבל/ת הפרס. וכל זה בתחום האקדמיה!

לא כל שכן כשמדובר בתחום פסיקת ההלכה. כאן מובן מאליו שהעמדה האידיאולוגית והנטייה לשמרנות משחקות תפקיד חשוב יותר. וחשובה עוד יותר היא השפעת פסיקת ההלכה על חיי בני אדם לטוב או לרע.

האם, להבדיל אלפי הבדלות, בא בחשבון להעניק פרס בתחום הרפואה לרופא שאחוז גבוה ממטופליו מתים מטיפולו? איך אפשר לא לקחת בחשבון את הסבל שחווים מאות ואולי אלפי בני אדם מפסיקות ההלכה במדינה שלנו כשבאים לתת פרס ב"תחום" זה?

האם, להבדיל, בא בחשבון להעניק פרס בתחום הרפואה לרופא שאחוז גבוה ממטופליו מתים מטיפולו? איך אפשר לא לקחת בחשבון סבל שחווים מאות ואולי אלפי בני אדם מפסיקות ההלכה במדינה שלנו כשבאים לתת פרס ב"תחום" זה?

השנה נוצרה דוקא התעוררות לגבי פרס ישראל בתחום ההלכה. בהתחשב בכך שאנו חיים בחברה די מקוטבת בכל הקשור ל"תחום ההלכה" – איך זה שלא יהיה סקנדל, ולא משנה מי המקבל? חשוב לציין: אני פוסל לגמרי פרס ב"תחום ההלכה" כאשר הכוונה היא לפסיקת ההלכה. אינני פוסל כלל פרס לחקר ההלכה.

הרב יהושע שפירא כתב על הנושא: "אני מכיר היטב את הרב יעקב אריאל (חתן פרס ישראל) שנים ארוכות, וזה לא משנה לו אם יקבל או לא יקבל את הפרס. הרי גם במידה וכן יקבל האם ישנה מאורחותיו ומסדר יומו? הרי גם במידה ויקבל את הפרס, למחרת בבוקר הוא יקום באותה שעה לתפילה, ילמד את אותו דף יומי, ימשיך עם אותה מלאכת כתיבה, ובמידה שלא יקבל לא ידגדג לו הדבר כי אין לרב כבוד".

לעומת זאת הענקת פרס ישראל לחקר התלמוד לפרופ' ורד נעם מאוניברסיטת תל אביב מעוררת סלידה אצל תומכי הרב אריאל. רק הרעיון שאישה לומדת תלמוד, ומגיעה לדרגת הידע וההישגים של פרופ' נעם בחקר התלמוד – הוא רעיון דוחה לדידם של חוגים מסוימים שבחברה. האם יד אחת לא יודעת מה עושה היד השנייה?

השנה נוצרה דוקא התעוררות לגבי פרס ישראל בתחום ההלכה. בהתחשב בכך שאנו חיים בחברה די מקוטבת בכל הקשור ל"תחום ההלכה" – איך זה שלא יהיה סקנדל, ולא משנה מי המקבל?

פרס ישראל אמור להיות אות להכרה והוקרה לתרומה לכלל החברה, ולא רק לחוג זה או אחר. כל "תחום" שמתייחס רק לקבוצה זאת או אחרת מסוימת איננו תחום ראוי לפרס ישראל. בתוך העולם החרדי אפשר להעניק פרסים לפסיקת הלכה, אבל לא בחברה כולה. לדאבוני אנו עדיין נאבקים בתוך תוכנו בין צורות היהדות שקיימות במדינה ובין הטוב המשותף ההכרחי שמוביל לשלום בחברה.

אין לי שום התנגדות לפרס לרב אריאל מהקהל שהוא משרת. אבל חבל להעניק פרס לעניין שמפלג את החברה. יתר על כן, אסור לשכוח את "הפיל בחדר", או יותר נכון את "הדינוזאור בחדר": מדינת הלכה.

השאיפה של אנשים מסוימים להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה, כך שכל המדינה תתנהל על פי ההלכה שהם פוסקים, יכולה לגרום לחורבן המדינה בדרך הקצרה ביותר מכל איום קיומי על המדינה אחר.

האזרחים שמעריכים את קיומם כבעלי זכויות במדינה, וחובות שהם מקבלים על עצמם מרצון כדי לאפשר את חופש הפרט ברוב תחומי החיים – יסבלו משינוי קיצוני בפרטיות ובחופש הבחירה שלהם, ובצורך לשנות את התנהלותם אם ניהפך למדינת הלכה. זה אומר שכל פרס שניתן על פסיקת הלכה חייב להיות עניין פרטי או סקטוריאלי, אבל אסור שיהיה בשם "אזרחי ישראל".

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 596 מילים

לראשי הערים בשרון נמאס: דורשים להחליף את חברת האוטובוסים מטרופולין

תושבי השרון מתלוננים כבר חודשים ארוכים על איחורים ושירות לקוי שמספקת חברת האוטובוסים מטרופולין ● בצעד חריג שיגרו ראשי הערים מכתב למשרד התחבורה בדרישה להחליף לאלתר את זכיינית התחבורה הציבורית באזור ● ״הובטח לנו שיחול שיפור בשירות הניתן לתושבים בטווח המיידי. לצערנו הרב, עד היום אין שינוי משמעותי״ ● מטרופולין בתגובה: ״בימים אלה משקיעה חברת מטרופולין משאבים רבים על מנת לשפר את השירות״

עוד 668 מילים

"ביבי השתתף בקמפיין שלנו, לא אנחנו בקמפיין שלו"

השעייתו של אראל סג"ל מתאגיד השידור הציבורי הגיעה אתמול, כך נראה, לסיומה הסביר ● הפרשייה עצמה הצליחה להזריק מעט אדרנלין למערכת הבחירות המתישה והמיותרת בתולדות המדינה ● רגע לפני שהסיפור גווע ונשכח, סג"ל עצמו מסכם את מסקנותיו בשיחה עם אמיר בן-דוד ● "הכוונה שלנו הייתה להרים את הדבר הזה, לנו, בשבילנו. פנינו לכל מיני פוליטיקאים. גם אם היינו מצטלמים עם בני גנץ או עם יאיר לפיד היינו פועלים באותו אופן בדיוק״

עוד 637 מילים

השרים אלקין ושטייניץ נפגשו הבוקר והחליטו: ישראל לא תיתן יותר רשיונות לחיפוש והפקת נפט מבטן האדמה ● המדובר בהישג לאחד המאבקים הסביבתיים המשמעותיים שהתנהלו בעשור האחרון, נגד הליך אגרסיבי שפוגע בסביבה וכרוך בפליטות של גזים מזהמים ● מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "אין הגיון שמדינה שיש לה גז, שנפרדת מהפחם ושהולכת לכיוון אנרגיות מתחדשות, תמשיך להפיק פצלי שמן" ● ועדיין, בימים אלה מקודם בדרום מפעל פצלי שמן שקיבל רשיון לא מזמן

עוד 550 מילים

למקרה שפיספסת

להחתים את חברי ועדות הקלפי על "תצהיר אמונים" שהכין דן אריאלי

פרסום ראשון התנועה לטוהר המידות פנתה לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה להחתים את בעלי התפקידים בקלפיות על התחיייבות אישית לדווח על הפרת נהלי הבחירות ● בתצהיר שהכין פרופסור דן אריאלי נכתב: ״אני מתחייב לשמור על החוק, ולעשות הכול במסגרת תפקידי על מנת לשמור על טוהר הבחירות״

התנועה לטוהר המידות פנתה אתמול (יום שני) לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה להחתים את המזכירים וחברי ועדת הקלפי וכן את המשקיפים בקלפיות על מסמך שבו יתחייבו ויצהירו באופן אישי על מחויבותם לשמור על טוהר הבחירות ולדווח על זיופים ואי-סדרים בקלפי.

הבקשה הגיעה על רקע מידע המעלה חשש לזיופים נרחבים בבחירות הקרובות במרץ, כפי שנחשף אתמול בזמן ישראל.

"מהתנהלות ועדת הבחירות עולה שהיא לא ממהרת לחייב באופן אישי את בעלי התפקידים בקלפיות באחריות על הנעשה שם", אמר לזמן ישראל אמיר חרמוני, פעיל התנועה לטוהר המידות שיזם את המהלך.

"גם התלונה שהגשנו למשטרה על עבירות פליליות בבחירות קודמות לא טופלה. לכן פניתי לפרופסור דן אריאלי, שהכין את 'הצהרת האמונים' הזאת, שאם תתקבל תחייב אישית את בעלי התפקידים בקלפיות. אם היוזמה לא תתקבל אנחנו נשקול לעתור לבג״ץ״.

יו״ר ועדת הבחירות ניל הנדל (צילום: Hadas Parush/Flash90)
יו״ר ועדת הבחירות ניל הנדל (צילום: Hadas Parush/Flash90)

במסמך שנשלח ליו"ר ועדת הבחירות השופט ניל הנדל ולמנכ"לית הוועדה אורלי עדס נכתב:

"ידוע לי כי טוהר הבחירות הינו אבן יסוד של הדמוקרטיה וכי עבירה על טוהר הבחירות מנוגדת לחוק. אני מתחייב לשמור על החוק, ולעשות הכול במסגרת תפקידי על מנת לשמור על טוהר הבחירות.

"אני מתחייב כי אדווח לממונים עלי על כל הפרה של החוק או כוונה להפר את החוק על ידי אחרים, בכל הקשור לתפקידי במערכת הבחירות. ידוע לי כי במידה ולא אבצע את תפקידי כיאות ואם אפר את החוק או לא אדווח על הפרת החוק או אפגע בטוהר הבחירות, אהיה צפוי לעד חמש שנות מאסר וקנס כספי".

לכל הסעיפים הללו אמורים בעלי התפקידים לצרף את שמם המלא וחתימתם.

קלפי (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
קלפי (צילום: Aharon Krohn/Flash90)

כפי שנחשף אתמול בזמן ישראל בבחירות הקרובות צפויות להיות מאות קלפיות שבהן לא תהיה נציגות לאופוזיציה. יצוין כי בבחירות הקודמות התגלתה בקלפיות שבהן לא היתה נציגות לאופוזיציה אי-התאמה חריגה בין נתונים שונים.

עוד נחשף כי המשטרה סגרה אחרי ארבעה ימים בלבד תלונה על זיופי בחירות במאות קלפיות, וכי בוועדת הבחירות מסרבים לאפשר לפעילי "משמר הבחירות" לצלם את ספירת הקולות ואת הפרוטוקולים של הוועדות, ומתעלמים משורת דרישות לתיקון ליקויים שהתגלו בבחירות קודמות.

מוועדת הבחירות המרכזית נמסר בתגובה: "הפונים יקבלו תשובה כמקובל ללא מתווכים".

עוד 306 מילים

תגובות אחרונות

שיח קוצני

אזרחים יקרים, אתם לא צריכים אותי כדי להיווכח בהתנהלות המוזרה והפגומה של מערכות הבחירות האחרונות שכפה עלינו הנאשם נתניהו. כל מי ששכל ישר והיגיון בריא בקודקודו רואה את השיח הרדוד, את הפופוליזם הזול ואת ערֵמות הרפש, הזוהמה, חדשות הכזב, ההסתה וההסטה מן העיקר שעורם שלטון נתניהו.

השיח נמוך, רדוד, ילדותי, צפוי ולמען האמת מאוס למדי. מרוב שמאוס כבר לא חשים אווירת בחירות באוויר. כן, קוראים נכבדים, בעוד כשבועיים ישראל תצא להצביע בפעם השלישית בתוך כשנה, ואדישות הציבור מורגשת. יותר מזה, אדישות מסעות הבחירות של המפלגות מורגשת, רוב המפלגות עייפות ורדומות, חוזרות על אותם מסרים שחוקים וידועים, וכבר לא מחדשים דבר.

השיח נמוך, רדוד, ילדותי, צפוי ולמען האמת מאוס למדי. מרוב שמאוס כבר לא חשים אווירת בחירות באוויר. כן, קוראים נכבדים, בעוד כשבועיים ישראל תצא להצביע בפעם השלישית בתוך כשנה, ואדישות הציבור מורגשת

אדם אחד שולט בסדר היום. אדם אחד שלא מכבד את הדמוקרטיה. אדם אחד שעושה הכול כולל הכול להמשיך להיות בשלטון, גם אם זה אומר להישאר ראש ממשלה זמני של ממשלת מעבר זמנית ולצאת לבחירות חוזרות ונשנות. והרי ראש ממשלה נבחר הוא כבר לא יהיה, זה ברור למדי, כל שנשאר לו להיצמד לכיסא כמה שיותר זמן בתור ראש ממשלת מעבר.

אלא שהנאשם נתניהו שוכח דבר אחד חשוב: אתה יכול לרמות חלק מהאנשים חלק מהזמן, אתה יכול אפילו לרמות את כל האנשים חלק מהזמן, אתה ממש לא יכול לרמות את כולם כל הזמן. מתישהו מתעשתים, מתישהו מבינים עם מי יש לנו עסק, מתישהו מתעוררים.

ואנחנו התעוררנו. מזמן. אנחנו כבר הבנו ומכירים את כל הטריקים, השטיקים, הסחרירים (הספינים) מבית היוצר של נתניהו וסוגדיו, אנחנו יכולים לצטט אותם על פה. עלינו הוא כבר לא יעבוד יותר. אנחנו נחושים להחליף את ממשלת הזדון והרשע הזאת ויהי מה.

אדם אחד שעושה הכול להמשיך להיות בשלטון, גם אם זה אומר להישאר רה"מ זמני של ממשלת מעבר זמנית ולצאת לבחירות חוזרות ונשנות. והרי רה"מ נבחר הוא כבר לא יהיה, זה ברור. כל שנשאר לו להיצמד לכיסא כמה שיותר זמן בתור רה"מ מעבר

לכן לא משנה מה הנאשם נתניהו ותלמידיו־סוגדיו יעשו, אנחנו נצביע רק למפלגות שיבטיחו את קץ שלטונו הרע של נתניהו. לא משנה מה יפיץ, יספר, יגלה, יבטיח, יורה או ינחה  – אנחנו כבר יודעים מצוין מה טיבו של האדם העומד מולנו ועם מי יש לנו עסק, ולכן לא נאפשר לו להמשיך לרמות אותנו ולא להוליך אותנו שולל.

אנחנו כבר יודעים שמדובר בנוכל־על, לכאורה, שאינו בוחל בשום אמצעי להישאר בשלטון כמה שיותר זמן. והרי אצל נתניהו זו המטרה, ואצלו המטרה תמיד מקדשת את כל האמצעים, גם את האמצעים הלא כשרים, המסריחים, שלא לומר הלא חוקיים.

ונתניהו אכן עבר לכאורה על החוק. יותר מפעם אחת. לכאורה עבר כמה פעמים על חוק הבחירות בבחירות הקודמות, באלה שלפניהן – ועוד היד נטויה. רק בימים האחרונים התוודענו לעבֵרה גסה על החוק שהליכוד ביצע לכאורה: יישומון שהליכוד משתמש בו דלף החוצה פעמיים, והותיר את פרטי כל אזרחי ישראל גלויים לכל העולם – פעמיים – ואיש לא נתן ולא נותן את הדין על כך. התקשורת שותקת, התקשורת נכנעה.

רק בימים אלו התוודענו לעבֵרה גסה על החוק שהליכוד ביצע לכאורה: יישומון שהליכוד משתמש בו דלף החוצה פעמיים, והותיר את פרטי אזרחי ישראל גלויים לעולם – פעמיים – ואיש לא נתן ולא נותן את הדין על כך

מה צריך לקרות כדי שנבין, אזרחי ישראל בכלל ושומרי הסף (איה הם?) בפרט, שנתניהו מזלזל בחוקי המדינה ובדמוקרטיה ופוגע בהם? היכן שומר הסף האמיץ שיעשה סוף לכל הקרקס המפחיד והמסוכן הזה? היכן שומר הסף האמיץ שיעצור את הנאשם נתניהו ויגיד לו: "עד כאן, חביבי, יש גבול!"?

אין זה סוד שנתניהו מחזיק, ככל הנראה, בנתונים – שקריים או אמיתיים – על מתנגדיו, והוא משתמש בהם נגדם בבוא היום. במקרים רבים הנתונים אינם רלוונטיים אף שהוא מציג אותם ככאלה. בעבר השתמש בכוח הזה נגד מני נפתלי, רוני אלשיך, אהוד ברק, בני גנץ ועוד. עכשיו הגיע תורו של היועץ המשפטי לממשלה, הד"ר אביחי מנדלבליט שנתניהו עצמו היה אחראי למינויו.

נתניהו אוהב אותם חלשים, פגיעים, כנועים, צייתנים, נאמנים נאמנות כפויה ומוחלטת אך ורק לו. ברגע שהם מרימים את ראשם או עושים את תפקידם, רחמנא ליצלן, הוא מייד נפטר מהם בדרך זו או אחרת. אולי לכן הוא מקפיד הקפדה יתרה להקיף את עצמו באנשים מפוקפקים, בעבריינים או בעבריינים־לכאורה דוגמת נתן אשל, אריה דרעי ורבים אחרים. אנשים כאלה נמצאים בעמדה חלשה ויתמסרו לו בקלות.

אין זה סוד שנתניהו מחזיק, ככל הנראה, בנתונים – שקריים או אמיתיים – על מתנגדיו, והוא משתמש בהם נגדם בבוא היום. במקרים רבים הנתונים אינם רלוונטיים אף שהוא מציג אותם ככאלה

והשיח ממשיך להיות רדוד, שיח קוצני נמוך. כבר שנים שלא מתנהל כאן כל דיון רציני, מהותי, עמוק ואמיתי על מצב המדינה ומצב אזרחיה. גם כשמראיינים נבחרי ציבור מתמקדים בעניינים השוליים, הסתמיים, הקטנים, הלא חשובים ובעיקר – הצהובים.

"מה דעתך על ההתקפות של נתניהו עליך ועל ימינה?" שאלו את שר הביטחון בנט; "מה אתה אומר על דברי נתניהו על הגמגום שלך?" שאלו את יושב ראש כחול לבן בני גנץ. למותר לציין שגם כשהמרואיינים מנסים לענות ברצינות רוב המראיינים קוטעים אותם ולא מאפשרים להם להשלים משפט, ועוברים לשאלה הצהובה הבאה.

יש כל כך הרבה שאלות רציניות לשאול את בני גנץ ונפתלי בנט, ולא רק אותם. יש כל כך הרבה בעיות – פנימיות וחיצוניות – שמעסיקות ומטרידות את ישראל, למה עליהן לא שואלים?

"מה דעתך על התקפות נתניהו עליך ועל ימינה?" שאלו את שר הביטחון בנט; "מה אתה אומר על דברי נתניהו על הגמגום שלך?" שאלו את יו"ר כחול לבן בני גנץ. למותר לציין שגם כשהמרואיינים מנסים לענות ברצינות רוב המראיינים קוטעים אותם

האמת היא שזו שאלה רטורית. התקשורת מאוימת, מבועתת, מוחלשת וכנועה – וזו התוצאה.

אומרים שבני גנץ מגמגם. עזבו את זה שזו שטות גמורה ומי שמאמין בה אינו חכם במיוחד, אבל בואו נפתח את זה רגע, ונניח שגנץ אכן היה מגמגם. אז מה? מה הקשר בין גמגום למנהיגות?

ובכלל, ראש ממשלה שלועג על מגבלה או על נכות של אזרחים אינו ראוי להיות ראש ממשלה אף לא יום אחד נוסף. איזו מין דוגמה רעה הוא משמש? איך צריך להרגיש ילד מגמגם במצב הזה? איך צריכים להרגיש חבריו? אם ראש הממשלה מרשה לעצמו ללעוג על גמגום או על נכות, למה שחבריו של המגמגם והנכה לא ילעגו לו גם הם?

ובכלל, ראש ממשלה שלועג על מגבלה או על נכות של אזרחים אינו ראוי להיות ראש ממשלה אף לא יום אחד נוסף. איזו מין דוגמה רעה הוא משמש? איך צריך להרגיש ילד מגמגם במצב הזה? איך צריכים להרגיש חבריו?

וכי אדם מגמגם לא יכול להיות מנהיג? מי שחושב שגמגמן לא יכול להיות מנהיג, שיבוא בטענות למקרא, לאלוהים ולמשה רבנו, כבד הפה וכבד הלשון.

בתור מגמגם קשה לשעבר ומוגבל פיזית מלידה אני מודיע שבני גנץ לא מגמגם, אפילו לא גמגום קל, והוא גם לא מוגבל, לא פיזית ולא נפשית. נכון, הוא לא פוליטיקאי מנוסה, משופשף ומבריק כמו נתניהו, אבל לא צריך להיות פוליטיקאי מבריק כדי להיות מנהיג – ונתניהו הוא ההוכחה הניצחת לכך.

נתניהו פוליטיקאי גאון, הוא יודע לכוון את סדר היום כך שיתאים לו ולמעשי הנוכלות המתמשכים והסדרתיים שלו, אבל האם הוא מנהיג? התשובה לכך שלילית באופן חד־משמעי, נתניהו פוליטיקאי, לא מנהיג.

בתור מגמגם קשה לשעבר ומוגבל פיזית מלידה אני מודיע שבני גנץ לא מגמגם, אפילו לא גמגום קל, וגם לא מוגבל, פיזית או נפשית. נכון, הוא לא פוליטיקאי מנוסה, משופשף ומבריק כמו נתניהו, אבל לא צריך להיות פוליטיקאי מבריק כדי להיות מנהיג

ומה עושה את בני גנץ למנהיג, להבדיל מנתניהו? קודם כול, האופי והאישיות. מנהיג אמיתי דואג לעמו ולאזרחים, לא לעצמו כמו נתניהו. לנתניהו אין אישיות מתאימה, הוא אגוצנטרי מדי ואוהב את עצמו מדי עד כדי חולניות, ואדם המאוהב בעצמו קשות לא משאיר מקום לאהוב את הזולת, ובוודאי לא לדאוג לאזרחי מדינה. ובכלל, נתניהו מתנהל כרובוט, הוא שכח שהוא בסך הכול בן אנוש, בן תמותה. גנץ אנושי, ההפך מנתניהו. ואנחנו לא רוצים מנהיג שאיבד את אנושיותו.

דבר שני, נשיאה באחריות. גנץ נושא באחריות לעצמו ולישראל, הוא מדבר בגובה העיניים, מציג תוכניות מפורטות למדי על עתיד ישראל כפי שהוא רואה אותו (ומי שטוען ההפך פשוט לא הקשיב לגנץ ולא קרא את המצע של כחול לבן, אלא נכנע לשטויות הילדותיות שפורסמו), הוא ממלכתי, רציני ולא נגרר לשטויות הילדותיות והמסיתות שהנאשם נתניהו עוסק בהן יום ולילה.

נתניהו הוא האיש החזק במדינה. ידו בכול ויד כול בו. הוא השתלט על כל מוקדי הכוח ושולט בהם באיומים ובהפחדות. לכן הוא מתנהל כפי שהוא מתנהל, מזלזל בדמוקרטיה, בשלטון החוק, בשומרי הסף, בתקשורת. גישת "אני ואפסי עוד", אני מעל החוק, החוק לא מכוּון אליי, "תקפצו לי".

מה עושה את גנץ למנהיג, להבדיל מנתניהו? קודם כול, האופי והאישיות. מנהיג אמיתי דואג לעמו ולאזרחים, לא לעצמו כמו נתניהו. לנתניהו אין אישיות מתאימה, הוא אגוצנטרי מדי ואוהב את עצמו מדי עד כדי חולניות

הזלזול המופגן הזה מתחיל בקטן, כמו לשבת ברכב השרד שלו לא חגור, ונגמר בהפצת שקרים בוטים וגסים על כל מי שמתנגד לו. ומכיוון שהוא האיש החזק במדינה הוא דואג שיהיה לשקרים האלה הדהוד חזק בכל אמצעי התקשורת, והוא גם שולט בהם, כמובן. אם נתניהו מעל החוק, כולנו מעל החוק. כי מה שמותר לנתניהו מותר לכולנו.

אז חברים, צחוק בצד, הגענו לרגע האמת, יש לנו מדינה להציל. הדמוקרטיה חשובה הרבה יותר מאדם אחד ששמו הנאשם נתניהו, לכן עלינו לעשות כל שביכולתנו החוקית להוריד אותו מהשלטון. איך? בהפגנות, במחאות, בשביתות ובעיקר בהצבעה נכונה בקלפי.

אני למשל מצביע לכחול לבן בראשות בני גנץ (פתק פה בקלפי) וקורא גם לאחרים לנהוג כך, כי רק בני גנץ מתגלה כמבוגר האחראי שיוכל לעשות סדר בתוהו והבלגן הנוראים שמשאיר כאן הנאשם נתניהו.

הזלזול המופגן הזה מתחיל בקטן, כמו לשבת ברכב השרד שלו לא חגור, ונגמר בהפצת שקרים בוטים וגסים על כל מי שמתנגד לו. ומכיוון שהוא האיש החזק במדינה הוא דואג שיהיה לשקרים האלה הדהוד חזק בכל אמצעי התקשורת

מובן שאפשר גם להצביע לרשימה המאוחדת העבודה־גשר־מרצ, לישראל ביתנו וכמובן, לרשימה המשותפת. הצבעה גורפת לארבע מפלגות אלו תבטיח את קץ שלטונו האכזר של הנאשם נתניהו, ותחזיר את ישראל הדמוקרטית והשפויה. הצבעה לכל מפלגה אחרת או אי־הצבעה כלל (דבר חמור שבעתיים) היא הצבעה להמשך המצב הקיים ואף להחרפתו עד אובדן הדמוקרטיה באופן סופי ומוחלט.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה ארבעה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,550 מילים
עודכן לפני 3 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תצילו אותי!

בלעדי במשך תשע שנים, "בנימין פיליפ" עבד, לדבריו, עבור המוסד וסייע לו במלחמה נגד חיזבאללה ● לטענתו, הוא אף גייס עבור המוסד לוחם לשעבר ב"כוח רדואן", יחידת העילית של חיזבאללה, אשר סיפק מידע מודיעיני מכריע ● עכשיו פיליפ ניצב בפני גירוש ללבנון, וישראל אינה עונה ● גורם ביטחוני: "זה עולם קר שם בחוץ" ● במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב

עוד 3,520 מילים

שקד: סבבי הבחירות החוזרים - בגלל כתבי האישום של נתניהו

בחוג בית באורנית, הדפה שקד טענות נגד שיטת הבחירות והצהירה: "אנחנו נמצאים במצב אנומלי בגלל כתבי האישום של ראש הממשלה. אם לנתניהו לא היו כתבי אישום, הוא היה מרכיב בשנייה קואליציה" ● היא האשימה את ליברמן בתיקו הפוליטי אבל לא פסלה ממשלת אחדות בהשתתפות ימינה ● ובעיקר נראתה מודאגת כשכמה ממשתתפי הערב העידו כי הם מתלבטים דווקא בין כחול-לבן לימינה

עוד 1,182 מילים ו-1 תגובות

נתניהו מציג: אריזה חדשה להבטחות בחירות מ-2015

ברקת הציג את החזון הכלכלי שלו ליום אחרי הבחירות שכלל הוזלה דרסטית במחירי המזון, השקעות ענק בנגב, מתן תמריצים לעסקים קטנים, וכמובן שחרור סיטונאי של אדמות מדינה כדי להוריד את מחיר הדיור ● ומאיפה יגיעו עשרות המיליארדים שיממנו את כל הטוב הזה, במדינה שבה הגירעון בשמיים? ● בשלב הזה עלה נתניהו לבמה והסביר שהכסף יגיע מ״צמיחה צמיחה וצמיחה״ ● מה שהוא לא סיפר זה שהכלכלה הישראלית חיה על חובות שלקחו על עצמם משקי בית, ואלה תורגמו לצריכה, שיצרו גרפים של צמיחה ● פרשנות

עוד 631 מילים

תלונות טויוחו, חשש לזיופי ענק בבחירות הקרובות

בדיקת זמן ישראל תלונה שארגון "משמר הבחירות" והתנועה לטוהר המידות הגישו למשטרה על מאות זיופי בחירות נסגרה אחרי ארבעה ימים ● מכתב שנשלח לפני שבוע לוועדת הבחירות המרכזית עם התראות ממוקדות על פוטנציאל לזיופים לא נענה ● ב-333 קלפיות לא יהיו נציגים של מפלגות המרכז והשמאל ● פעילים למען טוהר הבחירות: "הזייפנים יודעים שלא יעשו להם כלום, למה שלא יזייפו?"

עוד 1,851 מילים

מיכל הלפרין, המקורבות והחשש לניגוד עניינים במיזוג הבנקים

הממונה על התחרות מיכל הלפרין התעקשה לייצג את הציבור במיזוג של אגוד ומזרחי אף על פי שבתחילת התהליך נמנעה להתערב בשל הסדר ניגוד עניינים ● הלפרין ניצבה מול מי שעבדה תחתיה בעבר והובסה בסוף ללא קרב ● את פרוטוקול ההחלטה היא מסרבת לפרסם

עוד 1,044 מילים

בוועדת הבחירות בוחנים כיצד יצביעו אזרחים שיהיו בבידוד עם שובם ממזרח אסיה

ברוב של 62 תומכים מול 43 מתנגדים אישרה הכנסת את בקשת החסינות של חיים כץ; עתירה נגד ההחלטה הוגשה לבג"ץ ● נתניהו הפר את התחייבותו להתקזז עם תמר זנדברג והצביע במליאה ● הוועדה לבדיקת מח"ש תתכנס רק לאחר הבחירות ● גבי אשכנזי על חשיפת שיחותיו כרמטכ"ל: "אין בהקלטות האלה שום דבר חדש" ● הסתיימה השעייתו של אראל סג"ל מתאגיד השידור כאן

עוד 61 עדכונים

ליברמן דורש להדיח את הראשון לציון, ויש לזה תקדים

יו״ר ישראל ביתנו הגיש אתמול עתירה לבג״ץ בדרישה לחייב את שר המשפטים לפתוח בהליך הדחה נגד הרב הראשי יצחק יוסף, בעקבות שורה של התבטאויות גזעניות נגד יוצאי בריה״מ לשעבר ● אפשר לחשוד בעתירה שהיא נגועה במניעים פוליטיים, אבל זה לא אומר שאין לדרישה שליברמן מעלה בסיס משפטי מוצק ● פרשנות

עוד 916 מילים

"בבל"ד תופסים את ישראל כביריון חסר גבולות"

מומחים לפוליטיקה הערבית בישראל סבורים כי למרות דברי יזבק, היא וחברי מפלגתה אינם תומכי טרור, ולכן המהלכים לפסילתם הם "משחק באש" ● לצד זאת הם מבקרים את הבדלנות של בל"ד, שהובילה אותה להיחלשות ושקיעה ● "מצביעי בל"ד חוששים מישראליזציה, והאיימניזם הפך למיינסטרים", אומר החוקר אמיר פאח'ורי

עוד 1,751 מילים

"ללא תכנית המאה, ישראל תשגשג והפלסטינים יסבלו"

ראיון ג'ייסון גרינבלט נחלץ להגנת תכנית המאה - שלא התקבלה בהתלהבות בעולם ● בראיון מיוחד לזמן ישראל הוא מדגיש את יתרונותיה עבור הפלסטינים אך קובע כי הסכסוך יוכל להיפתר רק במשא ומתן ישיר בין הצדדים ● הוא גם נערך לאפשרות שהדמוקרטים יחזרו לבית הלבן, וימהרו להיפטר מהחזון המדיני שהיה שותף מרכזי לניסוחו

עוד 1,325 מילים

ניכור הורי מעל 30 אלף ילדים לא בקשר עם אבא או אמא

זו אחת מתופעות הלוואי הכואבות והמושתקות של סכסוכי גירושים ● עשרות אלפי ילדים בוחרים לנתק קשר עם אחד ההורים, לעתים בלחץ ההורה האחר ● המדינה מתקשה להתמודד עם התופעה, וחלק מההורים המוחרמים נקלעים למשברים קשים ● עמותה הנאבקת בתופעה: "הניכור ההורי פוגע בכולם: גברים, נשים, דתיים, חילוניים, יהודים, ערבים, פרופסורים ופועלים. אף אחד לא חסין"

עוד 1,763 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה