גל המחאה הגדול של 2023 ("מחאת קפלן") החל חודשיים לאחר כינון הממשלה הנוכחית, בשבוע שבו שר המשפטים יריב לוין הניח על השולחן את ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), תוכנית לשינוי כללי המשחק החוקתיים במדינה. העיתוי מהווה ראיה לכך שהמחאה לא כוונה נגד מדיניות ספציפית כזאת או אחרת של הממשלה בתחומי אחריותה, אלא נגד ניסיון כולל לשינוי משטר.

כחלק מכך, גם מחאת אנשי המילואים ב-2023 לא כוונה נגד מדיניות ספציפית מסוימת של הממשלה הנבחרת, אלא נגד מהלך שתכליתו שינוי משטרי וחתירה תחת אופייה הדמוקרטי של המדינה. מתנדבי מילואים, שאיימו להפסיק את התנדבותם, עשו זאת במחאה על הניסיון לשינוי המשטר, ולא כדי "לשנות את מדיניות הממשלה" כפי שטענו פרשנים ומובילי דעה תומכי הממשלה. 

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

אם נתייחס לראש הממשלה בנימין נתניהו ולמדינת ישראל כולה כ"מותגים שיווקיים", הרי ששני המותגים הללו נמצאים כיום בבעיה קשה מול "קהל היעד" שלהם – הציבור ברחבי העולם (וזאת, בלי קשר למצבו של "המותג נתניהו" מול קהל היעד המרכזי שלו – הציבור הישראלי). 

מבדיקת הנתונים עולה כי המותג "ישראל" סובל כבר שנים רבות משחיקה מתמשכת בדעת הקהל העולמית, עם עליות וירידות, וזאת, עוד לפני חזרתו של נתניהו לשלטון לשנים רבות ב-2009, וגם אחריה. 

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ישראל ניצבת מול איום קיומי מרכזי, שמקורו אינו באויב חיצוני אלא בתהליך פנימי, איטי אך עקבי: שילוב של צפיפות אוכלוסין קיצונית, שיעור ילודה חריג, ואי-שילוב כלכלי, חינוכי וביטחוני של מגזר אחד בחברה.

האם צפיפות האוכלוסייה בישראל גבוהה ביחס לעולם?

צפיפות האוכלוסין בישראל היא מהגבוהות בעולם. לפי נתוני ארגון OECD (ארגון המדינות המפותחות), ישראל נמצאת במקום השלישי בצפיפות לקילומטר רבוע מבין 38 מדינות הארגון אחרי דרום קוריאה והולנד.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

בסוף 2022 נהנתה ישראל מיחס חוב-תוצר נמוך, דירוג אשראי גבוה ואמון רב מצד שוקי ההון וסוכנויות הדירוג. בתוך כשלוש שנים בלבד התמונה השתנתה באופן דרמטי: החוב הציבורי זינק במאות מיליארדי שקלים, תשלומי הריבית תפחו בעשרות מיליארדים, יחס החוב-תוצר עלה לכ-69%, ושלוש סוכנויות דירוג האשראי הורידו את דירוגה של ישראל.

הסיבות להידרדרות הן העלויות הכבדות של המלחמה, וגם המדיניות הממשלתית. כבר ב-2023 הזהירו סוכנויות הדירוג מפני הפגיעה במוסדות המדינה ובהפרדת הרשויות בעקבות מהלכי הממשלה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

ראש הממשלה הציג חזון למדינת ישראל, שאותו כינה "סופר ספרטה": מדינה אוטרקית המייצרת לעצמה את כל צרכיה וכך יכולה לשרוד כשהיא מבודדת מהעולם. אבל עיר-המדינה ספרטה ביוון העתיקה לא בחרה בבידוד; הוא נכפה עליה, ובסופו של דבר הביא לקריסתה.

המספרים מראים שישראל כבר נמצאת על המסלול הזה. אין חרם עולמי מלא על ישראל או חשש מחרם כזה, אבל יש תהליך, בו המדינה הופכת להיות יותר ויותר מבודדת ונקלעת בהדרגה לחרם בינלאומי חלקי. לכאורה, כל מדרגה בתהליך הזה נראית "סמלית", אך יחד הן משנות את מעמדה של המדינה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

כשמערכת הבחירות הנוכחית מתחממת, הפוליטיקאים שוב מוכרים לנו הבטחות על "ביטחון", "משילות" ו"הורדת יוקר המחיה".

אבל ישנו נושא אחד, שקט ומדמם, שמומחי כלכלה ומחקר אקדמי מגדירים אותו כפצצת זמן קיומית לעתיד מדינת ישראל: מערכת החינוך.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

כהונתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תיחשב כאחת המזיקות והרעות בתולדות המדינה.

לקראת סוף כהונת הממשלה, מצטייר החשבון ששר האוצר מגיש למדינת ישראל: גירעונות עצומים, פוליטיזציה של המשרד, פגיעה בדרג המקצועי, חלוקת כספים קואליציוניים בעת מלחמה, הגדלת החוב הלאומי בכ-40% בשלוש השנים הראשונות לכהונתו, ושלוש הורדות של דירוג האשראי.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

המספרים החלו לזרום אל שולחנות המנהלים ב-2023. בהתחלה הם נראו כמו רעש סטטי במערכת, תנודה קלה בגרפים הלאומיים, שאיש אינו שש לייחס לה חשיבות.

אך ככל שנקפו החודשים, התמונה הלכה והתבהרה, חדה ותובענית כמו חתך עמוק: משהו בבסיס המבני של מדינת ישראל החל להיסדק.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בשיח הציבורי הישראלי של 2026, נהוג למדוד חוסן לאומי דרך פריזמה ביטחונית, או כלכלית, צרה. אנחנו דנים, בצדק, באיומים בגבולות, ביוקר המחיה, ובאיום המטריד של בריחת מוחות והגירת אליטות אקדמיות וטכנולוגיות.

אולם מתחת לפני השטח מתרחש תהליך הרסני לא פחות, המהווה את השורש לכישלון מערכות המדינה השונות: קריסתו המכוונת והמתוכננת של השירות הציבורי המקצועי.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, הבטיח עוד לפני שמונה לתפקיד להחזיר את המשילות למדינת ישראל ולהילחם בפשיעה. האם הוא הצליח בכך?

נעיף מבט בעובדות:

עמרי די-נור הוא איש תוכן, חינוך ופעיל חברתי ופוליטי עם ידע טכנולוגי; חוקר עובדות במסגרת מיזם True; בעל תואר שני בפילוסופיה של המדע; תושב ירוחם; מתמודד נפש העוסק בשילוב מתמודדי נפש בהייטק; חפרן בלתי נלאה.