ביום שלישי האחרון נערך סיור במועצה האזורית רמת נגב, בהשתתפות נציגי משרד התקשורת. אנשי המועצה הציגו בפניהם את בעיות הקליטה שאיתן מתמודדים תושבים ועוברי אורח ברחבי הנגב. "אנחנו מרגישים את זה בשלושה–ארבעה אזורים ובמקומות מסוימים שבהם אתה אמור לקבל התרעות על שיגורים לטלפון", אומר ראש המועצה, ערן דורון.

המלחמה עם איראן הגבירה את המודעות לתופעה, ולכן הוא מנסה להפעיל לחץ כדי לפתור את הבעיה, שנובעת גם מהמחלוקת באשר למימון התשתית: "זה החמיר בשנה האחרונה והגיע למצב שבו זה כבר נגע לחיי אדם. זה קרה בעקבות שינוי בטכנולוגיה והמעבר מדור 2 ו־3 לדור 4 ו־5. זה גרם לכך שהאנטנות החדשות עובדות בתדר חדש, וכדי להתפרס על כל השטח צריך יותר אנטנות.

"כדי למצוא פתרונות צריך את חברות הסלולר ולהמשיך ללחוץ. אף אחד לא רוצה לממן את זה, אבל אנחנו אדישים לוויכוח בין חברות הסלולר למשרד התקשורת, כי אנחנו לא צד בו אלא אמורים לקבל את השירות.

"למשרד התקשורת יש את הכלים הרגולטוריים להכריח אותן לפרוס, אבל כנראה שזה לא כזה פשוט בשבילו לדרוש מהן להציב עוד אנטנות בעלות של שני מיליון שקל"

"למשרד התקשורת יש את הכלים הרגולטוריים להכריח אותן לפרוס, אבל כנראה שזה לא כזה פשוט בשבילו לדרוש מהן להציב עוד אנטנות בעלות של שני מיליון שקל, בלי שהאנטנה מחזירה את עצמה.

"אמרתי לרוני חורי (האחראי על פיקוח פריסת התשתיות במשרד התקשורת, ע"ש) שאני אביא את הכסף, והוא אמר: 'בשום פנים ואופן לא, כי זה תפקידן של חברות הסלולר'".

מימין לשמאל: מנכ"ל מועצה אזורית רמת נגב אמיר אלחייק, נציג אגף הנדסה במועצה ברני רוזנפלד, ראש המועצה ערן דורון ומפקח התשתיות במשרד התקשורת רוני חורי, 27 באפריל 2026 (צילום: מועצה אזורית רמת הנגב)

בעיית הקליטה שכיחה בדרום, וכן בכפרים לא מוכרים בנגב, ובכלל אופיינית לפריפריה, שבה תושבים מוצאים את עצמם מנסים לעבור מספק לספק בתקווה לקבל שירות טוב יותר.

כאמור, הבעיה החמירה עם המעבר לרשתות הדור החדש. משרד התקשורת החליט לפני כמה שנים כי חברות הסלולר צריכות לסגור את הרשתות הישנות. נכון לעכשיו הן קיבלו הארכה להפעלת השירות למנויים עם ציוד המותאם לדור 3 רק בתדרים מסוימים ובמספר מצומצם של אתרים, ולדור 2 רק לשיחות חירום.

במשרד התקשורת מבטיחים כי בקרוב יוכרזו פרויקטים חדשים לפריסת תשתיות, אך לא ברור אם הדבר אכן יקרה ומתי תדביק התשתית את הפערים

אין קליטה בפריפריה

המעבר לרשתות דור 4 ו־5 אמור לאפשר קיבולת גבוהה יותר ויכולת העברת נתונים מהירה יותר. לשם כך, שלוש חברות הסלולר המפעילות תשתית – עם יותר מ־8,000 אנטנות – נדרשות לשדרג ולהרחיב את הפריסה ולהתאים אותה לתדרים שהוקצו לכך.

במשרד התקשורת מבטיחים כי בקרוב יוכרזו פרויקטים חדשים לפריסת תשתיות, אך לא ברור אם הדבר אכן יקרה ומתי תדביק התשתית את הפערים.

בדיון על בעיות קליטה בפריפריה לפני שלוש שנים אמר מנהל הפיקוח במשרד התקשורת כי הם מודעים לבעיה ומתמודדים עם קושי לאשר הקמת אנטנות. הוא התלונן על גניבות של אנטנות ועל כך שבבניית שכונות חדשות לא דואגים להקים אותן. בדיון מלפני שנתיים, שהוקדש לבעיות הקליטה בגדה המערבית, טען נציג משרד הביטחון כי יש יותר פעילות עוינת באזורים שבהם קיימות בעיות קליטה.

שר התקשורת שלמה קרעי וראש מועצת הר חברון אלירם אזולאי, 18 בנובמבר 2024 (צילום: אלעד זמיר)

ח"כ יוסף עטאונה מחד"ש־תע"ל שאל מדוע לא מקימים נקודות שידור נוספות בנגב, כולל בכפרים הלא מוכרים שבהם קיימות בעיות קליטה קשות. חורי השיב כי הוקמו נקודות שידור באזורי הבדואים, אך בכפרים הלא מוכרים קיימות בעיות סטטוטוריות. כמו כן, טען כי בחלק מהמוקדים יש בעיות של השחתה וגניבה של ציוד, אם כי במשטרה לא גיבו את הטענה הזו.

מראשית כהונתו נראה כי שר התקשורת שלמה קרעי שם דגש מיוחד דווקא על הפריסה בגדה המערבית, שם נרשמת תנופה בפריסת תשתיות תקשורת. השר מקפיד לשווק את טקסי הקמת האנטנות באזור, והמשרד מצליח להתגבר על קשיי המימון והמשוכות הבירוקרטיות, בין היתר בזכות רוח גבית ממשרד הביטחון, שבו מכהן השר בצלאל סמוטריץ' כאחראי על המנהל האזרחי.

מראשית כהונתו נראה כי שר התקשורת שלמה קרעי שם דגש מיוחד דווקא על הפריסה בגדה המערבית, שם נרשמת תנופה בפריסת תשתיות תקשורת

מימין לשמאל: ראש מועצת קריית ארבע ישראל ברמסון, מנהל קרן אלומה אורי יוגב, ראש מועצת הר חברון אלירם אזולאי ושר התקשורת שלמה קרעי, 18 בנובמבר 2024 (צילום: אלעד זמיר)

קמ"ט התקשורת במנהל האזרחי, דודו כהן, הבטיח באותה הזדמנות כי היעד הוא 70 מתקנים כאלה, והודה לתת־אלוף הישאם אבראהים על מימוש הפרויקט.

בהודעה צוין כי המכרז פורסם לאחר "עבודת מטה מאומצת" לפריסת התשתית הסלולרית ול"מציאת פתרונות תקציביים". גם הפעם אמר סמוטריץ' כי מדובר ב"עוד חוליה בשרשרת של חיזוק ההתיישבות והעמקת הריבונות", וקרעי חזר על הדברים בגרסה משלו.

במסגרת המכרז החדש בגדה המערבית הוקמו כבר כמה אנטנות. בנגב, בכפרים הלא מוכרים ובפריפריה שבתוך הקו הירוק עדיין ממתינים שיביאו את הקליטה המיוחלת גם אליהם

בשבוע שעבר זה קרה שוב, כאשר קרעי וסמוטריץ' הגיעו למצפה ישי בקדומים כדי לחנוך תורן תקשורת שהוקם במימון המדינה – לשון ההודעה.

האתר הזה "מצטרף לעשרות אתרים שכבר הוקמו בשלוש השנים האחרונות ועוד עשרות שצפויים לקום ברחבי יהודה ושומרון בשנה הקרובה", נאמר עוד. במסגרת המכרז החדש בגדה המערבית הוקמו כבר כמה אנטנות, ובסך הכול צפויים להיפרס באזורים אלה קרוב ל־50 תרנים.

שר התקשורת שלמה קרעי בקדומים, 23 באפריל 2026 (צילום: דוברות משרד התקשורת)

בנגב, בכפרים הלא מוכרים ובפריפריה שבתוך הקו הירוק עדיין ממתינים לכך ששרי האוצר והתקשורת יביאו את הקליטה המיוחלת גם אליהם.

ממשרד התקשורת לא התקבלה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.