בפברואר 2026 פקעו ארבע הוראות רגולטוריות שהחזיקו את ערוץ 14 של יצחק מירילשווילי במעמד "ערוץ זעיר": פטור מדמי רישיון לרשות השנייה, פטור מהחובה להקים חברת חדשות נפרדת, ההחריג ממגבלת ה-74% שהתיר למירילשווילי להחזיק 100% מהמניות, וההיתר להחזקה צולבת ברדיו קול חי.

כחצי שנה אחר כך הערוץ עדיין נהנה מהן.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה

• פעילי ימין טוענים שהרשויות "סגרו תחנות רדיו המזוהות עם הימין ממניעים פוליטיים", כביכול. טענה זו אינה נכונה: הן נסגרו בשל עבירות על החוק.
• רדיו "קול חי" ו"קול ברמה" קיבלו אישור לשדר בלי מכרז בהתערבות שר התקשורת קרעי. הרשות השנייה קבעה שההחלטה התקבלה בחוסר סמכות.
• השלטונות בישראל סוגרים תחנות רדיו פיראטיות רבות, לעתים עשרות בשנה. ערוץ 7 לא יוצא דופן בכך שנסגר, אלא בכך שפעל 15 שנה בלא רישיון.
• בג"ץ הורה ב-2003 לבטל את החוק שהסדיר את פעילות ערוץ 7.
• בעקבות ביטול החוק, הערוץ נסגר. זאת, כיוון שפעל לא כדין ושדיווח ששידר "מהים בלבד" תוך הסתרת העובדה ששידר מהיבשה. 
• נתניהו ניסה בזמנו להעניק לערוץ 7 מעמד חוקי בהליך מהיר ולא תקין.

שידורי הרדיו בישראל מתנהלים במסגרת רישיונות וזיכיונות שמעניקים משרד התקשורת והרשות השנייה במסגרת חוק הבזק וחוק הרשות השנייה. זאת, כדי להסדיר את השימוש בתדרי הרדיו, שהם משאב ציבורי מוגבל, ולמנוע הפרעות בין תחנות.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

ערוץ 14 משדר תכנים התומכים במדיניות ממשלת ישראל וראש הממשלה בנימין נתניהו ומשבחים את נתניהו והשרים.

לצד תוספת של 7.1 מיליון שקל שהזרימו משרדי ממשלה לערוץ 14 בפרסום, בנתה לו הממשלה מעטפת הגנה רגולטורית שאף ערוץ מתחרה אינו נהנה ממנה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

עד לאחרונה, חייב החוק בישראל כל בעל ערוץ טלוויזיה מסחרי להפעיל את מערכת החדשות שלו כחברה נפרדת ועצמאית. הכלל הזה, המכונה "הפרדה מבנית", נועד לאפשר לעיתונאים לדווח בלי חשש גם ממי שמשלם את משכורתם. אבל חוק התקשורת (שידורים) שאושר ביולי בכנסת ביטל את החובה הזאת.

בתצהיר שהגיש לבג"ץ פירט מנכ"ל חדשות 12, אבי וייס, מה אמר לו שר התקשורת, שלמה קרעי, על תכלית ביטול חובת ההפרדה המבנית. וייס אמר בתצהיר: "קרעי אמר לי שחוק התקשורת נועד לאפשר לנתניהו להשפיע על החדשות".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

שר התקשורת, שלמה קרעי, הבטיח כי הרפורמה בשוק השידורים תאפשר לצרכנים הישראלים "לחסוך מאות שקלים בשנה לכל משק בית", והציג את חוק התקשורת (שידורים) כמהפכה צרכנית. הכנסת אישרה את החוק ביולי, בשבוע האחרון לכהונתה. 

משרד התקשורת הציג את הרפורמה וההבטחה לחיסכון במאי 2025. מאז ועד אישור החוק בכנסת לא נערכה בדיקה של ההבטחה. נוסח החוק לא מבוסס על מספרים, ההצעה הוגשה בלי חוות הדעת הכלכלית הנדרשת, רשות האסדרה מצאה פגמים מהותיים בהליך הערכת השפעות החוק, וקרעי הגיב להערות באיום בסגירת הרשות.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

הממשלה תנסה להעביר השבוע, לפני פיזור הכנסת, את הצעת "חוק השידורים" של שר התקשורת שלמה קרעי, הכוללת רפורמה רחבה ברגולציה על שוק התקשורת. בממשלה מציגים את ההצעה ככזאת שתגביר את התחרות, תיטיב עם הצרכן ותכלול לראשונה רגולציה על כלי מדיה חדשים.

אבל כל אנשי המקצוע שעסקו בחוק: היועמ"שית, רשות ההסדרה, הייעוץ המשפטי של הכנסת, הדרג המקצועי במשרד האוצר, ועדת הכלכלה ומכוני מחקר, מצאו בו פגמים רבים שמאיימים על חופש העיתונות בישראל. 

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

תיק 4000 (המכונה גם "פרשת בזק–וואלה") הוא אחד התיקים הפליליים והציבוריים המשמעותיים ביותר בתולדות מדינת ישראל.

במרכז התיק עומדת הטענה כי בשנים 2015–2017 הופעלו סמכויות שלטוניות בתחום התקשורת באופן שהיטיב עם איש העסקים שאול אלוביץ' וקבוצת בזק שבשליטתו, ובתמורה, לכאורה, נהנו ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני משפחתו ממעורבות חריגה בסיקור אתר החדשות וואלה, שהיה אז בבעלות קבוצת בזק.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.