חרדים בהר מירון, ל"ג בעומר 2019 (צילום: דויד כהן/פלאש90)

מחשבים מסלול מחדש

דת ומדינה

ליברמן צודק במחאה נגד כפיית החרדים, אבל הבחירות החוזרות שכפה על ישראל לא יעזרו ● ישראל זקוקה לשינוי מהיסוד במערכת היחסים בין החרדים לבין שאר אזרחי המדינה ● זו משימה הדורשת תכנון אסטרטגי ורגישות, לא אופורטוניזם וחוסר סבלנות ● פרשנות

12 שעות לאחר שחוסר המוכנות של אביגדור ליברמן ויריביו החרדים להתפשר על הצעת חוק הגיוס סיכל את ניסיונות ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב קואליציה, ראש מפלגת ישראל ביתנו ערך מסיבת עיתונאים להצדקת שליחתה של המדינה לסבב בחירות נוסף בספטמבר. הנושא המרכזי בדבריו היה שנתניהו מסר חלק ניכר מהניהול הפנימי של המדינה למפלגות החרדיות על חשבון המפלגות הלאומיות הציוניות.

"אין לי שום דבר נגד חרדים" הצהיר ליברמן מספר פעמים במהלך הדברים שלו בתל אביב ביום חמישי, אבל "אנחנו נגד מדינת הלכה". הסירוב מצד נתניהו והמפלגות החרדיות להתחייב להעברת הצעת החוק ללא שינוי, הייתה הסיבה הספציפית לסירוב שלו להצטרף לקואליציה המתוכננת של נתניהו, לדבריו, אבל הסירוב היה סמל ל"כניעה" המתמשכת של נתניהו לכפייה החרדית. מדיניות הכניעה, הוא טען, מקרבת את ישראל בהתמדה לתאוקרטיה יהודית.

אביגדור ליברמן במסיבת עיתונאים ביום שלאחר פיזור הכנסת ה-21 (צילום: פלאש90)
אביגדור ליברמן במסיבת עיתונאים ביום שלאחר פיזור הכנסת ה-21 (צילום: פלאש90)

לא רק שהחרדים ממשיכים להתחמק מהשירות בצה"ל, אלא שהם מעמיקים בהדרגה את האחיזה שלהם על היבטי ליבה של החיים בישראל, הוא התלונן, וציין מספר דוגמאות מהתקופה האחרונה של התערבות חרדית בניסיון להפוך את ישראל ליותר שומרת-שבת – לרבות התנגדות לעבודות תשתית חיוניות בשבת, איום בחרם על מפעל שעובד בסוף השבוע, ומאמצים לסגור מרכולים הפתוחים בימי שבת.

ליברמן צודק לחלוטין, כמובן, ויש מספר רב של דוגמאות משמעותיות נוספות שהוא היה יכול לציין באותה הזדמנות.

הוא לא ציין, למשל, שאתה לא יכול בעצם להיוולד, להתחתן או להתגרש או אפילו למות בישראל בלי חותם כשרות של הרבנות הראשית, הנשלטת על ידי חרדים.

הוא לא ציין את המשך פעילותה של רשת החינוך החרדית העצמאית, אשר מפיקה דורות של בוגרים ללא הכשרה בתחומי ליבה כמו מתמטיקה ואנגלית, והמימון ממשלתי המזנק לבני ישיבה בוגרים במשרה מלאה – מוסדות לימוד אשר בהתאם למסורת החרדית האמיתית, אמורים להישמר רק לטובים ביותר ולמשכילי התורה המבריקים ביותר.

הוא לא ציין את ה"צבא" הישראלי בו החרדים אכן משרתים – אלפי משגיחי כשרות ברישיון המדינה, כשהעלות של רובם נופלת על בתי הקפה והמסעדות. (המדינה עצמה מעסיקה גם היא מאות משגיחי כשרות; לעומת זאת, אתרי הבנייה בישראל, שם 30 עובדים איבדו את חייהם בתאונות בשנה החולפת בלבד, נמצאים בתת-פיקוח קיצוני, עם מפקח בטיחות ממשלתי אחד לכל כ-700 אתרי בנייה).

נערות מתפללות ברחבת התפילה המעורבת בכותל המערבי (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
נערות מתפללות ברחבת התפילה המעורבת בכותל המערבי (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

הוא לא ציין את הביטול האגבי של נתניהו של הפשרה סביב הכותל המערבי לפני שנתיים, פשרה שהיתה אמורה להעניק לנציגי היהדות הלא-אורתודוקסית תפקיד רשמי בפיקוח על אזור תפילה פלורליסטי לצד אזור הכותל המוכר. מדובר היה בהסכם שהושג במגעים שירדו לפרטים הקטנים, אותו נטש ראש הממשלה תחת לחץ של החרדים, עם השלכות דרסטיות ומתמשכות מבחינת מערכת היחסים החיונית בין ישראל לבין יהדות התפוצות.

ליברמן צודק, אבל פוליטיקאי אופורטוניסטי (הוא שמר על קשרים קרובים במשך שנים עם אריה דרעי מש"ס ועם החכמים המשפיעים מאחורי יהדות התורה) שמטרתו האמיתית היא להחליף את נתניהו בתור מנהיג הימין הישראלי, הוא לא האדם הנכון לבנייה מחדש של מערכת היחסים בין ישראל לבין החברה החרדית, משימה הדורשת רגישות, חשיבה אסטרטגית ומטרה ברורה.

הבאדיז אריה דרעי ואביגדור ליברמן, ב-2015 (צילום: יעקב כהן/פלאש90)
הבאדיז אריה דרעי ואביגדור ליברמן, ב-2015 (צילום: יעקב כהן/פלאש90)

גם אם תיושם הצעת החוק אליה קשר את גורלו, ואשר בעטיה, כך נראה, אנחנו עומדים בפני בחירות חדשות, היא לא תשפיע על ההתחמקות הממוסדת של החרדים מגיוס. אם הצעת החוק תהפוך לחוק והמכסות שלה ימומשו, במקרה הטוב 20% מ-30,000 החרדים הגברים בגיל גיוס יתגייסו. כיום, המכסות עומדות על כ-10% מהקהילה, אך גם המכסות הנמוכות האלו לא ממומשות.

חקיקה שתהיה באמת בעלת השפעה, וכזו שכל ישראל זועקת לה, תבטיח כי כל הקהילה החרדית – וכן הקהילה הערבית בישראל, לצורך העניין – תחלוק באופן שווה את הזכויות והחובות של אזרחות ישראלית. חקיקה כזו, במקום להתמקד רק בשירות בצה"ל, תבסס שורה של מסגרות ותכניות שירות לאומי – מסיוע בהוראה ועד טיפול בקשישים. מגוון של אפשרויות יעמדו לבחירה, וברגע שהן יהיו קיימות, תהיה חובה על כל צעיר ישראלי שלא משרת בצה"ל לשרת במקום זאת תקופה שוות ערך באחת מהמסגרות האלו.

חקיקה שתהיה באמת בעלת השפעה, וכזו שכל ישראל זועקת לה, תבטיח כי כל הקהילה החרדית – וכן הקהילה הערבית בישראל, לצורך העניין – תחלוק באופן שווה את הזכויות והחובות של אזרחות ישראלית

במסגרת הסדר כזה, אף אחד לא יאלץ את הקהילה החרדית להשתלב באופן מלא בחברה החילונית הישראלית; הצעירים יוכלו לשרת את ישראל ואת הקהילות שלהם, בהתאם לסגנון החיים הדתי שלהם.

במקום שהן ייכפו על הקהילה, המסגרות יוגדרו בשיתוף איתה.

אם שותפות במקום הטחת האשמות וסחיטה פוליטית הייתה הופכת בהדרגה לנורמה, ישראל הייתה עשויה לפעול, בנוסף, לשיפור חינוך בקרב החרדים, ואז, כפועל יוצא ישיר, לראות שיפור בהשתתפות החרדים בכוח העבודה – שוב, לטובת הקהילה החרדית באופן ספציפי, וישראל באופן כללי.

שום דבר מזה לא יתרחש, והאשמים הם כל הפוליטיקאים הנבחרים שלנו – הפוליטיקאים החרדים שאינם מוכנים להתפשר ומתעניינים בעצמם (והפטרונים הרבניים שלהם), שהמדיניות שלהם כופה על הקהילה שלהם חינוך לא מספיק ועוני יחסי; היריבים האופורטוניסטים שלהם, כמו ליברמן; והמחוקקים האדישים, כך נראה, באמצע.

מה שעומד לקרות, לעומת זאת, הוא שישראל תלך שוב לקלפיות, ואפשר להמר כי הנתח של החרדים בכנסת אף יגדל. ליברמן זכה בכמה נקודות זכות במסיבת העיתונאים ביום חמישי כשציין כי הבחירה הראשונית של נתניהו לבחירות חדשות ב-27 באוגוסט היוותה סמל נוסף לכניעה של נתניהו לאנשים במגבעות השחורות. אחרי הכול, חילונים רבים עשויים להיות בחופשה בחו"ל בזמן הזה, בעוד שהקילה החרדית הייתה מופיעה בהרכב מלא.

משה גפני ויעקב ליצמן מיהדות התורה במסיבת עיתונאים בבני ברק, ביום שאחרי פיזור הכנסת ה-21 (צילום: פלאש90)
משה גפני ויעקב ליצמן מיהדות התורה במסיבת עיתונאים בבני ברק, ביום שאחרי פיזור הכנסת ה-21 (צילום: פלאש90)

אך הקהילה החרדית תופיע בהרכב מלא גם ב-17 בספטמבר – עם מוטיבציה נוספת מההנהגה הרבנית למיקסום הייצוג שלהם בכנסת ודחיקה של היריבים החילוניים לשוליים. ליברמן "השפיל" אותנו, אמר ח"כ משה גפני מיהדות התורה ביום חמישי בבוקר. "הוא ניסה לסחוט אותנו", אמר ראש המפלגה יעקב ליצמן, והבטיח להעביר את המסר הזה לבוחריו.

שתי המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, זינקו מ-13 מנדטים ב-2015 ל-16 מנדטים באפריל. ליברמן, אשר גינה את הכוח הפוליטי של החרדים אך לא הצליח להציע פתרונות אסטרטגיים, צפוי להיות זה שיתרום להגדלת הדומיננטיות שלהם אף יותר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 865 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 20 ביוני 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־623 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

אישה מתה מדום לב במקלט, שלושה פצועים קשה ו-18 קל במטח האחרון מאיראן

כ־25 טילים בליסטיים שוגרו במתקפה לאחר שהופעלו אזעקות בכל הארץ; ככל הנראה אחד מהטילים היה מסוג מצרר ● חיל האוויר תקף לפני זמן קצר סוללות הגנה אווירית באיראן ● בכיר איראני: לא נסכים לאפס העשרה, בטח תחת המתקפות ● הרמטכ"ל: נדרשת היערכות למהלך ממושך להסרת איום בקנה מידה כזה ● צה״ל חיסל את ראש מערך הכספים של הזרוע הצבאית של חמאס

עוד 61 עדכונים

"טיל אביב" הזדעקה הכותרת בשער "העולם הזה"

הימים הראשונים של מלחמת "עם כלביא" מחזירים אליי רסיסי זיכרונות ממלחמות ישראל קודמות. "טיל אביב!" הזדעקה כותרת השער של השבועון (המנוח) "העולם הזה". זה היה לאחר שתל-אביב עירנו וגוש דן כולו התגלו כאזור המטווח ביותר, כיעד מרכזי לטילי הסקאדים ששוגרו אלינו מעיראק. מטח הסקאדים הראשון שוגר לארצנו בלילה שבין ה-17-18 לינואר, שנת 1991. המטח כוון אל עבר "אזור א" – אל תל-אביב וגוש דן.

גם עכשיו אין ספק שגוש דן הוא מהיעדים המטווחים ביותר, יעד מרכזי לטילים המשוגרים אלינו מאיראן, לצד יעדים אסטרטגיים ידועים לכולם כמו הדרום, מתקנים צבאיים שונים ומתחם בתי הזיקוק בחיפה. הלוא אין זה סוד שבלב עירנו, אפילו לא הרחק מביתי, ממוקם משרד הביטחון לצד משרדי ממשלה נוספים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 636 מילים
אמיר בן-דוד

לא ברחנו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה לימי מלחמת המפרץ הראשונה, כשגיחת סוף שבוע שנועדה "לאוורר את הילדים בכפר" מהטילים שנפלו ברמת גן הפכה למנוסת פליטים עמוסת חפצים, כולל שמיכות הפוך של אשתי והילדים

עוד 1,317 מילים

זה הזמן לשקם את הקשרים עם פריז ולונדון

לכאורה, אירופה אמורה לעמוד לצדה של ישראל במלחמה נגד איראן – כל מדינות אירופה מתנגדות נחרצות לפיתוח נשק גרעיני בידי טהרן. אך תמונת המצב מורכבת ומדאיגה: התמיכה החזקה של גרמניה לא משקפת את הקו שנוקטות צרפת ובריטניה, והבידוד המדיני של ישראל מעמיק דווקא בעיתוי קריטי. עיתוי בו ישראל אולי תזדקק לזרוע המדינית-דיפלומטית לסיום המלחמה. האירופים יוצאים לז'נבה היום (שישי) לשיח עם שר החוץ האיראני, בתיאום עם ארה"ב.

המערכה שמובילה ישראל מול איראן מחייבת תמיכה דיפלומטית ואסטרטגית רחבה. אך הציפייה לתמיכה כזו התממשה באופן חלקי, בין היתר בשל מדיניות ממשלת ישראל בעזה וכעת.

ד"ר מאיה שיאון צדקיהו היא מנהלת תוכנית יחסי ישראל-אירופה במיתווים, מרצה בפורום אירופה באוניברסיטה העברית ובתוכנית ללימודי האיחוד האירופי באוניברסיטת תל-אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני שואל ברצינות. האם היתה תקופה בהיסטוריה. שמדינות אירופה. 'תמכו' בישראל?. את מדברת על מאמצים דיפלומטיים. האם זה עזר במצב כל שהוא? איני מומחה בתחום אבל לפי הידע שיש לי. לצערי זה לא היה... המשך קריאה

אני שואל ברצינות. האם היתה תקופה בהיסטוריה. שמדינות אירופה. 'תמכו' בישראל?.
את מדברת על מאמצים דיפלומטיים. האם זה עזר במצב כל שהוא? איני מומחה בתחום אבל לפי הידע שיש לי. לצערי זה לא היה בשום עת. לא טרום קום המדינה. ולא לאחריו. בשום זמן ממש. אני חושב שהאבסוסיה לחלות בפתח כעני ולצפות לרחמים מאנשים שלא מעניין אותם . היא נקודה חלשה. ישראל צריכה להיות עסוק. בקיום שלה כמו שכל מדינה עסוקה. וכשאתה חזק כבר תומכים בך ואם לא מה שתעשה לא יעזור.
כמובן שיש להתחשב בתגובת העולם אבל לא יותר מזה.

עוד 606 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

ישראל-איראן – קו פרשת המים בדרך לסדר פרגמטי חדש

העימות הנוכחי בין ישראל לאיראן איננו עוד סבב אלים בזירה המזרח־תיכונית. מדובר ברגע היסטורי שעשוי להתברר כ־קו פרשת מים גיאופוליטי – אולי אף עולמי.

כמו שמלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה עיצבו את המאה ה־20 סביב אידיאולוגיות גדולות – קומוניזם מול קפיטליזם, ליברליזם מול טוטליטריות – כך גם העימות בין ישראל לאיראן מסמן את סיום עידן האידיאולוגיות ואת עליית הפרגמטיזם האזורי.

עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 859 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

סולברג לוחץ על הגז: מינוי זיני לראש שב"כ נכנס למסלול מהיר

המשנה לנשיא העליון הורה לדון במהירות בעתירה המבקשת לעקוף את עמדת היועצת המשפטית לממשלה ולמנות את דוד זיני לראש שב”כ ● ההחלטה מותירה את כל האופציות פתוחות – אך גם מאותתת על נכונות בג”ץ להכשיר את המהלך בניגוד לעמדת היועמ"שית ● פרשנות

עוד 795 מילים

כ"ץ תוקף את איראן מימין

בזמן שנתניהו מסתייג מהכרזות בומבסטיות, שר הביטחון מצהיר שחיסול חמינאי הוא מטרה רשמית של מבצע "עם כלביא" – ומסמן קו לוחמני ופופולרי בליכוד ● כ"ץ ואחרים מריחים פריימריז באוויר ונאבקים על תשומת לב – וההשלכות של איומים כאלה נזנחות לטובת מסר ברור לבייס: אנחנו כאן כדי להכריע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 778 מילים ו-2 תגובות

"אנשים מסתתרים בחדרי מדרגות כי זה כל מה שיש"

מתוך מאות המקלטים בירושלים, רק 60 ממוקמים בשכונות פלסטיניות במזרח העיר, וכעת פריסות כבדות של שוטרים וחסימות בטון מקשות עוד יותר להגיע למרחב מוגן ● תושבי מזרח ירושלים, שאין להם לאן לברוח בזמן מתקפות טילים, חוששים מה יקרה אם האסון יכה בשכונות המוזנחות שלהם ● "אם טיל יפגע – שירותי ההצלה לא יוכלו להיכנס, ואנשים לא יוכלו לפנות פצועים"

עוד 1,367 מילים

השמאל והימין הקיצוני בארה"ב מתאחדים נגד התקיפה באיראן

בוושינגטון מתחולל קרב פוליטי נדיר: דמוקרטים פרוגרסיבים ואנשי MAGA מתייצבים זה לצד זה נגד עמדת הניצים הרפובליקאים בנושא התקיפה באיראן ● טראמפ, שעדיין שולח מסרים סותרים, עשוי לספוג מטח פוליטי כבד אם תוכניות המלחמה יתחילו להשתבש ● נתניהו, שבעבר נחשב למנוע ההשפעה המרכזי על הבית הלבן, ניצב כעת בלב מחלוקת אמריקאית חוצת מפלגות ● פרשנות

עוד 1,043 מילים ו-1 תגובות

נשארים עם "סבא" ו"סבתא" בכל מחיר

האזרחים הפיליפינים בישראל נרצחו, נחטפו, נפצעו ואיבדו את בתיהם מ־7 באוקטובר ועד השבוע – אך רק כאלף, מתוך כ־30 אלף, עזבו את הארץ במהלך המלחמה, ורק 56 הודיעו לשגרירות השבוע כי הם מעוניינים לעזוב ● "הם מתייחסים אל המטופלים כאילו הם ההורים שלהם – והורים לא עוזבים"

עוד 411 מילים

טבעת האש סביב איראן מתהדקת

איראן מדברת בשני קולות – ג'יהאדיסטי ופרגמטי – ומציבה את כוחות הבסיג', המיליציה האחראית על דיכוי אלים של הפגנות, ברחובות לראשונה מאז תחילת המתקפה ● ישראל ממשיכה בתקיפות עומק, כולל מטרות שלטון ● במקביל, ארה"ב מגבשת מערך תקיפה חסר תקדים נגד איראן, בעוד טראמפ מותיר את כוונותיו עמומות ● פרשנות

עוד 523 מילים ו-1 תגובות
היום ה־622 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

הבית הלבן: טראמפ יחליט בתוך שבועיים האם לתקוף את איראן

ויטקוף שוחח עם שר החוץ האיראני מספר פעמים מאז החלה המתקפה על ארצו; בשיחות נידונה האפשרות שאורניום יועשר מחוץ לשטח איראן ● פיקוד העורף: טהרן שיגרה טיל, שעל ראש הקרב שלו הותקנו מספר פצצות, שמשקל כל אחת מהן כשני קילוגרמים וחצי, ואלה התפזרו ברדיוס של שמונה קילומטרים ● נתניהו: "אנשים נפגעו, יש אנשים שלצערנו נהרגו; בני אבנר ביטל חתונה"

עוד 68 עדכונים

כיפת הברזל החדשה של ישראל: השמש

ההצלחה של האיראנים לפגוע בבז"ן הציבה בפני משק האנרגיה אתגר אדיר: להמשיך לספק דלק בשעת מלחמה בלי שבתי הזיקוק מייצרים אותו ● לפי שעה נראה שמשרד האנרגיה מצליח לנהל את המשבר היטב, גם בזכות תמיכה מכיוון מפתיע: השמש ● בין שליש למחצית מצריכת החשמל בישראל הגיעה בימים האחרונים מפאנלים סולאריים – הוכחה שביטחון אנרגטי אמיתי מתחיל בשמיים

עוד 957 מילים ו-1 תגובות

עוטף מטכ"ל

לפני שבעה עשורים היה מי שהתריע כי העברת המטכ"ל מרמת גן, ובהמשך גם של מוצב הפיקוד העליון, ממקווה ישראל לקריה בתל אביב, תהווה סכנה לדורות ● במלחמת המפרץ האזהרה התממשה – וכעת היא שבה להדהד ● כולם מסכימים שצריך לפנות, אך אף אחד לא ממהר לעשות את זה

עוד 1,691 מילים

הממשלה לא אסרה רשמית על יציאת אזרחים מהארץ, אך סגירת המרחב האווירי והאיסור שהוטל על הטסת ישראלים לחו"ל בטיסות החילוץ כמוהם כאיסור דה פקטו על חופש התנועה ● ניתן להעלות על הדעת אמצעים אחרים שיממשו את התכלית הביטחונית, תוך פגיעה פחותה בזכות החוקתית ● פרשנות

עוד 627 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה