ראובן דור זוכר את הרגע שבו הבין שיש בעיה. זה קרה כשמגדל המנגו בן ה־77 ביקש להביא את היבול הראשון של העונה לבית האריזה במושב רמות שבדרום רמת הגולן. "ברמות יש חמישה בתי אריזה שאורזים בערך שני שלישים מהמנגו בישראל", הוא אומר. "יש לי חוזה עם בית אריזה שאני חייב לספק לו מאה טון.
"ביום שניסיתי להכניס את הטון הראשון הוא אמר לי, 'אני סתום, המחסנים שלי סתומים'. ישר התקשרתי ליצואן שלי, והוא אמר שבאירופה לא מוכנים לשלם יותר מחצי שקל לקילו. בית האריזה שאמור לקחת ממני מאה טון לא לקח עד היום אפילו מאה גרם".
קיץ קשה עובר על מגדלי המנגו בישראל. כוחות רבי עוצמה – דונלד טראמפ, בנימין נתניהו והאקלים שמקצין – משנים את כללי המשחק, והחקלאים משלמים את המחיר. רק לא מזמן זה נראה אחרת.
קיץ קשה עובר על מגדלי המנגו בישראל. כוחות רבי עוצמה – דונלד טראמפ, בנימין נתניהו והאקלים שמקצין – משנים את כללי המשחק, והחקלאים משלמים את המחיר
באביב האחרון נערך כנס חגיגי של מועצת הצמחים לסיכום עונת המנגו 2024. הנתונים שהוצגו בכנס יצרו את הרושם שתור הזהב של המנגו כאן בשביל להישאר: ב־2024 נשבר שיא של כל הזמנים בצריכת המנגו בישראל – 43 אלף טון שווקו לשוק המקומי (כארבעה קילוגרמים בממוצע לכל ישראלי) לעומת כ־37 אלף טון ב־2023.
גם בייצוא נרשמה עלייה נאה מ־14.4 ל־16.4 אלף טון. עתידו של הפרי – שהמטעים שלו בישראל משתרעים כיום על יותר מ־26 אלף דונם – נראה כתום מתמיד.
רק שאחרי האביב בא הקיץ. ב־1 באוגוסט נכנסו לתוקף המכסים החדשים שהטיל נשיא ארה"ב על ברזיל, בשיעור 50%. ברזיל, יצואנית מנגו עצומה, הטתה בבת אחת את האוניות העמוסות בפרי לכיוון אירופה. היבשת הוצפה במנגו ברזילאי זול, והפרי הישראלי, שבשנים האחרונות הרשתות האירופיות דלקו אחריו עם פנקס צ'קים פתוח, מצא את עצמו בחוץ.
לטלטלת המיסים צריך להוסיף את העובדה שבאירופה לא כל כך מתלהבים עכשיו מהמותג "ישראל". רשתות רבות, כחלק מתפיסת השקיפות, מציינות ליד כל פרי את ארץ המוצא שלו, ויש יותר ויותר צרכנים שלא ירכשו מוצר כחול־לבן.
"אני כבר שנתיים לא עובד עם סוחרים", הוא אומר, "הסוחרים הם השוחטים הכי גדולים בעולם. אני לא מוכן למכור להם במחיר התאבדות, עכשיו הם רואים אותי גוסס אז מנסים לדרוך ולוודא הריגה"
"כשהאירופאים צריכים אותנו, כמו באבוקדו, אז פתאום לא כל כך אכפת להם מהחרם", אומר גיא רילוב, חקלאי אורגני ותיק מחוות "מקורה" שבכרם מהר"ל, "אבל השנה הם לא צריכים אותנו במנגו אז מאוד נוח לנפנף אותנו מהשוק".
כששמי שלג, חקלאי ובן למשפחת חקלאים ממושב טפחות שבגליל התחתון, נשאל לשלומו, הוא משיב "בטטה. לא מנגו". שלג מגדל, יחד עם כמה שותפים, כ־60 דונם מנגו סמוך למושבה מגדל שליד הכינרת. סובב כינרת הוא חגורת המנגו הישראלית – כ־75% מגידול המנגו בארץ מתרכז באזורים החמים הסמוכים לאגם, ועוד כ־15% בעמק המעיינות.
מטע מנגו סמוך לכינרת, אוגוסט 2025 (צילום: שמי שלג)
בסוף השבוע האחרון העלה שלג לרשת סרטון שבו ביטא את התסכול העמוק שלו. בסרטון הוא מתרוצץ עם המצלמה במטע המנגו ומתעד את הפירות שלא נקטפו ומרקיבים על האדמה ואת אלה שממתינים לשווא על הענפים ובקרוב ינשרו גם הם.
"הבנתי שיש בעיה כשהתחילו לקטוף את המאיה והתברר שהשוק מוצף", הוא אומר, "אני לא מוכר ליצוא, אני בשוק המקומי, אבל המצב משפיע על כל אלה שעושים יצוא ועכשיו ממלאים את הארץ במנגו. כמה מנגו מדינת ישראל יכולה לאכול?"
עוד לפני אווירת החרם באירופה, למלחמת הנצח בעזה יש השפעה ישירה על ענף המנגו: עד אוקטובר 23', כ־15% מתוצרת המנגו בישראל הייתה נמכרת לרצועת עזה
שלג עשה לכאורה את כל הדברים הנכונים שהיו אמורים להגן עליו מפני הטלטלות הגלובאליות: הוא התמקד בשיווק ישיר לקבוצות של לקוחות שמתארגנים ומזמינים בכל רחבי הארץ. "אני כבר שנתיים לא עובד עם סוחרים", הוא אומר, "הסוחרים הם השוחטים הכי גדולים בעולם. אני לא מוכן למכור להם במחיר התאבדות, עכשיו הם רואים אותי גוסס אז מנסים לדרוך ולוודא הריגה.
"סוחרים אמרו לי עכשיו שאם אני אקטוף ישלמו לי שקל לקילו. רק הקרטונים עולים לי 1.30 שקלים. בשנה שעברה מכרתי לאנשים בכל הארץ ב־10 שקלים לקילו, השנה גם בחמישה–שישה שקלים לא מוכנים לקנות, ואם קונים זה רק כי הם רוצים להציל את החקלאות.
"כל היצואנים שנתקעו עם עודפים התחילו למכור ישירות לעקרת הבית, נוצר צוואר בקבוק, השוק מלא סחורה, הפרי נופל מהעצים ואנחנו לא עומדים בזה".
עוד לפני אווירת החרם באירופה, למלחמת הנצח בעזה יש השפעה ישירה על ענף המנגו: עד אוקטובר 23', כ־15% מתוצרת המנגו בישראל הייתה נמכרת לרצועת עזה. לפלסטינים יש חיבה לפירות מתוקים כמו מנגו ובננה, ופלח השוק הזה נמחק בבת אחת.
גם היקף המכירות לגדה המערבית הצטמצם משמעותית. זהו קסמה של המלחמה: בצד אחד של הגדר מתים מרעב, בצד השני הפירות נרקבים והחקלאים נותרים בלי פרנסה. מישהו אמר Lose-lose?
"בלית ברירה רשמתי פטנט חדש על חלב כתום, כל בוקר זרקתי לרפת ברמות כטונה מנגו. אני מעריך ששליש מהפרי הלך לאיבוד"
וכאילו המלחמה האזורית והכלכלה הגלובלית לא מספיקות, בא גל החום הקיצוני שפקד את ישראל בתחילת אוגוסט ונתן את המהלומה הסופית. "ברמות היו 44 מעלות כל יום במשך שמונה ימים", אומר דור, "מזג האוויר הקטלני זירז את ההבשלה בצורה קיצונית, הפרי הבשיל ונפל ואי אפשר היה לקטוף אותו.
"גם אם היינו מספיקים לקטוף, השוק היה רווי וסתום ולא היה לנו מה לעשות איתו. בלית ברירה רשמתי פטנט חדש על חלב כתום, כל בוקר זרקתי לרפת ברמות טונה עד טונה וחצי מנגו. אני מעריך ששליש מהפרי הלך לאיבוד".
כדי למזער נזקים, החקלאים ניסו לאלתר פתרונות יצירתיים. שמי שלג הזמין את הציבור להגיע לקטיף עצמי במטע המנגו שלו. הדיל: 25 קילוגרמים ב־100 שקל. את אנשי כוחות הביטחון הוא הזמין לקחת פירות בלי תמורה, וגילה שבישראל ראש הממשלה לוקח מתנות – אבל לשוטרים אסור. בכל זאת, כמה בסיסי צה"ל ושב"ס הצטיידו במשלוח מנגו (שלג מדגיש שלא באופן פרטי).
ראובן דור ואשתו שוש תגברו עוד יותר את מערך המכירה הישירה שאותו הם מטפחים בשנים האחרונות תחת המותג "דור טו דור". "אנחנו קצת משוגעים", אומרת שוש דור, "המוטו שלנו זה להביא לצרכן פרי בשל מהעץ. לא לקטוף ולתת לו לשכב ושיגיע לשוק בטעם של מלפפון. עוברים יום־יום במטע ומורידים את הפרי המוכן. זו עבודה קשה ויש לזה עלויות. לא כולם מסוגלים או רוצים לעשות את זה".
"אחותי גרה בצפון תל אביב, אתמול היא שלחה לי תמונה מהסופר המקומי שבו מוכרים קילו מנגו ב־32 שקל. זה סוחרים שאין להם דין ואין דיין. הם קונים בשקל או שניים ומוכרים ב־32"
העובדה שהחקלאים נאלצים למכור מנגו במחירי ריצפה, עדיין לא אומרת שהצרכנים בכל מקום יכולים ליהנות מזה. גם בימים האחרונים ניתן למצוא ברשתות שיווק ואתרים מסוימים מנגו במחיר 25–30 שקל לקילו ואף יותר. לצד זה, יש רשתות שיווק ואתרים שבהם אפשר להזמין מנגו בחמישה–שישה שקלים. מחיר שהצרכן הישראלי כמעט לא פגש.
את שמי שלג זה מוציא מדעתו. "אחותי גרה בצפון תל אביב, אתמול היא שלחה לי תמונה מהסופר המקומי שבו מוכרים קילו מנגו ב־32 שקל. זה סוחרים שאין להם דין ואין דיין. הם קונים בשקל או שניים ומוכרים ב־32, בונים על זה שהצרכנים לא מודעים לזה שאפשר להשיג מנגו בזול או שפשוט לא אכפת להם מהכסף".
אז מה הלאה? החקלאות מתנהלת בגלים. פעם הערבה שיווקה פלפלים לרוסיה ולחצי עולם, וזה נגמר. האם גם תור הזהב של המנגו עומד להסתיים?
החקלאים יודעים שבישראל אין להם רשת ביטחון ממשלתית. משרד החקלאות חלש ועני, ועל אף שהמלחמה קידמה כאן שיח ער על ביטחון המזון והצורך בגידול וייצור מזון מקומי, זה לא מתבטא בתקציבים או בתמיכות כלכליות ישירות כמו שמקבלים החקלאים ברוב מדינות אירופה.
המגדלים הגדולים – קיבוצים שמטעי המנגו שלהם משתרעים על מאות דונמים – כבר התחילו לחשב מסלול מחדש, לייבש ואף לעקור את המטעים. "זה לא פשוט כי מטעים זה חשיבה לטווח ארוך", אומר רילוב, "זה לא עגבניות או חצילים. אתה מגדל עץ ארבע שנים רק כדי שהוא יתחיל להניב.
"חייבים להבין שהחקלאות הישראלית זקוקה ליצוא ולשווקים בחו"ל כדי להתקיים, צריך לפתח שווקים חדשים כמו הודו ומזרח אסיה".
"אנחנו נפסיד כמה עשרות אלפי שקלים כל אחד מהשותפים אבל נמשיך לגדל גם בשנה הבאה. השנה קיבלנו מכה שנספוג אותה, אבל אם זה יהיה ככה גם בשנה הבאה אז זה יהיה נוקאאוט שממנו לא קמים יותר"
מגדלי המנגו הקטנים יותר ינסו לשרוד ולתת עוד צ'אנס. "מי שגדול, כמו למשל קיבוץ מורן בגליל, קיבל מכה קשה מאוד", אומר שלג, "אנחנו נפסיד כמה עשרות אלפי שקלים כל אחד מהשותפים אבל נמשיך לגדל גם בשנה הבאה. השנה קיבלנו מכה שנספוג אותה, אבל אם זה יהיה ככה גם בשנה הבאה אז זה יהיה נוקאאוט שממנו לא קמים יותר".
בשביל המנגו הקיץ הזה כבר אבוד, והשאלה הגדולה שמרחפת מעל שמי החקלאות הישראלית היא אם זה רק הקדימון למה שעלול לקרות לבוננזה האמיתית של השנים האחרונות – האבוקדו, שבו ישראל מכהנת כאחת היצואניות הגדולות בעולם. הרי מה שקרה במנגו, יכול לקרות גם באבוקדו.
בימים האחרונים התפרסמו נתונים אופטימיים מאוד על מכירות האבוקדו הישראלי בעולם ועל הביקושים האיתנים. אבל זה גם היה, פחות או יותר, המצב של המנגו רק לפני כמה חודשים.
"אם מקסיקו תחליט לשלוח אבוקדו לאירופה כמו שברזיל שלחה מנגו", אומר רילוב, ממגדלי האבוקדו האורגני הגדולים בישראל, "תהיה לנו בעיה גדולה. אנחנו אומנם יותר קרובים מהם, אבל אם לא תהיה להם ברירה הם ישלמו עוד כמה מאות דולרים על כל קונטיינר ויחצו את האטלנטי. נצטרך לחכות לנובמבר–דצמבר כדי לראות לאן זה הולך".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואף אחד לא מת מרעב מספיק עם השקרים.
המשווקים הישירים לא משווקים מספיק. יש הרבה מקומות שלא הגיעו אליהם.
למה שלא יקנו את התוצרת בשביל הסיוע הנדיב לעזה? כאמור בכתבה הם ישמחו למנגו… חמאס יוכל למכור ב 30 שקל לקילו וירוויח יפה…
יש לי קושי סביב גידול עצי פרי עתירי השקייה. הסיבה היא שמזג האוויר אינו מאפשר וודאות לגבי מקורות המים. המשמעות היא שמים נדרשים לחקלאות על חשבון מקורות המים במדינה. החשש שלי הוא שמיים מסובסדים משמשים לגידול פירות ליצוא.