ניסיון לעקוב אחרי מחיר הקפה בעולם בשנים האחרונות עלול לגרום לסחרחורת. בין 2023 ל-2025 מחיר הקפה הוכפל ויותר בעיקר בגלל בצורות קשות בשתיים מהיצרניות הגדולות בעולם – ברזיל ווייטנאם.
ב-2026 המגמה מעורבת ומושפעת מכוחות סותרים: תחזיות ליבולי שיא בברזיל ממתנות את המחירים בבורסת הסחורות, אבל ההשפעות של המלחמה במפרץ על הכלכלה הגלובאלית עלולות לבלוע את החדשות הטובות. בישראל, בכל אופן, המחיר של קפה הפוך בבית הקפה הקרוב לביתכם רק עולה. אם יש הוזלות הם נעצרות בתחנות שלפני הצרכן.
הדבר היציב היחיד בעולם הקפה בשנים האחרונות הוא הביקוש. מלחמה או שלום, בצורת או שיטפון, אנשים שותים קפה.
ניסיון לעקוב אחרי מחיר הקפה בעולם בשנים האחרונות עלול לגרום לסחרחורת, אבל בישראל המחיר של הפוך בבית הקפה הקרוב לביתכם רק עולה. הדבר היציב היחיד בעולם הקפה בשנים האחרונות הוא הביקוש
לפי דו"חות של מכוני מחקר וסוכנויות אקלים, זה לא יהיה מובן מאליו בעשורים הבאים: שינוי האקלים ובכלל זה אירועי אקלים קיצוניים צפויים לכווץ את שטח הקרקע המתאים לייצור קפה בכ-50% עד 2050 ובהתאם גם את יבולי הקפה. אם התחזית הזו תתממש, קפה עלול להפוך למשקה לעשירים בלבד.
שחר דיין לא מזלזל בתחזיות, אבל סבור שמוקדם לבכות את הקפה. החקלאות, הוא אומר, לא תניף דגל לבן כל כך מהר. דיין הוא אגרונום, מנהל צוות גידולים אסטרטגיים וקיימות בחברת "נטפים". הוא ואנשיו עובדים ומלווים מגדלי קפה בכל העולם, והם רואים את המציאות משתנה להם מול העיניים.
"הקפה התחיל מתימן, זלג לאירופה ומשם לברזיל שנקראת מולדת הקפה למרות שהוא הגיע לשם רק במאה ה-17", מספר דיין. "בברזיל הקפה גילה גן עדן, מזג אוויר פצצה. הקפה זקוק לתנאים מאוד מסויימים – מזג אוויר חמים ורגוע. חורף לא קר מדי, לילות קרירים ונעים ביום.
"הוא צריך לחות ומים, ביובש קשה לו, במיוחד לזן הערביקה שיותר רגיש. בחום וקור קיצוניים משתבש לו מחזור הפריחה והיבול. מדינות הקפה הן אלה שמעל ומתחת לקו המשווה, רצועה טרופית די רחבה. בברזיל יש מרחבים עצומים כאלה, מים בשפע וכוח אדם זול".
"הקפה צריך לחות ומים, ביובש קשה לו, במיוחד לזן הערביקה שיותר רגיש. בחום וקור קיצוניים משתבש לו מחזור הפריחה והיבול", מסביר האגרונום שחר דיין, שסבור שעוד מוקדם לבכות את הקפה
רק שגם מעל גן העדן הברזילאי מתחשרים עננים. דיין: "בשנים האחרונות מרגישים את השינוי בברזיל, בווייטנאם, בהודו, באינדונזיה. זה לא בהכרח חוסר מים אלא חוסר אחידות בפיזור הגשמים. יש אירועי גשם מאוד קיצוניים ואחריהם תקופה של יובש בדיוק בזמן הקריטי שבו הקפה צריך את המים. זה גורם לפחיתה ביבול ולעץ חלש יותר ועץ חלש מזמין מזיקים. יש יותר אירועים של חום קיצוני ושל קרה, בעל הבית השתגע.
"הקפה מאוד רגיש, ואם היתה שנה רעה זה יורגש גם בשנה שלאחר מכן. זה מכניס אותו ללופ של תנובה פחותה. בשטח מדברים על ירידה של 15-20% ביבולים בשנים האחרונות. ואז הייצוא נעצר, ומכיוון שהביקוש קשיח המחירים עולים, חברות הקפה מתלבשות על זה וכמובן אלה גם שווקים עם המון ספקולציות".
מה לאנשי החברה הישראלית שמזוהה עם פטנט הטפטפות המיתולוגי ולעולמות הקפה?
לפני הכל, "נטפים" כבר אינה ישראלית. 80% מהבעלות נמצאת בידי התאגיד המקסיקני "אורביה", 20% בידי קיבוץ חצרים. אבל גם היום, אולי יותר מאי פעם, בשורת ההשקייה בטפטוף והחקלאות המדייקת רלוונטיות וחיוניות נוכח האקלים המשתנה.
מה לחברה הישראלית שמזוהה עם פטנט הטפטפות המיתולוגי ולעולמות הקפה? מתברר שבשורת ההשקייה בטפטוף והחקלאות המדייקת רלוונטיות ואף חיוניות לגידול הקפה נוכח האקלים המשתנה
דיין: "אם בעל הבית השתגע וכבר לא מספק את הוודאות והיציבות שסיפק פעם, אז המערכת שלנו מנסה להחליף את בעל הבית. היא מחפה על הפערים בגשמים שמייצרים את הבעיה. היא מחפה על היובש ועל התקופות של החום הכבד.
"היא מעלה את הלחות ומורידה את הטמפרטורה לרמות שהקפה זקוק להן. זה לא רק צנרת בשטח שמטפטפת. זה מיינד סט שלם של טיפולים ושיטת גידול שבה החקלאי מפחית הרבה מים והרבה דשנים. אתה נכנס לעולם של גידול יותר איכותי".
איך משיגים את זה?
"זו מערכת שהקצה שלה היא צנרת של מאות מטרים עם טפטפות שיודעות להוציא כמות מדודה ומדוייקת של מים ושל דשן. ההשקייה זה האמא והדישון זה האבא, מדובר בדשנים מסיסים שהכמות שלהם מחושבת לפי נוסחה.
"הצנרת מחוברת לבקר השקייה ולסנסורים בשטח שמנטרים את מתח המים בקרקע, את הטמפרטורה ואת קצב ההתרחבות של העץ. הכל מנוהל מהטלפון של החקלאי או מהמחשב שלו.
"הצנרת מנטרת את מתח המים בקרקע, את הטמפרטורה וקצב ההתרחבות של העץ, והכל מנוהל מהטלפון של החקלאי או מהמחשב שלו. זו מערכת שיודעת לייצר את הסביבה שפעם היתה לעץ ושהוא צריך אותה"
"זו מערכת שיודעת לייצר את הסביבה שפעם היתה לעץ ושהוא צריך אותה. אנחנו גם יודעים לפרוס מערכות להגנה מפני קרה באמצעות מתזים שברגע שהטמפרטורה צונחת מורידים מסה של מים שסופגים את הקור ומגינים על השכבה הצמחית. פעם כדי לחמם את המטע היו מבעירים צמיגים בין העצים, היום יש אמצעים קצת יותר מתקדמים".
הבעיה היא כמובן שאין ארוחות חינם. למערכות של "נטפים" – כמו של מתחרותיה – יש עלויות לא מבוטלות, וככל שהמערכת מתוחכמת ומכסה יותר מרכיבים בגידול הצמח היא יותר יקרה. החקלאי צריך לעשות את החשבון מה יגבה ממנו מחיר גבוה יותר – נזקי האקלים המשתנה וירידת היבולים, או רכישת מערכת שתהווה כיפת ברזל מול השינויים.
לחקלאים קטנים ועניים אין את הפריבילגיה לבחור; בחלקה הדרומי של הודו יש מדינות שמסבסדות או אף רוכשות עבור החקלאים מערכות מתוך הבנה שבלעדיהן החקלאות תגווע, אבל זה היוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל.
למערכות השקייה מתוחכמות כמו של "נטפים" או מתחרותיה יש עלויות לא מבוטלות. החקלאי צריך לחשב מה יעלה יותר – נזקי האקלים המשתנה וירידת היבולים, או מערכת שתהווה כיפת ברזל מול השינויים
"לחקלאי שלא השקה עד היום כי הוא סמך על הגשמים ופתאום צריך להוציא כמה אלפי דולרים להקטאר על מערכות השקייה זה בהחלט מייקר את הגידול", אומר דיין. "הם צריכים לעשות את החשבון של זמן מול החזר השקעה, אבל צריך לזכור שמדובר בקפה, לא באורז. בקפה יש פדיון יפה והתחזיות לגבי הביקושים מאוד יציבות. זה לא טרנד. זו תרבות.
"כשהייתי ילד קנינו קפה בקופסת פח מסריחה, היום אנחנו לא פראיירים ויודעים לשתות קפה טוב, והמגמה הזו מחלחלת גם למדינות באסיה. חזרתי מהודו מביקור במטעי קפה בני מאה שנה ויותר.
"המטע מנוהל על ידי ילד בן 18, הבן של החקלאי הוותיק, בחור מערבי לגמרי, מחוץ למטע יש בית קפה שנראה כמו בשדרות רוטשילד עם בריסטה, מוזיקה ומסך פתוח על רוגבי או קריקט. בארבע אחר הצהריים נכנסים אבא, אמא ותינוק לשתות קפה של אחה"צ ולבלות קצת. גם בווייטנאם כבר אפשר לראות תרבות כזו של קפה. כך שהביקושים לא יירדו, זה בטוח".
"כשהייתי ילד קנינו קפה בקופסת פח מסריחה, היום אנחנו לא פראיירים ויודעים לשתות קפה טוב, והמגמה הזו מחלחלת גם למדינות באסיה. גם בווייטנאם כבר אפשר לראות תרבות כזו של קפה"
מה עם גידול קפה בישראל?
"היו כמה ניסיונות, אבל מזג האוויר כאן לא מתאים. החורף קר מדי, הקיץ חם מדי. ביישוב גני טל מגדלים קצת קפה אבל זה לא כמויות משמעותיות".
זה, אם כך, יהיה המשחק של השנים הבאות, העשורים הבאים: האקלים ישתנה, והאדם ינסה לתת מענה לשינויים או אף להקדים אותם באמצעות פיתוחים טכנולוגיים וחקלאות מותאמת, מדוייקת וחכמה יותר. אפשר לקרוא לזה מירוץ החימוש של הקפה.
הנתונים מלמדים שהחקלאות כבר נעה לכיוון הזה, גם אם במהירות לא מספקת. ברזיל היא מגדלת הקפה המובילה בעולם, עם כחמישית מכלל השטחים שבהם מגדלים קפה ברחבי הכדור – 2.2 מליון הקטאר מתוך 11 מיליון.
כ-20% ממטעי הקפה בברזיל כבר מתבססים על השקייה, ומתוך זה כמחצית (כ-200 אלף הקטאר) מושקים בטפטוף על ידי המערכות של "נטפים" שמהווה מונופול בשוק הברזילאי.
הנתונים מלמדים שהחקלאות כבר נעה לכיוון הזה: כ-20% ממטעי הקפה בברזיל כבר מתבססים על השקייה, ומתוך זה כמחציתם מושקים בטפטוף על ידי המערכות של "נטפים", שמהווה מונופול בשוק הברזילאי
אם המעבר לחקלאות מדייקת הוא ההווה, ב"נטפים" מנסים לצפות גם את העתיד. והעתיד, אומר דיין, טמון בקפה ירוק: קפה שהיצרן יכול להתחייב שהאופן שבו גודל חסך פליטות גזי חממה וצמצם את הניצול של משאבי הטבע.
בימים אלה סיימה "נטפים" שלוש שנות ניסוי במטעי קפה במרכז וייטנאם, שם נערכה השוואה בין מטע שהושקה בטפטוף לבין מטעים שהושקו בהמטרה.
"עשינו בחינה השוואתית של LCA (Life Cycle Assessment– הערכה של מחזור החיים, א"ל)", אומר דיין. "אתה לוקח את כלל המרכיבים של גידול הקפה מהעריסה ועד לקבר. מודד כל טיפה של מים, כל טיפה של דשן, כל פעם שהניעו את הטרקטור, כל קילוואט של אנרגיה כשהפעלת את בקר ההשקייה, כולל החומר שממנו עשויים שק הזרעים והמיכל של הדשן ובכמה חומר ריסוס השתמשת. הכל נמדד ומתורגם למספר. לפי התוצאות, מתברר שברגע שנכנסת למשחק של הטפטוף והדישון המדוייק נכנסת לעולם של טביעת רגל פחמנית יותר נמוכה".
"כשאתה מודד את כלל המרכיבים של גידול הקפה מהעריסה ועד לקבר ומתרגם את זה למספר, מתברר שברגע שנכנסת למשחק של הטפטוף והדישון המדוייק נכנסת לעולם של טביעת רגל פחמנית יותר נמוכה"
והתוצאות – בהסתייגות שהניסוי נערך על ידי "נטפים" עצמה – אכן חד משמעיות: לפי פרסום רשמי של החברה השבוע, ההשקייה בטפטוף הגדילה את יבול הקפה ב-50%, צמצמה את צריכת המים ב-56%, צמצמה את השימוש בכימיקלים ב-46% ואת טביעת הרגל הפחמנית ב-60%. גם אם חותכים את התוצאות בחצי, עדיין מבחינה סביבתית וכלכלית מדובר בחיסכון דרמטי.
השאלה מי ירצה לשלם יותר עבור קפה שימותג כ'ירוק'. אני לא רואה את הישראלים ממהרים לשלוף את כרטיס האשראי.
"במדינות מסויימות ואצל קהלים מסויימים יהיה לזה בוודאות ביקוש, אבל בעיקר זה יהיה משמעותי עבור התאגידים הגדולים שנמצאים תחת רגולציה מאוד מחמירה של איכות סביבה. הם מחוייבים להצהיר על פליטות הפחמן בדו"חות ESG שלהם, הדבר הזה שווה המון כסף בערך של החברה ובמיסוי פחמני עתידי.
"'אספרסו', 'נסטלה', 'אילי קפה' – ברגע שהם קונים חומר מופחת פליטות זה מיידית משפיע על הדו"חות שלהם ולכן אנחנו מאמינים שיהיה לזה ערך כלכלי מובהק".
"לקפה הירוק יהיה ביקוש מסחרי, אבל בעיקר זה יהיה משמעותי עבור התאגידים הגדולים שנמצאים תחת רגולציה מאוד מחמירה של איכות הסביבה. הדבר הזה שווה המון כסף בערך של החברה ובמיסוי פחמני עתידי"
אתה מדבר על קפה ירוק כשלפי התחזיות בכלל לא בטוח שנוכל לשתות קפה.
"תירגע, יהיה לך קפה הפוך גם בעוד עשרים שנה, אבל נכון שזה יהיה יותר ויותר מאתגר. משבר האקלים כאן בשביל להישאר, אבל אני אופטימי כי הגידול המדוייק חדר וכל חלקה חדשה שנפתחת כבר מושקית בטפטוף. יהיה לך קפה מצויין, אני עדיין לא סגור על מה יהיה המחיר שלו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו