באוסף הטייט מודרן בלונדון ישנה עבודה של אמן שאיני זוכר את שמו, מתנצל, המציגה את פיליפה מלו, שחקנה של נבחרת ברזיל במשחק מול נבחרת הולנד במונדיאל 2012. מלו, שהבקיע שער עצמי במשחק ואחר כך הורחק, מוצג כחמור עם אוזניים אפורות וזנב, בזכות אחת התצוגות המזיקות ביותר בתולדות גביע העולם.
ארבע שנים אחרי, ההפסד להולנד התגמד אל מול תבוסת כל הדורות לגרמניה, בבית, בתוצאה 7:2. ב-2018 נפנפה בלגיה את ברזיל ברבע הגמר. השם הגדול ביותר בכדורגל העולמי היה לא יותר מהייפ נוסטלגי.
כן, היו שחקנים גדולים בכל נבחרת שברזיל שלחה לטורניר – רונאלדו, רומריו, קאקה ורבים אחרים – ואפילו ברזיל חזרה עם הגביע ב-2002 וב-1994; אבל – בייחוד ב-1994 – ההייפ היה גדול מסך חלקיו.
זה לא התקרב לברזיל של 1982, הנבחרת הברזילאית הטובה ביותר מאז 1970. מי שראה את הנבחרת הזו במהלך הטורניר בספרד ראה ברק ברזילאי, אפילו אידאולוגיית כדורגל, שרבים חשבו שלא תחזור כבר.
ספק אם צעירים הבינו הפעם, לקראת מונדיאל 2022, על מה מדובר. את ההגזמות בכלי התקשורת, את הציפיות חסרות הבסיס שהתפוגגו בקלות במשחק הראשון מול יריבה אירופאית רצינית בכל מונדיאל מאז 2006. את האוהדים במשחקי הליגה באנגליה ששרים "זה כמו לראות את ברזיל" כמחמאה הגדולה ביותר כשהכדורגל הטוב יותר הוצג על ידי נבחרות אירופאיות.
והנה, אתמול במחצית הראשונה, זה היה כמו לראות את ברזיל באמת.
נכון, זה היה מול דרום קוריאה, ששיחקה במערך מופקר; וכן, השער השני נבע מעוד פנדל שראוי היה שלא יישרק, כמו רבים אחרים בטורניר הזה. אבל אם אתה חובב כדורגל ולא התמוגגת מהמחצית הראשונה, כנראה שאתה ארגנטינאי. אין הסבר אחר. זה היה זרם לבה מותכת של כדורגל.
נכון, זה היה מול דרום קוריאה, וכן, השער השני נבע מעוד פנדל שראוי היה שלא יישרק, כמו רבים אחרים בטורניר הזה. אבל אם אתה חובב כדורגל ולא התמוגגת מהמחצית הראשונה, כנראה שאתה ארגנטינאי
השער השלישי לזכות ברזיל היה באיכות של מסי ובלתי ניתן לעצירה. כל כך חלק. חילופי המסירות על סף הרחבה בין רישרליסון, מרקיניוס פרז וטיאגו סילבה, הסתיימו בשער נוסף של רישרליסון בטורניר – שלושה שערים, אחד מהם בבעיטה מהאוויר, השני אחרי תנועה שתמצתה את כל מה שטוב בכדורגל.
זה עניין של העדפה: שער בפעולה חדה או חילופי מסירות כל כך מהירות על שטח קטן שלא מותירות סיכוי להגנה. כן, שערים אישיים גדולים נפוצים יותר, זוכים לכותרות ולהערצה – בטח אם הם מובקעים על ידי אחד הכוכבים. אבל היופי האמיתי הוא במהלך קבוצתי, וברזיל לפרקים נראתה כמו הקבוצה הכי טובה בקטאר.
גם השער הראשון היה לא רע. הכדור הגיע לוויניסיוס ז'וניור באגף שמאל בתוך הרחבה מול חומת של שחקני דרום קוריאה. ישנה קלישאת כדורגל שנהוג לומר אחרי החמצות, ש"היה לו יותר מדי זמן לחשוב". כלומר, הוא לא בעט באופן אינטואיטיבי מייד אלא חשב על מה הוא צריך לעשות, על המגינים מולו, על השוער, על הסיכוי להחמיץ ולא על הוודאות להבקיע.
והנה ויניסיוס הצעיר, עומד מול כל נבחרת דרום קוריאה ונהנה מהזמן הזה, ואז מסובב כדור לפינה הרחוקה.
השער הרביעי גם הוא התחיל מאותה עמדה ואותו שחקן שחיפש שחקן פנוי, בחן את כל האפרויות על המגרש, המתין ומצא את הטובה מכולם – כדור לפאקטה, שבעט מהאוויר פנימה. 4:0, ריקודי ניצחון וכל זה.
טיטה, מאמן ברזיל, כעס אחרי ההפסד לקמרון ודרש משחקניו תצוגה שתשכיח את הכתם הזה – והם נענו במחצית מושלמת. במחצית השנייה נלחמו הדרום קוריאנים על כבודם, היו טובים יותר ואף הבקיעו שער שהיו ראויים לו, אחרי בעיטה חזקה של ג'ונג וו-יונג, אבל המחשבות היו כבר על המשחק ברבע הגמר ביום שישי מול קרואטיה, שניצחה את יפן אחרי 1:1 ב-120 דקות ודו קרב פנדלים חד צדדי.
במחצית השנייה נלחמו הדרום קוריאנים על כבודם, היו טובים יותר ואף הבקיעו שער שהיו ראויים לו, אבל המחשבות היו כבר על המשחק ברבע הגמר ביום שישי מול קרואטיה
היפנים התגאו ברוח הסמוראי שלהם, האמונה בעצמם ורוח הלחימה. במחצית הראשונה הם היו טובים יותר, החזיקו בכדור, יזמו ואף עלו ליתרון בדקה ה-43 משער של דאיזן מאדה.
זה היה כדורגל שלם יותר מהנצחונות על גרמניה וספרד, אבל איוואן פרישיץ השווה בדקה ה-55 והפך למבקיע המצטיין של נבחרותו בטורני מונדיאל ויורו. עד לסיום ניסו שתי הנבחרות להגיע להכרעה, אבל כצפוי הגיעו לדו קרב בעיטות מ-11 מטר.
חובבי כדורגל אוהבים לנחש על פי הבעות הפנים ושפת הגוף מי עתיד להחמיץ, ובמקרה של שחקני יפן זה לא היה קשה כל כך. רוח הסמוראי נעלמה ברגע שהם היו צריכים ללכת ממחצית המגרש לעבר הנקודה הלבנה, ובאמת שלושה מבין ארבעת הבועטים שחררו כדורים חלושים, שהשוער הקרואטי דומיניק ליבאקוביץ לא התקשה לעצור. הביטוי "דרמת פנדלים" מעולם לא היה שקרי יותר. קרואטיה ניצחה 3:1 במה שהיה עבור יפן קריסה מנטלית.
חובבי כדורגל אוהבים לנחש על פי הבעות הפנים ושפת הגוף מי עתיד להחמיץ, ובמקרה של שחקני יפן זה לא היה קשה כל כך. רוח הסמוראי נעלמה ברגע שהם היו צריכים ללכת ממחצית המגרש לעבר הנקודה הלבנה
מאז 1998 לא ניצחה קרואטיה משחק נוקאאוט במונדיאל ב-90 דקות. היא ניצחה שלוש פעמים בפנדלים, והניסיון עשה את שלו, למרות שמדובר במורשת קרב. השחקנים הוותיקים לא בעטו את הפנדלים, הם הוחלפו במהלך המשחק, אבל רוח הסמוראי הבלקנית שלהם הכריעה את הקרב. ביום שישי מול ברזיל הם ינסו להגיע לאותו מצב, של הכרעה אחרי 120 דקות ממרחק של 11 מטר.
משחקי היום
מרוקו – ספרד. ישנה סברה שהספרדים שמחו לסיים במקום השני בביתם בכדי לקבל יריבות קלות יותר בהמשך דוגמת מרוקו, ובמקרה של ניצחון – פורטוגל או שווייץ בשלב הבא. וישנם פרשנים שחושבים שדווקא מרוקו היא לא יריבה קלה בשל סגנון המשחק שלה.
מרוקו, הנציגה האחרונה של מדינות אפריקה ואסיה בטורניר, מתגוננת היטב ויוצאת למתפרצות בעוד שנבחרות בעלות שם גדול יותר מאפשרות לספרדים לשחק את המשחק שלה.
שוויץ – פורטוגל. הגיע הזמן להסתכן בהימור משלי: אני חושב ששווייץ תנצח את הנבחרת של רונאלדו.
שווייץ הדיחה את צרפת ביורו האחרון והפסידה לספרד רק בפנדלים ומשלבת איכות התקפית ומשחק מסודר. היא כבר לא משעממת כגבינה קשה, להיפך: היא מביאה איתה יותר סכסוכים פוליטיים מאשר קבוצה בלקנית טיפוסית ושערים מצוינים – כמו זה שכבשה במשחק מול סרביה. בפורטוגל עדיין לא מסוגלים לוותר על הנוכחות המכבידה של רונאלדו, וההגנה הפורטוגלית כבר ספגה ארבעה שערים בקטאר.
אז שימו על שווייץ הימור – מילה של מישהו שחשב שדנמרק תצליח במונדיאל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו