זה נתון מדהים ממש: הפעם האחרונה שבה ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראשי רשויות מצפון הארץ שתושביהם פונו מבתיהם עם תחילת המלחמה, הייתה בסוף חודש ינואר. לפני כמעט ארבעה חודשים.

באותה פגישה ראש הממשלה התחייב שתוך עשרה ימים תוצג לממשלה הצעת החלטה לשיקום הצפון ומימון צרכי החירום בעלות של שלושה מיליארד וחצי שקל. זה עדיין לא קרה.

מבנה במטולה, שנפגע מהאש שנורתה מלבנון, 19 במרץ 2024 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

מה שכן קרה מאז זה שחזבאללה ממשיך לתקוף את צפון המדינה בצורה שיטתית ואכזרית, ובאמצעים שהולכים ומשתכללים מסיבוב לסיבוב. רק בסוף השבוע האחרון נרשמו יותר ממאה שיגורים מלבנון לצפון ישראל.

זה מצב בלתי נסבל, שנמשך כבר יותר משבעה חודשים, כשתושבי הצפון מביטים בעיניים כלות כיצד חבל הארץ היפהפה הולך ונהרס. אתמול בערב, לדוגמה, נורו שתי פצצות מרגמה לעבר מטולה. יממה קודם, בערב שבת, פגעו שלושה טילי קורנט בבתים במושבה הקטנה, החריבו בית אחד כליל וגרמו נזקים כבדים לארבעה בתים נוספים.

ראש מועצת מטולה דוד אזולאי אמר הבוקר ל-ynet: "הם פוגעים בשיטתיות ומחסלים רחוב אחרי רחוב, כמו חיסול ממוקד. כל מטרתם היא להרוס לנו את התשתיות פה".

מאז תחילת המלחמה נהרסו במטולה 170 בתים – כשליש מבתי היישוב.

אזולאי מספר לכתב ynet יאיר קראוס, כי דיבר בסוף השבוע עם שר הביטחון יואב גלנט, עם הרמטכ"ל הרצי הלוי ועם אלוף פיקוד צפון אורי גורדין, והפציר בהם לשנות את משוואת התגובה מול חזבאללה:

"צריך לומר בכנות", כותב הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן הצבאי של זמן ישראל, "צה"ל מתקשה להתמודד עם המל"טים המתאבדים וחזבאללה מזהה את זה. עקומת הלמידה של הארגון השיעי מהירה מאוד וזה ניכר ככל שמלחמה נמשכת… התגובה הישראלית לעליית המדרגה של חזבאללה נראית על פניה מינורית".

בני גנץ נושא דברים בכפר המכבייה, 18 במאי 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

אלמלא היו הימים האלה איומים כל כך וכואבים כל כך, אפשר היה להתייחס למסיבת העיתונאים שכינס אתמול בני גנץ כאל אירוע קומי.

שעות לפני האירוע נבנו ציפיות לקראת "הצהרה דרמטית", שבסופו של דבר התגלתה כ – ובכן – עוד נאום של בני גנץ. צפוי, נטול כריזמה או ברק (כן, יש כאן גם משחק מילים), עמוס קלישאות חלולות, עם "אולטימטום" שאינו מובן לאיש: לפרוש מהממשלה אם עד 8 ביוני – תאריך שלא ברור למה דווקא הוא נבחר – לא תגובש תוכנית פעולה מוסכמת, שלא ברור למה הוא הסכים לכהן בקבינט המלחמה בלעדיה.

טל שניידר, הפרשנית המדינית של זמן ישראל, כותבת הבוקר שההצהרה של גנץ נראתה כמו שנראית המלחמה כולה: "ללא יעדים ברורים וברי השגה, הרבה מלל ומעט תכלית, ללא גיבוי בינלאומי. ואין להתפלא על כך: גנץ הרי שותף מלא לניהול הלא-מוצלח של מלחמה ארוכה מדי".

מה בכל זאת הצליח גנץ להגיד בנאום האפור שלו? "אל תוך קודש הקודשים של ביטחון ישראל החלו לחדור שיקולים אישיים ופוליטיים… מיעוט קטן השתלט על גשר הפיקוד של הספינה הישראלית והוא מוביל אותה אל עבר חומת סלעים. בעוד שחיילי ישראל מגלים גבורה עילאית בחזית – חלק מהאישים אשר שלחו אותם לקרב מתנהלים בפחדנות ובחוסר אחריות".

בתגובה לדברים הללו, תקף ראש הממשלה בנימין נתניהו חזיתית את גנץ, האשים אותו שבזמן מלחמה הוא מעדיף להציב אולטימטום לראש הממשלה במקום לחמאס ודרש ממנו להבהיר לציבור האם הוא מוכן להשלים את הפעולה ברפיח ולהשמיד את גדודי חמאס ואם כן – איך זה שהוא מאיים בפומבי לפרק את הממשלה בעיצומה של הפעולה?

על כך הזדרזה לשכת גנץ להשיב: אם ראש הממשלה היה מקשיב לגנץ, היינו נכנסים לרפיח כבר לפני חודשיים ומסיימים את המשימה.

גנץ גם תיאר את המתווה הרצוי מבחינתו לעתיד רצועת עזה, הכולל הקמת מנהלת אמריקאית-אירופאית-ערבית-פלסטינית שתנהל אזרחית את הרצועה ותהווה בסיס לאלטרנטיבה שלטונית עתידית, קידום הנורמליזציה עם סעודיה ואימוץ מתווה לשירות צבאי של כלל אזרחי ישראל.

ועל כך טען ראש הממשלה, כי אם גנץ תומך בהקמת מדינה פלסטינית, שיצהיר על כך בצורה ברורה ולא יסתתר מאוחרי מילים מכובסות – טענה שעליה הזדרזה לשכת גנץ לענות: "גנץ, בניגוד לנתניהו, לא החזיר את חברון ולא הודיע על תמיכה בפתרון שתי המדינות".

בשלב הזה כבר נמלאתם ייאוש? בצדק. ברוכים הבאים למדינת ישראל.

המשטרה מפעילה מכת"זית על מפגינים בצומת קפלן בתל אביב, 18 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Leo Correa)

צה"ל ושב"כ חילצו מרצועת עזה את גופותיהם של ארבעה חטופים שנרצחו בשבעה באוקטובר: עמית בוסקילה, יצחק גלרנטר ושני לוק, שנמלטו ממסיבת נובה ליד רעים; ורון בנימין, שיצא בבוקר השבת השחורה לרכב על אופניו באזור בארי.

ככל הידוע, ברצועה מוחזקים כעת 128 חטופים, מהם 39 שכבר נקבע מותם.

אתמול בערב הפגינו רבבות ישראלים בכל רחבי הארץ בקריאה להקדים את הבחירות ולקדם עסקה לשחרור חטופים. עשרות מפגינים חסמו לזמן קצר את איילון צפון והמשטרה פיזרה אותם באמצעות פרשים.

בהפגנה המרכזית בצומת קפלן בתל אביב השתתפו אלפים. ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, נאם במקום וקרא לשרים בני גנץ וגדי איזנקוט לעזוב את הממשלה מייד.

בכיכר החטופים הסמוכה, עלתה לבמה נציגת ישראל לאירוויזיון עדן גולן. "זאת הפעם הראשונה שאני שרה מאז שחזרתי מהאירוויזיון", אמרה, כשההתרגשות ניכרת בה, "ורציתי לעשות את זה על הבמה הזאת, בכיכר הזאת…זאת התפילה שלי להחזיר את כולם הביתה עכשיו, ואני לא אפסיק להשמיע את הקול שלי בכל העולם עד שנחזיר את כולם הביתה".

גולן ביצעה את השיר המקורי, "גשם אוקטובר" – זה שאיחוד השידור האירופי פסל – מול קהל שהחריש בעצב. זה היה ביצוע מפעים ממש.

לעומת זאת, האירוע החמור ביותר התרחש לאחר ההפגנה, כשהמשטרה הפעילה מכת"זית על מפגינים, וגדי קדם – שאיבד שישה מבני משפחתו בשבעה באוקטובר – הוכה באכזריות על ידי מפגין שנשא שלט "שמאלנים בוגדים". קדם נפצע בראשו ופונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים איכילוב.

סמ"ר נחמן מאיר וקנין (ימין) וסמ"ר נועם בטאן, שנפלו ברצועת עזה ב-18 במאי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

• סמ"ר נחמן וקנין, בן 20 מאילת, וסמ"ר נועם בטאן, בן 20 ממושב יד רמב"ם – שניהם לוחמים מסיירת גבעתי – נהרגו אתמול בקרבות בדרום רצועת עזה.
• אזעקות הופעלו גם הבוקר בגליל העליון מחשש לירי טילים וחדירת כלי טיס עוין.
• אזעקה הופעלה הבוקר בשדרות. רקטה שוגרה לעיר ויורטה.
• צה"ל הכניס חטיבת מילואים נוספת – חטיבה 12 – לכוחות שפועלים ברפיח. חטיבת המילואים גויסה בשנית אחרי שכבר יצאה מסיבוב הלחימה הראשון ברצועה. כוחות צה"ל מתקדמים בהדרגה ממזרח למערב רפיח. על פי הערכות בצה"ל 800 אלף מהפלסטינים שהצטופפו ברפיח כבר התפנו מהמקום.

חברת הכנסת לשעבר יעל דיין, 2 בפרואר 2019 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

אחרי שנים שבהן התייסרה ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) וסבלה מקשיי נשימה הולכים וגוברים, יעל דיין נגאלה אתמול מייסוריה ומתה בגיל 85.

דיין הייתה פעילה בולטת למען זכויות אדם ושלום. היא התייצבה באומץ ובנחרצות לצד הקהילה הגאה בישראל הרבה לפני שהנושא הפך לאופנתי ומשך רבבות למצעדי גאווה. היא גם הייתה אחת הפעילות הבולטות והחשובות למען זכויות נשים בישראל – והיוזמת הראשונה של החוק למניעת הטרדות מיניות.

במשך שנים הייתה דיין אחת הפוליטיקאיות הישראליות הכי שנואות על מחנה הימין, בעיקר בגלל תמיכתה הבלתי מתפשרת בהכרה ישראלית ובינלאומית בזכויות הפלסטינים. כמה חודשים אחרי רצח רבין, ב-1996, היא הותקפה על ידי פעיל ימין קיצוני ששפך עליה תה רותח, באקט שהוגדר על ידי בית המשפט "מעשה של אלימות אנטי דמוקרטי".

אחרי שנים של פעילות ציבורית בכנסת, כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, היא עברה למישור המוניציפלי, התמודדה מטעם רשימת מרצ לעיריית תל אביב, מונתה לסגניתו של ראש העירייה רון חולדאי, וכיהנה כיו"ר מועצת העיר – האישה הראשונה בתפקיד.

עם מותה לא נותרו עוד ילדים חיים של משה דיין ורות דיין – משפחה שהייתה נוכחת מאוד בחיים הציבוריים בישראל מקום המדינה והייתה הדבר הקרוב ביותר שישראלים הכירו ל"משפחת אצולה".

אחיה של יעל דיין, במאי הקולנוע אסי דיין, מת ב-2014. אח נוסף, הפסל אודי דיין, מת ב-2017. אם המשפחה רות דיין מתה ב-2021, בגיל 103.