אמיר בן-דוד  
 
דואר היום: ניוזלטר יומי עממי עם אמיר בן-דוד
יום ראשון, 26 מאי 2024
 
טרור פסיכולוגי

(הערת מערכת: את הניוזלטר היום הכינה בירנית גורן)

אמש בסביבות חצות הוציא חמאס הודעה, מלווה בסרטון וידיאו, לפיה חטף אתמול במרחב ג'באליה לפחות חייל צה"ל אחד. הדיווח, שפורסם ב"אל ג'זירה" במקביל להתפשטותו במהירות ברשתות החברתיות, סיפק רגעי אימה עבור כל ישראלי שנחשף לו.

מעט אחרי חצות, דובר צה"ל הוציא הודעה קצרה ולעניין: "אין אירוע של חטיפת חייל". אפשר לחזל"ש.

כניסת כוחות צק"ח נח"ל למרחב רפיח. 22 במאי 2024 (צילום: דובר צה
כניסת כוחות צק"ח נח"ל למרחב רפיח. 22 במאי 2024 (צילום: דובר צה"ל )

לקח ללב עוד כמה רגעים להירגע, לדופק לרדת, לאגלי הזיעה להיספג. אם יש דבר שחמאס יודע היטב כיצד להכות בישראלים, זה בדיוק כאן: בפחד המצמית שיחזיק ישראלים – חיים ומתים – כבני ערובה.

אנחנו מפחדים מזה יותר מכל דבר אחר. זה הסיוט של כל אמא ואבא בישראל. ואנחנו מפחדים מזה עכשיו יותר מתמיד כי אנחנו יודעים שחמאס חוטף כדי לא לשחרר. לא בקלות, לא במהירות, לא בלי מחיר כבד. ואולי לא בכלל. יעידו על כך 125 משפחות שיקיריהן עדיין מוחזקים בעזה, כמעט שמונה חודשים מאז נחטפו.

בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שהתכנס ביום חמישי בערב הוחלט לאפשר לצוות המשא ומתן לחדש את השיחות עם המתווכות – קטאר, ארצות הברית ומצרים – במטרה לנסות ולגבש מתווה אפשרי לשחרור החטופים.

בעקבות זאת, נפגש ראש המוסד דוד ברנע עם ראש ה-CIA וראש ממשלת קטאר בפריז בסוף השבוע והוחלט כי השיחות יחודשו בשבוע הבא בדוחה, בירת קטאר. קבינט המלחמה צפוי להיפגש מחר בערב כדי לאשר את מסגרת התנאים שישראל תהיה מוכנה לה.

ראש המוסד דוד ברנע נפגש עם ראש ה-CIA וראש ממשלת קטאר בפריז בסוף השבוע והוחלט כי השיחות יחודשו בשבוע הבא בדוחה

הבעיה היא, כמובן, שחמאס לא זז מדרישתו הבסיסית: הפסקה מוחלטת של הלחימה בתמורה לשחרור החטופים. וישראל לא זזה מתשובתה: לא תהיה הפסקת לחימה. לא ברור איך אפשר לצאת מהפלונטר הזה.

הציבור בישראל, אגב, לא סומך על הממשלה שלו שהיא עושה כל שביכולתה לשחרר את החטופים. כך לפי סקר שפורסם ב"אולפן שישי" בערוץ 12. 67% מהמשיבים אמרו שהממשלה אינה עושה מספיק לשחרור החטופים – כולל רוב בקרב מצביעי הממשלה עצמה. 64% מהמשיבים מאמינים שמטרת המלחמה כעת צריכה להיות החזרת החטופים, לא מיטוט חמאס.

ובאשר לשאלה "מי לדעתך הגורם האחראי העיקרי לכך שאין עיסקת חטופים?" השיבו 44% כי חמאס אשם, 22% השיבו כי ישראל אשמה – ו-29% השיבו כי שני הצדדים אשמים באותה מידה.

כלומר, מחצית מהעם חושב שצריך לשחרר את החטופים וכי הסיבה שלא שוחררו עד כה היא באשמת ישראל, לפחות באותה מידה כמו באשמת חמאס.

 
מחלוקת משפטית בהאג
נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נוואף סלאם מקריא את החלטת בית הדין בעניין עצירת הלחימה ברפיח, 24 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)
נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נוואף סלאם מקריא את החלטת בית הדין בעניין עצירת הלחימה ברפיח, 24 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג מסר ביום שישי את החלטתו בבקשתה הרביעית של דרום אפריקה להוציא צו ביניים המורה לישראל להפסיק כליל את הלחימה בעזה ולהסיג את כוחותיה מהרצועה, בטענה כי ישראל מבצעת שם רצח עם.

החלטת בית הדין גררה מייד תגובות זעם וטענות לאנטישמיות מצד כל הצמרת הפוליטית והמדינית בישראל. אבל קריאה לעומק של ההחלטה מעידה כי היא הרבה יותר עמומה והרבה פחות מגבילה את ישראל ממה שנדמה.

בלב החלטת בית הדין הוא הצו בעניין רפיח, המורה לישראל "לעצור מיידית את המתקפה הצבאית, וכן כל פעולה אחרת במרחב רפיח, ככל שיש בכך להעמיד את הפלסטינים בעזה בתנאי חיים שיכולים להביא להשמדתם המלאה או החלקית".

התקשורת ברחבי העולם וגם בארץ התייחסה אל הציווי הזה כהוראה לעצור את המבצע הצבאי ברפיח מיידית, נקודה. אלא שאין שם נקודה, יש שם פסיק – והפסיק הזה פתח את הצו לפרשנות נרחבת.

יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, מסביר כי השאלה שכרגע עומדת פתוחה היא האם הסייג – "ככל שיש בכך להעמיד את הפלסטינים בעזה בתנאי חיים שיכולים להביא להשמדתם המלאה או החלקית" – חל רק על "כל פעולה אחרת", או גם על "המתקפה הצבאית".

ובמילים אחרות: האם בית הדין ציווה על ישראל להפסיק כל מתקפה צבאית, מכל סוג שהוא? או רק רק מתקפה צבאית שעלולה להוביל להשמדת עם?

האם בית הדין צווה על ישראל להפסיק כל מתקפה צבאית, מכל סוג שהוא? או רק רק מתקפה צבאית שעלולה להוביל להשמדת עם?

אם מישהו פקפק בתרומתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק להליך, אחרי שנשלח כנציג ישראל בהרכב השופטים בהאג, כאן בדיוק התבררה גדולתו כמשפטן מנוסה ומבריק.

ברק כתב, במסמך המלווה את החלטת בית הדין, הסבר מפורט ומנומק מדוע למעשה צו בית הדין לא אוסר על ישראל להמשיך בפעולה צבאית ברפיח – ככל שזו לא תסכן את האוכלוסייה הפלסטינית בניגוד לאמנה למניעת רצח עם.

אל ברק הצטרפו לפרשנות זו עוד שלושה שופטים, ביניהם שניים שתמכו בצו. למעשה, השופט היחיד שפרש את הצו כהוראה לעצירה מיידית של המבצע הצבאי הוא, שלא במפתיע, השופט מדרום אפריקה – ואפילו הוא מפרש את הצו כאומר שישראל לא רשאית לבצע התקפות ברפיח, אבל כן רשאית להתגונן מפני מתקפות חמאס שם.

בישראל כמובן מיהרו לאמץ את הפרשנות של ברק, ובמהלך כל סוף השבוע המשיך צה"ל במתקפה באזור רפיח ואף חיסל את המחבל צ'יאא' אלדין אלשרפא, סגן מפקד הביטחון הלאומי של חמאס.

בישראל כמובן מיהרו לאמץ את הפרשנות של ברק, ובמהלך כל סוף השבוע המשיך צה"ל במתקפה באזור רפיח

בשורה התחתונה, כותב יועז, "הייתה זו הפעם הרביעית שדרום אפריקה ביקשה מבית הדין הבינלאומי לעצור את הלחימה של ישראל ברצועת עזה ולהורות לה להסיג את כוחותיה; ובפעם הרביעית בית הדין דחה בקשה זו של דרום אפריקה".

 
ועדת חקירה עכשיו
בני גנץ במסיבת עיתונאים, 3 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
בני גנץ במסיבת עיתונאים, 3 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ מתכונן ליום שאחרי פרישתו הצפויה מהממשלה – כזכור, גנץ הודיע כי מפלגתו תפרוש מממשלת החירום עד 8 ביוני אם לא ימולאו כל בקשותיו (שכוללות הכול חוץ משלום עולמי).

בחיפוש אחר הנושא הבא לעסוק בו, שישאיר את גנץ בכותרות, החליטו גנץ ואנשיו לפצוח בקמפיין "ועדת חקירה עכשיו".

בחיפוש אחר הנושא הבא לעסוק בו, שישאיר את גנץ בכותרות, החליטו גנץ ואנשיו לפצוח בקמפיין "ועדת חקירה עכשיו"

"קרוב לשמונה חודשים עברו מאז האסון הגדול ביותר מקום המדינה", אמר גנץ ביום חמישי בערב, "בעת הזו, כבר לא מספיק שניקח אחריות על מה שהיה – חובה עלינו לקחת אחריות ולפעול, כדי שזה לעולם לא יקרה שוב. הדרך היחידה לעשות זאת, היא באמצעות ועדת חקירה ממלכתית שצריכה לקום בהקדם".

הבוקר כבר הגיש גנץ למזכירות הממשלה הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי אסון השבעה באוקטובר וכן מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בעקבות האסון.

"במסגרת ועדת החקירה הממלכתית, ייחקרו כלל האירועים שקדמו למלחמה, קבלת ההחלטות בדרג המדיני והצבאי, וכן ההתנהלות בזמן המלחמה עצמה", נכתב בהצעה.

אפשר להוסיף את המסמך לרשימת הדרישות שגנץ הגיש לנתניהו שלא יתממשו – לא לפני 8 ביוני, וגם לא אחרי.

 
הביביסטים מעלים הילוך
רעול פנים, המזדהה כחייל מילואים, מאיים שלא לציית לשר הביטחון ולרמטכ"ל, אלא רק לראש הממשלה (צילום: מתוך סרטון שפורסם בחשבון ה-X של ינון מגל)
רעול פנים, המזדהה כחייל מילואים, מאיים שלא לציית לשר הביטחון ולרמטכ"ל, אלא רק לראש הממשלה (צילום: מתוך סרטון שפורסם בחשבון ה-X של ינון מגל)

המתיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי מערכת הביטחון מבעבעת כבר מעל שנה, וכמו הר געש שעומד להתפרץ בכל רגע, משחררת להבות ותמרות עשן אחת לכמה זמן. אלא שבימים האחרונים, הלבה כבר גולשת במורד ההר ומאיימת לכלות את כל הנוכחים סביבו.

שני סרטוני וידיאו פורסמו בסוף השבוע: הראשון הועלה על ידי ינון מגל וקודם על ידי יאיר נתניהו, ובו רואים בו חייל בפנים מוסתרות הקורא למרד נגד הרמטכ"ל ושר הביטחון וציות רק לראש הממשלה נתניהו; בסרטון השני רואים אזרח הקורא לפגוע בכל מי שמפגין נגד נתניהו בקפלן.

הטקסט בשני הסרטונים חריף וקיצוני בצורה יוצאת דופן; סרטון החייל כבר מטופל על ידי המשטרה הצבאית, הסרטון המסית לאלימות נגד המפגינים מטופל על ידי משטרת ישראל. בשני המקרים, חיפוש ברשתות החברתיות העלה כי מדובר בתומכי נתניהו ותיקים – או בקיצור, ביביסטים.

נתניהו לא עשה מעולם דבר כדי לעצור את האלימות המתפרצת בקרב תומכיו. במקרי קיצון נדירים, הוא גינה את האלימות באחד מחשבונות הטוויטר הפחות פופולריים שברשותו – ותמיד בליווי נזיפה על אלו שלא גינו את ההסתה כשהייתה מכוונת כלפיו וכלפי משפחתו.

גם הפעם, נתניהו לא שכח לייצר סימטריה שקרית. "ראש הממשלה הזהיר פעמים רבות מפני הסכנות שבתופעת הסרבנות והגישה המתירנית כלפיה", נכתב בהודעה שהוציא אמש. "ראש הממשלה עקבי בעמדתו זו, הוא דוחה על הסף כל גילוי של סרבנות מצד כלשהו, ומצפה מכל המערכות לטפל בהם באופן שוויוני".

ובמילים אחרות, נתניהו משווה בין קריאה להמרדה ואי-ציות – מהעבירות החמורות ביותר הן בפקודות מטכ"ל והן בספר החוקים של מדינת ישראל – לבין החלטת הטייסים להפסיק את התנדבותם למילואים (מהלך חוקי לגמרי וזכותם המלאה) בשל ההפיכה המשטרית שניסה הוא עצמו להעביר.

נתניהו מייצר סימטריה שקרית בין קריאה להמרדה ואי-ציות, לבין החלטת הטייסים להפסיק את התנדבותם למילואים

אפשר (ואולי רצוי אפילו) לקיים דיון האם סרבנות מכל סוג – חוקית ולא חוקית – מחלישה את צה"ל, האם זו דרך מחאה אפקטיבית, ועוד. אולם השוואה בין מחאת הטייסים לבין הקריאה להמרדה מגמדת את חומרת העבירה על החוק והופכת אותה, בעצם, לכלי מחאה לגיטימי ממש כמו הפסקת התנדבות חוקית לגמרי.

אבל מה אפשר לצפות מראש ממשלה שעומד למשפט פלילי, שמינה עבריין סדרתי לשר האחראי על המשטרה ורצה למנות עבריין סדרתי נוסף לשר הפנים; ושייתכן ששרת התחבורה שלו תבלה את רוב זמנה בקרוב בחדרי חקירות ומשרדי עורכי דין? כשהשחיתות פושה בכל חלקה שלטונית, אין פלא שהיא מגיעה גם לרחוב.

 
לא להחמיץ את חלק ב'
מירי רגב במשרד התחבורה, 14 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
מירי רגב במשרד התחבורה, 14 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

ואפרופו שחיתות: אם לא ראיתם ביום חמישי בערב בערוץ 13 את תחקיר "המקור" של רביב דרוקר על התנהלותה של השרה מירי רגב, תעשו לעצמכם חובה אזרחית וצפו בו בהקדם. לא תפלו מהכיסא – רק ייפול לכם האסימון עד כמה רקוב ומושחת השלטון כיום, לפחות במשרד התחבורה.

בעקבות שידור התחקיר התפרסם כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה צפויה להורות למשטרה לפתוח בבדיקה כבר בימים הקרובים

בעקבות שידור התחקיר התפרסם כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להורות למשטרה לפתוח בבדיקה כבר בימים הקרובים. ייתכן שגם היא מחכה לחלק ב' של התחקיר, שישודר הערב בערוץ 13 ב-21:30.

איך אומרת מירי רגב? הפופקורן כבר מוכן.

 
משהו לקרוא
 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה