שר הביטחון יואב גלנט עשה אתמול את מה שעשה ב-25 במרץ 2023: התייצב מול המצלמות, מול האומה, מול ראש הממשלה, מול הליכוד ומול הבייס, והזהיר שאם נמשיך ככה ולא נשנה כיוון – נתרסק.

ב-25 במרץ 2023 הזהיר גלנט שאם ההפיכה המשטרית לא תיעצר, היא תסכן את ביטחון המדינה. למחרת הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו לפטר את שר הביטחון, מה שהוביל להפגנת הענק הספונטנית שנרשמה בדברי הימים כ"ליל גלנט".

שר הביטחון יואב גלנט עורך מסיבת עיתונאים במחנה רבין בתל אביב, 15 במאי 2024 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

ההלם מממדי המחאה באותו לילה הובילו את נתניהו לסגת מהכוונה לפטר את גלנט. לא מן הנמנע שבחוכמה שבדיעבד, גלנט אולי מתחרט על כך שפיטוריו לא יצאו אז לפועל. כך הוא היה נותר נקי (יחסית) מאשמת השבעה באוקטובר, מצטייר בעיני כולם כמי שהתריע ואף פוטר על כך – ויכול היה להציג עצמו לציבור כמושיע פוטנציאלי.

מאחר שנשאר בממשלה והוביל את מערכת הביטחון אל שבעה באוקטובר, הוא חתום על המחדל ועל האסון לצד בנימין נתניהו, הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש שב"כ רונן בר, ראש אמ"ן אהרן חליוה (שכבר הודיע על התפטרותו) וכל מי שנשאו בתפקידי מפתח באותו יום מר ונמהר.

אבל עד שמדינת ישראל תתפנה לחלק את האשמה והאחריות בין כל המעורבים – יש עדיין מלחמה רב-חזיתית לנהל. והיא הולכת ומתארכת. הולכת ומסתבכת.

וגלנט מודאג.

אתמול בערב הוא אמר באומץ – ובלי להתפתל עם ניסוחים פוליטיים מעורפלים – את מה שרבים אומרים, כותבים ומתריעים כבר חודשים: ראש הממשלה מונע כל דיון בסוגיית היום שאחרי, והוא מוביל את ישראל ביודעין לעבר ממשל צבאי ואזרחי ישראלי בעזה, שהוא בחירה "מסוכנת לישראל אסטרטגית, ביטחונית וצבאית". אפשר לדמיין את הנאום של גלנט נישא מעל במת ההפגנות בקפלן במוצ"ש.

שר הביטחון לא הסתפק רק בתיאור הסכנה אלא גם הציע את הפתרון האפשרי היחיד – "שליטה של גורמים פלסטיניים בליווי בינלאומי, שיהוו חלופה שלטונית לחמאס. זה אינטרס ישראלי. אי החלטה פירושה החלטה בפועל".

נתניהו נלחץ מנאומו של גלנט והזדרז להגיב במונולוג נגדי למצלמה שבו חזר על חרוזי הקרב החדשים שלו "לא חמאסטן ולא פתחסטן", כשבמקביל נתקפו תומכיו ברשתות החברתיות ובערוץ 14 בהתקף טנטרום של ממש, כולל חזרה לפרשת הקרקעות שמנעה לפני כ-14 שנים את מינוי גלנט לרמטכ"ל (כי מתברר שלפתע הם מאוד מודאגים משחיתות).

ואחרי שכל זה נאמר, צריך לומר גם את זה: מדינת ישראל מתנהלת עכשיו בתקופה הקשה בתולדותיה עם ראש ממשלה שמתעב ולא בוטח בשר הביטחון שלו, ועם שר ביטחון, חברי קבינט וראשי צבא שבזים לראש הממשלה ורואים בו גורם המסכן את מדינת ישראל, לא פחות.

אלה סיבות מספיקות לא לישון בשקט בלילה. ולצערנו יש עוד.

חיילי הצנחנים שנפלו בג'באליה ב-16 במאי בתקרית הירי הדו-צדדי. משמאל למעלה עם כיוון השעון: סמל אילן כהן, סמל דניאל חמו, סמל בצלאל דוד שעשוע, סמל גלעד אריה בוים, סרן רועי בית יעקב (צילום: דובר צה"ל)

חמישה חיילי צה"ל מגדוד 202 של חטיבת הצנחנים נהרגו אתמול מירי של טנק צה"לי בצפון רצועת עזה.

לפי הפרטים הראשונים בתחקיר האירוע, שני טנקים של צה"ל זיהו קנה של נשק מבצבץ מחלון במרחק עשרות מטרים מהם וירו שני פגזים לעבר המבנה במחנה הפליטים ג'באליה. במבנה היה כוח של פלוגת ח"ץ – הפלוגה החרדית של גדוד 202 של חטיבת הצנחנים – שנכנס אתמול לצפון עזה יחד עם אוגדה 98.

מהירי נהרגו במקום סרן רועי בית יעקב, מההתנחלות עלי; סמ"ר גלעד בוים, בן 22 מההתנחלות קרני שומרון; סמל דניאל חמו, בן 20 מטבריה; סמל אילן כהן, בן 20 מכרמיאל; וסמ"ר בצלאל שעשוע מתל אביב.

באירוע הטראגי שנחקר כעת, נפצעו שמונה חיילים נוספים – שלושה מהם במצב קשה. על פי התחקור הראשוני שנערך במקום, כוח הטנקים, מגדוד 82 של חטיבה 7, חשד שמדובר במבנה עם מחבלים.

לא ברור מה גרם לטעות ולירי החורג מגבולות הגזרה, שכן כוח השריון ששגה את השגיאה הקטלנית וירה לעבר המבנה, שייך אורגנית לצוות הקרב של גדוד 202.

בלון הגילוי של מערכת "טל שמיים" של צה"ל (צילום: דובר צה"ל)

• חזבאללה פגע אתמול באתר בלון התצפית המודיעיני "טל שמיים" ליד צומת גולני. האירוע גרר תגובה ישראלית שהוגדרה "תקיפה משמעותית". רשת "אל מיאדין" המזוהה עם חזבאללה דיווחה על 14 טילים ישראלים שנורו למטרות בעומק לבנון.
• הבוקר נרשמו חילופי אש כבדים בצפון, כולל התרעות רבות במרחב הגליל העליון. המטח האחרון (עד כה) שירה חזבאללה כוון לעבר צפון רמת הגולן וכלל עשרות רקטות.
• בפיגוע דקירה הבוקר סמוך ליישוב חווארה בשומרון, נפצע איש צבא קבע שנדקר בחזה ופונה לבית החולים בילינסון כשהוא בהכרה. לא נשקפת סכנה לחייו.
• מתרחבת הפעולה ברפיח: הלילה הצטרפה חטיבת הקומנדו לכוחות חי"ר מאוגדה 162, הפועלים במרחב רפיח מזה כשבוע. עד כה אותרו במרחב שמונה מנהרות לחימה. היום יובאו תוכניות קרב נוספות לאישור שרי קבינט המלחמה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסתודד עם השר בני גנץ במליאת הכנסת. 13 במרץ 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

שעות אחדות לפני שגלנט גנב לו את הפוקוס אמש, ניסה ראש הממשלה נתניהו לקבוע את סדר היום בעזרת עוד אחד מלהטוטיו הפוליטיים.

היום אמורה הממשלה להגיש תצהיר משלים לבג"ץ בנושא חוק הגיוס, ובשבוע הבא ייפתח כנס הקיץ של הכנסת, כשחוק הגיוס הוא אחד הנושאים הנפיצים על סדר היום.

אתמול ניסה נתניהו להיחלץ מהבעיה הזו בדרך שעובדת לו תמיד: טריק פוליטי מגונה.

ראש הממשלה הפתיע את כולם כשהודיע כי החליט "לאמץ" את חוק הגיוס שיזם בני גנץ בזמן ממשלת השינוי, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. "החוק הוכן אז על ידי מערכת הביטחון אחרי עבודת מטה יסודית והוגש על ידי שר הביטחון דאז, גנץ", אמר נתניהו.

אם גם אתם שומעים ברקע קולות צחוק רמים של שביעות רצון עצמית – אתם ודאי מדמיינים כמוני איך נשמעה הישיבה בה נוסח המשפט האחרון.

אבל "התרגיל המבריק" כפי שמיהרו להכתיר אותו אתמול בתקשורת וברשתות החברתיות, החזיק מעמד בדיוק שעתיים – כך שהוא כנראה לא היה ממש מבריק. נתניהו היה משוכנע שהוא מסנדל את יריביו כשהוא מגיש מתווה גיוס שהם עצמם הציעו (בימים אחרים, בנסיבות אחרות, ובידיעה ברורה שמדובר בפתרון זמני וחלקי בלבד).

"ראש הממשלה – מדינת ישראל זקוקה לחיילים ולא לתרגילים פוליטיים שקורעים את העם בזמן מלחמה", הודיע גנץ במהירות, והכריז שהוא מתנגד למתווה שהוא עצמו יזם בכנסת הקודמת.

ומאחר שישראל אכן לא יכולה עוד להרשות לעצמה להתנהל מתרגיל פוליטי לתרגיל פוליטי – נשאלת השאלה למה גנץ עדיין חבר בקבינט המלחמה של נתניהו, ולא מתייצב מולו ומציע לציבור אלטרנטיבה.

שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בישיבת הממשלה המיוחדת שנערכה במנהרות הכותל ב-21 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ואם לא די בהתנגדות הגורפת של גנץ (ושל שר הביטחון גלנט, שחזר על עמדתו כי מערכת הביטחון לא תתמוך בחוק שלא יקבל את תמיכת כל סיעות הקואליציה) – הבוקר נכנסה לתמונה גם היועצת המשפטית לממשלה, והבהירה לממשלה כי התרגיל של נתניהו לא רק מסריח, הוא גם מנוע משפטית.

ועדת השרים לענייני חקיקה התכנסה הבוקר ואישרה החלת דין רציפות על החוק – כלומר, החלטה לפיה ניתן להמשיך בהליכי החקיקה כאילו נמשכו בנקודה בה הופסקו בכנסת הקודמת, אחרי שהחוק עבר בקריאה ראשונה.

אולם במכתב שהוציא המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, לשר המשפטים יריב לוין, מובהר כי זהו הליך לא חוקי וכי יש מניעה משפטית להמשיך בחקיקת החוק כאילו כלום לא קרה מאז. מלחמה, נגיד.

"ההצעה להחלת דין רציפות על הצעת החוק שבנדון, לוקה בכך שהיא לא מבוססת על תשתית עובדתית עדכנית, ולא מגלמת את הצרכים של צה"ל במציאות של מלחמה ממושכת רב-זירתית", כותב לימון וממשיך:

שלא במפתיע, וועדת השרים בראשות לוין התעלמה מהנחיית היועמ"שית – ואישרה את החלת רציפות על החוק.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, אפריל 2024 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

בית הדין לצדק בהאג יתכנס היום לדיון בבקשתה הרביעית של דרום אפריקה להוציא צו ביניים שידרוש מישראל לעצור כליל את הלחימה ברצועת עזה.

"הטיעון המשפטי שמשמיעה דרום אפריקה הולך ומתערפל", כותב הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, הנמצא כעת בהאג. "דומה שכעת גם בהליך עצמו בית הדין הבינלאומי הולך ומאבד את הנופך המשפטי שלו והופך במהירות לעוד זירה בינלאומית, שבו עמדות נקבעות והחלטות מתקבלות שלא בהכרח בהתאם לכללי המשפט והפרוצדורה המשפטית".

יועז מזכיר כי "ישראל לא השיבה בכתב לפנייתה האחרונה של דרום אפריקה לבית הדין, וזאת בשל לוח הזמנים הצפוף. למעשה, גם החלטת נשיא בית הדין, השופט נוואף סלאם הלבנוני, לכנס במהירות שיא דיון פומבי בבקשה האחרונה של דרום אפריקה, מעוררת שאט נפש בצד הישראלי ומעלה חשש למשוא פנים".