בקשתו של כרים קאן, התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), להוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט ובמקביל גם נגד שלושת מנהיגי חמאס – אסמאעיל הנייה, יחיא סנוואר ומוחמד דף – הצליחה ליצור בישראל קונצנזוס ציבורי נדיר, כמעט מקיר לקיר. דבר שלא קרה בישראל כבר שנים.
קאן ציין בבקשה שלו, כי יש יסוד סביר להניח שכל החמישה נושאים באחריות לפשעים נגד האנושות בשל מעשיהם. הוא הוסיף כי אם יאשרו השופטים את בקשתו, הוא מתחייב "להשקיע את כל המאמצים הדרושים כדי להביא למעצרם של אישים אלו".
בית הדין הבינלאומי בהאג (צילום: Wiskerke / Alamy)
בהודעה שפרסם קאן הוא פירט את הפשעים המיוחסים לראשי חמאס – השמדה, רצח, חטיפה, עינויים, אונס ותקיפה מינית, התעללות; ופירט את הפשעים שעליהם אחראים נתניהו וגלנט – הרעבת אוכלוסייה אזרחית בתור אמצעי מלחמה, הריגה מכוונת ורצח, תקיפות מכוונות נגד אוכלוסייה אזרחית.
קאן מזכיר בבקשה כי חמאס תקף את ישראל וכי לישראל זכות להגן על עצמה, "ואולם זכות זו לא מתירה לה לפעול שלא על פי הדין הבינלאומי".
הבקשה הדרמטית של קאן הובילה לכך שגדולי מתנגדיו ומבקריו של ראש הממשלה התייצבו אתמול לצידו בצורה נחרצת וחד-משמעית. כל ראשי הסיעות בכנסת – למעט חד"ש-תע"ל ומפלגת העבודה – חתמו על גינוי משותף וכינו את בקשת התובע מקוממת וצבועה.
כל ראשי הסיעות בכנסת – למעט חד"ש-תע"ל ומפלגת העבודה – חתמו על גינוי משותף וכינו את בקשת התובע מקוממת וצבועה
גם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן גינה בחריפות את ההחלטה. "תנו לי להבהיר", הוא אמר הלילה, "בניגוד למה שהתובע אולי רומז, אין השוואה – אין – בין ישראל לחמאס". גם בבריטניה הסתייגו מההחלטה, למרות שקאן הוא אזרח בריטי.
יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, מרחיב הבוקר ומסביר שהבקשה חסרת התקדים של קאן להעמיד לדין שני מנהיגים נבחרים במדינה דמוקרטית היא בעצם החלטה נגד מדינת ישראל ולא נגדם אישית. "אם נתניהו וגלנט חשודים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מאז שמונה באוקטובר, הרי שמדינת ישראל כולה חשודה בכך".
התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג כרים קאן (במרכז) מכריז על החלטו לבקש צווי מעצר נגד בנימין נתניהו, יואב גלנט, יחיא סנוואר, אסמאעיל הנייה ומוחמד דף, 20 במאי 2024 (צילום: צילום מסך, ICC)
ומאחר שזה מצב העניינים, ברור למה הבקשה של קאן הצליחה לאחד לרגע כמעט את כל המערכת הפוליטית הישראלית השסועה, המסוכסכת והמפולגת. "איש בישראל לא ציפה, גם בחלומותיו השחורים ביותר, ליצירת סימטריה כמעט מוחלטת מצד התובע בין ישראל לחמאס", כותב יועז.
"איש בישראל לא ציפה, גם בחלומותיו השחורים ביותר, ליצירת סימטריה כמעט מוחלטת מצד התובע בין ישראל לחמאס"
ואחרי שכל זה נאמר, ואחרי שמסכימים כי מדובר בהחלטה תקדימית, שערורייתית, שככל הנראה גם נגועה בשיקולים פוליטיים זרים, צריך גם לומר שהתנהגותם של מנהיגי ישראל בשנים האחרונות תרמו תרומה לא מבוטלת ליצירת אווירה בינלאומית עוינת וביקורתית כלפי ישראל, שהופכת בהדרגה למדינה מצורעת בעולם.
זה כולל את ההתבטאויות היהירות, הזלזול הבוטה בחיי אדם, ההצהרות השוללות מהפלסטינים כל זכות להגדרה עצמית, הסרבנות הבוטה לכל הצעה להסדר והפעולות הרבות בניגוד לדין הבינלאומי בשטחים.
אפשר כמובן להמשיך לבכות שהעולם כולו נגדנו, ושכולם אנטישמים ושונאי יהודים. לא בטוח שזו תהיה אסטרטגיה יעילה במיוחד.
אפשר גם להמשיך ולטעון ש"צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם" (כפי נתניהו חזר ואמר אתמול). אבל רצוי לא ללוות את הטענה הזו בקריאות להרוג, להשמיד, להרעיב ולגרש את כל תושבי עזה ש"אין בהם חפים מפשע". זה פשוט לא מסתדר ביחד.