נושא
מערכת המשפט

מהפכת המזונות מנדלבליט מנסה להשיב את הגלגל לאחור

היועמ״ש פועל על מנת להקשות על גברים המבקשים לפתוח את תיקי הגירושים שלהם במטרה להפחית את המזונות שהם משלמים ● תחקיר זמן ישראל חשף גל תביעות של ממש בשנתיים האחרונות

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פועל על מנת להקשות על גברים המבקשים לפתוח את תיקי הגירושים שלהם כדי להפחית את גובה המזונות שהם משלמים.

ב-2017 נתן בית המשפט העליון אור ירוק לפתוח לדיון מחודש את גובה המזונות, במקרים שבהם חל "שינוי מהותי" בחיי בני הזוג הגרושים, ובכך קבע הלכה חדשה, שכונתה הלכת "השוויון בנטל המזונות". תחקיר של זמן ישראל שפורסם במאי השנה, חשף כי מאז הפסיקה הזו הגיעו לבתי המשפט לא מעט בקשות לפתוח הסכמי מזונות חתומים.

אנשי מקצוע בתחום הגירושים, כמו עורכי דין ומגשרים, דיברו על גל תביעות של ממש – בעיקר מצד גברים, בשנתיים האחרונות.

אחת מהתביעות להפחתת דמי המזונות נדונה בימים אלה בבית המשפט העליון, לאחר שנקבע לגביה בערכאות נמוכות יותר כי נסיבות חייהם לא השתנו "שינוי מהותי", אלא חל בהם רק "שינוי בעובדות".

רגע לפני ההכרעה בתיק זה, מנדלבליט כתב לבית המשפט להימנע מדיונים חוזרים במזונות שכבר נקבעו, למעט מקרים שבהם חל שינוי מהותי בנסיבות.

"החלה רטרואקטיבית של ההלכה החדשה על בקשות לשינוי שיעור המזונות", הסביר היועץ, "עלולה לפגוע בטובתן של משפחות ושל ילדים, במקרים בהם המשפחות מקיימות את הסדרי המזונות בהצלחה במשך מספר שנים".

עצם התערבותו בהליכים שהמדינה אינה צד בהם שמורה ליועץ המשפטי במקרים שבהם הוא סבור שבהליך מסוים יש עניין לציבור. הפעם, מנדלבליט ראה לנכון לייצג את הציבור בשאלה שעומדת על הפרק, ובכך הבהיר מה מידת חשיבותה עבור הציבור הישראלי, אף שעמדתו אינה מחייבת את השופטים.

בתיאוריה, הפסיקה הייתה אמורה לאזן

עד לפני שנתיים, הייתה לנשים שמתגרשות בארץ ודאות מסוימת: המשמורת העיקרית ניתנה לרוב לאם, ורק במקרים מועטים נקבעה משמורת משותפת. בנוסף לכך, האב חויב בתשלום מזונות לילדיו עד גיל 18.

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959 קבע כי חובת התשלום נקבעת לפי דין אישי, כלומר לפי דתם של בני הזוג. לפי היהדות, האם הייתה מקבלת מזונות עבור ילדיה מהאב, בלי להביא בחשבון את ההכנסה של בני הזוג ואת משך השהות שלהם עם הילדים. שוויוני? לא, אבל תשלומי המזונות היו הסעיף היחיד שבו הגבר היה "מופלה לרעה" בגירושים, המושתתים על הדת.

"התערבותו של היועץ והעמדה שהביע בסוגיה הם ניסיון להפסיק את מבול התביעות של האבות להפחתת מזונות וניסיון להקל על העומס בבתי המשפט, אבל אינה שוויונית כלפי האבות", טוען עו"ד שיבר, המייצג את האב

ביולי 2017 קבע ביהמ"ש העליון בפסיקה תקדימית כי הנטל במזונות לילדים מגיל 6 ועד 15 יתחלק בין שני ההורים באופן יחסי להכנסות וזמני השהות עם הילדים.

בתיאוריה, הפסיקה הייתה אמורה לאזן כוחות בין בני הזוג. ואולם, תחקיר זמן ישראל בנושא הצביע על הפחתה דרמטית בדמי המזונות שנפסקו לילדים בכל הגילאים, ועל חוסר עקביות בהחלטות השופטים – חלקם פוסקים לפי החוק היבש, וחלקם בהתאם לרוח החדשה שנשבה מבית המשפט העליון.

האישה ערערה לבית המשפט העליון

האב בתיק שנידון בימים אלה בבית המשפט העליון חתם מרצון על הסכם גירושים, לפני הפסיקה ההיסטורית של העליון לגבי "השוויון בנטל המזונות", והתחייב לשלם 7,500 שקל בחודש על שני ילדיו.

ההסכם שם קבע כי המשמורת תהיה של האם, וכי האב יראה את ילדיו פעמיים בשבוע בלי לינה ובכל סופ"ש שני ללא מוצ"ש, אך ברבות השנים הוא הרגיש שהנטל כבד עליו. "לצורך העניין, תביני שמדובר בגבר בן 40 שמתגורר ביחידת דיור של ההורים שלו", אומר עו"ד יאיר שיבר, שמייצג את האב.

עו״ד יאיר שיבר (צילום: יח״צ)
עו״ד יאיר שיבר (צילום: יח״צ)

בנסיבות אלה הגיש האב תביעה להגדלת זמני השהות ולהפחתת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ. זמני השהות שלו הורחבו, אך בקשתו להפחתת מזונות נדחתה. האב ערער לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, ושם נקבע כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, כדי לבחון אם חל שינוי בעובדות החיים של הזוג, ואם יש לקבל את בקשת האב. ואולם האישה ערערה על החלטת המחוזי בבית המשפט העליון.

בניגוד ל"שינוי מהותי", שכולל ירידה ברמות השכר, הרי ש"שינוי בעובדות", שעליו מדבר שופט בית המשפט המחוזי מתייחס, לשינוי שחל בהרכב ההוצאות על הילדים. בין השאר הכוונה למקרים שבהם דמי המזונות כוללים, למשל, תשלום על צהרונים וטיפולים רגשיים של הילדים, אך אלה נפסקו.

ההכרעה שתתקבל הפעם בבית המשפט העליון תקבע אם אבות יוכלו להגיש תביעה להפחתת דמי מזונות לילדים, גם מבלי שחל שינוי מהותי במצבם הכלכלי, ומכאן המשמעות הגדולה שמייחסים לה במערכת המשפטית – כמו גם היועץ המשפטי לממשלה עצמו.

משרד המשפטים מסרב לחשוף את המספרים

"התערבותו של היועץ והעמדה שהביע בסוגיה הם ניסיון להפסיק את מבול התביעות של האבות להפחתת מזונות וניסיון להקל על העומס בבתי המשפט, אבל אינה שוויונית כלפי האבות", טוען עו"ד שיבר, המייצג כאמור את האב.

"עמדתו תגרום לכך שיהיו בישראל שני סוגי אבות: אלה שיכולים לפתוח הסכמים, מאחר שהתגרשו אחרי 2017, ואלה שלא יכולים כי הם התגרשו לפני 2017. הניסיון למנוע עומס על המערכת המשפטית הוא פגיעה בזכויות האבות להפחית בנטל המזונות, בהתאם לרוח התקופה שאחרי הלכת 'השוויון בנטל המזונות'".

משרד המשפטים מודה כי התערבות היועץ נחוצה כי "לבתי המשפט לענייני משפחה הוגשו בקשות לפתיחת הסכמי מזונות, שהוכרעו טרם נקבעה ההלכה. בתי המשפט השונים לא היו תמימי דעים בשאלה וניתנו פסיקות סותרות"

אבל בהודעה שהוציא עתה משרד המשפטים, הוא מודה כי התערבותו של היועץ בתיק נחוצה כי "לבתי המשפט לענייני משפחה הוגשו בקשות לפתיחת הסכמי מזונות, שהוכרעו טרם נקבעה ההלכה. בתי המשפט השונים לא היו תמימי דעים בשאלה זו, ובמשך הזמן ניתנו פסיקות סותרות בבתי המשפט השונים".

עם זאת, משרד המשפטים ומערכת בתי המשפט סירבו לחשוף בפני זמן ישראל את הנתונים לגבי מספר התביעות להפחתת דמי המזונות, שהגיעו מהאבות הגרושים בשנתיים האחרונות, בעקבות ההלכה שקבע בית המשפט.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 820 מילים

פרשנות שקד מציגה: באחריות, למען הטייקונים

כשרת משפטים פעלה שקד שוב ושוב למען הבנקים, חברות הביטוח, הטייקונים, תאגידי הענק והחבר אפי נוה - וסיכלה רפורמות חשובות במשק ● ומי שילם את המחיר? כל אזרחי ישראל, ימניים ושמאלנים

לא משנה אם אתם אנשי ימין או שמאל, חילוניים או דתיים, העובדה שאיילת שקד עומדת לרוץ בראש מפלגה משמעותית בבחירות הקרובות – "הימין החדש", או אפילו מפלגות הימין כולן – היא לא בהכרח בשורה משמחת עבורכם.

מאחורי הכותרות הגדולות על ימניזציה של מערכת המשפט, כשרת משפטים שקד פעלה והצליחה לסכל שוב ושוב הצעות חוק ורפורמות, שאיימו לפגוע באינטרסים של בן בריתה הגדול – יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה – והקולגות שלו. היא פעלה כך למרות שההצעות שסיכלה נהנו מקונצנזוס בכנסת.

כדי להבין עד כמה הקשר שקד-נוה היה קרוב נחזור ל-22 בנובמבר 2018, אז הצטרפה שקד כשרת המשפטים, לאפי נוה ולמקורבו בלשכה, ינון היימן, לפגישה במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'.

תמוה היה למצוא את שקד בפגישה משותפת עם נוה, זמן קצר אחרי שהודה כי העביר מקורבת שלו במרמה בנמל התעופה בן גוריון, ורגע לפני שפרצה לעולמנו פרשת "מין תמורת מינויים".

אפי נוה (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
אפי נוה (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

תמוה עוד יותר היה לראות את שקד במשרד המייצג את מיטב הטייקונים ותאגידי הענק במשק. רשימת הלקוחות שיוצגו על ידי המשרד ארוכה, ובין השאר נמצאים בה בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, אסם, מנורה והפניקס, וכן חברות של האחים עופר, תשובה ושטראוס.

שקד התייצבה לצד התאגידים מול הצעת חוק שעלולה הייתה לפגוע באותם תאגידים, ופעם אחר פעם פעלה לסיכול הצעות ורפורמות שעלולות היו לפגוע באינטרסים שלהם, ולהיטיב עם הלקוחות של התאגידים האלה.

1. התנגדות לביטול עמלת פרעון מוקדם

כלכלנים ופרשנים רבים סבורים כי שוק המשכנתאות בארץ בנוי על מעין "מלכודת פיננסית": הבנקים "מפתים" את הלקוח לקחת משכנתה "זולה" בתחילת הדרך, ועם התקדמות תקופת ההלוואה, הם "מכניסים" ללווה את כל התוספות היקרות.

כשהלווה מבין את המלכודת ומבקש למחזר את המשכנתה, מסבירים המומחים, דורש ממנו הבנק לשלם עמלת פירעון מוקדם, בשווי של עד עשרות אלפי שקלים.

בכנסת היה קונצנזוס לשינוי מודל עמלת הפירעון המוקדם, אולם שקד כיו"ר ועדת השרים לחקיקה, התנגדה להעלאתה של הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית

לפיכך, עמלת הפירעון המוקדם מרתיעה לקוחות מלמחזר משכנתה, מונעת פתיחת שוק מחזור משכנתאות מפותח, פוגעת בעקרונות השוק החופשי והופכת עשרות אלפי לווים ל"לקוחות שבויים" של הבנק למרבית שנות חייהם.

העמלה נוספה כחלק מחוק ישן שנועד לתת מענה למצב קיצון ששרר ב-1981, אז הריבית ירדה בחדות, אולם מאז לא בוטלה. בכנסת היה קונצנזוס סביב שינוי מודל העמלה כפי שהציע ח"כ יואב קיש, אולם שקד, כיו"ר ועדת השרים לחקיקה התנגדה להעלאת הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

ההתנגדות הגיעה גם אחרי שהחוק שונה כך שהבנקים לא יפסידו בגינו (אבל גם לא ירוויחו ממנו כפי שקורה היום). אחרי פיזור הכנסת התנגדה שקד להעברת ההצעה בוועדת ההסכמות, וכתוצאה מכך ההצעה נגנזה סופית.

פורסם על ידי ‏‎Moriel Matalon‎‏ ב- יום שישי, 23 בנובמבר 2018

2. פגיעה בחוק הריכוזיות

חוק זה קבע שהפירמידות העסקיות שמניותיהן או אגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה – יצומצמו לשלוש שכבות בלבד כדי למנוע מצבים של מינוף מוגזם, סיכון ציבור המשקיעים ועוד.

אדוארדו אלשטיין (צילום: Flash90)
אדוארדו אלשטיין (צילום: Flash90)

ב-2017 הודיעה חברת אי.די.בי שמיוצגת על ידי גורניצקי ושות', שלא תוכל לעמוד בתנאי החוק. פירמידת אי.די.בי כללה 4 שכבות, כשהשכבה הרביעית והאחרונה הייתה חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש).

אי.די.בי הודיעה לרשות ניירות ערך כי אין באפשרותה לצמצם את השכבה הרביעית וניצלה פרצה בחוק: היא ביקשה למכור את מניותיה בדסק"ש לחברה פרטית חדשה, שמי ששולט בה הוא לא אחר מאשר בעל השליטה באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין.

למרות הלחצים שהופעלו על שקד, היא סרבה לתקן את חוק הפירמידות העסקיות באופן שימנע מאי.די.בי לבצע את הקומבינה. בתגובה פנתה יו"ר מרצ דאז, זהבה גלאון, לשקד ואמרה: "אישורך את מהלך האקרובטיקה הפיננסית של אי.די.בי הוא בבחינת פגיעה אנושה בחוק הריכוזיות".

סימון מוצרי מזון מזיקים. שקד עיכבה את הרפורמה (צילום: Nati Shohat/Flash 90)
סימון מוצרי מזון מזיקים. שקד עיכבה את הרפורמה (צילום: Nati Shohat/Flash 90)

3. דחיית יישום החוק לסימון מזון מזיק

בשלהי 2017, נחקקה רפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים במדבקות אדומות, שנועדה להזהיר את הציבור מפני מזונות שעלולים להזיק לבריאותו.

למרות שהרפורמה אושרה בסוף 2017 – מהלך שהיה אמור להיטיב עם בריאותם של עשרות אלפי אנשים מדי שנה – היא תצא לפועל בסוף רק בינואר 2020.

חוק שהעבירה שקד, סינדל אפשרות להחיל מידית את רפורמת סימון מוצרי המזון המזיקים, והכל בטענה שזו עלולה לפגוע בחברות המזון. לא מן הנמנע שתאגידי המזון ינצלו את הזמן הזה כדי למסמס את החוק.

חלק מתאגידי המזון הגדולים יוצגו בשנים האחרונות על ידי גורניצקי ושות'.

4. הטלת קשיים על הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח

מוסד בוררות מול חברות הביטוח נועד למנוע מהחברות לגרור את המבוטחים לדיונים יקרים, מתישים, ארוכים ומשפילים בבתי משפט, במקום לתת להם את הכספים המגיעים להם על פי תנאי הפוליסה.

דורית סלינגר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דורית סלינגר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מדובר בחוק שדחפה הממונה על שוק ההון דורית סלינגר. בעקבות החוק השפיל בן בריתה של שקד, אפי נוה (המייצג בעצמו את מנורה), את סלינגר בכנס לשכת עורכי הדין שנערך באילת, וכינה אותה "המפקחת על הביטוח הגרועה מאז ומעולם".

למרות שפורמלית שקד תמכה בהצעה, מאחורי הקלעים היא פעלה לסרס אותו, כפי שנחשף ב"כלכליסט". יוזמת הבוררות מוסמסה לבסוף, ושקד מיהרה להביע תמיכה בהצעת חוק של חברת הכנסת נורית קורן, המקצצת באופן דרמטי מסמכויותיה של סלינגר.

5. סירוס סמכויותיה של ועדת פישמן

יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, איתן כבל, סיפר ל"זמן ישראל" על לחצים שהפעילה שקד במטרה לצמצם את כוחה של ועדת פישמן, שבאה לחקור את הכשלים בהתנהלות הבנקים ביחס ללווים הגדולים.

איתן כבל (צילום: Hadas Parush/Flash90)
איתן כבל (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"הופעלו לחצים מאוד גדולים על הוועדה החקירה הפרלמנטרית. השרה לשעבר שקד נפגשה איתי פעמיים שלוש במטרה לאזן את הוועדה", אמר כבל.

לבסוף אכן סמכויות הוועדה לא הורחבו בשל התנגדות שקד, והמערכת הבנקאית יכלה להסתיר מפני הציבור מידע חיוני שיכל לחשוף מחדלים גדולים תחת הסעיף של "סודיות בנקאית".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
אם כל הכתוב מדויק ואמת, היא לא ראויה להיבחר שוב כי משרתת למעשה את הקבוצות האליטות השולטים במשק הישראלי במקום לשרת את כלל אזרחי מדינת ישראל ליצור להם חיים טובים, קלים ופשוטים. עצוב מאד ... המשך קריאה

אם כל הכתוב מדויק ואמת, היא לא ראויה להיבחר שוב כי משרתת למעשה את הקבוצות האליטות השולטים במשק הישראלי במקום לשרת את כלל אזרחי מדינת ישראל ליצור להם חיים טובים, קלים ופשוטים. עצוב מאד
לא לבחור בה!!!

עוד 798 מילים ו-5 תגובות

שלטון החוק מאבק אזרחי איננו מותרות. זה צורך קיומי

ככה אמורה לפעול שיטת משפט דמוקרטית:

1

לפני שנתיים עתרתי בשם מני נפתלי וראשי מחאת כיכר גורן נגד משטרת ישראל בשל האיסור להפגין מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה.

2

הבהרתי בעתירה שאכן יש לאזן בין זכות היסוד החוקתית של מנדלבליט ומשפחתו ושכניו לפרטיות, לבין זכות היסוד החוקתית לביטוי של נפתלי ושות'.

3

לפני הדיון הבהירה פרקליטות המדינה שניתן יהיה להפגין בכיכר גורן שממוקמת במרחק חצי קילומטר מביתו של ד"ר מנדלבליט. במקביל הדגישה הפרקליטות שניתן יהיה למקם כמות קטנה של מפגינים אחת לחודש בגן ציבורי שצמוד לרחוב מגוריו.

4

בג"צ קיבל את המתווה שגיבשה הפרקליטות לקראת הדיון. כיכר גורן הפכה למתחם ההפגנות הכי מפורסם במדינה.

5

ניסיון מאוחר יותר מטעם משטרת ישראל למנוע את המשך ההפגנות בכיכר בלא רישיון משטרתי הוליד עתירה עקרונית מטעם ראשי המחאה. טענתי שם במחיצת עורך הדין ד"ר אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, עורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת מהתנועה לטוהר המידות ועורכת הדין גבי לסקי, שיש לצמצם את משטר קבלת רישיונות ההפגנה מטעם משטרת ישראל וכן שיש להסיר מגבלות רבות ככל הניתן על חופש הביטוי וחירות ההפגנה.

6

בג"צ קיבל את עמדתנו וניסח פסק דין דרמטי בספטמבר 2017: הנשיאה חיות הטעימה במסגרת פסק הדין שחופש הביטוי וחירות ההפגנה הן זכויות יסוד חוקתיות שצריכות לעמוד לנגד עיני משטרת ישראל.

היא טענה שאין מקום להתנות הפגנות פוליטיות בקבלת רישיון משטרתי במדינה דמוקרטית, ושהסעיפים בפקודת המשטרה שממוקדים בדרישת הרישיון הם שריד למשטר הבריטי הקולוניאלי.

הנשיאה חיות בעצם קיבלה את טענתנו שהדמוקרטיה הישראלית תצא נשכרת מהמשך ההפגנות בכיכר גורן, שהפכו לסמל לחופש הביטוי, לחירות ההפגנה, למאבק למען טוהר המידות והמשטר הדמוקרטי, וגם למאבק למען עיקרון השוויון בפני החוק.

7

העתירה התקבלה. ההפגנות בכיכר גורן נמשכו כסדרן. משטרת ישראל הבינה שלא תוכל לדרוש עוד רישיון לקיומן.

8

זכות הפרטיות, כבר אמרנו, היא זכות יסוד חוקתית. היא מעוגנת בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. גם איש ציבור בכיר זכאי ליהנות משקט. בוודאי אשתו וילדיו. גם שכניו שהם אנשים פרטיים.

9

אך גם חופש הביטוי וחירות ההפגנה הן זכויות יסוד חוקתיות. האיזון בין זכויות היסוד החוקתיות הללו הוא מלאכה עדינה במיוחד.

10

לאחרונה החלו כמה מראשי המחאה להפגין מול מנדלבליט בדרכו לבית כנסת או למקום אחר. מדובר בהפגנות ברחוב. לא מדובר בהפגנות שממוקמות בצמידות לביתו, מפני שהפגנות כאלו מפרות את זכותו לפרטיות.

11

אך מנדלבליט טען שהמפגינים מפרים את זכות הפרטיות החוקתית שלו. יוצרים הטרדה מאיימת. לכן הם עוכבו פעמיים או שלוש בידי משטרת ישראל.

12

אבל היום נפל דבר. נפל דבר דמוקרטי חשוב מאד: בקשת משטרת ישראל מטעמו של מנדלבליט להרחיק את המפגינים בצורה בלתי מידתית מהיועץ המשפטי לממשלה בדרכו למקום פלוני או אלמוני ולקבוע כי מדובר בהטרדה מאיימת – נדחתה בידי בית משפט השלום בפתח תקווה.

13

תוך שהוא מאמץ את עמדת בג"צ דלעיל, הבהיר בית המשפט בפשטות שחופש הביטוי וחירות ההפגנה של אזרחי מדינת ישראל הן זכויות יסוד חוקתיות ויקרות מפז. לכן הוא דחה את בקשת הצו למניעת הטרדה מאיימת. לכן המפגינים יוכלו לעמוד מול מנדלבליט במקומות שונים. כבוד למפגינים. כבוד לעורך הדין המצוין גונן בן יצחק שייצג אותם. והפעם גם כבוד לבית המשפט.

14

מאבק אזרחי למען הדמוקרטיה איננו מותרות.  מדובר בצורך קיומי. באוויר לנשימה. לכן מגיעה תודה הן למפגינים, הן לעורך הדין בן יצחק והן לבית משפט השלום בפתח תקווה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לכולם: מצטט משפט ...." מאבק אזרחי למען הדמוקרטיה איננו מותרות. מדובר בצורך קיומי. באוויר לנשימה. ...." בנוסח אחר- ובמקרה הזה: מדובר O2 לאנשים שלא רוצים דמות הנמשכת בחוטים, שמפעילה מצלי... המשך קריאה

לכולם: מצטט משפט …." מאבק אזרחי למען הדמוקרטיה איננו מותרות. מדובר בצורך קיומי. באוויר לנשימה. …." בנוסח אחר- ובמקרה הזה: מדובר O2 לאנשים שלא רוצים דמות הנמשכת בחוטים, שמפעילה מצליח להרקידה כראות עיניו. עמירם

עוד 482 מילים ו-1 תגובות

דוח הסנגוריה הציבורית חושף ליקויים חמורים במערכת אכיפת החוק

טעון תיקון שימוש יתר במשפט הפלילי, מעצרי שווא, הגשת כתבי אישום בגין זוטות, הפרת זכויות בחקירת קטינים, כשלים בטיפול בתלונות על אלימות של שוטרים ● דוח פעילות הסנגוריה הציבורית לשנת 2018 מציף סוגיות מפתח במערכת אכיפת החוק שזקוקות לרענון מיידי

דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2018 מותח ביקורת קשה על מערכת אכיפת החוק בישראל וחושף שורה של כשלים במשטרה ובבתי המשפט.

הדוח, שמטרתו לסקור את פעילותה של הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת, הוגש השבוע לשר המשפטים ולוועדת הסניגוריה הציבורית, ומתוארות בו מגמות והתפתחויות כלליות שנוגעות למשפט הפלילי, לחירויות הפרט ובמיוחד לזכויות חשודים, נאשמים ואסירים.

קריסה תחת העומס

הדו"ח חושף ירידה מובהקת ומדאיגה בהיקף הפניות לשירותי הסניגוריה הציבורית, ומתמקד בליקויים שהתגלו במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט ושם דגש על האקוטיים שבהם:

שימוש יתר במשפט הפלילי. הסניגוריה הציבורית מתריעה מזה שנים על התופעה של שימוש יתר בהליכים פליליים במקום נקיטה בהליכים חלופיים, מתאימים יותר, כמו למשל הסדר סגירת תיק מותנית עבור בגירים והליכים כדוגמת קד"מ (קבוצת דיון משפחתית) עבור קטינים.

הגשת כתבי אישום בגין זוטות. במהלך שנת 2018 נתקלה הסניגוריה הציבורית במספר לא מבוטל של כתבי אישום שעוסקים במעשים פעוטי ערך, אשר לעמדתה של הסניגוריה הציבורית רחוקים מן הרף הפלילי ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתבי אישום.

מעבר לפגיעה בפרט, הגשת כתב אישום במקרים כאלה מהווה גם בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור. כך למשל הוגש כתב אישום כנגד אישה לאחר שבמהלך דין ודברים בינה לבין הגרוש שפכה עליו יוגורט. הסניגוריה הציבורית קוראת לרשויות האכיפה להפעיל שיקול דעת ראוי בעניינים אלה מלכתחילה ולא להופכם לכתבי אישום פליליים.

הגשת כתב אישום במקרים מסוימים מהווה בזבוז משווע של זמן ומשאבים. הוגש, לדוגמה, כתב אישום כנגד אישה ששפכה יוגורט על הגרוש שלה במהלך ויכוח

מעצרי שווא. הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה על ריבוי המעצרים בישראל – התופעה המטרידה ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי. לתופעה זו השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס שבין הפרט לשלטון. מנתוני המשטרה עולה כי במהלך שנת 2018, לראשונה מזה שנים, חלה ירידה ניכרת במספר המעצרים – ירידה של 10% מהשנה הקודמת.

נראה שהשיח שהובילה הסניגוריה הציבורית על ריבוי המעצרים ועל נזקיהם נותן את אותותיו, אבל בשורה התחתונה גם במהלך שנת 2018 נתקלה הסניגוריה הציבורית בתופעה רחבת היקף של מעצרים מיותרים שבמקרים רבים ניתן היה לחסוך באמצעות שחרור חשודים בתחנות המשטרה.

אי מיצוי הסמכות של קציני משטרה לשחרר בערובה עצורים בתחנות משטרה גורם לפגיעה מיותרת בחירותם של העצורים, להכבדה משמעותית על שב"ס ולהעמסת דיונים מיותרים בפני בתי המשפט כדי לדון בבקשה לשחרור.

אחת הדוגמאות לכך בדו"ח היא של אישה צעירה ללא עבר פלילי שנעצרה בחשד שנכנסה לדירת ארוסה לשעבר, סירבה לצאת מהדירה ומשכה בחולצתו של המתלונן. בית משפט השלום בבאר שבע הורה על שחרורה, תוך שהוא מבקר בחריפות את התנהלת המשטרה שנמנעה מלשחרר את האישה עוד בתחנה.

ד"ר יואב ספיר, הסניגור הציבורי הארצי (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
ד"ר יואב ספיר, הסניגור הציבורי הארצי (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

פגיעה בזכות ההיוועצות עם סניגור לפני חקירה. למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון בנושא חשיבות זכות ההיוועצות ועל אף הוראות החוק והתקנות, המציאות בחדרי החקירות מלמדת כי משטרת ישראל לא מקפידה ליידע את כל העצורים על זכותם להיוועץ בסניגור בכלל, ובסניגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם.

הסניגוריה הציבורית עושה מאמצים רבים להבטחת מימוש זכותם של חשודים להיוועצות עם עורך דין, הכוללים מפגשים עם קציני משטרה, טיעונים בבית המשפט המביאים לא אחת לפסילת ראיות ולשחרור עצורים שזכויותיהם נפגעו והקמת מערך תורנות וכוננות שמאפשר נגישות של סניגורים לכל תחנות המשטרה בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע.

למרות זאת, קרוב למחצית מהעצורים המיוצגים על ידי הסניגוריה אינם זוכים לממש את זכותם החוקית לייעוץ משפטי לפני חקירה. לאחרונה פנה הסניגור הציבורי הארצי למפכ"ל המשטרה בדרישה שמשטרת ישראל תיישם את פסיקת בית המשפט העליון ושוויתור על זכות ההיוועצות יהיה מתועד בהקלטת אודיו-וידאו.

מרבית התלונות המוגשות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה עד תום. חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות מדי שנה

הפרת זכויות בחקירת קטינים. גם השנה נדרשו סניגורים להעלות בפני בתי המשפט טענות רבות כנגד הפרת זכויותיהם של קטינים במהלך חקירה משטרתית. בין השאר הועלו השנה טענות בדבר חקירה בשעות הלילה שלא כדין, חקירה ללא נוכחות הורים, הובלה אסורה באיזוק ואף חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד. בחלק מהמקרים בתי המשפט החליטו על שחרור הקטינים ממעצרם בעקבות הטענות בדבר הפרת הזכויות בחקירה.

כך קרה למשל בעניינה של נערה בת 14.5, ללא עבר פלילי, שעוכבה על ידי שוטר בקניון בחשד לביצוע עבירה של גניבת רכב יחד עם חברתה. היא נעצרה לאחר ששהתה בתחנה יותר משלוש שעות, מבלי שנשלחה הודעה על כך לסניגוריה הציבורית ולמשפחתה ומבלי שנמסר לה כי היא זכאית לייעוץ על ידי הסניגוריה הציבורית טרם חקירתה. בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת הסניגוריה והורה על שחרור הקטינה לאור הפגיעה בזכויותיה.

טיפול בתלונות על אלימות שוטרים. מניתוח נתוני הפעילות הכלליים של מח"ש ניתן ללמוד על כך שמרבית התלונות המוגשות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה עד תום – בין אם מפני שהוחלט שלא לחקור בהן כלל ובין אם משום שנערך לגביהן בירור ראשוני בלבד, שלא הוביל להמשך חקירה.

מהנתונים עולה כי חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות למח"ש מדי שנה, ובמקביל, תוצאות החקירות שמתקיימות מתאפיינות בשיעור נמוך של מיצוי הדין עם השוטרים. גם סיכום נתוני המעקב של הסניגוריה הציבורית אחר תלונות שהוגשו למח"ש מעיד על שיעור נמוך של מיצוי הטיפול בתלונות בגין אלימות שוטרים.

נוכח המצב הזה, הסניגור הארצי פנה לפרקליט המדינה ולמנהלת מח"ש והציג בפניהם את הקשיים העולים מעבודתה השוטפת של הסניגוריה הציבורית לגבי מיצוי הטיפול בתלונות למח"ש. כעת, יש לקוות שהנחיות פרקליט המדינה העדכניות ויישומן יביאו לשיפור בהתמודדות עם התופעה של אלימות שוטרים באופן שיהווה מסר ברור כנגד תופעה זו, הפוגעת בציבור ובמשטרת ישראל כאחד.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 819 מילים

מנדלבליט: "כל ההחלטות בעניין ראש הממשלה התקבלו בצורה מקצועית ועניינית"

היועץ המשפטי לממשלה, תקף בחריפות את הניסיון לבצע רפורמה "מרחיקת לכת" במערכת המשפט ● "הטענה כאילו מערכות המשפט פוגעות ברצון העם מבטאת חוסר הבנה של הדמוקרטיה"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
כל הזמן // שבת, 24 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

"כלב השמירה של הדמוקרטיה" או "הפודל של נתניהו"?

פרשנות מבקר בלי שיניים

ארגונים לזכויות אדם ומומחים למדעי המדינה מביטים בדאגה על המהפכה שמחולל מתניהו אנגלמן במשרד מבקר המדינה ● נראה כי הדבר היחידי שהוא נחוש לעשות בכל הכוח הוא לטלטל את המוסד הזה מהיסוד ● פיקוח הדוק על נבחרי הציבור שלנו לא צפוי להתרחש שם ● וגם הפרסומים על חלק מחברי ועדת ההיתרים לא מצליחים לעצור אותו

עוד 1,147 מילים

על אש התמיד וכבשן השריפה

ועוד סמל זוהֵר נלקח מאתנו, וקולם של המופקדים על התרבות לא נשמע, ואין לדעת אם מתוך בורות או רוע. בימי נעורי היה השם אלכסנדר תמיר מרטיט את הנפש. ביחד עם ברכה עדן, רעותו למִנעד הפסנתר, היו מזניקים ומרחיפים את הלב אל מרחבי צלילים רכובי ענן מתוק של נועם והרמוניה, וקושרים את תאוות החיים אל מרומי הקלאסיקה המוסיקלית.

חיינו היו עשירים יותר, בימים בהם לא היו מתייגים את המוסיקה הקלאסית כ"תרבות גבוהה" שיש בה טעם לפגם, מכוח טמטום החושים הכרוך במרחב השיח המבולבל, ולעיתים המרושע, של "ההתנשאות".

עוד סמל זוהֵר נלקח מאתנו, וקולם של המופקדים על התרבות לא נשמע, ואין לדעת אם מתוך בורות או רוע. בימי נעורי היה השם אלכסנדר תמיר מרטיט את הנפש

כשנותר תמיר לבדו הוסיף לשדר, בפינות חבויות של הרדיו, ניתוחים מודגמים ומרחיבי דעת ונפש של יצירות וביצועים מוסיקליים. בחיתוך דיבורו הרוסי-ליטאי היה משהו כובש שהצטרף לבקיאותו המקצועית ומעולם לא יבש.

במרחב התרבותי שבו קריאת הקרב כנגד האליטות משנה את מושאיה לבקרים,  ניטל על אדם להתנצל על שהוא מתמכר לתחכום, הן בטעמו והן בניתוח מושא הטעם. במרחב כזה, התולה בפרופסוּרה טעם של גנאי ואת האמנות הקלאסית שם ללעג, הופכים שמות כצ'כוב או בטהובן למותגים של התנשאות לשמה שאינם תלויי הקשר.

לא יעלה על דעת איש במסדרונות שנועדו לשרֵת את התרבות, אבל הפכו למנגנוני שררה וצנזורה, הנושאים את שם התרבות לשווא בשם חרושת התרבות, יציר כפיו של הקפיטליזם הדורסני, לִשעוֹת לחלל הפצוע שנפער עם הסתלקותו של עוד אחד משומרי הסף, של אש התמיד הבוערת חרישית בהיכלי האמנות הנזנחים והולכים. אתמול היה זה אלכסנדר תמיר; היום ששון סומך – ומחר?

כי הם, המגלגלים בידיהם הגסות את צרור המפתחות של מימון התרבות, מחויבותו של הממשל הדמוקרטי לאזרחי הפוליס מאז כינונו, הפכו לתגרני הצליל והמילה והמכחול, וכל עניינם לסרסר במה שהופקדו על טיפוחו על פי מדד הביקוש בשוקי הצריכה.

במרחב כזה, התולה בפרופסוּרה טעם של גנאי ואת האמנות הקלאסית שם ללעג, הופכים שמות כצ'כוב או בטהובן למותגים של התנשאות לשמה, שאינם תלויי הקשר

תלמידי מימים עָבָרו, ד"ר מיכאל מוריס-רייך, טבע בדיסרטצית הדוקטור שלו מושג יעיל ומדויק בשם "מחזאות הקניינים"; ובכך רתם את התנהלות התרבות במחוזותינו לעגלת חרושת התרבות מבית מדרשם של אדורנו, הורקהיימר וחבריהם.

יש לא מעט להתפלמס עם דיונם של אנשי אסכולת פרנקפורט בתרבות (ולא זה המקום לפתח את הפולמוס הזה), אבל הוולגריות המתחסדת שרתמה את הטעם התרבותי הרשמי, באמצעות חביות אבק השריפה של גחמות התקצוב, להבנה הגסה ביותר של הרב-תרבותיות – המירה את אש התמיד המעודנת של אמני האמת בכבשן הלוהט של חרשי מוצרי תרבות להמונים, הממחזרים את טעמם המדומה של צרכניהם.

מדומה, כי אין הוא עצמו אלא מיחזוּר הולך ומתרחב, הולך ומידרדר, של רכיבי השוּק, המתרפקים על מנעמי השמרנות וחַפים דרך כלל מכל עומק, תחכום וחידוש.

אילו היו נזכרים לומר עליו מילה, כשם שהם מקדשים את אלילי ההמון שלהם תחת כל עץ רענן, היו נתלים בלעדית אולי בלחן הפופולארי ביותר שתרם לתרבות הישראלית: "פונאר", למילותיו של קצ'רגינסקי בתרגום שלונסקי, הידוע לנו מביצועיהן של צילה דגן או חוה אלברשטיין, ולבד מערכו המוסיקלי הקיים משתלב היטב בתרבות השואה המטופחת היטב.

ובהקשר הזה של האומץ לברוח מן הפופולריות עולה – בקישור פרוע שאינני בטוח שתמיר היה מחייב אותו – זיכרון דמותו של ליאו פֶרֶה, אנרכיסט, זמר, משורר ומלחין אמיץ לב, שנטל את השאנסון הצרפתי אל קטביו הקיצוניים ביותר.

כי הם, המגלגלים בידיהם הגסות את צרור המפתחות של מימון התרבות, הפכו לתגרני הצליל והמילה והמכחול, וכל עניינם לסרסר במה שהופקדו על טיפוחו, על פי מדד הביקוש בשוקי הצריכה

גם הוא מבני טיפוחיה של הכוהנת הגדולה של השאנסון, פיאף הגדולה הקטנה. לאט לאט רחק מן השיגרה המלודית החוזרת על עצמה, לרווחת הצרכנים תאבי השינון הפזמוני המהמהם, שיעבד את שירתו לא אחת לתזמורת הקלאסית המלאה, לריחוק מן ההַביטוּס הקָליט של השאנסון, ולניסוי הסגנוני המתחדש, ויצר פואמות מוסיקליות בהן כורתות המלים והלחן בריתות סגנוניות ייחודיות.

והנה הרקויאם שלו, שבו הוא מספיד באירוניה דקה את כל מושאי המציאות היומיומית (והצרכנית) – שיאה להם השתיקה, כפי שהוא מצהיר באורח חד ופסקני בסיומה של הפואמה:

רקויאם
מלים ולחן: ליאו פֶרֶה
מצרפתית: אברהם עוז

לַמִּקְצָב הָרָפֶה שֶׁהַמָּוֶת מַסְגִּיר
לִיְגוֹן הַזְמַנִּים בֶּן מָאתַיִּם חֲרוּז
לַסְפִינָה הַמֵּתָה בַּנָּמֵל מוּל הָעִיר
לַמִּטְפַּחַת בָּהּ צוּף דִּמְעוֹתֶיךָ אָרוּז

לִסְיָח עוּל יָמִים שֶׁלֹּא רָץ עוֹד רָחוֹק
לְכִבְשָׂה חִנָּנִית בַּסַּכִּין הָאָדֹם
לַצִּפֹּור שֶׁיּוֹרֶדֶת יָדְךָ לַחֲבֹק
לְאָדָם לֹא חָמוּשׁ מוּל קָנֶה וּמַרְעֹם

לִשְׁנוֹתֶיךָ מֵאָז, הַמֵּתוֹת מִדֵּי יוֹם
לִשְׁנוֹתֶיךָ שֵׂיבָה, הַקְצוּבֹות כָּל שָׁנָה
לְאֵשׁ לַיְלָה צְרוּבַת אַהֲבָה וַחֲלוֹם
לְמִרְקַם צְלִיל קוֹלְךָ בְּקוֹלוֹת הַתְּמוּנָה

לְנִקְבֵי הַדִּקּוּר הַשּׁוֹלְטִים בַּמַּחְשֵׁב
לְשִׁדּוּר הַמַּחְשֵׁב הַשׁוֹלֵט בָּעוֹרְקִים
מְתוֹפֵף הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הֹלֶם הַלֵּב
וּלְאֵלֶם לִבּוֹ לְרִשּׁוּם הַבּוֹדְקִים

לַיַּלְדּוֹן שֶׁתּוֹשִׁיב בַּקָּרוֹן מֵאָחוֹר
וּלְלֵיל הַבְּגִידוֹת בְּחַדְרֵי חֲדָרִים
לָאוֹהֵב שֶׁעָבַר וּכְבָר לֹא יַעֲבֹר
לִתְשׁוּקַת עַכְבִישִׁים בְּעָמְקֵי הַקּוּרִים

לִדְּמוּת נֶשֶׁר תָּפוּר בְּשׁוּלֵי הַמִּכְנָס
לַזְאֵב הַסָּבוּר שֶׁעֵינָיו כְּבָר גְּלוּיוֹת
לֶעָבָר הַנִּזְעָם מוּל הַזְמַן שֶׁנִּכְנָס
לָאַרְנָב שֶׁנִּגְנַב לְמֵרוֹץ מְכוֹנִיּוֹת

לְחֶמְדַּת הָעִקּוּל בּוֹ שָׁקַלְתָּ בְּרִיחָה
לַמִּסְפָּר הַנִּמְלָט בִּמְכוֹנַת הַחִשּׁוּב
לְמַבָּט כֶּלֶב נֹחַם שׁוֹפֵעַ סְלִיחָה
לְלִגְיוֹן הַכָּבוֹד שֶׁאֵלֶיךָ קָשׁוּב

לְמַשְׂכֹּרֶת רָעָב שֶׁבּוּשָׁה לְהַרְאוֹת
לַשִּׂנְאָה הָעוֹלָה מִשִּׁגְרַת הַרְדִידוּת
לַחֲצִי הַמֵּאָה הַגְּרוּעָה בַמֵּאוֹת
לְמִילִיַרְד הַטִּפְּשִׁים הַסּוֹגְדִים לַבְּדִידוּת

לְכָל אֵלֶּה דְּמָמָה

אברהם עוז הוא פרופסור אמריטוס לדרמה וספרות באוניברסיטת חיפה ובמאי בתיאטרון אלפא, ת"א. הוא חוקר שקספיר בעל שם בינלאומי, וספריו ומאמריו פורסמו בארץ ובעולם. תרגם מחזות רבים, אופרות ושירה; שימש בין השאר ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטאות ת"א וחיפה, חבר ההנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי, וערך כתבי עת ותכניות בטלוויזיה וברדיו. יביים בקרוב את מחזהו "הר תפארת" על העלייה הראשונה ושורשי הציונות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 735 מילים
התפוח מתוח, הבננה בג'ננה

הירוקים נגד משרד החקלאות: פועל לעטוף בפלסטיק פירות וירקות

במשרד החקלאות סבורים שמצאו פתרון לכמות הירקות והפירות שמגיעה לפח בישראל: עוד אריזות פלסטיק, שאולי ישמרו על איכותם - אבל ירימו תרומה מכובדת לזיהום הסביבה ● הירוקים מזועזעים: "בכל העולם עסוקים היום בלייצר פחות פלסטיק, אז למה אצלנו הולכים בכיוון ההפוך?" ● משרד החקלאות: מדובר בפיילוט שדווקא יועיל לסביבה

עוד 841 מילים

תגובות אחרונות

ברק: "נתניהו מתקפל מול טראמפ כמו כלבלב, ולא כמו מדינאי בראש מדינה עצמאית"

ליברמן על הכספים המועברים לפלסטינים: "זה שוחד בחירות לחמאס ולרשות" ● יעלון: "אם ניבחר, תוקם ועדת חקירה לפרשת הצוללות, ומשם זה יעבור למשטרה"; מס' 3 בכחול לבן סירב להשיב לשאלה אם ברשימתו יסכימו לרוטציה, שבה נתניהו יכהן שני כרה"מ ● מרב מיכאלי: פרץ אמר שלא יחבור לממשלת נתניהו, ואני מאמינה לו; "אם זה כן יקרה – לא אצטרף לקואליציה"

14:27 עריכה

חבר הכנסת אלי אבידר, מספר 4 בישראל ביתנו, אמר כי ראש המטה לביטחון לאומי, "מאיר בן שבת, פועל למען קמפיין הבחירות של הליכוד – לא מעכשיו אלא עוד מלפני הבחירות האחרונות עם הביקור בעומאן, ולאחרונה הביקור באוקראינה". לדברי אבידר, "היועץ המשפטי לממשלה ראה שבן שבת מתדרך פוליטית את הרב דרוקמן כדי ללחוץ על נפתלי בנט. היועמ"ש היה צריך להתערב ולחקור את הנושא". אבידר אמר את הדברים בשבתרבות בבאר שבע, והם פורסמו על ידי יניר ינגה ב"וואלה! ניוז".

אלי אבידר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
אלי אבידר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

חבר הכנסת גם התייחס להשלכת החלה על הארץ על ידי שרה נתניהו: "כאיש שרות החוץ בעבר אני אומר שתקריות יכולות לקרות, אבל נתניהו היה חייב להתנצל בפני נשיא אוקראינה והעם האוקראיני ולהעביר את המשבר הזה. אי ההתנצלות רק העצימה את הנזק לקשרים בין המדינות".

14:02 עריכה

נושאי סביבה מעולם לא תפסו מקום מרכזי בפוליטיקה הישראלית. לראיה, מפלגות ירוקות מעולם לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה, כשהתמודדו בבחירות באופן עצמאי.

חברת הכנסת תמר זנדברג, מספר 4 ברשימת המחנה הדמוקרטי, מנסה להעלות לסדר היום את נושא השריפות באמזונס –

13:54 עריכה

העיתונאי בני ציפר, המקורב לבנימין ושרה נתניהו, אומר כי רעיית ראש הממשלה "לקחה נורא קשה" את פרשת השלכת החלה על הארץ באוקראינה. לדברי ציפר, נתניהו לא הייתה מוכנה לטקס שנערך ברדתה מהמטוס. "פשוט לא התחשק לה לחם", הסביר. הדבר, לדברי עורך "תרבות וספרות" ב"הארץ", נעשה בשוגג ומבלי משים, ולא בזדון. את הדברים אמר מקורבם של בני הזוג לניסים משעל בתחנת הרדיו 103 אף-אם, והם פורסמו באתר "מעריב".

בראיון אמר ציפר כי הדיווח על הנושא היה מוגזם. כן טען לגבי ההתפרצות של נתניהו בזמן הטיסה כי הדבר "לא היה ולא נברא".

13:31 עריכה

חבר הכנסת עפר שלח, מספר 8 ברשימת כחול לבן, אמר כי "לא היה איסוף חומרים על בני גנץ". בשבתרבות בחדרה אמר חבר הכנסת כי "רוב הידיעות שפורסמו (בנושא) היו שקריות". שלח הוסיף שאינו יודע מה גנץ חיפש – "(אני) יודע מה נמצא". כך דיווח יואב איתיאל ב"וואלה! נוז".

כן נדרש שלח להתנהלותם הפוליטית של החרדים –

עפר שלח (צילום: פלאש 90)
עפר שלח (צילום: פלאש 90)
12:35 עריכה

כמדי שבת גם היום נערכו ברחבי הארץ אירועי שבתרבות, ופוליטיקאים נדרשו בהם לענייני השעה –

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 5 עדכונים

העיירה ארוזה בשווייץ, שיש בה מלון כשר מאז 1930, היא יעד מועדף לתיירים חרדיים בחופשת הקיץ ● אולם בשנים האחרונות החלו חיכוכים בין התיירים היהודיים לבין תושבי העיירה הקטנה ● הקיץ החליטה הקהילה היהודית בשווייץ לשהכין שלום בגן העדן האלפי

עוד 900 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ביום רביעי, כשבארה״ב סערו בעקבות דבריו של דונלד טראמפ על ״חוסר הנאמנות״ של יהודים המצביעים לדמוקרטים, אחד הבודדים שיצאו להגנתו היה ויין אלין רוּט, מנחה תוכנית אירוח שמרני ● מי האיש שנשיא ארה״ב מצטט ומדוע הם כל כך אוהבים זה את זה?

עוד 562 מילים
רקפת רוסק עמינח מציגה:

בדרך למיקונוס שוכחים את האתיקה הבנקאית

אם מנכ"לית לאומי נוסעת לחו"ל עם הלקוח הטייקון עידן עופר, איזה מסר היא משדרת בדיוק? ● מה זה אומר על ההחלטות של לאומי לגבי האשראי לחברות של עופר? ● ומה אמורה לחשוב עכשיו הפקידה בסניף באור יהודה? אם הלקוח מביא לה בושם, מותר לה לקחת? ● פרשנות

עוד 1,186 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הֶסְכֵּם

חשיפה בלעדית: אמיר בן-דוד מפרסם את ההסכם שנחתם בין אביגדור ליברמן (להלן ״ישראל ביתנו״) לבין בני גנץ, יאיר לפיד, משה בוגי יעלן וגבי אשכנזי (להלן ״כחול-לבן״) בנוגע לחלוקת עודפי קולות המצביעים התמימים במועד ב' של בחירות 2019

עוד 739 מילים

המערכת הפוליטית מגיבה לפיגוע ליד דולב; ביקורת דווקא מימינה על הממשלה

עמיר פרץ, סתיו שפיר, אביגדור ליברמן, וגם שקד וסמוטריץ - כולם מאשימים בפיגוע הנורא בדולב שבו נרצחה רינה שנרב מלוד את הממשלה שהפקירה, לטענתם, את הביטחון ● סקר חדשות 12 מראה על סטגנציה - אבל גדעון סער הוא המועמד המועדף על הציבור לרשת את נתניהו בליכוד

עוד 23 עדכונים

המסרים שמעביר איימן עודה בימים האחרונים, של שילוב הרשימה המשותפת בקואליציה, הם לא סתם פרובוקציה ● עודה יודע שהדרך ארוכה לשילוב חברי הכנסת הערבים במוסדות השלטון ● אבל הוא גם יודע שהערבים רוצים אינטגרציה - ורק בשביל זה הם יצאו לקלפיות ● פרשנות

עוד 642 מילים ו-1 תגובות

זה ייגמר בבכי ישראל ויהודי ארה״ב נשאבים לתוך הקלחת הפוליטית באמריקה

עד לאחרונה, ישראל נהנתה מקונצנזוס נדיר בזירה הפוליטית המקוטבת של ארצות הברית ● איסור הכניסה לארץ של המחוקקות תומכות ה-BDS בשבוע שעבר, והעמידה האיתנה של ממשלת ישראל לצד דונלד טראמפ - גם כשהוא תוקף את יהודי ארה״ב - הזיקה ליחסי המדינות באופן שעלול להיות בלתי הפיך, אם ישראל לא תתעשת מייד ● פרשנות

עוד 1,400 מילים

מיקה נבחרה כסמל לשילוב. עכשיו היא עומדת בפני גירוש

מיקה באקרו, ילדה ממוצא פיליפיני, מככבת בחוברת לימוד שהוציא המרכז לטכנולוגיה חינוכית, כדוגמה ומופת לסובלנות ולשילוב בישראל ● ביום ראשון עצרה רשות האוכלוסין וההגירה את מיקה ומשפחתה ● הערעור שהגישו היום נגד גירושם וכליאתם - נדחה

מימין: מיקה באקרו המועמדת לגירוש, בחוברת של מט״ח

מיקה באקרו, ילדה בת 13 של בני זוג מהפיליפינים, מככבת בחוברת לימוד של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), כדוגמה ומופת לשילוב בחברה הישראלית. בימים אלה מיקה ומשפחתה מועמדים לגירוש.

מט"ח, גוף עצמאי הפועל לתועלת הציבור למען קידום מערכת החינוך בישראל, הוציא לפני כשנתיים חוברות לימוד לכיתות ד' במקצועות חברה, ואזרחות. נושא החוברות היה "ישראלים צעירים" והוצגו בו ילדים ממגזרים שונים בחברה.

מיקה באקרו השתתפה באחת החוברות שהפיקה מט״ח לצד חברה לכיתה, כדוגמה לישראלית צעירה. שניהם למדו באותה העת בבית ספר בלפור בתל אביב והשתתפו בפעילות של הצופים.

מיקה באקרו בחוברת של מט״ח
מיקה באקרו בחוברת של מט״ח

"ההורים שלי מהגרי עבודה שהגיעו לארץ לפני 20 שנה מהפיליפינים, כדי לעבוד כמטפלים בקשישים", סיפרה על עצמה מיקה בחוברת. "כאן הם נפגשו והתחתנו ונולדו להם שתי בנות, אני ומאורין אחותי. אף פעם לא הייתי בפיליפינים, אבל אני יודעת טגאולוג, השפה שמדברים בפיליפינים, אני יודעת גם עברית כמובן".

ביום ראשון, 18 באוגוסט, עצרה רשות האוכלוסין וההגירה את מיקה, את הוריה, שילה וראנדי, ואת אחותה מאורין, כחלק ממבצע הגירוש של עובדות זרות מהפיליפינים, שאשרת העבודה שלהן פגה. הארבעה נעצרו ביום ראשון ומאז הם כלואים בכלא "גבעון" ברמלה.

"הבן שלי לומד עם מיקה מכיתה א', היא חברה טובה שלו וחלק בלתי נפרד מהכיתה ומחבורה גדולה של ילדים", אומרת רותי בטינגר, שעיצבה את חוברות "הישראלים הצעירים" עבור מט"ח, ושבנה הצטלם לצד מיקה בחוברת.

"אנחנו, הורי וילדי בית הספר המומים מהמעצר ומוחים עליו. הגענו אתמול (ד') לבית המשפט, שבו התרחש הדיון אודות גורל המשפחה, והילדים הורשו להיפגש עם מיקה ומאורין. זה היה מאורע מאוד קשה, כי הילדים יצאו בוכים ועצובים. חשוב לנו לחזק את המשפחה ואת הבנות כי הן חלק מהשפחה ומהקהילה שלנו".

מחאה נגד גירוש עובדים פיליפינים וילדיהם (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מחאה נגד גירוש עובדים פיליפינים וילדיהם (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

היום (ה׳) החליט בית הדין לעררים בתל אביב לדחות את הערעור שהגישו שילה ולסקו ורנדי בקארו ושתי בנותיהם, על ההחלטה לגרשם לפיליפינים. כמו כן נדחתה בקשתם להשתחרר מהכלא עד לגירושם ונקבע כי "רשות האוכלוסין וההגירה תפעל להרחקתם בהקדם האפשרי".

במינהל האוכלוסין סירבו להתייחס למעצר הספציפי של בני המשפחה, בין השאר משום שמעצרם של בני המשפחה נדון כעת בבית הדין לערעורים.

באשר לסוגיית גירושם של אזרחים זרים נמסר ממינהל האוכלוסין: "מדובר באזרחיות זרות השוהות בישראל תקופה ארוכה מאוד, בניגוד לכל דין וללא כל מעמד מוסדר. בחלק מהמקרים, אם לא ברובם, אבות הילדים ממתינים להם במדינת המוצא, ולחלקם יש גם ילדים נוספים שם, נוסף על הילדים השוהים כאן.

"העובדות, שכולן כבר אינן עובדות בסיעוד שנים רבות, נעצרו בגין שהיה בלתי חוקית ואולם, מתוך התחשבות ורצון לבוא לקראתן, הוחלט כהחלטה עקרונית לסמוך עליהן ולאפשר לילדיהן לסיים את שנת הלימודים כראוי ושהאמהות יכבדו את הסיכום, ייצאו באופן עצמאי יחד עם ילדיהן ויחזרו לביתן (ללא "גירוש").

"בניגוד לתמונה המצטיירת, מדובר במאות שוהות בלתי חוקיות אם לא יותר.

"אנו מצרים על הניסיון הבלתי פוסק לנצל את ההחלטה המתחשבת לרעה. המציאות מוכיחה כי עד כה, לאחר שעבר המועד שבו התחייבו לצאת, כי האמהות לא עמדו בהתחייבותן, וכי אף אחת מהן לא כיבדה את הסיכום עם הרשויות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 441 מילים

הקפה הזול מתקרר: קופיקס סגרה השנה עשרה סניפים ומכירותיה ירדו ב-8%

רשת הקפה והמרכולים המוזלים הכפילה את ההפסד ברבעון ביותר מפי 2 לרמה של 6 מיליון שקל ● צברה עד כה הפסד של 48 מיליון שקל ● קופיקס מפעילה כיום 106 סניפי קפה ו-31 סופרים בישראל ועוד 139 סניפים בזכיינות ברוסיה

רשת הקפה והמזון המוזל קופיקס ממשיכה להציג הפסדים ולסגור סניפים. ההכנסות לרבעון השני ירדו ב-8% לרמה של 68 מיליון שקל. הירידה נובעת הן מפעילות בתי הקפה והן מפעילות המרכולים. קופיקס מסבירה את הירידה בצמצום מספר הסניפים ובירידה במכירות של הסניפים שהיו פתוחים גם אשתקד.

למרות החולשה במכירות, הרשת הצליחה לשמור על יציבות הרווח הגולמי ברבעון, ברמה של כ-18 מיליון שקל, הודות לצמצום הוצאות ושיפור תנאי הסחר תחת המטרייה של רשת רמי לוי.

בשורה התחתונה, קופיקס הכפילה את ההפסד הרבעוני ביותר מפי 2 לרמה של כ-6 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה כולה ההפסד גדל ל-11.5 מיליון שקל. ההפסד מיוחס הן לפעילות בתי הקפה והן לפעילות המרכולים.

מתחילת השנה הנוכחית, קופיקס סגרה 10 סניפים של בתי הקפה בהפעלה עצמית וזכיינות, ופתחה סניף מרכול אחד.

אבי כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אבי כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בסך הכל, הרשת מפעילה כיום 106 סניפי קפה ו-31 סניפי סופר קופיקס. במקביל, קופיקס פתחה עד היום 139 בתי קפה בזכיינות ברוסיה.

קופיקס דיווחה על תוצאותיה אתמול אחר הצהריים. הרשת, שהוקמה ב-2013 על ידי אבי כץ, פרצה לשוק במכירת מגוון מוצרים במחיר אחיד של 5 שקלים. לפני ארבע שנים היא הונפקה בבורסה בתל אביב.

מנכ"לית הרשת היא איריס גרייבר ובעלת השליטה היא רשת רמי לוי המחזיקה כ-50% והמייסד אבי כץ מחזיק כ-10%. עד היום צברה קופיקס הפסדים של 48 מיליון שקל בסך הכל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 198 מילים

הקשר בין בחירות וחקירות לא התחיל בכחול-לבן

מאז ומתמיד נהגו המפלגות בישראל לשכור חוקרים פרטיים וחברות אבטחת מידע ולשלב אותם בקמפיין הבחירות ● אם פעם החשש היה גניבת סרטוני התעמולה לפני שידורם, היום בעיקר חוששים מחפרפרות והדלפות ● ועדיין, מומחים בתחום אומרים: האזנות סתר כמעט אף פעם לא מאותרות

החקירה הפנימית שנערכה בכחול-לבן, אשר נחשפה בימים האחרונים בתקשורת, אינה אירוע חריג בפוליטיקה. גם ההדלפות והמתיחויות הפנימיות ברשימת המרכז-ימין החדשה אינן דבר חדש.

מפלגות פוליטיות היו מאז ומתמיד – וימשיכו להיות – כר פורה לחילוקי דעות ומאבקים, חלקם ממניעים ענייניים וחלקם תוצאה של הכוח, הכבוד ולעתים גם הכסף, הכרוכים בעשייה הפוליטית.

כמה חוקרים פרטיים ששוחחו עם זמן ישראל מעידים, כי מאז ומתמיד נהגו המפלגות בישראל לשכור את שירותיהם. לרוב מדובר בבדיקות שנועדו לחשוף חפרפרות, לוודא שהמטה אינו מושא להאזנות סתר, לבצע תחקירי עומק על יריבים, ולחשוף חדירות סייבר. כחול-לבן לא המציאו דבר.

לדברי ח"כ לשעבר איתן כבל, הנוהג לשכור משרדי חקירות היה נפוץ בעיקר בשנות השמונים והתשעים, טרום עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, כאשר תשדירי התעמולה בטלוויזיה נתפסו ככאלה שיכולים להכריע מערכות בחירות.

איתן כבל (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
איתן כבל (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"הניסיון לגנוב, או לפחות המחשבה שגונבים לך את החומר, וכבר באותו לילה יודעים לתת לך תשובה מוחצת, הפכה להיות אחד הדברים הכי מרכזיים בקמפיינים", אמר כבל.

"לדעתי, אם אתה שואל אותי על אמת, זה אגדות. אבל אז משרדי חקירות עבדו סביב השעון במערכות הבחירות.

"אני אספר לך אנקדוטה. ב-2006, כשניהלתי את קמפיין מפלגת העבודה, פנה אלי אחד המשרדים ואמר בוא תשכור את שירותיי. שאלתי, כמה אתה רוצה? והוא ענה: לא פחות ממיליון שקל. עניתי לו: מצידי, שיגנבו את הכל".

כבל מעריך שהתפתחות תחום הסייבר עשויה לגרום לצמיחה מחודשת של תחום החקירות הפרטיות בקמפיינים, מחשש לחדירה למאגרי מידע, גניבת חומרים והטמעת וירוסים שיפגעו ביכולות השיווק והתפעול של המפלגות.

"ב-2006, כשניהלתי את קמפיין מפלגת העבודה, פנה אלי אחד המשרדים ואמר בוא תשכור את שירותיי. שאלתי, כמה אתה רוצה? והוא ענה: לא פחות ממיליון שקל. עניתי לו: מצידי, שיגנבו את הכל"

לדברי החוקרים הפרטיים, החקירות הנוכחיות אכן עוסקות בעיקר בסייבר, אך גם באיתור חפרפרות והאזנות סתר. ובעוד שהאזנות סתר כמעט אף פעם לא מאותרות, חפרפרות דווקא נחשפו בכמה מקרים.

לדברי אסף ויצמן, יו"ר לשכת החוקרים הפרטיים, בחלק מהמקרים שבהם שכרו מפלגות משרדי חקירות, המטרה היתה להפריך מידע שקרי שנועד לפגוע בהן.

"כל בן אדם שרוצה לברר את האמת ולהציג אותה, בניגוד לטענות של מישהו אחר, משתמש בחוקר פרטי. זה נכון גם לחברות ומפלגות. הרעיון בשימוש בחוקרים פרטיים הוא שהם באים בצורה סמויה, משקפים את המציאות כפי שהיא, ומציגים את ההוכחות והראיות לכך".

ויצמן מבהיר כי חקירות שנועדו לאסוף מידע מכפיש על יריבים פוליטיים פחות נפוצות, הן בגלל העלות הגבוהה הכרוכה בפעילות כזאת, והן משום שחוקרים חוששים לתת יד למה שעשוי להפוך לסחיטה.

"רוב העיסוק שלנו היום במה שקשור למפלגות ובחירות קשור למדיה ולעניין הדיגיטלי. המון מפלגות משתמשות בפרופילים מזויפים, בקבלני קולות, בקניית חבילות לייקים ובטכניקות דומות, כדי לקבוע את סדר היום הציבורי".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 398 מילים
לאן באמת הולכים כספי המסים של תושבי עפולה?

עיריית עפולה מציגה: פחות 3 מיליון שקל לתושבים, 2 מיליון שקל יותר למשכורות

תחקיר זמן ישראל משכורות מנופחות, קיצוץ בשירותים לציבור, מינויים שנויים במחלוקת, הקמת אגף עירוני שרבים מערערים על נחיצותו וניסיון להעביר את אחד מבתי הספר בעיר לידי ש"ס ● כתבה שנייה על התנהלותו של ראש עיריית עפולה, העיר שמסרבת לרדת מהכותרות

עוד 2,368 מילים ו-1 תגובות
סגירה