פסק דינו של בג"ץ, השב ומאשרר את המסקנה המשפטית שלפיה רצועת עזה אינה נתונה תחת כיבוש ישראלי, הוא מסמך רב עוצמה ● כמו אהרן ברק בפרשת גדר ההפרדה, גם יצחק עמית מציב בפני שופטי האג את התמונה האמיתית, תוך הבחנה בין התשתית העובדתית המלאה שעמדה בפני בג"ץ לבין זו שעמדה בפני בית הדין הבינלאומי ● פרשנות
לפני כמה שבועות הגיע לארץ ראש ממשלת צרפת לשעבר, גבריאל אטאל, והיה לי הכבוד לפגוש אותו בכינוס שערך בתל אביב. אטאל, בחור גיי ממוצא יהודי, ששימש גם כשר החינוך של צרפת לפני שהפך לראש ממשלה, והתפרסם בזכות המלחמה העיקשת שלו בתופעות של הקצנה אסלאמיסטית בבתי הספר בצרפת.
אטאל הפסיק את התופעה של בתי ספר באזורים מוסלמיים שהתנגדו ללימודי השואה ועצר את הקיצוניות הדתית מלחדור לבתי הספר כדי לשמור על ערכי הרפובליקה החילונית.
נאור נרקיס הוא מייסד ״חוזרים בתבונה - הקורס לחילון החברה החרדית ברוח תנועת ההשכלה״. פועל למען הגדלת כמות היוצאים מהחברה החרדית לחברה הישראלית.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
שורדי השואה ניצבים כיום בפני אתגר כפול: ההתמודדות עם אתגרי הזקנה לצד ההשלכות המאוחרות של הטראומה מעברם הרחוק. במרחב הזמן בו אנו מצויים, בין חג החירות ליום העצמאות, נדרשת העמקה במושג "חירות" כערך בסיסי בחייו של אדם, ובאנלוגיה בין עצמאותו של אדם ושל עם. זאת על מנת לסייע להם, וגם לנו, לקדם הסתגלות לאתגרים העומדים בפנינו סביב המלחמה הנמשכת, והתקווה ליציאתם המהירה לחירות של החטופים בעזה.
במסגרת עבודתי בעמותת "עמך", הגעתי לאחרונה לביתה של המטופלת י', שורדת שואה בת 98. איחלתי לה חג חירות שמח ומבשר טובות. "במה אשמח?" היא שאלה.
ד"ר דורון שגיא משמש כמנהל המקצועי של המערך הגרונטולוגי בעמותת "עמך-בנפשנו", חבר הסגל האקדמי באוניברסיטת בן גוריון ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג, וחבר הוועד המנהל של "האגודה הישראלית לגרונטולוגיה".
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
בשנות התשעים המוקדמות ראיתי את הסרט "לקום אתמול בבוקר" בכיכובו של ביל מארי בתפקיד שדר הטלוויזיה פיל קונורס, שנשלח לקריין ב"יום המרמיטה" בעיירה קטנה שכוחת-אל, מלווה במפיקה אנדי מקדואל היפה. פיל העיתונאי נקלע ללולאת-זמן, כשהוא מוצא עצמו מתעורר כל בוקר מחדש לאותו יום – "יום המרמיטה", ומתחיל כל בוקר את אותו יום מחדש.
פיל העיתונאי הוא האדם היחיד המודע לכך שהיום חוזר על עצמו, בעוד כל השאר אינם מודעים לכך שהיום בו הם נמצאים כבר היה והתרחש – אתמול, שלשום, ואין-ספור פעמים נוספות לפניהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
החוק בצרפת, אשר מקובל ומיושם על ידי כל אדם, אוסר לשאול אדם למוצאו או לאמונתו ואוסר לחטט באשר למוצאו או לאמונתו של אדם.
יש בכך כמובן היבטים חיוביים, אך מאידך ניתן להבחין בקלות בעיוורון הנכפה על מערכת המשפט הצרפתית בגין חוק זה. כאשר יהודי או יהודיה נרצחים בגין אנטישמיות (האסורה גם היא על פי חוק) בית המשפט מנוע מלרדת לשורש העניין ולתלות את האשמה לאנטישמיות בהטפות דתיות להן נחשף הנאשם. ההתעלמות הכפוייה הזו מהמציאות, בחסות החוק, מהווה כר פורה להתפשטות האיסלם הקיצוני ללא מוסרות כלשהם.
צודק במאת האחוזים. הדת, כל דת, היא האסון הגדול ביותר של האנושות. ישרהל היא קוקטייל רעיל וסרטני של עסקני דת מושחתים שחושבים שהשמש זורחת להם מהתחת. את האנשים האלה צריך על פי חזונו של חוזה המדינה תאודור הרצל – לכלוא בבתי הכנסת שלהם. עוד לפני כן – יש לשלול מהדתיים-החרדים-והחרד"לים שאינם משרתים שירות צבאי מלא (לא חלקי) או שירות אזרחי מלא (לא חלקי) את זכות ההצבעה לכנסת.
שואלים אותי: האם הפרדה בין הדת למוסדות השלטון לא תפגע בדתות ובדתיים?
תשובתי: ההפרדה תנתק את הקשר המזיק בין דת לפוליטיקה ותאפשר להיות תרבות כמו תרבויות אחרות, כמו ספורט, תיאטרון , מוסיקה ואחרות שמשרתות ללא כפייה את מי שרוצה את השירות שלהם.
ערבוב הדת בפוליטיקה משניא את הדת על ציבורים רבים, גורמים לפירוד ולניכור.
*
אז מי ייפגע? ממשיכים ללשאול אותי,
רק מי שרוצה לכפות את דתו על האחר.
ההפרדה תממש את העיקרון של חופש דת וחופש דת ותבטיח את חופש הדת לכל דתי.
זהו פיתרון win win שעובד בכל המדינות הדמוקרטיות ליברליות.
מותר ורצוי ללמוד מדמוקרטיות ותיקות ויציבות.