אמש (5.12.2020), השתתפתי בהפגנה בכיכר הדמוקרטיה בירושלים. מבחינתי, היא כבר מזמן לא "כיכר צרפת", אבל היא גם עדיין לא כיכר תחריר. בערבית " ميدان التحرير" – כיכר השחרור. אבל אחרי ההפגנה אמש? אין לי ספק שהיא בדרך הבטוחה לשם, ותסלחו לי על האופטימיות על סף נאיביות.

אני משתתף בהפגנות מאז יום שלישי, 14.7.2020, ההפגנה הראשונה שלי בה החזקתי שלט (עוד לפני שרכשתי מגפון) עליו כתוב:

"המצב כל כך גרוע שאפילו אני יצאתי להפגין" (תודה מאיה).

רצה הגורל ובחרתי דווקא ביום הבסטיליה כדי להשתתף בהפגנה. ובחודש יולי. אני, שהיה לי חם גם באמסטרדם עם טמפרטורה אפסית.

אז עוד טרם השתתפתי בהפגנות, האמון שלי כולו היה נתון למשטרת ישראל. אפילו כשחוויתי מהם התעמרויות כנער שגדל בשכונת מצוקה באשדוד, מעולם לא חשבתי על המשטרה כעל גוף פוליטי או עברייני. תמיד לקחתי בחשבון שבכל ארגון יש "עשבים שוטים".

עוד לפני שהשתתפתי בהפגנות. האמון שלי היה נתון למשטרת ישראל. אפילו כשחוויתי מהם התעמרויות כנער שגדל בשכונת מצוקה באשדוד, מעולם לא חשבתי על המשטרה כעל גוף פוליטי או עברייני

לפני שהשתתפתי בהפגנה הראשונה שלי, הייתי יושב בבית הממוזג על הספה, צוחק על ה"הזויים הסחים" האלה שחושבים שההפגנות תעזורנה, ומסרב להאמין שסרטון בו רואים שוטר מכה מפגין ללא רחם, הוא לא "מבושל". "הרי לא יכול להיות", חשבתי, "ששוטר שאמור להגן על האזרחים מפני פושעים ומפרי חוק, ינהג באלימות כזו כך סתם, ללא סיבה". שומע גיל מתחילת יולי? זה גיל מדצמבר כאן – יכול להיות.

אחרי ההפגנה ביום הבסטיליה, גיליתי שעד עכשיו חייתי ב"לה לה לנד". האמון שהיה בי כלפי המשטרה עורער, ומהפגנה להפגנה הוא מתפייד יותר ויותר. ראיתי בעיניים שלי, לא בסרטון "ערוך" או "מגמתי", איך המשטרה מתעמרת במפגינים ומשתמשת בכוח בלתי סביר ביחס לסיטואציה. ראיתי מפגינים מבוגרים שנגררים על הכביש, ראיתי צעירים שחוטפים אגרופים לפרצוף, ראיתי נשים שסובלות מאלימות מינית מצד השוטרים, ובעיקר, בעיקר – ראיתי משטרה שכבר שנתיים פועלת ללא מפקח כללי, ללא מדיניות או תוכנית ארוכת טווח, ללא חזון, ובעיקר – ללא אלוהים.

נחזור להפגנה אמש. למה אני חושב שהיא היוותה נקודת מפנה? כי למרות כל הזמבורות, המגפונים, מערכת ההגברה של מר הדס, הסירים, התופים – הצלחתי לשמוע אסימון אחד בודד וקטן – נופל. זו הייתה נפילה ארוכה של כמה חודשים, אך לבסוף האסימון פגע בקרקע. אמש, המפגינים פשוט הבינו – יש יותר מפגינים מאשר שוטרים. ובהרבה. אם 1000 מפגינים יחליטו עכשיו שהם רוצים ללכת להפגין בנקודה איקס, 200 שוטרים לא יוכלו למנוע מהם. אלא אם כן כמובן, המשטרה תשתמש באש חיה.

אמש, המפגינים הבינו – יש יותר מפגינים מאשר שוטרים. ובהרבה. אם 1000 מפגינים יחליטו עכשיו שהם רוצים ללכת להפגין בנקודה איקס, 200 שוטרים לא יוכלו למנוע מהם. אלא אם כן המשטרה תשתמש באש חיה

לפי נתוני המשטרה, בשנת 2019 שירתו במשטרה כ-32,095 גברים ונשים. בהפגנת קיץ ממוצעת, מספר המפגינים הוא קרוב לזה. כמובן שלא כל הסד"כ של משטרת ישראל מוקצה להפגנות בירושלים, ולכן כוחם של המפגינים הוא עצום. אנחנו הרוב.

משבוע לשבוע אנו רואים עוד ועוד כוחות שמובאים ממחוזות אחרים, למשל אמש – פניתי לשוטר בשאלה מדוע מוצב מחסום משטרתי מטר אחד לפני כניסה לחניון ברחוב אחד העם, חניון שיכול לשמש את המפגינים, ולא מטר אחד אחרי הכניסה. תשובתו?

"אני לא מכאן אחי הביאו אותנו מהדרום אני רק ממלא פקודות".

אם מר אייל נאור ירשה לי לעשות פרפראזה על דבריו (שקיבלו בפרופיל שלי למעלה מ-2000 לייקים, 500 שיתופים ו-40 אלף צפיות), שוטרים הם לא חיילים. תפקידם הוא לא למלא פקודות, אלא לאכוף את החוק. כאשר שוטר מקבל פקודה שעומדת בסתירה לחוק, החוק חייב לנצח. חובתו של השוטר/ת לסרב לפקודה הזו.

המפגין שענה לשוטר הוא אייל נאור ואני גאה בו. השוטר פשוט משקר וגורם לשוטריו לעבור על החוק. כל מילה של מר נאור – מלמיליאן. pic.twitter.com/vK8Aepqs3Z

— Gil Solomon ‏ ‏بيبي عالبيت (@Soloph0ne) November 21, 2020

תגבור הכוחות לא נועד כדי להקל על המפגינים להגיע להפגנה, וכפי שראיתי במו עיניי – הוא גם לא נועד לשמור עליהם מכהניסטים אלימים שמסתערים עליהם. השוטרים שוב ושוב עומדים בצד ולא באים לעזרת המפגינים במקרים שאלימות מופנית כלפי מפגינים נגד המשטר, אלימות שמגיעה מתומכי נתניהו.

בפרפראזה על דברי אייל נאור, שוטרים הם לא חיילים. תפקידם הוא לא למלא פקודות, אלא לאכוף את החוק. כאשר שוטר מקבל פקודה שעומדת בסתירה לחוק, החוק חייב לנצח. חובתו של השוטר/ת לסרב לפקודה הזו

ממש לא מפתיע אותי ששלט "שמאלנים בוגדים" מתנוסס בגאון ללא הפרעה של המשטרה, אבל פסל של מפגין מוסר בשעה 4 בבוקר שבין שישי לשבת קודש. ממש דוקטרינת אריה קינג – פיקוח דמוקרטיה דוחה שבת.

ממש לא מפתיע אותי שצוללות גומי מפונצ'רות באלימות על ידי שוטרים ששולפים לדרמן מהכיס. ממש לא מפתיע אותי כשסדי בן שטרית וגונן בן יצחק נעצרים מעצרי שווא. סמליות היא הכוח מאחורי כל מחאה. המשטרה הבינה שבכוח פיזי הם לא ידכאו אותנו, אז עכשיו היא עברה לדיכוי הנפש.

אלימות מחלחלת. זה מתחיל באלימות מינית כאשר מקבלים את פניהם של נערים בני 17 שחזרו אחרי מקרה מזעזע בקפריסין – עם שמפניות ובלונים. זה ממשיך עם אלימות צה"לית כאשר טובי בננו מתגייסים לצבא ומוצנחים לסיטואציה בלתי אפשרית. וזה ממשיך באלימות משטרתית כשהחיילים משתחררים ומתגייסים למשטרה, וגם שם מוצנחים לסיטואציה בלתי אפשרית. וזה ממשיך באלימות במשפחה, כשהשוטר חוזר הביתה אחרי עבודה, וכל הסיטואציות הבלתי אפשריות האלה חוזרות בהבזקים. כרסום יסודות הדמוקרטיה מעולם לא היה מוחשי יותר. תהליכים ברורים.

המגפון שלי, הפסל של המפגין, השכיבה של גונן מתחת למכתזית, הסוס הטרויאני, המצור על בלפור, ועוד – כל אלו חשובים וקריטיים ל"סטייט אוף מיינד" שלנו כבני אדם שחיים בקהילה. האקטיביזם הזה, הסמלים הללו, עוזרים לנו כחברה לשמר את הרצון להיות מעורבים, לשפר את חיינו, ובעיקר את העתיד של ילדינו.

שאננות זו מחלה ממאירה ומסוכנת. איבוד האוטונומיה על העצמי מהווה סכנה ברורה ומיידית, ובעזרת סמלים והזדהות אנו מרגישים שוב כאילו השליטה בידנו. אנחנו לוקחים אחריות על גורלנו.

אני רוצה לסיים במסר לשוטרים במשטרת ישראל – אם נניח שבפעילות המבצעית של המשטרה בהפגנות לוקחים חלק כ-1000 שוטרים, ואחד מהם מתנהג באלימות, אבל שאר 999 השוטרים שלא נהגו באלימות – לא מוקיעים אותו, מגישים נגדו תלונה, קוראים לפיטוריו – אז יש 1000 שוטרים אלימים בהפגנות. זה פשוט מאוד.

לא מפתיע שצוללות גומי מפונצ'רות בלדרמן ע"י שוטרים, או שסדי בן שטרית וגונן בן יצחק נעצרים מעצרי שווא. סמליות היא הכוח מאחורי המחאה. המשטרה הבינה שבכוח פיזי ידכאו אותנו, אז עברה לדיכוי הנפש

אני מכיר אישית שוטרים ושוטרות "טובים", שתחושת השליחות והמחויבות לשמירה על חוקי המדינה ואזרחיה – הם מה שמניע אותם ואותן. אני קורא לכם ולכן, שוטרי ושוטרות משטרת ישראל, שלא מסכימים ומסכימות עם ההתנהגות הפושעת של חלק מהשוטרים והשוטרות – פשטו את המדים, ובואו להפגין.

גיל סולומון הוא עצמאי בן 31. צלם, יועץ פוליטי, יזם, ערכיסט ואקטיביסט. מתעניין בפוליטיקה, ותקשורת.

צודקים חברי המחנה הדמוקרטי המצומק באמירתם שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד ושלילת הריבונות וזכויות האדם ממיליוני הפלסטינים.

אך צודקים גם חברי המחנה הדמוקרטי שמבהירים שאין להרפות מהמאבק באפרטהייד, אך בשום אופן אי אפשר להקטין או למזער את הסכנות העצומות והקיומיות שטמונות בשובו של המחריב הגדול להנהגה.

צודקים האומרים שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד. אך צודקים גם האומרים שאי אפשר למזער את הסכנות הקיומית שבשובו להנהגה

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה.

אני מבין כמובן את הצורך הנרקיסיסטי של לוי להתבדל מאיזה קולקטיב מדומיין בתוך ראשו כי הוא חושב שזה מגניב. אבל בשל הצורך הנרקיסי להתבדל ולהרגיש חתרן, שוכח העיתונאי שלצד זכותם של הפלסטינים לא לסבול ממשטר מדכא, גם לישראלים יש זכות לא לסבול ממשטר מדכא:

כשם שהפלסטינים אינם צריכים לסבול ממשטר הפרדה גזעני שמשליט על חייהם דיקטטורה צבאית, שולל מהם ריבונות ואזרחות ופוגע בזכויות האדם שלהם – גם הישראלים אינם צריכים לסבול ממשטר סמכותני, מריסוק שאריות המוסדות הדמוקרטיים ומעלייתו של דיקטטור מסית ומשסה שמקיים פולחן אישיות.

הישראלים אינם צריכים לסבול מהעדר אופק כלכלי, מריסוק השירות הציבורי, מקיום כלכלי רעוע, מפערים כלכליים עצומים וקיומיים שגוזרים במידה רבה את גורלו הקיומי הכלכלי של כל תינוק בהתאם ליכולתה הכלכלית של משפחתו, מחוסר יכולת לקנות דירה, מהשתעבדות איומה ומלחיצה לשכר דירה מופרך או למשכנתא לכל החיים, מתרבות כזב מחרידה, מתקשורת חנפנית שעוסקת בתעמולה ופולחן אישיות, משיסוי נגד האזרחים הערבים, מהסתה נגד אזרחים יהודים שמתנגדים לשלטון הריקבון, מהפיכת כל יריב פוליטי לבלתי לגיטימי, מהסתה כוזבת נגד מערכת המשפט, ממינוי שומרי סף נרצעים וחסרי חוליות, מהפיכת כל האזרחים לבני ערובה של נאשם שיודע שהוא יורשע ולכן ירתום את שלטונו לחילוצו ממשפטו הפלילי, ממשטרה גרועה ורקובה ואלימה במוקדים רבים בתוכה, מביזוי היהדות, מאפליית נשים, ממניעת תחבורה ציבורית בשבת (הנפגעים הם עניים ומעמד ביניים. רובנו), מריקון מוסדות דמוקרטיים מכל תוכן, ממינויים כושלים, מקידוש תרבות השקר והעילגות, מדריסת החלש בידי החזק, מהזנחת מערכות הבריאות והחינוך והרווחה, ממכירת נכסי ציבור בנזיד עדשים למתי מעט מקושרים ועשירים, מגזענות אתנוצנטרית כעורה וחמורה ומהעמקת השעבוד של הסוהר הישראלי כל עוד הוא משעבד את האסיר הפלסטיני.

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה

כן, צריך להיאבק בכל ממשלה שמותירה את האפרטהייד בגדה על כנו ואף מעמיקה אותו. וצריך גם לבלום את שובו של הנוכל המשסה שחולל חורבן עצום במדינת ישראל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

מדובר בסוג של מציאות חדשה, מעגל קסמים שאנחנו עוד לא מכירים בו. הצפיפות בישראל והצפיפות הכללית בכדור הארץ משפיעים על חיינו יותר ויותר. אם בעבר יכולנו לפתח, לסלול ולבנות ללא התחשבות בסביבה, היום הטבע דופק לנו בדלת.

הצפיפות בישראל והצפיפות הכללית בכדור הארץ משפיעים על חיינו יותר ויותר. אם בעבר יכולנו לפתח, לסלול ולבנות ללא התחשבות בסביבה, היום הטבע דופק לנו בדלת

פיתוח ללא התחשבות בסביבה מייצר בעיות שונות ואף מוביל לאסונות שאנו נאלצים להתמודד איתם. כך המציאות הנוכחית של אירועי גשם קיצוניים שנובעים ממשבר האקלים, יחד עם פיתוח מואץ וצפיפות שמייצרים שטחים אדירים שפותחו או נסללו ואינם מחלחלים – מייצרת הצפות, נזק לרכוש ונזקים בנפש.

אם נתבונן על שטח הניקוז של נחל האיילון נגלה, שב-20 שנה האחרונות נוספו שטחים ענקיים שאינם מחלחלים ומייצרים כמות מי נגר אדירה: כביש 6, כביש 1, נתב"ג, נתיבי איילון, אזורי תעשיה אדירים ושטחים מסחריים שנבנו כולם בשטחים גדולים שאינם מחלחלים ומוצפים בגשמים משמעותיים.

ההצפות הללו גורמות לאסונות ואף לאבדות בנפש. דוגמה קשה היא מה שקרה בשכונת התקווה עם טביעתם של דין שושני וסתיו הררי במעלית עקב הצפה של חניון, שנשאבו ממנו בהמשך 800 קוב מים, ולכידתם של הזוג במעלית. הפרקליטות לא מצאה את מי להאשים באסון.

אסון הטביעה במעלית בשכונת התקווה: הפרקליטות לא מצאה אשמים – וסגרה את התיקhttps://t.co/6BldgQJKED@GiladMorag pic.twitter.com/751DT07KyT

— ynet עדכוני (@ynetalerts) March 17, 2021

הפתרון לנושא ההצפות מצוי בעקרונות הבנייה הירוקה, בהם דרישה מכל פרויקט בנייה של כביש, פרויקט הנדסי, פרויקט מסחרי, קניון או בית מגורים לכלול פתרון לחלחול של מי נגר בשטח הפרויקט במסגרת רישוי פרויקט.

על הנהלת כביש 6, נתיבי איילון, נתב"ג וכו' להקים ולממן מאגרים לאיסוף מי נגר ושחרורם האיטי לנחלים, או יצירת אגני חלחול למי הנגר.

יש לחייב כל פרויקט בנייה להקים אגן חלחול או פתרון למי הנגר בשטח הפרויקט או בסמוך לו.

הפתרון לנושא ההצפות מצוי בעקרונות הבנייה הירוקה, בהם דרישה מכל פרויקט בנייה כביש, פרויקט הנדסי, מסחרי, קניון או בית מגורים לכלול פתרון לחלחול מי נגר בשטח הפרויקט במסגרת רישויו

נושא חלחול מי נגר הוא נושא המטופל בצורה מקצועית בבנייה הירוקה. פרויקטים העומדים בתקן בנייה ירוקה מחייבים להציג פתרונות לחלחול מי נגר.

תקני הבנייה הירוקה משיגים מספר מטרות

• החדרת החלחול למי התהום, שיפור מי התהום והגדלת מאגרי המים.
• הקטנת מליחות הקרקע ומי התהום.
• הקטנת הסכנה להצפות ובכך הקטנת הנזקים מהצפות ופגיעה בחיי אדם.
• בנייה ירוקה מעודדת השארת כמה שיותר שטחים ירוקים מגוננים ומחלחלים כמו גם נטיעה של עצים מקומיים. שטחים ירוקים מחלחלים באופן טבעי.

טרגדיה נוספת אירעה בנהריה. נחל הגעתון שעובר במרכזה עלה על גדותיו בינואר 2020 וגרם להצפות כבדות, בהן טבע למוות מוטי בן שבת ז"ל שניסה לחלץ את בני משפחה אשר נלכדו ברכבם.

ההצפות בנהריה שגבו את חייו של מוטי בן-שבת, הן תוצאה ישירה של החלטת העירייה לשנות את תוואי נחל געתון כדי לבנות קניון בעיר, למרות אזהרות מומחים ופעילים. אורית קרן-רייך, שצפתה את הסכנה בזמן אמת: "אני פשוט ישבתי וחיכיתי שאסון יקרה".

חשיפה של @AvnerHofsteinhttps://t.co/ZZObVz2uCA

— זמן ישראל (@ZmanIsrael) January 12, 2020

המקרה הקשה הזה הוביל  להתחלת יישומה של תכנית, שמטרתה להוריד את הסיכוי לשיטפון בנהריה בכ-50 אחוז, על ידי הגדלת מאגר המים במחצבת יחיעם, הנמצא במעלה אגן נחל געתון.

המאגר, לאחר הגדלתו, יכיל עד 300 אלף קוב מים, וימנע ממי השיטפון להגיע אל נחל הגעתון ולהציף את הרחוב הראשי של נהריה. התכנית כוללת בנוסף טיפול ותחזוקה בקווי הניקוז, בתעלות ובמובילי המים בכניסה לעיר.

טרגדיה נוספת אירעה בנהריה. נחל הגעתון שעובר במרכזה עלה על גדותיו בינואר 2020 וגרם להצפות כבדות, בהן טבע למוות מוטי בן שבת ז"ל שניסה לחלץ את בני משפחה אשר נלכדו ברכבם

פתרון זה מבורך אך אינו מספיק. צריך במקביל לקדם חלחול מי נגר לכל פרויקט בנייה או פרויקט הנדסי, שכן אי אפשר לצפות במדויק את מיקום מקרי הקיצון של הגשם (שבר ענן), וגם את אפשרות מילוי המאגר ביחיעם לגמרי.

נהריה היא בהחלט לא העיר היחידה בישראל שסובלת מהצפות. זאת בעיה שצפויה רק להחמיר בשנים הקרובות. לטענת מומחים, הפתרונות לבעיית ההצפות דורשים שינוי מחשבתי. מעבר לתקני הבנייה הירוקה יש לחייב כל פרויקט – מכביש רב נתיבי ועד לבית בודד – לטפל במי הנגר שלו.

ככל שהתחזיות נכונות ואנו צפויים לאירועי קצה כמו זה שקרה בגרמניה לפני מספר חודשים, אזי מדובר בחשיבות עליונה.

"אירועי גשם חזקים ודרמטיים ושיטפונות הם לא תופעות חדשות בישראל או בעולם, מדובר באירוע טבעי שאין יכולת לבטל או לעצור", אומר ערן אטינגר, סמנכ"ל ניהול משאבי סביבה וראש האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות. "עם זאת, יש צורך למזער ככל שניתן ואף לשאוף לבטל את הנזקים שנגרמים בעקבות הצפות".

אירועי הגשם בישראל נוטים להיות חזקים וקצרים – כלומר, כמות גדולה של גשם יורדת על הקרקע בזמן קצר. לשם השוואה, כמות המשקעים השנתית בלונדון מתפרסת על פני כל חודשי השנה – ואילו בתל אביב היא יורדת בחודשי החורף בלבד. בעיה זו צפויה להחמיר עקב משבר האקלים, שגורם להקצנה בעוצמתם של אירועי הגשם עקב כמות החלקיקים והפחמן באטמוספירה.

נהריה היא בהחלט לא העיר היחידה בישראל שסובלת מהצפות. זאת בעיה שצפויה רק להחמיר בשנים הקרובות. לטענת מומחים, הפתרונות לבעיית ההצפות דורשים שינוי מחשבתי

פתרון לאיגום וחלחול מי נגר: המשטחים בפארק מחלחלים ואינם מיצרים מי נגר עודפים, מים רבים יכולים היקוות במאגר ולחלחל לאט לאט.

מי נגר בעיר

מי נגר עירוני הם מי גשם שנעים על פני המדרכות והכבישים ומתנקזים לאזורים הנמוכים או למערכת הניקוז העירונית. במקרים רבים, מערכת הניקוז לא מתוחזקת כראוי ואף סתומה ואינה ערוכה לקבל כמויות אדירות של מים.

המים יוצרים שלוליות, בהן נתקעות מכוניות ונוצרים פקקים. זאת תוצאה של הבנייה המואצת שאינה מתחשבת בסביבה ואינה עומדת בתקנים הירוקים. בנייה שיוצרת יותר ויותר משטחי בטון או אספלט אטומים אשר אינם מאפשרים למים להיספג באדמה ורק מחריפים את בעיית ההצפות.

יש מהלכים רבים שאפשר לעשות בעניין. אם זה לתכנן בורות החדרה קרוב לבתים, או להפוך את הגינה למשטח מחדיר ומחלחל, כלומר כזו שהמים יתנקזו אליה, או להתקין גג ירוק עם צמחיה. הצמחייה והמצע שהיא שתולה בה סופגים את מי הגשמים בחורף ומקטינים את כמות מי הנגר.

גג ירוק במרכז רוקפלר במנהטן (צילום: ויקיפדיה)

שטחים מחלחלים

בעת ירידת הגשם מחלחלים המים לתוך הקרקע. שיעור החלחול ("הקצב") תלוי בעוצמת הגשם, אך על כך אין לנו שליטה. לעומת זאת, אנו יכולים להשפיע ולשנות את מאפייני הקרקע המשפיעים על חדירת המים. הגורמים החשובים הקובעים את שיעור החלחול הם מבנה הקרקע בשכבה העליונה ושיפוע פני הקרקע.

בעת ירידת הגשם מחלחלים המים לתוך הקרקע. שיעור החלחול תלוי בעוצמת הגשם, על כך אין לנו שליטה. אך אנו יכולים להשפיע ולשנות את מאפייני הקרקע המשפיעים על חדירת המים

ראשית נבדוק את נושא מבנה הקרקע: טיפות המים הנופלות על הקרקע חודרות בין חלקיקי הקרקע. ככל שחלקיקי הקרקע גדולים יותר (כלומר הקרקע יותר חולית) החללים בין החלקיקים גדולים ותנועת המים כלפי מטה מהירה יותר.

נציין, שישנם אזורים בהם הקרקע הטבעית אינה מחלחלת היטב, כגון קרקעות כבדות וכן קרקעות מסוג "לֵס", המצויות בדרום הארץ. גם באזורים בהם שכבת הקרקע העליונה רדודה ומתחתיה שכבת סלע – עשוי החלחול להיות מוגבל בכמותו.

יועץ הקרקע, המסייע בהנחיות ביסוס מבנה חדש, יכול גם לקבוע את סוג הקרקע וסיכויי החדרת המים. כך ניתן לקבוע איזה פתרון מתאים לפרויקט והאם צריך לייצר בור ספיגה לעודפי מי גשם שלא יצליחו לחלחל.

באזורים רבים הקרובים לחוף, בהם הקרקע היא חולית ובעלת כושר ספיגה טוב, השארת אזור גינון גדול בחלקים הנמוכים של פרויקט הבנייה יאפשר חלחול גדול שיספיק לקלוט את עודפי המים.

עומק השכבה בעלת תכונת חדירות גבוהה ישפיע על כמות המים שיחדרו בקצב מהיר, עד שהמים יגיעו לשכבה חדירה פחות ולעיתים לשכבה בלתי-חדירה. היעד הוא להחדיר מקסימום מי-גשמים לקרקע הגינה: את מי-הגשמים היורדים ישירות על הגינה וגם את מי-הגשמים היורדים על גגות ומשטחים מרוצפים. ככל שעומק השכבה המחלחלת במהירות יגדל – תוכל שכבה זו לקלוט לתוכה יותר מים ולאפשר, בהמשך, את חדירתם לעומק גדול יותר. כך יימנע אובדן מי-נגר שלא חדרו לקרקע.

שיפוע הקרקע משפיע גם הוא, מים הנעים במהירות סיכוי נמוך יותר שיספיקו לחלחל. ככל שהשיפוע גדול יותר מתקצר הזמן בו עשויים המים לחדור לקרקע. לכן יש ליצר בפרויקט שטחים אופקיים שהמים נספגים בהם ויספיקו לחלחל  לקרקע.

בהקמת חניונים גדולים ללא יכולת ספיגה יש ליצר גן גשם: אזור אליו המים מתנקזים ויכולים לחלחל שם למי התהום. הגן יכלול שכבה עליונה של אבנים גדולות הממקסמות את אפשרות החלחול במקום.

בהקמת חניונים גדולים ללא יכולת ספיגה יש ליצר גן גשם: אזור אליו המים מתנקזים ויכולים לחלחל שם למי התהום. הגן יכלול שכבה עליונה של אבנים גדולות הממקסמות את אפשרות החלחול במקום

גן גשם הוא פיתוח נופי שמהותו יצירת שקעים בקרקע טבעית ושתילת צמחייה בתוכם. השקעים והצמחייה מווסתים את זרימת הנגר, אוגרים את מי הנגר ומאפשרים להם לחלחל בקרקע. דוגמה לגן גשם כפתרון להקטנת זרימת מי נגר למערכת הניקוז:

גן גשם (צילום: USEPA Environmental-Protection-Agency, ויקימדיה)

בעיר כפר סבא, בקצה שכונה המוגדרת כירוקה, הוקם ביו פילטר כפיילוט משותף לקק"ל ולעירייה. המתכנן, ד"ר ירון זינגר, תכנן לאסוף מי נגר, לטהר אותם ולהזרימם לקרקע. הפיילוט הוקם באגן ניקוז ששטחו כ-3,300 דונם, בו זורמים בתקופת החורף כ-1 מיליון מ"ק מי גשם.

המים זורמים לנחל חיים, ערוץ של נחל פולג, ומשם לים. צמצום כמות המים ושיפור איכותם תעשיר את מי התהום, תמנע הצפות בנחל פולג ותמנע הגעת נגר מזוהם לים.

המים הנאספים באגן הניקוז של נחל חיים מתאפיינים בעומסי זיהום גבוהים, שמקורם בניקוז חקלאי ובזיהום עירוני המכיל אבק, שמנים, דלקים, חיידקים ועוד.

שטח הביו פילטר כ-87 מ"ר, עומקו 2.1 מ' ובימי החורף הוא אוסף את מי הגשם בנפח של 4000-7000 מ"ק ומחדיר אותם לקרקע. קצב החלחול הוא 300-400 מ"מ לשעה. המערכת בנויה מחמש שכבות של מצעי סינון וטיהור, כאשר על השכבה העליונה נשתלה צמחייה שתפקידה לפרק את המזהמים. בקיץ, כאשר לא יורד גשם, מטפל הביו פילטר במים מזוהמים הנשאבים משלוש בארות סמוכות שזוהמו בניטרט ונסגרו לשימוש על ידי רשות המים.

פיילוט הביו פילטר הוקם באגן ניקוז בשטח 3,300 דונם, בו זורמים בחורף כ-1 מיליון מ"ק מי גשם לנחל פולג ומשם לים. צמצום כמות המים ושיפור איכותם תעשיר את מי התהום, תמנע הצפות בנחל וזיהום בים

לאחר הטיהור מוזרמים המים לבאר שעומקה 87 מטר, באמצעות צינורות מנוקבים המחדירים אותם למי התהום. לדברי זינגר, עלות המתקן כ-700 אלף שקל. כדי לטפל בכל המים הנאספים באגן הניקוז ולהחדירם יש צורך בשבעה מתקנים מסוג זה בעלות כוללת של 9.4 מיליון שקל.

אלעד שי הוא מנהל פרויקטים בבניה ומוסמך בניה ירוקה מהטכניון, מוסמך ״מלווה בניה ירוקה״ לפי התקן הישראלי ומוסמך תקן בניה ירוקה אמריקאי LEED.