קבוצה של מדריכי טיולים מישראל הוזמנה במהלך חודש דצמבר האחרון לבקר בסהרה המערבית במרוקו. את ההזמנה העבירו גורמים רשמיים למחצה בממשלה המרוקאית, שהבטיחו למדריכים אירוח מלא וביקור מקיף בערי הסהרה ללעיון, א-דחלה, סמארה ובאזורים נוספים.
המדריכים מישראל התלהבו כמובן מהמחווה המרוקאית. אזורי הסהרה עדיין לא רשומים על מפת יעדי התיירות הישראלית, והמדריכים שמחו על ההזדמנות לגלות מקומות חדשים און דה האוס.
לממשלת מרוקו היה גם אינטרס מובנה בביקור. ישראל היא בין המדינות בעולם, שאינן רבות, שמכירות בריבונות המרוקאית על שטחי סהרה המערבית הנתונים במחלוקת.
המדריכים מישראל התלהבו כמובן מהמחווה המרוקאית. הסהרה המערבית עדיין לא עלתה על מפת התיירות הישראלית, והמדריכים שמחו על ההזדמנות לגלות מקומות חדשים
ישראל, בהשפעה אמריקאית, הכירה בריבונות הזו במהלך 2022, במסגרת עסקה שבה תמכה מרוקו בהסכמי אברהם שנתיים קודם לכן, מה שעיגן נורמליזציה מלאה בין שתי המדינות.
הכול נראה מושלם. ההזמנה יוצאת הדופן של מדריכי הטיולים הבכירים מישראל הייתה יכולה לסייע למארחים להעמיק את האחיזה המרוקאית בסהרה וכך גם את ההכרה הבינלאומית באמצעות קבוצות של מבקרים מכל העולם.
בהתכתבות המוקדמת בין הצדדים עלה כי המרוקאים משוועים לכל אירוע שיקדם השקעות בסהרה ויממש את הריבונות המרוקאית. הישראלים שמחו מצידם לגמול למרוקאים על היחס המצוין שהם מקבלים במדינה בדרך כלל, וכמובן שגם לקבל ביקור בחינם.
בהתכתבות המוקדמת בין הצדדים עלה כי המרוקאים משוועים לכל אירוע שיקדם השקעות בסהרה ויממש את הריבונות המרוקאית. הישראלים שמחו מצידם לגמול למרוקאים על היחס המצוין
וכך, המדריכים התארגנו על עצמם בארץ, הקימו קבוצת וואטסאפ תחת הכותרת "ללעיון-סהרה 2026", למדו את החומר, חילקו משימות ובנו תוכניות להמשך הסיור בסהרה וברחבי מרוקו.
המדריכים עזבו הכול, רכשו כרטיסי טיסה מסורבלים והגיעו לקזבלנקה באמצע ינואר מותשים, אבל שמחים ודרוכים לצאת למחרת לעיר המחוז ללעיון, שם הבטיחו להם המארחים קבלת פנים מפוארת, בחסות ראש העיר, מולאי חאמדי וולד-אראשיד. למחרת המדריכים כבר היו אמורים לצאת לפי התוכנית לביקור אקזוטי אצל השבטים הסהראווים במדבר.
* * *
אבל לא הכול אידיאלי. מאחורי הקלעים, הסתבר, העניינים רק הלכו והסתבכו. מארגן הסיור אברהם יחיאל אביזמר, מי שנע בין ישראל ומרוקו קרוב ל-40 שנה ונחשב למומחה הישראלי הגדול ביותר למגרב, התחיל לחוש בהתקררות אצל שלטונות רבאט. המיילים שלו נענו לפתע בתשובות קצרות, אחר כך מתחמקות, ובסוף הוא לא זכה למענה מהמארחים, שהיו כל כך נדיבים כלפיו בתחילת הדרך. הקשר נותק.
קבוצת המדריכים נשארה בסוף בקזבלנקה, עצבנית ומתוסכלת, והחברים החלו לתכנן בלי חדווה מסע אלטרנטיבי לאזור העיר מרקש, שהיה בדיעבד מוצלח ומרתק.
מאחורי הקלעים, הסתבר, העניינים רק הלכו והסתבכו. מארגן הסיור התחיל לחוש בהתקררות אצל שלטונות רבאט. המיילים שלו נענו לפתע בתשובות קצרות, אחר כך מתחמקות, ובסוף הוא לא זכה למענה בכלל
מי שניסה להתחקות אחרי ההתנהלות המרוקאית לא ממש הופתע. היחס ליהודים, ובעיקר לישראל היה תמיד אמביוולנטי.
ממשלת מרוקו ורוב העם אכן אוהבים ומעריצים את היהודים ונעזרים בישראל עד אין קץ, אבל מרוקו היא עדיין מדינה ערבית, שנלחמת על מעמד המנהיגות שלה בעולם הערבי והמלך מוחמד השישי נושא בתואר הרשמי אמיר אל-מואמינין (מלך המאמינים).
המלך והממשלה שלו נעים בתחכום, לפעמים בלוליינות, בתוך שדה המוקשים המדיני-פוליטי-ביטחוני הזה. ישראל מנהלת מלחמה עקובה מדם בעזה נגד חמאס והפלסטינים, אבל גם תומכת במלחמה העיקשת שמרוקו מנהלת נגד אלג'יריה מאז 1976 על סהרה המערבית.
טנקים ישראלים מסוג מרכבה סימן 3 משמשים את צבא מרוקו וקצינים ישראלים מאמנים את חיילי המגרב גם בימים אלה. מדי פעם אפשר להבחין בסוללות טילים מתנייעות תוצרת ישראל באוטוסטרדות הרחבות במרוקו, כאילו בכל רגע עומדות לפרוץ התנגשויות צבאיות בגבול הארוך מרוקו-אלג'יריה.
ישראל מנהלת מלחמה עקובה מדם בעזה נגד חמאס והפלסטינים, אבל גם תומכת במלחמה שמרוקו מנהלת נגד אלג'יריה מאז 1976 על סהרה המערבית. המלך וממשלתו נעים בתחכום ובלוליינות בתוך שדה המוקשים הזה
בימים שבהם העולם כולו מחכה למתקפה אמריקאית על איראן, גם מרוקו צופה מרחוק ובעניין רב אחרי ההתפתחויות. איראן היא תומכת מובהקת באלג'יריה ובחזית פוליסריו, שמבקשים להשתלט על סהרה המערבית ולנתק אותה ממרוקו. בין מרוקו ואיראן אין יחסים דיפלומטיים וכמובן שאין שגרירים, מה שמחדד את זהות האינטרסים ואת הברית בין מרוקו וישראל.
אברהם אביזמר, שחיבר כמה ספרים על מרוקו, טוען כי היחסים בין רבאט וטהרן נותקו גם בעקבות ביקורת איראנית על כנס לזיכרון השואה שהתקיים באוניברסיטת אל -אחואן בעיר איפראן ב-2007. הביקורת עוררה אז את זעמו של המלך והוא החליט לחתוך את היחסים עם טהרן.
השלט המפורסם בנמל התעופה בקזבלנקה מציע ליהודים שמגיעים למרוקו "תרגישו כמו בעלי הבית ואנחנו האורחים שלכם", אבל אף אחד לא מתכוון באמת לתת לנו את המפתחות.
המלחמה סיבכה את העניינים עוד יותר. מדינות בעולם, וכמובן שמדינות ערב מנהלות מלחמה משלהן נגד ישראל ומרוקו לא יכולה לעמוד מנגד. גם בערי מרוקו היו הפגנות גדולות אחרי ה-7 באוקטובר, והאווירה עדיין עוינת במקומות רבים.
השלט המפורסם בנמל התעופה בקזבלנקה מציע ליהודים שמגיעים למרוקו "תרגישו כמו בעלי הבית ואנחנו האורחים שלכם", אבל אף אחד לא מתכוון באמת לתת לנו את המפתחות
מרוקו לא ניתקה אמנם את היחסים עם ישראל, כמו עם איראן, לא ביטלה את הסכמי אברהם, והמלך מוחמד הוא חבר מייסד במועצת השלום החדשה שמקים הנשיא טראמפ בעזה.
ישראלים עדיין יכולים לקבל ויזות ולבקר במדינה, אבל, בדרך מחאתית ופתלתלה, הממשלה במרוקו ביטלה כמה פעילויות רשמיות, כמו פורום הנגב, והשעתה את הטיסות הישירות שהיו בין תל אביב וקזבלנקה (אבל רומזת כבר חודשים שהן יחודשו בהקדם). כך המלך מצליח למעשה לרצות את כולם.
לתוך הבלגן ההיסטרי הזו נקלעה קבוצת המדריכים הישראלית שלנו. במרוקו הבינו באיחור שהם לא יכולים לממן משלחת ישראלית בימים כאלה, כאשר אל ג'זירה, התחנה הכי פופולרית במרוקו משדרת תמונות זוועה ומסיתה נגד ישראל 24/7, ומפגינים ערבים צועקים בקזבלנקה ומניפים שלטים נגד "רצח העם הפלסטיני הקדוש". מול הממשלה שרוצה באמת לפתח את סהרה המערבית עמדה תגובת הרחוב הקשה.
במרוקו הבינו באיחור שהם לא יכולים לממן משלחת ישראלית בימים כאלה, כאשר אל ג'זירה, שמשדרת תמונות זוועה ומסיתה נגד ישראל 24/7, היא התחנה הפופולרית במדינה
מבחינת המרוקאים זו גם תקופה רגישה ברמה כפולה ומכופלת. במהלך ינואר התקיימה ברחבי המדינה אליפות אפריקה בכדורגל, מה שהפך בדיעבד לחודש הכי מטורף ביבשת. השלטונות שרואים בכדורגל פרויקט לאומי והיסטורי שיקבע את עתידה של מרוקו בשנים הבאות ובכלל סירבו לקחת סיכון.
עבד אל עזיז גייני, גורם מרוקאי שהיה מעורב בהכנת הביקור של הישראלים, ניסה לתלות את הביטול בסיבות טכניות וטען כי "הממשלה החליטה שלא לכסות את ההוצאות כי המסמכים שלכם לא התקבלו בזמן". תרשו לי לפקפק.
* * *
ואכן, הכדורגל הוא שם המשחק והוא מעצב את פניה המדיניים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים של מרוקו בתקופה האחרונה והתכנון הוא לשנים ארוכות קדימה, גם אחרי שהמדינה תארח את משחקי המונדיאל בעוד ארבע שנים, בקיץ 2030.
הכל קורה מסביב לשיגעון הלאומי חסר התקדים הזה. מרוקו נמצאת בתנופת בנייה לא נורמלית. אנשים שמגיעים לערים מרכזיות וגם נידחות במרוקו מתקשים להכיר אותן, למרות שביקרו שם רק לפני שנתיים. האוטוסטרדות מודרניות, הכניסות לערים נוחות, השדרות יפות מאי פעם, האדריכלות המקומית העתיקה וצבעי החאמרה משתלבים היטב עם העיצוב האורבני החדש.
הכדורגל הוא שם המשחק והוא מעצב את פניה המדיניים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים של מרוקו, שתארח את משחקי המונדיאל בקיץ 2030. הכל קורה מסביב לשיגעון הלאומי חסר התקדים הזה
ומעל הכל, בכל מקום תמצא את סממניה של הדת החדשה, הכדורגל. מאות אלפי שלטים ומסכי ענק מציגים את מרוקו בשתי מלים: "אומת הכדורגל".
תמונות מוגזמות של כוכבי הכדורגל של המדינה, ובעיקר אשרף חכימי וברהים דיאס, שעוד נחזור אליו, מכסות קירות ענקיים של בניינים בכל מקום.
האסטרטגיה ברורה: הכדורגל מקדם את מרוקו והמדינה מקדמת את הכדורגל. לטובת המיתוג החדש הזה מרוקו עושה את הכל, כולל הכל. ההשקעות הן עצומות ומשנות את חזות המדינה.
אצטדיונים ענקיים ברבאט, קזבלנקה, טנג'יר ומקומות נוספים הוקמו ושופצו לטובת אליפות אפריקה האחרונה; מגרשי אימונים מטופחים צצו בכל עיר וכפר; אקדמיות ובתי ספר לכדורגל הפכו למשאת נפש של כל ילד מרוקאי.
האסטרטגיה ברורה: הכדורגל מקדם את מרוקו והמדינה מקדמת את הכדורגל. אצטדיונים ענקיים הוקמו ושופצו; מגרשי אימונים מטופחים צצו בכל עיר וכפר; ואקדמיות לכדורגל הפכו למשאת נפש של כל ילד מרוקאי
צריך להודות כי ההשקעות הללו מניבים פירות גם על המגרש, מה שמעודד עד יותר את השלטונות ואת האוכלוסייה ללכת בכיוון הזה. מרוקו, להזכיר, זכתה במקום הרביעי המכובד במונדיאל האחרון שהתקיים בקטאר בנובמבר 2022.
באמצעות העליונות בכדורגל מבקשת מרוקו לקדם את המעמד שלה כמנהיגה שמובילה את אפריקה בכלל ואת מדינות ערב בכלל, וכך היא גם רוצה לשווק את עצמה לעולם המערבי ובעיקר לאמריקה.
המהפכה היא בתשתיות, בדרכי הגישה, בנוף האורבני ובעצם בכל פרט ופרט. בתי מלון במרוקו שופצו במהירות במימון ממשלתי מלא כדי לארח היטב את המבקרים שהגיעו לאליפות אפריקה ולטורנירים הנוספים במדינה. לפעמים החיפזון הזה ניכר לעין בבתי האירוח, ולא לטובה.
המבקר במרוקו לא יכול לזוז בלי לראות את דגלי מרוקו, את סמלי המדינה ונבחרת הכדורגל ואת הסיסמה דימה מגרב (תמיד מרוקו), שמוטבעת אפילו על כוסות התה הזעירות בבתי הקפה. לכולם ברור שהכדורגל נועד גם להשכיח את הצרות הכלכליות של מרוקו, שהאוכלוסייה שלה נתונה בחלקה מתחת לקו העוני.
המבקר במרוקו לא יכול לזוז בלי לראות את דגלי מרוקו, את סמלי המדינה ונבחרת הכדורגל ואת הסיסמה דימה מגרב (תמיד מרוקו), שמוטבעת אפילו על כוסות התה הזעירות בבתי הקפה
מעבר למאבק על סהרה המערבית, הממשלה במרוקו מתמודדת עם תושבים שלא תמיד מסכימים לשתוק על יוקר המחייה ולקבל את תנאי הקיום הקשים מול השקעות הענק בפרויקטים ציבוריים על חשבון האזרח הפשוט. ערב אליפות הכדורגל של מדינות ערב ב-2021 פרצו במרוקו מהומות על רקע חברתי, ורק המשחקים של מרוקו בטורניר שהתקיים בקטאר הסירו את הפוקוס, כרגיל.
התושבים משלמים גם על מהפכת הכדורגל. אלפי אנשים שחיו ליד המאדינה של קזבלנקה פונו מבתיהם, לפעמים תוך שעתיים, ועל ההריסות נבנו טיילות מפוארות שבהן, איך לא, הצעירים משחקים בכדורגל. תנופת הבנייה האדירה הזו תימשך בארבע השנים הבאות לקראת המונדיאל שיתקיים במרוקו, לצד ספרד ופורטוגל. כפי שזה נראה, אסור יהיה לאף אחד לקלקל את החגיגה.
* * *
הטענות הן תמיד כלפי הממשלה והפוליטיקאים, ולעולם לא תשמעו במרוקו מילת ביקורת אחת על המלך מוחמד השישי. שלוש המלים האחרונות בהמנון המרוקאי מסתיימות במלים לחיי אללה, המולדת והמלך, שהם בעצם מקשה אחת הדוקה ובלתי ניתנת לערעור.
המלך האהוב עצמו, שנחשב נצר לנביא מוחמד, יודע לשחק על המציאות הזו וכאשר הוא חש את ההתמרמרות שעולה מלמטה, כמו בימי האביב הערבי, הוא דואג להחליף את הממשלה ולהרגיע את העם.
לעולם לא תשמעו במרוקו מילת ביקורת אחת על המלך מוחמד השישי. שלוש המלים האחרונות בהמנון המרוקאי מסתיימות במלים לחיי אללה, המולדת והמלך, שהם בעצם מקשה אחת הדוקה ובלתי ניתנת לערעור
כך קרה לקראת הבחירות האחרונות בסוף 2021, אז תרם המלך לניצחונו של ראש הממשלה הנוכחי המיליארדר עזיז אח'נוש שהחליף את סאעד א-דין אל עותמאני, מנהיג מפלגת הצדק והפיתוח האיסלאמיסטית.
ועם כל המטען המדיני, התרבותי והאמוציונלי הזה אירחה מרוקו את אליפות אפריקה בינואר. כל המאמץ הלאומי התרכז והתכוונן לטובת זכייתה של מרוקו באליפות הזו, אחרי 50 שנה שבהן התואר נדד בין מדינות אפריקה האחרות.
הנבחרת המרוקאית ליהקה שחקנים מעולים, שרובם משחקים בליגות המובילות באירופה. 40 מיליון מרוקאים נרתמו למשימה, ובכל רחבי המדינה הוקמו אזורי אוהדים (FAN ZONES) עצומים והוצבו מסכי ענק שבהם עברו המשחקים בשידור חי. אי אפשר היה לפספס את הטורניר הזה.
את חצי הגמר של מרוקו נגד ניגריה ראיתי עם אלפי אוהדים מקומיים באגאדיר, עיר קיט מדהימה לחופי האוקיינוס האטלנטי. המשחק הוכרע בפנדלים לטובת מרוקו, ומאותו רגע העיר הפכה לקרנבל מטורף שנמשך יומיים. האלפים רקדו ברחובות, בכו והשתוללו, ויצרו פקקים ענקיים במרכז העיר. את החגיגות ליוו אבוקות וזיקוקים שהתפוצצו באוויר כל הלילה.
אחרי חצי הגמר העיר אגאדיר הפכה לקרנבל מטורף שנמשך יומיים. אלפי אוהדים רקדו ברחובות, בכו והשתוללו, ויצרו פקקים ענקיים במרכז העיר. את החגיגות ליוו אבוקות וזיקוקים שהתפוצצו באוויר כל הלילה
אגאדיר, אגב, היא העיר שספגה רעידת אדמה נוראית ב-1960. יותר מ-15 אלף איש נספו ברעש, ביניהם 1,500 יהודים. בדיוק ביום השנה הראשון לאסון הכבד מת המלך מוחמד החמישי, והסברה היא שליבו לא עמד במראות הזוועה מאגאדיר ואובדן החיים ההמוני.
על חורבות השכונה היהודית, בהוראת המלך, לא נבנה דבר, והשטח עומד בשיממונו עם השרידים המעטים שנותרו בו, זיכרון לקהילה תוססת וענפה שנספתה ברובה.
מסכי ענק הוצבו לטובת הצופים במשחקי גביע אפריקה בכדורגל ברחבי מרוקו
השלטונות, התקשורת, הרשתות החברתיות ובעצם כולם דאגו גם לטפח באמצעות אליפות אפריקה את האיבה לאויבי מרוקו.
אלג'יריה היא כמובן היריבה המתועבת מכולן. כאשר היא עפה מהטורניר אחרי הפסד לניגריה (2:0), החגיגות השתוו לאלו שפרצו אחרי ניצחון מרוקאי בשלבים המוקדמים.
השלטונות, התקשורת, הרשתות החברתיות ובעצם כולם דאגו גם לטפח באמצעות אליפות אפריקה את האיבה לאויבי מרוקו, כאשר אלג'יריה היא כמובן היריבה המתועבת מכולן
באחד המשחקים קלטו מצלמות הטלוויזיה אנשים בצוות האימון של אלג'יריה מפלחים כדור או שניים, והתמונות שפורסמו הפכו לבדיחה.
אלג'יריה מיהרה להגיב באמצעות סרטוני AI מושקעים שבהם זורקים מהאוויר כדורים לילדים מרוקאים בלויי סחבות, כדי להדגיש את הפער הכלכלי לכאורה בין המדינות.
המוני אוהדים מרוקאים בגמר גביע אפריקה בכדורגל (צילום: דורון הלר)
* * *
מרוקו עצמה ניצחה או סיימה בתיקו את רוב המשחקים, יש אומרים גם בעזרת שופטים שסייעו להם כאשר התקשו מדי פעם. ואז הגיע משחק הגמר ב-18 בינואר, הרגע שכל אפריקה ובעיקר מרוקו חיכו לו במשך שנים רבות.
רבבות מרוקאים, ואני בתוכם, נהרו בגשם שוטף לאצטדיון המפואר מולאי עבדאללה ברבאט, ששופץ ללא היכר לטובת האליפות. האוהדים של מרוקו השתלטו כמעט על כל 67 אלף המושבים שעות לפני המשחק, והותירו אלפי מקומות בודדים לאוהדים הרועשים והססגוניים של נבחרת סנגל שהעפילה גם היא לגמר.
רבבות מרוקאים, ואני בתוכם, נהרו בגשם שוטף לאצטדיון המפואר מולאי עבדאללה ברבאט, ששופץ ללא הכר לטובת האליפות. לא ניתן לתאר את ההתרגשות ואווירת המתח, גם למי שהיה בעשרות מפגשי ספורט מכריעים
ההתרגשות ואווירת המתח לא ניתנות לתיאור, גם עבור מי שהיה בעשרות מפגשי ספורט מכריעים בארץ ובעולם. באמצעות הפירוטכניקה, הזיקוקים, הסרטונים שהוקרנו על המסכים וההופעות הלאומיות המוקדמות על הדשא, הצליחו המארגנים להרים את האירוע לשמיים.
כאשר האוהדים שרו את המנון מרוקו א-נאשיד א-שריף לפני המשחק והניפו באקסטזה את הדגלים והצעיפים האדומים-ירוקים, האצטדיון רעד. רבים מהם בכו. השורה האחרונה בהמנון שמדברת בשבח אלוהים, המולדת והמלך ירדה מן היציעים הגדושים אל המגרש, שם חיכה גביע אפריקה רק למנצחת אחת.
שירת המנון מרוקו לפני גמר גביע אפריקה בכדורגל (צילום: דורון הלר)
אבל לסיפורי אלף לילה ולילה, מתברר, אין תמיד סוף טוב. את גמר גביע אפריקה בכדורגל בין מרוקו וסנגל אפשר לקטלג בתור המשחק ההזוי ביותר בתולדות הכדורגל העולמי, אבל זו הייתה גם הנפילה הגדולה ביותר של מרוקו, שכמעט איבדה ב-90 דקות את כל הפרסטיז'ה שבנתה במשך שנים.
תקציר האירועים ידוע ומוכר לכל חובב כדורגל בעולם. מרוקו, בתמיכה עצומה של הקהל המקומי, נפלה ביכולתה מול נבחרת סנגל הנפלאה והמוכשרת. השופט הקונגולזי ז'אן ז'אק אנדלה עשה מצידו את הכל כדי שמרוקו תזכה, ופסל גול חוקי בהכשר בד"צ של סנגל בתוספת הזמן.
גמר גביע אפריקה בכדורגל בין מרוקו וסנגל היה המשחק ההזוי ביותר בתולדות הכדורגל העולמי, אבל זו הייתה גם הנפילה הגדולה ביותר של מרוקו, שכמעט איבדה ב-90 דקות את כל הפרסטיז'ה שבנתה במשך שנים
לקראת סיום תוספת הזמן, בדקה האחרונה ממש, החליטו המרוקאים שמגיעה להם בעיטת 11 מטר, אחרי שמישהו משך את ברהים דיאס ברחבה. השחקנים השתוללו על המגרש, ועשרות אלפי האוהדים ביציעים אילצו את השופט המסכן לרוץ ל-VAR ולקבוע שאכן היה פנדל.
עכשיו הגיע תורם של הסנגלים למחות. אלפי האוהדים שעמדו מאחורי השער של מרוקו לא ידעו את נפשם, הרעישו עולמות, שברו את המושבים ורבים פרצו למגרש והתעמתו עם הסדרנים, כוחות המשטרה והצלמים שישבו על הקווים. במהומות במגרש ומחוצה לו נהרגו שוטר מרוקאי ואוהד סנגלי צעיר.
שחקני סנגל התרכזו במרכז המגרש, עד שבא המאמן פאפה צ'יאו וגירש אותם לחדרי ההלבשה. לכולם היה ברור כי גמר גביע אפריקה מתפוצץ, לא פחות. הקפטן של סנגל, סאדיו מאנה, לדעתי אחד מחמשת השחקנים הטובים בעולם, רץ לחדר ההלבשה והפציר בחבריו לחזור למגרש, כדי שסנגל לא תסולק מכל מפעלי הכדורגל מעתה ועד עולם.
אף אחד לא יודע (עדיין) מה עוד התרחש בחדר ההלבשה הסנגלי באותן דקות, ואילו שיחות התקיימו בדרגים פוליטיים ואחרים גבוהים ביותר. מה שראינו זה את השחקנים הסנגלים חוזרים לאיטם לכר הדשא ואת ברהים דיאס, שהוא גם הכוכב של ריאל מדריד, ניגש ברגליים כושלות לבעוט את הפנדל. קשה לומר לבעוט, כי זו לא הייתה בעיטה. דיאז מסר את הכדור לשוער של סנגל, אדואר מנדי, כאילו מדובר באימון קליל לפני משחק לא חשוב.
שחקני סנגל התרכזו במרכז המגרש, עד שהמאמן גירש אותם לחדרי ההלבשה. לכולם היה ברור כי גמר גביע אפריקה מתפוצץ, לא פחות. הקפטן של סנגל הפציר בחבריו לחזור למגרש כדי שלא יסולקו מהכדורגל לתמיד
אצטדיון הנסיך מולאי עבדאללה היה בהלם. השופט שרק לסיום המשחק ושתי הקבוצות יצאו להארכה של 30 דקות. ארבע דקות מאוחר יותר כבש שחקן סנגל פאפה גיי שער נדיר, והקבוצה זכתה באליפות אפריקה.
הנסיך ראשיד, אחיו של המלך מוחמד השישי, העניק את הגביע לקפטן סנגל קאלידו קוליבאלי. כולם שמו לב איך הנסיך מעביר את הגביע לקפטן בפנים נפולות, דרך אחד העסקנים, אבל את אוהדי סנגל זה לא עניין. רק לפני כמה דקות הם ביקשו להתאבד מצער ופתאום מצאו את עצמם מניפים את גביע אפריקה, שיכורים משמחה.
* * *
רבבות האוהדים המרוקאים המאוכזבים עזבו את האצטדיון כמו בתהלוכת אבל גדולה ועשרות המיליונים שצפו במשחק בכל רחבי מרוקו נכנסו לדיכאון ועדיין לא יצאו ממנו. מרוקו ירדה קומה. הסתובבתי ברחבי המדינה שבוע וחצי אחרי הגמר ולא מצאתי כמעט מסעדה, פינת רחוב, מונית או שיחת חולין ברכבת שבה לא בכו וקוננו על המשחק הזה.
התקשורת והרשתות החברתיות עשו כמובן את שלהן. ההנחה הרווחת עד לרגע זה היא שדיאס החמיץ את הפנדל בכוונה תחילה בעקבות התגובה הסנגלית והמהומות שפרצו במגרש ומחוצה לו.
עשרות מיליוני מרוקאים נכנסו לדיכאון ועדיין לא יצאו ממנו. ההנחה הרווחת עד לרגע זה היא שדיאס החמיץ את הפנדל בכוונה תחילה בעקבות התגובה הסנגלית והמהומות שפרצו במגרש ומחוצה לו
מאות ספקולציות ושמועות הציפו את מרוקו. הממשלה, אומרים, חששה מעימות מדיני עם סנגל שהיא מדינה ידידותית מאד למרוקו. עשרות אלפי סנגלים עובדים היום במרוקו, וכמה מאות אפילו משמשים מקרוב את המלך מוחמד השישי.
התגובות בסנגל, ולא רק שם, היו אכן אלימות ומטורפות. עאביד, מלצר נחמד שפגשתי בעיר החוף המקסימה נאדור, על חוף הים התיכון, שלח לי תמונות ממסעדה מרוקאית בעיר דקאר, בירת סנגל, שנהרסה כמעט עד היסוד בידי פורעים שזעמו על הפנדל שהוחמץ.
שלום ירושלמי מתראיין לעיתונאי המרוקאי הישאם חותארי, אברהם אביזמר מתרגם
גם הישאם חותארי, עיתונאי מרוקאי מוכר שפגשתי בעיר פאס, טען כי הפנדל הוחמץ בכוונה, אחרי שברהים דיאס קיבל הוראה ממפקד המשטרה המקומית. חותארי, ולא רק הוא, משרבב כמובן את שמה של אלג'יריה השנואה לכשל הגדול ברבאט, ומספר על קשרים נסתרים בין המאמן של סנגל והמאמן של אלג'יריה, שמכיר מצוין את נבחרת מרוקו והעביר לו הוראות במהלך המשחק.
"סוכנים של אלג'יריה הרסו לנו את המשחק", מסכם חותארי. "דיאס קיבל הוראה לפספס את הפנדל. אם היינו מנצחים היה נגרם נזק גדול לאזרחים מרוקאים בסנגל".
עיתונאי מרוקאי מוכר שפגשתי בעיר פאס, טען כי הפנדל הוחמץ בכוונה, אחרי שברהים דיאס קיבל הוראה ממפקד המשטרה המקומית: סוכנים של אלג'יריה הרסו לנו את המשחק"
ועם זאת, בשבועיים האחרונים עשתה הממשלה במרוקו מאמצים גדולים להרגיע את הרוחות. האינטרס עכשיו הוא להשכיח את הכישלון ולהמשיך הלאה.
מולאי דריס אל עלאווי, חבר פרלמנט ממפלגת העם במרוקו שפגשתי בביתו המפואר ברבאט, טען בפני כי "הכל שטויות. לא היה שום דבר. בכדורגל פעם מרוויחים ופעם מפסידים". לך תספר את זה לנהג המונית חוסיין מקזבלנקה, שפרץ בבכי כאשר השיחה בינינו התגלגלה למשחק הגמר.
* * *
יום אחרי הגמר ברבאט נסעתי לעיר הנמל טנג'יר בצפון מרוקו וחברתי שוב לאביזמר ולחבורת מדריכי הטיולים המופלאה, שהחלה עכשיו מסע לאורך החוף הצפוני של מרוקו וקו הגבול המערבי מול אלג'יריה.
מרוקו בימי החורף הנדירים הללו מוריקה ופורחת. המרחבים העצומים ושדות המרעה ירוקים, הרי האטלס המושלגים מעניקים למדינה המדברית תפאורה חדשה ונוף אירופאי. כמעט אפשר לחשוב שהגעת לשוויץ
מרוקו בימי החורף הנדירים הללו מוריקה ופורחת. המרחבים העצומים ושדות המרעה ירוקים, הרי האטלס המושלגים מעניקים למדינה המדברית תפאורה חדשה ונוף אירופאי.
גם הקור העז, שכמוהו לא זוכרים זקני פאס שפגשתי, וזו לא קלישאה, מטעה אותך לחשוב שהגעת לשווייץ או לאיטליה באמצע ינואר. מאוד ייתכן כי מזג האוויר עזר קצת לצנן את האווירה הרותחת במרוקו אחרי אירועי הגמר.
אבל מי שדאג קצת להלהיט את השטח היו, איך לא, המטיילים הישראלים. בדרך מנאדור לעיר אוג'דה עצרה הקבוצה בסעידיה, הנקודה הצפונית ביותר שבה מתחברים הגבולות בין מרוקו ואלג'יריה, מה שמזכיר את גבעת הצעקות ברמת הגולן.
הישראלים ירדו מהאוטובוס, הניפו מול החיילים והשוטרים האלג'יראים את דגלי ישראל ומרוקו ושרו במלוא הגרון את המנוני שתי המדינות. חיש מהר הניפו האלג'יראים את דגלי פלסטין, ושני הצדדים התחרו בעוצמת הסיסמאות שקראו זה נגד זה.
הישראלים ירדו מהאוטובוס, הניפו מול החיילים והשוטרים האלג'יראים את דגלי ישראל ומרוקו ושרו במלוא הגרון את המנוני שתי המדינות. בתוך שעות נפוץ האירוע ברשתות וכמעט הפך לתקרית מדינית
בתוך שעות נפוץ האירוע ברשתות וכמעט הפך לתקרית מדינית. באלג'יריה זעמו על הקבוצה הישראלית ובעיקר על שלטונות מרוקו שאפשרו את הפרובוקציה. גם במרוקו כעסו רבים על הישראלים שרק ביקשו, לדבריהם, "לבצע מחווה לעם המרוקאי שתומך בישראל ולשיר את ההמנונים".
ייתכן וגם נמנע אסון כבד. חייל אלג'יראי חמוש בקלצ'ניקוב שעמד מול הישראלים מעבר לגבול סיפר מאוחר יותר כי "רציתי לחסל את כל היהודים שהיו שם".
* * *
מדריכי הטיולים, שחזרו בינתיים לארץ, חששו מתגובה מרוקאית חריפה בעקבות הסערה, אבל העסק עבר בשלום. בתחילת השבוע שיגרו המדריכים מכתב זועם לגורמי הממשל במרוקו, ביקשו הבהרות על ביטול הנסיעה שלהם ודרשו פיצוי על ההוצאות ועוגמת הנפש.
מדריכי הטיולים חששו מתגובה מרוקאית חריפה, אבל הכל עבר בשלום. בתחילת השבוע שיגרו המדריכים מכתב זועם לגורמי הממשל במרוקו, ביקשו הבהרות על ביטול הנסיעה ודרשו פיצוי על ההוצאות ועוגמת הנפש
קשה לי להניח שמישהו בממשל יתפנה לעסוק בפרשה הזו. מרוקו עסוקה היום בפרויקט הבא, גמר אליפות אפריקה לנשים שיתחיל בעוד חודש בדיוק, ב-17 במארס, ברבאט, פאס וקזבלנקה. גמר אליפות אפריקה לנשים בכדורגל, כמובן.





































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו