השתתפתי לאחרונה בכינוס של הדמוקרטים שעסק ביחסי דת ומדינה. הנואם המרכזי, יאיר גולן, הרשים מאוד בגישתו האוהדת לערכים היהודיים, ליהדות כמקור השראה ולא ככלי לכפייה דתית, כשהוא מצטט מדברי נביאי ישראל על חסד, משפט והצנע לכת.
הוא הציע את הפרדת הדת מהמדינה כדי להציל לדעתו את הדת מעצמה ומהמנגנונים הפוליטיים המושחתים שהשתלטו עליה, יצרו איבה והרחיקו רבים מערכי היהדות.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.
הצעת חוק הממתינה עדיין בכנסת מבטיחה להכניס יותר חרדים להשכלה גבוהה. יוזמיה מציגים אותה כפריצת דרך לשוויון הזדמנויות. אך הנוסח המתגבש לקראת הקריאות האחרונות עושה דבר רחב בהרבה מפתיחת דלת: הוא משנה את טיבו של המרחב שמאחוריה.
הצעת החוק עברה קריאה ראשונה במאי האחרון ומעוצבת כעת בוועדת החינוך לקראת הקריאות השנייה והשלישית. בינואר הגישה יוזמת ההצעה נוסח שהיה מרחיב את ההפרדה המגדרית מעבר לכיתות הלימוד ובכלל זאת לקפיטריות, לספריות ולמעבדות.
שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.
הנשמה מלאכותית בבג"ץ
לפני שהוסמכתי ללשכת עורכי הדין בישראל והתחלתי את הקריירה המשפטית שלי בארץ כעורכת דין בהייטק, הצטרפתי למפלגת מרצ.
להצטרפות למפלגה יש קווי דמיון מסוימים לחתימה על חוזה: מועמדים פוטנציאליים מתבקשים לקרוא את חוקת המפלגה כדי להבין את האידאולוגיה שלה, את הזכויות והחובות המוגדרות, ואת הנהלים שנועדו להבטיח דמוקרטיה פנימית.
עפרה קפלן היא אישה חרדית, תושבת הצפון. ילדות בדרום אפריקה של האפרטהייד, רקע אקדמי (כלכלה והיסטוריה, אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה) וניסיון כעורכת דין מסחרית מעניקים לה פרספקטיבה ייחודית. עפרה מועמדת להיות מזכ"לית משותפת במפלגה הפוליטית "כל אזרחיה".
הדיון הציבורי על חוסן בישראל נוטה לעיתים להתמקד כמעט באופן בלעדי בטיפול נפשי. כאשר יישובי הצפון מצויים כבר זמן רב בתקופה של מתיחות ביטחונית, התגובה המיידית היא לרוב הרחבת מערכי טיפול, פתיחת קווי סיוע והגדלת מספר המטפלים בשטח.
טיפול נפשי הוא כמובן חיוני. הוא מאפשר לאנשים להתמודד עם טראומה, עם חרדה ועם אובדן. אך אם אנחנו רוצים להבין באמת מהו חוסן אזרחי עלינו להרחיב את המבט.
יפתח בנבנישתי הוא מנכ"ל עמותת מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) בקרית שמונה, הארגון המוביל בארץ בטיפול בתחום הטראומה והחוסן.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם





























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מילים יפות. מאוחר מידיי. היכן היו ראשי השמאל הליברלי כאשר המונים מתומכיהם מחו כנגד התפילה בהפרדה בדיזנגוף ביום הכיפורים 2023.אני מזהה פה מהלך כושל של הדמוקרטים.וכן, אני לא מאמין לרצינות דבריהם!!!
המאמץ בקרב המנהיגים להציב את התנועה במרכז השיח הציבורי גורם להרחקת הציבור מהתנועה. בדומה לאחד אשר "דורש כבוד אולם הכבוד מתרחק ממנו" התרחקות היהדות מהתנועה נובעת מכך שנראה כי היהדות "נחטפה" ומצויה בידי אלה התובעים אותה לעצמם רק בגלל שהתנועה מנסה לעצב היהדות מחדש על בסיס ערכים חדשים שאינם מוכרים ביהדות הבסיסית. שיוויון חירות ועוד שלל מונחים אשר אינם מתאימים לבניין היהדות שנותרה בעינה וללא שינוי מעל 3500 שנים של יחודיות.
הרדיפה של השמאל אחר עיצוב יהדות בדרכם האחרת גורמת לרבים בציבור לא להיות שייכים לתרבות זו מתנגדים לה בעיצוב מחדש של יהדות מודרנית.
אני בעד הפרדת דת מהמדינה אולם אז היא כבר לא תיקרא מדינה יהודית כי אם מדינת כל אזרחיה אשר לזה קיימת התנגדות עמוקה בקרב הציבור הלאומי החילוני ימני והדתי.
נתניהו הצליח מעל ומעבר למצופה בעירבוב שלו. המאמר הזה, הוא לעניות דעתי, אחת התולדות של העירבוב הזה. הגעתי למפלגת העבודה כי ערכי הסוציאליזם והליברליזם שבבסיס האידיאולגיה שלה, הפכו אותה בעיני, למפלגה היהודית ביותר מבין כל המפלגות הקיימות. ההצבעה כיום היא שבטית עד כדי הגזמה ולכן שינויים סמנטיים לא יעזרו. יש להתמיד ולהוביל את השמאל על ערכיו ולהוות דוגמא לעם כולו. האנרציה שלנו תדבק בעם ואנו עוד נחזור להוביל את ערכי המדינה.